אחרי האקזיט, הקיבוצניקים מתלבטים: מה עושים עם חצי מיליארד שקל? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחרי האקזיט, הקיבוצניקים מתלבטים: מה עושים עם חצי מיליארד שקל?

על רקע האיום של הכנסת מחיר תחליפי החלב לפיקוח, וכניסת שופרסל וסופר-פארם כמתחרים, מיהר קיבוץ מעברות למכור בשבוע שעבר את אחזקתו בחברת מטרנה לאסם נסטלה ביותר מחצי מיליארד שקל ■ "לא קל לוותר על מפעל חיים, אבל העולם העסקי קר ואכזר"

40תגובות
קיבוץ מעברות
עופר וקנין

מספר הקלנועיות ברחבה של חדר האוכל בקיבוץ מעברות מרשים. עשרות מאותן מכוניות חשמליות גודשות את החניונים והשבילים של היישוב. עם זאת, בביקור השבוע נראה שלא תמיד מי שנוהג בהם הם זקני הקיבוץ. לעתים מחליפים אותם עובדים סיעודיים מהפיליפינים, או סתם צעירים שבחרו להתנייד כך. "זה אולי התחיל מחבר'ה שקשה להם ללכת, אבל עם הזמן נוצר מצב שבו לא תמיד כל מי שיש לו קלנועית חייב אותה", אמרה לנו תושבת הקיבוץ.

הקלנועיות הרבות הן סמל הסטטוס היחיד שהצלחנו למצוא בקיבוץ הקטן, שמכר החודש את שארית חלקו בשותפות יצרנית האוכל לתינוקות מטרנה (49%) לחברת אסם נסטלה תמורת 575 מיליון שקל.

חברי הקיבוץ הופתעו לשמוע בשבוע שעבר על מכירת המפעל, שבמשך עשרות שנים היה הענף המרכזי של המשק. ההחלטה על המכירה התקבלה בדירקטוריון חברת מוצרי מעברות שבבעלות הקיבוץ - דרכה הוחזקה שותפות מטרנה. לא התקיימה כאן אסיפה או דיון קהילתי אחר בנושא. הבסיס להחלטת הדירקטוריון היה כלכלי נטו, ונבע מהערכה שהמועד הנוכחי הוא התזמון הנכון ביותר לחברת מוצרי מעברות להיפרד מהאחזקה במטרנה. ועדיין, מכירת מטרנה אינה עסקה כלכלית גרידא ועשויה להיות אבן דרך עבור הקיבוץ.

אנשי מעברות סגרו שורות השבוע, ואיש מהם לא הסכים להתראיין בנוגע לעסקה. הסרבנות נבעה מסדרת הודעות ששיגרו בעלי תפקידים בכירים בקיבוץ, שהזהירו את החברים לא להיענות לסקרנות של אמצעי התקשורת. נכון להיום, התגובה היחידה שהסכים להעניק מרכז המשק, אמנון אברמוב, היתה שאין עדיין בקיבוץ החלטה מה לעשות עם התקבולים מהעסקה - שבתיאוריה היו יכולים להסתכם במאות אלפי שקלים לכל חבר, אם לא היה מדובר בקיבוץ שיתופי.

אבל מעברות הוא קיבוץ שיתופי לחלוטין. גם ב-2017, לאחר שני עשורים שבהם תהליך ההפרטה במרבית הקיבוצים כבר יצא לדרכו, אין בו שכר דיפרנציאלי, חדר האוכל פעיל והחברים חיים מתקציב שאינו כולל תגמול מיוחד עבור עבודה. מי שבקיא בתנועה הקיבוצית יודע שמעברות הוא דוגמה לטענה שלפיה רק קיבוצים שמחזיקים מפעל משגשג היו יכולים להרשות לעצמם להישאר שיתופיים. מבחינות מסוימות, מטרנה היא אחד הגורמים שאיפשרו לקיבוץ לקיים עד כה את המודל השיתופי, ומכירתה עשויה להעלות את שאלת ההפרטה על הפרק.

"הדיון לגבי מה לעשות עם הרווח ממכירת מטרנה נפרד מהדיון בשאלה אם להפריט את הקיבוץ או להשאיר אותו שיתופי. כיום ההחלטה הזאת היא כבר שאלה ערכית, ולא עסקית", אמר השבוע חבר קיבוץ שכן הסכים להתייחס לנושא. "אפשר רק לומר אולי שהמכירה מציבה בפני החברים סוג מסוים של פיתויים שמחזקים בהקשר הזה את האמונות שהיו עוד קודם לכן אצל חלק מהם. יש צעירים שדואגים לעתידם ורוצים שיושקע משהו מהתגמול מהמכירה, שיבטיח את עתידם. יש דילמות של מבוגרים שאולי כן היו רוצים לקבל יותר כסף כאן ועכשיו ולחלק לילדים ולהיפך. זו לא בהכרח סיטואציה שפועלת באופן חד־כיווני לפה או לשם".

