שבבים לוהטים: איך זינקה אפלייד מטיריאלס ב-100% ב-14 חודשים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שבבים לוהטים: איך זינקה אפלייד מטיריאלס ב-100% ב-14 חודשים

מניית אפלייד מטיריאלס ממחישה את הגאות שפוקדת את ענף ייצור השבבים בכל העולם ■ מנכ"ל החברה, גארי דיקרסון, מסביר בראיון על המגמות בענף ומדוע הצמיחה צפויה לדעתו להימשך

2תגובות
בדיקות שבבים בחברת אפלייד מטיריאלס

לא כולם שמו לכך לב, אבל ב–2016 נרשם מפנה בעולם הטכנולוגיה. אחרי כמה שנים שבהן המשקיעים נטו חסד למניות של חברות חלום מעולם הרשתות החברתיות, הפינטק והסייבר - בשנתיים האחרונות הם חזרו לחבק חברות אפורות ומסורתיות יותר, כמו חברות מעולם ייצור השבבים. אחת החברות שנהנות מכך היא אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) האמריקאית, חברה שמפתחת ומייצרת ציוד ליצרני שבבים.

מתחילת 2016 זינקה מניית החברה ב-100%, והיתה אחת הרווחיות ביותר בנאסד"ק. בענף השבבים היתה החברה הוותיקה שנייה רק לכוכבת של הענף, Nvidia, המפתחת מעבדים גרפיים מתוחכמים, שמנייתה זינקה באותה תקופה בכ-200%.

ענף השבבים נחשב למחזורי, והגאות שנרשמת בו כיום אינה קשורה כל כך לעולם המחשבים האישיים, שדחף אותו בעבר. הסיבה לגאות נובעת מהתחכום ההולך וגובר של מכשירים שונים, שמצריכים כוח מחשוב רב. אחד התחומים האלה הוא המכונית האוטונומית, וחיבורם של מכשירי חשמל רבים לאינטרנט ("האינטרנט של הדברים"). מדובר בתהליכים שצפויים להוביל לשינויים במערכת הבריאות, במרחב העירוני, במערכת התחבורה ובתחומים רבים נוספים שישפיעו על חיינו. אלה שינויים שמצריכים כוח מחשוב גדול ומהיר, ועיבוד מידע עצום במכשירים ניידים. הצורך בשבבים מתוחכמים וחזקים, שיהיו מסוגלים להתמודד עם כמות המידע הרב ולעבד אותו במהירות, דוחף מחדש את התעשייה כולה.

"אנחנו עובדים בצמוד לחברות המובילות בעולם - אפל, גוגל, סמסונג", מסביר גארי דיקרסון, מנכ"ל אפלייד מטיריאלס העולמית, בראיון ל-TheMarker. "אנחנו מנהלים אתם דיונים שוטפים על טכנולוגיה, על מפת הדרכים, על המוצרים שלהם, עוד משלב הקונספט, ועוזרים להם לפתח אותם. הסיסמה שלנו היא Make Possible.

.

"נכון, חלק מהמוצרים עדיין לא בשלים, אבל הם בדרך. בכלי רכב חכמים, למשל, יש כבר רמות שונות של אוטונומיות, שכבר כיום ניתן ליהנות מהן. בסופו של דבר, זה יהפוך את העולם לבטוח יותר. אני חושב שבינה מלאכותית ולמידה עמוקה יזוזו מהר מכפי שחושבים", אומר דיקרסון.

ואכן, הגאות העסקית שאחזה במניית החברה מתקיימת גם בחברות שבבים אחרות. כך למשל מדד מניות השבבים של בורסת פילדלפיה (סימול מסחר: SOXX) זינק מתחילת 2016 ב-50%. לשם השוואה, מדד S&P 500 האמריקאי רשם באותו זמן עלייה נאה, אך נמוכה הרבה יותר, של 17%. בחמש השנים האחרונות הניב מדד SOXX תשואה שנתית ממוצעת של 18.5%. המדד כולל מניות של 40 חברות, שהגדולות בהן הן אינטל, ברודקום, Nvidia, קוואלקום וטקסס אינסטרומנטס.

