לווייתן, פרויקט התשתיות הגדול בישראל יוצא לדרך - כל מה שצריך לדעת - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרויקט התשתיות הגדול בישראל יוצא לדרך - כל מה שצריך לדעת

השותפות בלווייתן - נובל אנרג'י, קבוצת דלק ורציו קיבלו החלטת השקעה סופית במאגר ■ כיצד ייראה הפרויקט? למי יימכר הגז ובאיזו עלות?

25תגובות
קידוח לווייתן
אלבטרוס

ביום חמישי האחרון הודיעו נובל אנרג'י, דלק קידוחים, אבנר ורציו על קבלת החלטת השקעה סופית (Final Investment Decision, או FID) במאגר הגז הטבעי לווייתן, כמעט שבע שנים לאחר גילויו.

ההכרזה היא יריית הפתיחה הרשמית לפרויקט התשתיות הגדול ביותר שבוצע בישראל. השותפות מתכוונות לתכנן, לבנות ולמקם מתקנים שיאפשרו להוציא את הגז ממקרקעית הים, ולמכור אותו ללקוחות בישראל ומחוץ לה.

מהו מאגר לווייתן?

לווייתן הוא מאגר הגז הגדול ביותר שהתגלה במים הטריטוריאליים של ישראל. המאגר, הממוקם כ–100 ק"מ מערבית לחיפה, התגלה בדצמבר 2010, כשנה לאחר תגלית תמר, והוכר כאחת מתגליות הגז הטבעי הגדולות בעולם בעשור הקודם.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

הזכויות במאגר מתחלקות בין מפעילת הקידוחים האמריקאית נובל אנרג'י (39.66%), דלק קידוחים ואבנר, שותפויות הגז המצויות בימים אלה בהליכי מיזוג, הנמנות עם קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה (22.67% כל אחת) ושותפות רציו, שבשליטת המשפחות לנדאו ורוטלוי (15%).

קיימת מחלוקת בנוגע לכמות הגז במאגר: על פי ניתוח שביצעה המדינה, המאגר מכיל כ–500 מיליארד מ"ק (500 BCM) של גז טבעי, בעוד השותפות בפרויקט סבורות, בהתאם לניתוחים שביצעו, כי המאגר מכיל כ–621 מיליארד מ"ק — פער לא קטן של 25%. לשם השוואה, מאגר תמר השכן, שאמור לספק את צורכי המשק עשרות שנים קדימה, מכיל כ–310 BCM, כלומר 50%–54% מהכמות בלווייתן. פרט לגז טבעי, המאגר גם מכיל קרוב ל–40 מיליון חביות קונדנסט, חומר גלם ליצירת נפט מסוג ברנט.

כמה שווה הגז הלווייתן?

שווי מאגר לווייתן נאמד כעת ב–5–6 מיליארד דולר, לעומת שווי ברוטו של 12 מיליארד דולר לתמר. לכאורה, שוויו של לווייתן, הגדול יותר, אמור היה להיות גבוה יותר. הפער קשור לכך שפרויקט לווייתן נמצא עדיין בחיתוליו, והסיכונים להשלמתו הפרויקט מפחיתים משמעותית משוויו. ככל שפיתוח המאגר יצבור תאוצה, והערכת הסיכון תפחת, כך שווי המאגר יגדל בהדרגה, ובהתאמה ערכו אף צפוי לעלות על זה של תמר.

מיזמי התשתיות הגדולים בישראל, ועלויות הפיתוח של לווייתן במיליארדי דולרים

עבור מכירת כלל הגז שבמאגר אמורות השותפות בפרויקט לקבל לאורך חיי המאגר סכומים עצומים של כ–100–150 מיליארד דולר.

מהי תוכנית הפיתוח של המאגר?

תוכנית הפיתוח ההתחלתית של לווייתן, שהיא צנועה ביחס לתוכניות קודמות, מתבססת על מכירת גז לירדן וללקוחות בישראל. בשונה מתמר, שבו הליך הטיפול בגז מסתיים במתקנים יבשתיים, כל הליך הטיפול בגז מלווייתן ייעשה בים. תוכנית הפיתוח (שלב 1א') כוללת ארבעה קידוחי הפקה בעומק ממוצע של כ–5 ק"מ מתחת לקרקעית הים. קידוחי ההפקה אמורים להתחבר בצנרת תת־ימית לפלטפורמה (אסדת טיפול) קבועה, שתמוקם מול חדרה, 10 ק"מ מהחוף. מהפלטפורמה יחובר הגז בצינור למערכת ההולכה הארצית של חברת נתג"ז (נתיבי הגז הטבעי לישראל), בכניסה הצפונית. משם הגז יזרום ללקוחות בישראל ולמדינות שכנות.

