אומריקס: מהחצר של תל השומר לאחת ההצלחות הגדולות בנאסד"ק ב-2006 - גלובל ווולסטריט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אומריקס: מהחצר של תל השומר לאחת ההצלחות הגדולות בנאסד"ק ב-2006

למרות הנפקה לא מוצלחת נהפכה אומריקס לסחורה חמה בקרב המשקיעים המוסדיים בארה"ב; שבעה חודשים לאחר שהגיעה לנאסד"ק היא אוחזת במקום הרביעי ברשימת ההנפקות הטובות של השנה

תגובות

בבניין מגן דוד אדום שב"חצר האחורית" של בית החולים שיבא תל השומר שוכנת כמעט בהיחבא אחת מחמש ההנפקות המוצלחות ביותר בוול סטריט בשנה האחרונה. שלט גדול ומאיר עיניים לא תמצאו על גג הבניין וגם המשרדים עצמם צנועים למדי. ואולם בעבור אלה שרכשו בהנפקה מניות של חברת אומריקס (סימול: OMRI) זה לא העיקר. הם כבר רשמו מאז תשואה של יותר מ-200% בשבעה חודשים. מה שהופך את הסיפור לאפילו יותר מעניין הוא שההצלחה הזאת היתה רחוקה מאוד מהחברה במפגש הראשון שלה עם שוק ההון האמריקאי. למעשה, ההנפקה נחלה כישלון.

שיעור לחברות טכנולוגיה

אם היו מציעים לכם מניה של חברה רווחית מאוד, בעלת שיעורי צמיחה של עשרות אחוזים בשורה העליונה ובמחיר המשקף לה מכפיל של 10 על הרווח הצפוי בשנה הקרובה - כנראה שלא הייתם מסרבים. אחרי הכל, קל למצוא מניות טכנולוגיה ישראליות הזוכות למכפילי רווח נדיבים בהרבה, על אף שצמיחה דו-ספרתית יציבה ועקבית נמצאת מהן והלאה. ובכל זאת, כשהגיעה אומריקס לוול סטריט כשבאמתחתה כל אלה, היא זכתה ליחס צונן מממנהלי ההשקעות מוסדיים האמריקאים, שגרמו לה לחתוך ב-40% את השווי המבוקש בהנפקה - מ-250 מיליון דולר ל-150 מיליון בלבד. הפחתה זו סייעה למשקיעים שבכל זאת האמינו להשיג תשואה פנטסטית ודחפה את המניה למקום הרביעי ברשימת ההנפקות המוצלחות של השנה (בעבור אומריקס מדובר ב-25 מיליון דולר פחות בקופה).

את התשואה הגבוהה שרשמה אומריקס מאז ההנפקה יש לייחס כנראה גם להפתעה החיובית שסיפקה החברה למשקיעים מאז מאי. ואולם נראה כי היא נבעה בעיקר מכשלונו של החתם המוביל בהנפקה, בנק ההשקעות השווייצי UBS, בשיווק אומריקס למשקיעים המוסדיים בארה"ב. מה שבטוח הוא שמאז הספיקו רבים מהם להשקיע במניה ותרמו לזינוק החד במחירה.

הנפקתה של אומריקס בנאסד"ק, היא שיעור מצוין לחברות טכנולוגיה וביוטכנולוגיה צעירות. ניתן ללמוד ממנה שגם מתכון הכולל תוכנית עסקית טובה, מוצר מנצח, הכנסות צומחות ורווחיות בריאה לא מבטיח הנפקה מוצלחת בארה"ב. על אחת כמה וכמה אמורים הדברים לגבי חברות שעדיין לא השיגו את המתכון במלואו. לאלה עדיף כנראה לאפסן את חלום ההנפקה במגירה, ולהמשיך להתגלגל באמצעות גיוס הכסף מקרנות הון סיכון עד להשגת ארבעת המרכיבים.

