חלוצי ההון סיכון הישראלים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חלוצי ההון סיכון הישראלים

וריטאס מגייסת קרן חדשה ולא נסחפת אחרי מגמות השוק

תגובות

קרנות ההון סיכון של וריטאס (Veritas Venture Partners) הן כנראה לא מהמפורסמות ביותר בישראל. יש לא מעט קרנות מוכרות יותר, גדולות יותר ומתוקשרות יותר, אך וריטאס היא חברת הניהול הוותיקה ביותר בענף ההון סיכון הישראלי, וכנראה גם אחת המצליחות שבהן.

למעשה, היו אלו מנהלי וריטאס של היום שייבאו לישראל את קונספט ההון סיכון מארה"ב, עוד ב-1985. בזמנו ייסדו גדעון טולקובסקי ואביו דן טולקובסקי, מי שהיה מפקד חיל האוויר, את קרן ההון סיכון אתנה, לצידו של פרד אדלר מניו יורק.

אתנה, אליה הצטרף ב-1987 ידין קאופמן, הוקמה במתכונת המקובלת כיום לקרנות הון סיכון, כשותפות מוגבלת, והשקיעה בחברות אמריקאיות וישראליות.
חינוך היזמים והפיננסרים "היינו צריכים ממש להשקיע בחינוך, של קהילת היזמים והפיננסרים, כיוון שאף אחד לא עסק בתחום ולא הכיר אותו", מספר גדעון טולקובסקי. "היה צורך להפגיש את קהילת העסקים המקומית עם מילון מונחים חדש לחלוטין, ולפתח ערוצי אקזיט שלא היו קיימים". לצד הקשיים, אתנה נהנתה מיתרון בלתי מבוטל, כיוון שהיתה השחקן היחיד והבלעדי בשוק.

ב-1990 הוקמה וריטאס, שבתחילה ניהלה את קרן AAV (Anglo-American Ventures), עם הון של 5 מיליון דולר בלבד. כל הונה של AAV, שגדל מאוחר יותר ל-40 מיליון דולר, הגיע מקונצרן Anglo-American Corporation, חברה אחות של קונצרן היהלומים דה-בירס.

קרן מילניום הוקמה ב-1997, עם הון של כ-50 מיליון דולר, שהגיע כולו מגורם פיננסי שמושבו ביפאן ואת זהותו מסרבים אנשי וריטאס לחשוף.
קרן חדשה בניגוד לאתנה, AAV ומילניום הוקמו כקרנות ever green, כלומר לתקופת חיים בלתי מוגבלת. כספי האקזיטים (מימושי ההחזקות בחברות המושקעות) הוזרמו בחזרה לקרן, ולחברת הניהול היה החופש המוחלט להחליט האם להעבירם לכיסי המשקיעים או להמשיך להשקיעם בחברות נוספות.

לאחרונה הודיעה וריטאס על כוונתה לגייס קרן חדשה, שתאוגד כשותפות מוגבלת, ותהיה בעלת היקף של 100 מיליון דולר.

לקראת תחילת פעילות הקרן החדשה מתכוונת וריטאס להוסיף לפחות שני מנהלים - אחד יצטרף למשרד האמריקאי, המנוהל על ידי לורי אוליבייה, והשני למשרד בהרצליה, ממנו פועלים כיום טולקובסקי, קאופמן, רן מרום וגיל צפריר.
אינטרנט, תקשורת ורפואה רוב המשקיעים בקרן החדשה, שכבר הספיקה לגייס הבטחות להשקעה בהיקף כמה עשרות מיליוני דולרים, יהיו גופים מוסדיים. עיקר השקעותיה ייעשה בחברות מתחומי האינטרנט, התקשורת, והתחומים הרפואיים. "אנחנו מאמינים מאוד באינטרנט כפלטפורמה ליזמות עסקית, אלא שכעת, לאחר הנפילה בשווקים והתפכחות המשקיעים, עליה ללבוש צורה חדשה", אומר טולקובסקי.

"תחום המכשור הרפואי נהנה מיתרונות מסוימים לעומת תחומים אחרים, שכן מדובר בצרכים בסיסיים, שתמיד יהיו רלוונטיים. מעבר לכך, חיי המוצר בדרך כלל ארוכים יותר, וזמני הפיתוח הארוכים עשויים למנוע או לעכב תחרות", מסביר טולקובסקי.

לדבריו, הרופאים הישראלים פתוחים יותר מעמיתיהם בחו"ל לחידושים טכנולוגיים, ומחפשים ביטוי באפיקים שמעבר למערכת הרפואית. הנהנית מכך היא תעשיית הסטארט אפ.
שלבים מוקדמים מאוד "האסטרטגיה של וריטאס היתה תמיד להיכנס לחברות בשלבים מוקדמים מאוד. למעשה, היא אף נוהגת לייצר בעצמה חברות", אומר טולקובסקי.

משמעות ההשקעה בשלבים אלו היא שנדרשת מעורבות פעילה בכל אחת מהחברות, מה שמתבטא במספר החברות שהקרן יכולה להחזיק במקביל. הוא וחבריו מצאו את עצמם מוסיפים רק 4-3 חברות פורטפוליו חדשות בשנה, ובסך הכל החזיקו בו זמנית בלא יותר מ-15 חברות.

בין ההשקעות היותר מוצלחות של וריטאס נמצאות חברות כמו ESC Medical, שמניותיה נסחרות בבורסת הנאסד"ק לפי שווי חברה של 454 מיליון דולר; אם-סיסטמס וגילת שגם הן נסחרות בנאסד"ק; Ubique, שנמכרה ל-AOL (אמריקה אונליין); קלאס דאטה שנמכרה לסיסקו; ו-RichFX (לשעבר וובגלייד) שנחשבת לאחת מחברות האינטרנט הישראליות החמות ביותר. קרן אתנה השתתפה בין היתר במימון החברות אפי, צורן, מרקורי והרמוניק.
הולכים נגד הזרם לאורך השנים, אומרים אנשי וריטאס, הם למדו ללכת נגד הזרם ולחפש את הכיוונים הפחות פופולריים, העשויים להתברר כאטרקטיוויים יותר. כך, למשל, לא הגדילו את הסכומים אותם גייסו, גם כשמסביב החלו לצמוח קרנות ענק. את המשרד האמריקאי בחרו להקים דווקא באטלנטה, כשכולם בוחרים בעמק הסיליקון.

"אנחנו לוקחים חלק פעיל במשחק ה-VC האמריקאי, גם מתוך הכרה כי בעתיד יהיה קשה להיות תחרותי רק בישראל", אומר טולקובסקי. "כספי הקרן החדשה יושקעו גם בחברות אמריקאיות ואירופיות, כולל כאלו שאין להן כל קשר לישראל".

"קליפורניה עמוסה ורוויה, וקשה להגיע בה לתחרותיות ולצבור מעמד משמעותי", הוא מסביר. "בחרנו באטלנטה כי היא נהנית מקצב גידול מהיר בתעשיית ההיי-טק מחד, ועדיין לא הגיעה לאיזון מבחינת היצע הכסף מאידך. מיקומה בחלק המזרחי של ארה"ב מקל על הטיסות ועל הבדלי השעות, ויש לה גם קשר ישראלי, בצורת סניפים של עשרות חברות ישראליות, כמו אקורד, RichFX, ועוד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#