הפלטפורמה, שתהיה דומה לפלטפורמה שקולטת כיום את הגז ממאגר תמר (בסמוך לחופי אשקלון), תקובע לקרקעית הים בעומק של 80 מטר, כאשר האסדה תהיה מעל פני המים. ההפקה השנתית מהפלטפורמה צפויה להיות כ–12 מיליארד מ"ק — כפליים מכמות הגז הטבעי המוזרמת למשק הישראלי כיום. עלותו הצפויה של שלב 1א' נאמדת ב–3.75 מיליארד דולר, בנוסף לכמיליארד דולר שכבר הושקעו עד כה בפעילויות של אקספלורציה, הערכה, תכנון ועוד. המאגר אמור להתחיל להזרים גז בסוף 2019.

איך השותפות יממנו את עלות הפרויקט?

כל שותפה בפרויקט נדרשת להעמיד מימון בהתאם לחלקה. דלק קידוחים ואבנר נדרשות להשקיע כ–1.75 מיליארד דולר. לשם כך, בשבוע שעבר הן חתמו על הסכם מימון עם קונסורציום של 20 גופים פיננסיים, בראשות הבנקים HSBC וג'יי.פי מורגן.

שלב א' 1 בתוכנית הפיתוח של מאגר לווייתן

הסכם המימון כולל ההלוואה, שנושאת ריבית משוקללת של כ–5.5% בשנה. ההלוואה תימשך במספר "מנות", בהתאם לאבני דרך שנקבעו לפרויקט. היא אמורה להיפרע בתוך ארבע שנים באמצעות גיוס אג"ח, בדומה לגיוס האג"ח שנעשה בתמר ("תמר בונד"). לאורך חיי ההלוואה דלק קידוחים ואבנר יידרשו להוצאות ריבית נוספות של 250–300 מיליון שקל.

רציו נדרשת להעמיד כ–600 מיליון דולר למימון חלקה בלווייתן. בדצמבר 2016 חתמה השותפות על מכתב הסמכה והתחייבות לקבלת הלוואה של עד 400 מיליון דולר מהבנקים HSBC ו–BNP Paribas. בנוסף, השותפות ביצעה הנפקת סדרת אג"ח חדשה (סדרה ב') בסכום של כ–160 מיליון דולר, שמשמש הון עצמי לפרויקט, כך שקופתה מכילה כ–250 מיליון דולר, כולל מזומנים שהתקבלו באחרונה ממימוש אופציות.

נובל אנרג'י מסרה ביום חמישי כי תממן את חלקה בפרויקט — 1.5 מיליארד דולר — באמצעות התזרים שהיא מקבלת ממאגר תמר, וכן באמצעות מימוש נכסים. בין היתר, נובל צפויה בחודשים הקרובים — בהתאם להוראות מתווה הגז — למכור 7.5% ממאגר תמר ולרדת לאחזקה של 25% מהזכויות בו. בנוסף, נובל צפויה לממש חלק מאחזקתה בלווייתן, והיא כבר מכרה חלק ממאגר אפרודיטה השכן לבריטיש גז ואת אחזקותיה במאגרים תנין וכריש.

למי יימכר הגז?

לקוח העוגן שצפוי לרכוש גז מלווייתן היא חברת החשמל הירדנית (NEPCO), שעמה נחתם בספטמבר 2016 חוזה לאספקת 45 מיליארד מ"ק גז טבעי למשך 15 שנה בתמורה ל–10 מיליארד דולר. משיקולים פוליטיים, מי שחתמה על חוזה האספקה היתה החברה הבת של נובל אנרג'י (NBL Jordan Marketing), ולא חברה ישראלית.

ירדן רוכשת כיום גז טבעי מונזל (LNG) לשימוש בתחנות כוח במחיר גבוה יחסית. בחוזה עם השותפות בלווייתן היא תרכוש גז במחיר המוערך ב–5.5–6 דולרים ליחידת חום — קצת יותר מהמחיר שמשלמת חברת החשמל הישראלית (כ–5.7 דולרים).

השותפות בלווייתן חתמו על כמה חוזים והסכמים גם עם לקוחות בישראל. בין היתר, נחתם חוזה עם מפעילת תחנות הכוח הפרטית הגדולה בישראל, אדלטק, להספקת 6 מיליארד מ"ק של גז למשך 18 שנה, שאמורים לשמש לתחנת הכוח תמר במפעל חיפה כימיקלים במישור רותם, ולתחנת הכח סולאד (77MW) במפעל CHS באשדוד. בנוסף, נחתם חוזה לאספקת 13 BCM גז לתחנת הכוח IPM בבאר טוביה ל–18 שנה. חוזה שלישי נחתם עם בתי הזיקוק של קבוצת פז, ורביעי — עם אור אנרגיות כוח.

החוזים שנחתמו מסתכמים בכ–5.3 מיליארד מ"ק בשנה. בכוונת השותפות להמשיך ולהרחיב את החוזים; הן קבעו יעד שאפתני לחתום על חוזים בכ–10 מיליארד מ"ק בשנה עד תחילת ההפקה ב–2019.

האם הקידוחים בלווייתן הסתיימו?