אפלייד מטיריאלס הוקמה ב–1967, והשווי שלה כיום הוא 40 מיליארד דולר. דיקרסון, שמונה למנכ"ל ב-2013, הגיע אליה שנה קודם לכן, בעקבות רכישת ווריאן (Varian). עד אז הוא עבד 18 שנה בחברת Tencor־KLA, מתחרה ישירה של אפלייד מטיריאלס.

אפלייד מטיריאלס מפתחת מערכות לייצור שבבים, צגים מתקדמים למחשבים, טלוויזיות, סמארטפונים ועוד, וציוד לבדיקה של תהליך הייצור. החברה מתמחה בהנדסת חומרים והמערכות שלה מעורבות במרבית שלבי הייצור. בסך הכל קיימות בשוק כ–200 מערכות לייצור סוגים שונים של שבבים. אפלייד מטיריאלס מתחרה בכמחצית מהן. בנוסף, מערכות הבדיקה של החברה משמשות למציאת פגמים בתהליך הייצור.

לחברה יש גם פעילות ענפה בפיתוח מכונות לייצור צגים שטוחים. פעילות נוספת, מצומצמת יותר, היא מחזיקה בתחום ייצור הפאנלים הסולאריים. מדובר בפעילות רווחית, אך שאינה צומחת.

החברה חוגגת בימים אלה 20 שנה לפעילותה בישראל, שאליה נכנסה לאחר שרכשה ב–1996 את אופאל ואורבוט מכשור הישראליות, בסכום כולל של 255 מיליון דולר. כיום מעסיקה החברה בישראל כ–1,300 עובדים. החטיבה הישראלית מתמחה בבקרת ייצור שבבים, וממוקמת בפארק המדע ברחובות. באחרונה מונה לה מנהל חדש, עופר גרינברגר, ששימש לפני כן כמנכ"ל אורביט מערכות, העוסקת בתקשורת לוויינים. לפי הערכות, הפעילות בישראל תרמה לחברה הכנסות של 500 מיליון דולר בשנה החולפת.

שנת הכספים של אפלייד נגמרת באוקטובר. באחרונה היא פירסמה את תוצאות הרבעון הראשון של השנה (שהסתיים בינואר). ההכנסות הרבעוניות שלה הסתכמו ב–3.3 מיליארד דולר — עלייה של 45% לעומת הרבעון המקביל ב–2016. בסך הכל צמחה החברה ב–12% ב–2016. ההזמנות הפתוחות בחברה — בשווי של 4.2 מיליארד דולר — משקפות עלייה של 86% לעומת היקף ההזמנות שנעשו עד סוף הרבעון המקביל ב–2016, ועלייה של 40% לעומת היקף ההזמנות שנעשו ברבעון הקודם. האנליסטים צופים כי ההכנסות של אפלייד מטיריאלס יצמחו ב–22% ב–2017.

.

קל לראות מהתוצאות שלכם שאתם נמצאים בגאות עסקית. מה מניע אותה?

"יש לי תאומים בני שבע שמתרוצצים בפארק ורודפים אחרי פוקימונים. בשביל זה צריך צגים מהירים יותר, ברזולוציה גבוהה יותר ומעבדים חזקים. כל אלה טובים מאוד בשבילנו. אנחנו נהנים גם מהביקוש לשבבים וגם מהביקוש לתצוגה", אומר דיקרסון.

לדבריו, הצורך בפיתוח וייצור של שבבים חכמים, מהירים וחסכוניים יותר — ולא פעם קטנים יותר — גורמת ליצרני השבבים כמו טאואר או אינטל, שהם הלקוחות של אפלייד מטיריאלס, להגדיל את ההשקעות בציוד ייצור.