מעבר לדיון על ההפרטה, מכירת מטרנה מעמידה בפני חברי מעברות את האפשרות להשקיע את הכסף באחת החברות הנוספות שמחזיק הקיבוץ, ובהן חברת תרימה, שמוחזקת בבעלות משותפת עם חברת אוניפארם (ראו תיבה).

כמה יקבלו 500 חברי הקיבוץ?

.

קיבוץ מעברות נוסד ב–1925 בעפולה ועלה להתיישבות בעמק חפר ב–1933. חיים בו כ–730 תושבים, מהם קרוב ל–500 חברי קיבוץ. ב–3,400 הדונמים שלו מתבצע ייצור חקלאי של גידולי שדה, מטעים ומדגה. הקיבוץ גם מחזיק ברפת עם קיבוץ העוגן. עם זאת, עיקר קיומו של נשען על ענפי התעשייה.

ב-1963 הוקמה בקיבוץ חברת מוצרי מעברות, שעסקה בייצור תחליפי חלב לעגלים. בשנות ה-70 נכנסה החברה לתחום המזון לחיות מחמד, הצליחה להפוך את המותג בונזו לשם נרדף למזון לכלבים והמשיכה למותגים נוספים כמו המזון לחתולים לה קט. בראשית שנות ה-80 הגיעה החברה לתחום הרווחי ביותר עבורה: תחליפי חלב לתינוקות תחת המותג מטרנה.

"מפעל מטרנה הוא פרי יצירה ומפעל חיים של הרבה אנשי קיבוץ ב–35 השנים אחרונות עדיין חיים - וזוכרים זמנים שבהם שפכו פה שקים של חומרי גלם וייצרו מזון לתינוקות. לא קל לוותר על מפעל חיים. זה לא רק כסף, זה סוג של יצירה, ויש אנשים ששלובים בזה באופן אמיתי. עם זאת, אנחנו חיים בעולם עסקי קר ואכזר, וצריכים לפעול בו בצורה המיטבית ככל הניתן", התייחס השבוע חבר הקיבוץ להיסטוריה של המפעל.

"מטרנה ייסדה את הענף הזה. לפניה לא היו תחליפי חלב לרכישה — לא בישראל ולא בעולם. היו נותנים לתינוקות חלב פרה עד שהבינו שיש פער תזונתי בין חלב אם לחלב פרה, והיה צריך לסגור אותו. לפני מטרנה היו בישראל קצת מכירות של סימילאק, שנמכר רק בבתי מרקחת. אחרי זמן מה מטרנה נהפכה למוצר צריכה רגיל הנמכר ברשתות השיווק", אמר השבוע יגאל גלי, ששימש מנכ"ל מוצרי מעברות במשך שבע שנים, עד 2010.

מטרנה ניצלה את הוואקום והשתלטה על שוק המזון לתינוקות בישראל. לפי דו"חות החברה, בסוף 2015 היא החזיקה ב–55% משוק תחליפי החלב בישראל, ב–69% משוק הדייסות וב–41% משוק המחיות (גרבר). מבחינת מוצרי מעברות והקיבוץ כולו, החברה היתה תרנגולת שמטילה ביצי זהב.

ב–2015 היה שיעור הרווח הנקי של החברה 17.2% מהמכירות. רק ב–2016 חילקה מטרנה קרוב ל–80 מיליון שקל בדיווידנדים לבעלי המניות. חציים הגיעו לחברת מוצרי מעברות — שחילקה בשנה זו דיווידנדים בסך 20 מיליון שקל. לדיווידנדים האלה יש להוסיף כי עשרות מחברי הקיבוץ המשיכו לאורך השנים לעבוד ולהתפרנס מהמפעל, ששילם לקיבוץ עבור השכירות והשירותים שצרך במשך שנים.