לא. השותפות בלווייתן ממשיכות לבצע פעולות אקספלורציה (חקירה) במאגר לווייתן, שיאפשרו לבחון את גודלו ונפח הגז בו. ברבעון זה אמור להתבצע קידוח לווייתן 5 בעלות של 77 מיליון דולר. את הקידוח תבצע אוניית הקידוח Atwood Advantage. זהו קידוח הערכה, שיסייע לאמוד את כמות הגז בלווייתן ואמור לפתור את המחלוקת עם המדינה בנוגע לכמות הגז. בשלב מאוחר יותר הקידוח יחובר למערכת ההולכה של הפרויקט.

בהמשך, בכוונת השותפות בלווייתן לבצע קידוח אקספלורציה נוסף למטרת נפט, שתוכנן במקור להתבצע ב–2013. מתחת למאגר לווייתן — בעומק של יותר מ–7,000 מטר מתחת לקרקעית הים — אותרו פרוספקטים (מבנים גאולוגיים) שעשויים להכיל נפט. כמות הנפט נאמדת ב–560 מיליון חביות, בהסתברות גיאולוגית של 15%. בעבר הגיעו השותפות בקידוח לווייתן 1 לעומק של 6,500 מטר, העמוק ביותר שנקדח אי פעם באגן הלבנט, שהיה קרוב ליעד.

מהו השלב הבא בפיתוח לווייתן?

לאחר שיסתיים שלב 1א' ב–2019, מתכננות השותפות בלווייתן להמשיך בפיתוח הפרויקט, ולמכור גז ללקוחות נוספים באגן הים התיכון. השלב שני (1ב') כולל ארבעה קידוחי הפקה נוספים והרחבה של יכולת הטיפול של הפלטפורמה ב–9 מיליארד מ"ק נוספים בשנה. לאחר השלב השני תגיע יכולת ההפקה הכוללת של לווייתן לכ–21 מיליארד מ"ק בשנה. השלב השני יגדיל את עלות הפרויקט הכוללת ל–5–6 מיליארד דולר.

בשלב השני נערכות השותפות בלווייתן למכור גז ללקוח גדול. שתי האופציות המרכזיות הן ללקוחות עסקיים בטורקיה, מדינה שנשענת כיום בעיקר על גז טבעי מרוסיה ומאיראן; או חברות אנרגיה בינלאומית כמו בריטיש גז, שמחזיקות מתקני הנזלה במצרים ועשויות לשנע את הגז הישראלי לאירופה באוניות. כרגע לא ברור מה ההיתכנות במכירת גז למצרים, בין היתר על רקע מאגר גז גדול (מאגר Zohr) שהתגלה באחרונה במדינה. עם זאת, האופציה הטורקית מונחת על השולחן. בשלבים מאוחרים יותר אמור לווייתן גם להתחבר למאגר הקפריסאי השכן, אפרודיטה, שמוחזק אף הוא על ידי נובל אנרג'י, דלק קידוחים ואבנר.

דיוויד סטובר, נשיא ומנכ"ל נובל אנרג'י, הדגיש בדברים שאמר ביום חמישי כי נובל תפתח את לווייתן מעבר לשלב הראשון. לפי הערכות, סטובר רמז למשא ומתן עם לקוחות בטורקיה, שנמשך ועשוי להגיע להסכם מחייב בעתיד הלא רחוק.

האם פיתוח לווייתן הוא ברכה או קללה?

נושא הפיתוח של שדות הגז בישראל עורר פולמוס ציבורי רחב ומחאה חברתית, במיוחד בימים שבהם גובש ואושר מתווה הגז השנוי במחלוקת — הסכם הפשרה בין הממשלה לחברות הגז דלק ונובל אנרג'י. עיקר הביקורת נגעה להחלטה לאשר יצוא נרחב של גז, במקום לשמור אותו כעתודת אנרגיה למדינת ישראל; וכן בנוגע למחיר הגז בישראל, שהוא גבוה ביחס למדינות מפיקות גז אחרות (במיוחד ארה"ב) ומותיר בידי היזמים שולי רווח גבוהים.

גם כיום נראה כי אין תשובה חד־משמעית לשאלה אם נכון לייצא את הגז או לשמור אותו לדורות הבאים. גם לא ברור עדיין אם במתווה הגז ניתנה העדפה לאינטרסים המיידיים של חברות הגז ובעלי המניות (יצוא מהיר מבטיח רווחים) על חשבון אזרחי המדינה, ואם העוצמה הכלכלית שהובטחה למונופול של קבוצת דלק ונובל אנרג'י עלולה לסכן בטווח הארוך את יכולת המשילות של הממשל בישראל — ומכאן את הדמוקרטיה הישראלית.

עם זאת, יצוא הגז מותיר בידי אזרחי המדינה נתח רחב מההכנסות העתידיות, כ–65%–70%, בהתאם לחוק הנפט, שנקבע בהמלצת ועדת ששינסקי לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל; ופיתוח לווייתן גם מבטיח יתירות למשק הישראלי — כלומר יאפשר מקור נוסף לגז מלבד תמר, (וכאשר כריש ותנין אמורים להתחבר לאותה התשתית), שבמידת הצורך יכולים לשמש את המשק. כך או אחרת, פיתוח לווייתן הופך והולך בימים אלה לעובדה מוגמרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#