דיקרסון מזהה כיום חמישה זרזים שונים שתומכים בצמיחה של החברה — מגמות שייהנו מהן כנראה גם חברות ישראליות כמו אורבוטק ונובה מכשירי מדידה.הזרז הראשון הוא השקעות משמעותיות בהקמת מפעלים מתקדמים לייצור שבבים של 10 ו–7 ננומטר, אומר דיקרסון.

הזרז השני הוא סין, שבה הממשל מעודד ייצור מקומי. "רק שליש מצריכת השבבים בסין מגיעה מייצור מקומי. יש שם כעת השקעות גדולות בתחום השבבים ובתחום הצגים, וזאת הזדמנות ארוכת טווח בעבורנו. הגידול המשמעותי יתחיל ב–2018".

זרז שלישי הוא השינוי שחל בטכנולוגיית אחסון המידע בשבבים (זיכרונות). "שבבים שמיועדים לאגירת מידע קטנו והלכו, ועלות הייצור שלהם התייקרה. היה קשה לבנות אותם, ולכן התחילו לייצר אותם לגובה. כיום בונים אותם באופן שונה לחלוטין".

הזרז הרביעי מגיע מתחום הצגים. "יש גידול בייצור צגים בגדלים של 60 אינץ', ובמקביל יש מרוץ בתחום של מסכי העתיד", מסביר דיקרסון. "הרבה אנשים מעריכים כי באייפון 8 יהיה לראשונה מסך גמיש". בהקשר זה דיקרסון מוסיף כי "הביקוש לציוד שלנו גדל, כשמחצית ממנו מגיע מלקוחות חדשים. היו לנו בשנה החולפת הזמנות בהיקף של 2 מיליארד דולר, לעומת 450 מיליון דולר לפני ארבע שנים, ואנחנו צופים שהצמיחה תימשך".

זרז חמישי שמציין דיקרסון קשור לחיתוך השבבים לפי תבניות קבועות (Patterning). תחום זה הולך ומסתבך ככל שהשבבים קטנים, ולאפלייד מטיריאלס יש כמה פתרונות שמסייעים להתמודד עם ייצור השבבים המיניאטוריים.

"החדשנות לא מגיעה רק מהחברות הגדולות"

בביקורו בישראל נפגש דיקרסון עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. השניים הצטלמו, ונתניהו אף העלה את הצילום המשותף לעמוד הפייסבוק שלו. "שמחתי לשמוע מדיקרסון על כוונתו להגדיל את הפעילות בישראל", כתב נתניהו. לדברי דיקרסון, אפלייד מטיריאלס הכפילה את ההשקעה שלה במחקר ופיתוח בישראל בחמש השנים האחרונות. בחברה טוענים שהיקף ההשקעות שלה בישראל לאורך השנים מגיע ל–1.5 מיליארד דולר.

יש חברות שמתלוננות על אי־ודאות רגולטורית בישראל. גם החברה שלכם נתקלת בזה?

"לא ממש. אנחנו חושבים שישראל היא מקום טוב להשקיע בו. יש לנו כעת 100 משרות פתוחות בישראל. מלבד מחקר ופיתוח, יש לנו כאן גם פעילות ייצור. חשוב לנו שהייצור יהיה קרוב למחקר, בגלל השינויים המהירים המתרחשים בעולם הטכנולוגיה. בישראל יש סביבה תחרותית, אבל השוק שלנו השתפר משמעותית, וזה מאפשר לנו למשוך עובדים, שרוצים להיות חלק מזה".