במקביל, מעברות מימש את רווחיו. חלק מהמניות נמכרו כבר ב–1993, כשמוצרי מעברות הונפקה בבורסה של תל אביב. ב–2008 הגיע האקזיט: חברת אסם נסטלה רכשה 51% ממניות מטרנה תמורת 248 מיליון שקל. המכירה נסגרה בין גלי לבין מנכ"ל אסם באותה תקופה, גזי קפלן המנוח — בעצמו קיבוצניק, שהחברה שהוביל, טבעול, נרכשה על ידי אסם. "לקח ארבע שנים להשלים את המשא ומתן הזה. הוא היה מורכב מהרבה פרטים והרבה חוזי ביניים. זו היתה עסקה חשובה מאוד מבחינת אסם נסטלה, והם עשו הרבה בדיקות עד להסכם הראשוני, וגם הסגירה לקחה עוד זמן כדי ללבן סוגיות שנדרשו על ידי נסטלה", אמר השבוע גלי.

בשבוע שעבר הגיע החלק השני של אותה עסקה: מוצרי מעברות ניצלה את האופציה שניתנה לה בהסכם מ–2008 למכור לאסם נסטלה את 49% הנותרים שהחזיקה במטרנה. ואולם על החלק השני של העסקה שילמה אסם נסטלה יותר מכפליים המחיר ששילמה על החלק הראשון.

באופן תיאורטי, אם מוצרי מעברות תחלק את כל תקבולי העסקה הנוכחית כדיווידנד לבעלי מניותיה, וקיבוץ מעברות יחליט לחלק לחברים את כל הסכום שיקבל כבעל מניות, עשוי כל אחד מקרוב ל–500 חברי הקיבוץ להתעשר ב–600 אלף שקל. עם זאת, אם בוחנים את התנהלות הקיבוץ אחרי העסקה הקודמת, לא בטוח שזה התרחיש שנראה בשטח.

ההתנהלות של מעברות בעקבות מכירת החלק הראשון של מטרנה ב–2008 היתה סולידית. מוצרי מעברות חילקה אז כדיווידנדים 50% מרווחיה ממכירת החברה. 60% מהדיווידנדים הגיעו לקיבוץ (בהתאם לשיעור האחזקה במוצרי מעברות), שהפנה את עיקר הכסף לפנסיות של החברים ולהשקעות עסקיות אחרות. רק כשישית מהסכום — עשרות אלפי שקלים בודדים - הגיעה בסופו של דבר לכיסי החברים. אם הקיבוץ ינהג באותה דרך גם בסיבוב הנוכחי, הרי שכל חבר קיבוץ יקבל כ–60 אלף שקל.

נסחרת לפי שווי שוק של 677 מיליון שקל

תושבי מעברות ניסו השבוע להפגין אדישות לעסקה. "שום דבר לא ישתנה, החברה היתה נמכרת בכל מקרה, זה היה רק עניין של זמן", אמרה לנו בת קיבוץ שפגשנו ליד חדר האוכל. במדפי המזון לתינוקות במכולת המקומית ניתן למצוא רק מטרנה על המדפים. מחירה לרוכשים מן החוץ דומה למחיר שבו היא נמכרת בכל מקום אחר, ואילו חברי הקיבוץ זוכים להנחה. בזמן הקרוב כנראה שנמצא במקום גם מותגי מזון לתינוקות של חברות אחרות.

יגאל גלי
עופר וקנין

הסברה של חברי הקיבוץ כי הפרידה ממטרנה היתה רק עניין של זמן נובעת מכך שהעסקה ב-2008 אכן העניקה אופציה גם לאסם נסטלה לחייב את מעברות למכור לה את שארית המניות. מועד מימוש האופציה של מעברות להכריח את אסם נסטלה לקנות ממנה את מטרנה היה בין השנה החמישית לשנה השמינית, ובשנה ה–14 ממועד ביצוע העסקה המקורית - לפי מכפיל של 16 על הרווח (כלומר, לפי שווי חברה הנובע מהכפלת רווחיה בשנה הקודמת לעסקה פי 16). מועד מימוש האופציה של אסם נסטלה לחייב את מעברות למכור לה את חלקה במטרנה היה בשנה העשירית, בשנה ה–12 ובשנה ה–15 מביצוע העסקה, לפי מכפיל רווח גבוה יותר (החל במכפיל רווח של 21 בשנה העשירית, ויורד משנה לשנה). התסריט שבו אף אחד מהצדדים לא היה מממש את האופציה לא נראה סביר, לאור מדיניותה של נסטלה להגיע לשליטה מלאה בחברות שבהן היא משקיעה בכל העולם.

