הסטארט־אפ הנוסף של מייסדי מובילאיי: טכנולוגיה שמסייעת לכבדי ראייה - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסטארט־אפ הנוסף של מייסדי מובילאיי: טכנולוגיה שמסייעת לכבדי ראייה

אמנון שעשוע וזיו אבירם הקימו ב-2010 את חברת אורקם, שמפתחת התקן המתלבש על משקפיים ומיועד לסייע ללקויי ראייה ■ החברה גייסה עד היום 22 מיליון דולר, מהם 6 מיליון דולר קרן ההשקעות של אינטל

תגובות
המוצר של אורקם
אלי גיטלמן

מייסדי מובילאיי, היו"ר אמנון שעשוע והמנכ"ל זיו אבירם, ייהפכו בקרוב למיליארדרים. ואולם שני המייסדים לא הסתפקו ביצרנית מערכות הסיוע לנהג, וניתבו את החוש היזמי שלהם לסטארט־אפ נוסף. ב–2010 הם הקימו את אורקם (OrCam), שמפתחת התקן ללקויי ראייה שמתלבש על משקפיים.

חלוקת התפקידים ביניהם היא כמו במובילאיי: אבירם משמש מנכ"ל, ולפי הדו"ח השנתי של מובילאיי, הוא משקיע באורקם עד 20 שעות בשבוע, ושעשוע משמש יו"ר וסמנכ"ל טכנולוגיות, ומשקיע עד 50 שעות בפעילות באורקם, וכן כמרצה באוניברסיטה העברית. החברה מעסיקה 130 עובדים.

ההתקן שפיתחה אורקם מיועד לסובלים מפגמי ראייה שאינם ניתנים לתיקון באמצעים אופטיים, אך רואים במידה מסוימת. עם זאת, גם עיוורים יכולים להשתמש בו. החברה גייסה עד היום 22 מיליון דולר, מהם 6 מיליון דולר מזרוע ההשקעות של אינטל. משקיעים נוספים הם קרן אביב של יואב שלוש ו-BRM של האחים ברקת. אלי ברקת היה דירקטור במובילאיי, והוא מחזיק במניות מובילאיי בסך 1.5 מיליון דולר.

שעשוע אמר ל-TheMarker בעבר: "בתחום העיסוק האקדמי שלי אני עוסק בבניית מודלים של ראייה - ללמד מחשב לראות אובייקטים שונים. זה מה שמובילאיי עושה: היא מסתכלת על וידאו ומזהה עצמים. בשלב כלשהו החלטתי ללכת צעד נוסף. אני רוצה מערכת שתסתכל בצורה כללית על העולם, ותבין את מה היא רואה. חשבתי שכדאי להתאמץ ולעשות משהו כזה, ואז התחלתי לחשוב על שימושים אפשריים".

המוצר של אורקם
אלי גיטלמן

המערכת מאפשרת לכבדי ראייה לזהות אובייקטים שעליהם הם מצביעים, כמו אוטובוסים, שטרות כסף ומוצרי צריכה. "יכולת הקריאה היא הדבר הראשון שנפגע אצל כבדי ראייה. במקרים רבים כבד הראייה אינו יוכל לקרוא, אלא אם כן הוא מציב את הטקסט שנים־שלושה ס"מ ממנו.

"מבחינתנו, זה הדבר הראשון שנדרש ממערכת עזרה לכבדי ראייה: מכשיר שיכול לקרוא טקסטים מכל מקום שבו הם מופיעים - עיתון, ספר, תפריט, מוצר או שלט רחוב. המערכת הזאת צריכה לזהות את הטקסט, ולהקריא לי אותו בתוך שבריר שנייה, בין אם הטקסט הוא על נייר ובין אם הוא על משטח אחר, בכל טקסטורה ובתנאי תאורה משתנים", הוסיף אז שעשוע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#