דיקרסון אמנם מעיד על כך שאפלייד מטיריאלס מסייעת לחברות הטכנולוגיה הגדולות עוד בשלב הרעיון, אבל היא חייבת להתחדש ולהתקדם כל הזמן. אם אפל תרצה לפתח מוצר חדשני ואפלייד מטיריאלס לא תוכל לספק את הסחורה - היא לא תהסס להחליף אותה. המתחרות הגדולות שלה, כמו Tencor־KLA וטוקיו אלקטרון, שותפות לאותו מרוץ. אפלייד מטיריאלס ניסתה לא מכבר להתמזג עם טוקיו אלקטרון, אך לא קיבלה לכך אישור של רשות ההגבלים העסקיים בארה"ב.

מהיכן מגיעה רוב החדשנות בתחום השבבים? מהחברות הגדולות או הקטנות?

"משתיהן. אנחנו משקיעים בהרבה חברות קטנות דרך קרן השקעות שמיועדת לכך. אנחנו יודעים שאנחנו לא המקור היחיד לרעיונות טובים. יש הרבה אנשים חכמים, ואנחנו רוצים להבין איפה יש עוד רעיונות חדשניים. המטרה היא לעזור לחברות לצמוח ולהאיץ את הפעילות שלהן. ואם הן יהיו מספיק בשלות - ננסה לרכוש אותן".

באתר של אפלייד מטיריאלס נכתב שהיא משקיעה 50 מיליון דולר בשנה בחברות הזנק, כשהיקפה של כל השקעה נע בין 0.5 ל–3 מיליון דולר.

מה צופים האנליסטים?

המגמות שאותן ציין מנכ"ל אפלייד מטיריאלס בראיון רלוונטיות לחברות נוספות בתחום השבבים. הן הביאו גם לקפיצה גדולה במדד השבבים המוליכים למחצה, שעלה ב-50% מתחילת 2016. ואולם האם יש עוד פוטנציאל לעלייה במחיר המניות?

מניית אפלייד מטיריאלס זינקה ב-100% ב-14 החודשים האחרונים. המחיר משקף מכפיל של 3 על ההכנסות החזויות ב–2017, ומכפיל 14 על הרווח החזוי. מחיר מניית החברה כיום הוא 37 דולר, והדעות חלוקות בין האנליסטים לגבי הפוטנציאל הטמון בה. מרבית האנליסטים, בעיקר של בנקי ההשקעות הקטנים, ממליצים על המניה עם מחיר יעד של 43–45 דולר.

עם זאת, מחיר היעד של מורגן סטנלי הוא 37 דולר, ו-39 דולר מבחינת גולדמן סאקס. בג'יי.פי מורגן מביעים אופטימיות לגבי הפוטנציאל של המניה: "אנחנו מאמינים כי שילוב של השגת נתח שוק נוסף ב–2016, הזדמנות להכנסות נוספות מלקוחות קיימים, פורטפוליו רחב, השקעות גוברות בשוק השבבים והחשיפה לשוק הצגים, ידחפו את הצמיחה של החברה בשנתיים־שלוש הקרובות".

מחיר היעד שקבעו בבנק - 42 דולר - משקף מכפיל של 5 על הרווח המתואם למניה ב-2018, בדומה למכפילים שלפיהם נסחרה בתקופה חיובית בשוק השבבים.

שלוש החברות הישראליות הבולטות בתחום השבבים - אורבוטק, טאואר ונובה מכשירי מדידה - נהנו מהמגמה החיובית בתעשייה. מניית אורבוטק קפצה ב-40% מתחילת 2016 ושווייה טיפס ל–1.5 מיליארד דולר. האנליסטים צופים מחיר יעד ממוצע של 38 דולר - 25% מעל מחירה בשוק. טאואר זינקה ב–60% מתחילת השנה שעברה, ושווייה כיום הוא 2.1 מיליארד דולר. שלושת האנליסטים שמסקרים את טאואר קבעו לה מחיר יעד הגבוה ב-20% ממחירה הנוכחי. נובה, ששווייה הוא 460 מיליון דולר, עלתה ב-70% מתחילת 2016. גם במקרה שלה, מחיר היעד של האנליסטים גבוה בכ-20% ממחירה בשוק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#