דומה שהסיפור של אומריקס היה יוצא דופן כבר מתחילתו. את החברה לא הקימו שלושה גאוני מחשבים צעירים שמבקשים לכבוש את העולם, או שני רופאים מדענים שמחפשים את התרופה הבאה לסרטן. הקים אותה איש עסקים יהודי-בלגי בשם רוברט טאוב, בלי רקע מדעי ועם ידע מוגבל בלבד בתחומי הביו-רפואה. אבל החוש העסקי המפותח של טאוב הוא זה שסייע להגדיר את החזון של החברה כמוטה עסקית ולא מדעית, ממנו נגזרה המטרה להתחיל למכור ולהרוויח כמה שיותר מהר.

באומריקס קוראים לזה SVP - Small Volume Product - כלומר פיתוח מוצרים בעלי שיעורי רווחיות גבוהה, המיועדים לייצור מצומצם בעבור שוקי נישה ולא למכירה המונית. טאוב הגיע לישראל ב-92', לדבריו בשל "הפוטנציאל הקיים כאן בתחום המחקר והפיתוח". שלוש שנים לאחר מכן הוא פירק שותפות בחברת אוקטפארמה השווייצית, שהפעילה מרכז פיתוח בישראל, והעביר חלק מהקניין הרוחני שלה לאומריקס אותה הקים ביוני 95'. אותו קניין רוחני כלל את הידע לפיתוח דבק ביולוגי מתוך פלאסמה (החלק הנוזלי של הדם). מוצר זה מהווה כיום את מנוע הצמיחה העיקרי של אומרקיס.

להגיע במהירות לרווחיות

כדי לפתח ולייצר את הדבק נחתם הסכם לשיתוף פעולה עם ספק הדם העיקרי בישראל, מגן דוד אדום, ומסיבה זו גם שוכנת אומריקס בבניין מד"א עד עתה. כיום מעסיקה החברה כ-160 עובדים בישראל ועוד 12 מנהלים ואנשי מינהלה בארה"ב ובאירופה. מלבד הדבק הביולוגי, שמיועד לעצירת דימומים בניתוחים, מפתחת החברה מוצרים ביולוגיים נוספים לניתוחים (Biosurgical) וליצירת נוגדנים (חיסונים פסיוויים).

החזון העסקי של טאוב התבטא בתפישה שיש להגיע למכירות ורווחיות כמה שיותר מהר, ובעזרתם לממן את המשך המחקר והפיתוח. ואכן שנה וחצי לאחר הקמת החברה כבר החלו המכירות בישראל ובהמשך גם באירופה. לדברי טאוב, באותה תקופה היה קל יותר להשיג אישור למכירת מוצרי פלאסמה בישראל ובאירופה מאשר בארה"ב, מפני שהחוקים היו שונים. כך מיצבה אומריקס את השוני בינה לבין מרבית חברות התרופות בישראל. במקום לרוץ ישר לארה"ב, שם יש לחכות בדרך כלל כמה שנים לקבלת אישור מה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) לשיווק מוצרים רפואיים, העדיף טאוב להתחיל בשוק הישראלי המצומצם שבו אפשר לקבל אישורים לשיווק הרבה יותר במהירות.

קצת יותר מעשר שנים לאחר מכן צפויה אומריקס לסיים את 2006 עם הכנסות של כ-62 מיליון דולר ורווח נקי של כ-23 מיליון דולר (1.6 דולר למניה), לפי תחזית של בית ההשקעות CIBC. בתשעת החודשים הראשונים של 2006 מכרה אומריקס ב-45.7 מיליון דולר. מתוכם נמכרו ב-31.9 מיליון דולר המוצרים לייצור נוגדנים, שרובם משווקים ישירות לארגונים ממשלתיים.

בראש רשימת מוצרים אלה עומד VIG, שמיועד לחיסון הגוף מפני סיבוכים הקשורים במחלת האבעבועות השחורות. לצדו נמכרים גם IVIG, המכיל את כל הנוגדנים הנמצאים בדרך כלל בדמו של אדם בוגר בריא ומיועד לחיזוק המערכת החיסונית, וכן HBIG המכיל נוגדנים לצהבת מסוג B.

ואולם מנוע הצמיחה העיקרי של אומריקס אמור להיות הדבק הביולוגי מבוסס הפיברין (חלבון המשתתף בתהליך קרישת הדם בגוף), שמיועד לעצור דימומים בזמן ניתוח. באירופה משווק המוצר תחת המותג Quixil ואילו בארה"ב הוא משווק תחת המותג Evicel. לפי שעה מאושר האוויסל לשימוש בארה"ב רק בניתוחי כבד, אך באחרונה הגישה החברה בקשה לאישור המוצר בניתוחים בכלי דם ועד סוף השנה הוא יוגש כנראה לאישור גם לניתוחי כליות. שני האישורים מיועדים להינתן ב-2007, ולאחר קבלתם יהפוך אוויסל לדבק היחיד בארה"ב שמאושר לשימוש בכל סוגי הניתוחים. לדברי ניסים משיח, מנכ"ל אומרקיס (ישראל) ומנהל התפעול של החברה כולה, אישורים אלה יפתחו בפני החברה הזדמנויות עסקיות חדשות ושוק גדול מאוד, שיאפשר את הגדלת המכירות.

הסכם הפצה עם ג'ונסון אנד ג'ונסון

את הדבק לא נדרשת אומרקיס לשווק בעצמה לבתי החולים, לאחר שחתמה ב-2003 על הסכם הפצה באירופה ובארה"ב עם אתיקון, חברה בת של יצרנית הציוד הרפואי הגדולה בעולם, ג'ונסון אנד ג'ונסון. "לפני החתונה שלנו עם אתיקון חיזרנו אחריהם במשך שבע שנים. חיפשנו את שיתוף הפעולה איתם וזה לקח הרבה זמן, אבל בסוף הם החליטו ללכת אתנו בגלל איכות המוצרים שלנו", אומר טאוב, המכהן כנשיא ומנכ"ל אומריקס מאז הקמת החברה.

החוזה בין החברות כולל גם את התחייבותה של אתיקון לממן את הוצאות המחקר והפיתוח בתחום המוצרים לניתוחים, תמורת הזכות לשווקם בארה"ב ובאירופה. השוק ביפאן נמצא לפי שעה מחוץ לרשימה, מה שאומר שאומריקס תוכל לשווק שם את המוצרים בעצמה. עם זאת, לאתיקון זכות סירוב ראשונה אם אומריקס תוותר על כך.

על רשימת המוצרים בפיתוח בתחום זה נמנים התרומבין (חומר חלבוני המסייע בקרישת הדם) ותחבושת ביולוגית המבוססת על פיברין. התרומבין מיועד לעצירת דימומים, בעיקר בניתוחים במערכת העצבים אך גם בניתוחי כלי דם. חומר זה מאפשר קרישה הדרגתית יותר מזו שמספק דבק הפיברין.

המוצר כבר הוגש לאישור ה-FDA ולדברי משיח מדובר בהישג חשוב. "זהו שוק של 300 מיליון דולר בארה"ב, שנשלט על ידי חברה אחת בלבד, קינג", הוא אומר. "הצלחנו להגיש את המוצר לאישור לפני חברה נוספת המפתחת מוצר דומה, זיגמונד ג'נטיקס, וזה חשוב כי מדובר בזמן ההגעה לשוק". לדבריו, המוצר אמור לספק מנוע צמיחה נוסף לאחר שיתקבל אישור לשיווקו ב-2007. המוצר אמור לחזק את מעמדה של אומריקס בשוק הדבקים, שאמור לצמוח מכ-600 מיליון דולר בשנה כיום ל-1.3 מיליארד דולר ב-2015.

אומריקס מאמינה כי היא בונה גם את השוק בתחום החבישה. החברה מפתחת תחבושת ביולוגית המורכבת מבד מתכלה, המודבקת לעורק או לווריד לצורך עצירת דימומים שלא ניתן לעצור בדרכים אחרות. שיווק המוצר אמור להתחיל בעוד כשלוש שנים, והוא עשוי לפתוח שוק נוסף של חצי מיליארד דולר עד מיליארד דולר בשנה.

כדי לעמוד בהתרחבות הצפויה בפעילותה מתכננת אומריקס הקמת מפעל בירושלים, בהשקעה של כ-20 מיליון דולר. הפרויקט ימשך שלוש שנים ובסיומו תעסיק החברה במקום 50-60 עובדים. את הקמת המפעל תממן אומריקס מכספי ההנפקה, שבה גייסה (נטו) כ-35 מיליון דולר, וכן מכספי הרווחים אשר מצטברים בקופתה מדי רבעון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#