את הסיבות שראה לנגד עיניו דירקטוריון מוצרי מעברות בהחלטה למכור את מטרנה דווקא עכשיו לא צריך לחפש רחוק מדי. החוזה מ-2008 קבע כי שווי העסקה הנוכחית ייקבע לפי ביצועי החברה - ואלה השתפרו מאוד בשנים האחרונות. אם ב–2008 הכנסות מעברות מתחום ה"מוצרים ההומניים", שעליו אחראית מטרנה, הסתכמו ב–309 מיליון שקל, הרי שב–2015 הן הגיעו ל–350 מיליון שקל. אם ב–2010 רווחי מטרנה היו 42 מיליון שקל, הרי שרווחיה ב–2015 הם כבר הסתכמו ב–63 מיליון שקל.

הביצועים האלה התבטאו בבורסה. מניית מעברות עלתה ב–150% בחמש שנים, 63% בשלוש שנים, ונסחרת כיום לפי שווי של 677 מיליון שקל. כיום ניתן לומר שמוצרי מעברות מוכרת את מטרנה בשיא, ונהנית מפירות השיפור בחברה שהושג בשמונה השנים האחרונות בזכות השותפות עם אסם נסטלה - שתרמה לחברה הרבה ידע והשקעות.

"אם מסתכלים על התמונה הכללית, השוק הזה יכול רק לרדת"

לאפשרות כי מדובר בנקודת שיא תורמת העובדה שהעתיד של מטרנה לוט בערפל והאיומים עליה רבים. אם הפרשה הטראגית שבה נפגעו ואף נפטרו תינוקות שניזונו מתחליף החלב של חברת רמדיה ב-2003 הביאה לכך שאחד הגורמים המשמעותיים בענף תחליפי החלב הפסיק לפעול - ופינה את השטח לצמיחתה של מטרנה - הרי שהמחאה החברתית של 2011 הכינה את הקרקע למהלכים שנועדו להוריד את רמת הריכוזיות בשוק תחליפי החלב.

לעובדה שמטרנה וסימילאק שולטות ב-90% מהשוק יש משמעות. מחירי תחליפי החלב בישראל גבוהים בעשרות אחוזים מבמדינות כמו גרמניה, בריטניה וארה"ב, והרגולטורים הרלוונטיים שמו לב לכך. ביולי 2016 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את קידום הצעת החוק של ח"כ רחל עזריה (כולנו) להכנסת תחליפי החלב תחת פיקוח מחירים, ובנובמבר עברה ההצעה קריאה טרומית בכנסת. ועדה מיוחדת אמורה לקבוע את מתווה הפיקוח על התחליפים.

איום רגולטורי נוסף על מטרנה נובע מאחת הזירות שבהן היא ביצרה את שליטתה בשוק באופן מסורתי. במשך שנים נהגו מטרנה וסימילאק לשלם לבתי החולים כדי שיאפשרו ליולדות להשתמש במוצריהן, תחת ההנחה כי יולדת שמתרגלת בימים הראשונים להאכיל את תינוקה במוצר מסוים תמשיך לרכוש אותו גם בצאתה מבית החולים.

"בכל העולם שוק תחליפי החלב הוא שמרני מאוד, ונשלט על ידי שניים־שלושה יצרנים. אמהות לא מחליפות מוצר בתקופת ההאכלה של התינוק, ואם היתה להן חוויה טובה הן נשארות עם אותו מוצר גם בילד השני והשלישי", אומר גלי.

אלא שבתחילת 2014 אישר בית הדין להגבלים עסקיים צו של הממונה על ההגבלים, שנועד לשנות את המצב - וליצור תחרות בין היצרניות. לפי הצו, בתי החולים מחויבים להציע להורים הטריים בחירה בין מותגי התחליפים של כל הספקים בתנאים שווים.

בנוסף, ייתכן שהתחרות שעמה מתמודדת מטרנה עולה מדרגה כיום. כבר בסוף 2011 השיקה חברת טבע את תחליף החלב נוטרילון, ובתוך חמש שנים היא הגיעה לנתח שוק של יותר מ-10%. חברת שופרסל השיקה בסוף אוגוסט 2016 תחליף חלב של המותג הפרטי שלה, בייבי שופרסל, במחיר הנמוך ב-30%–40% ממטרנה. גם סופר־פארם מתכננת כבר תקופה ארוכה להשיק תחליף חלב אם משלה.

"להערכתי, השוק בשל לתחליפי חלב שהם מותג פרטי. אנחנו מספיק רחוקים ממשבר רמדיה, וכיום אנשים בוטחים יותר במותגים פרטיים בכל התחומים", אמר לנו השבוע שחקן מרכזי לשעבר בתחום. "המחיר עשוי להתחיל לשחק פה תפקיד, ואם חברת מעברות מסתכלת על התמונה הכללית כיום, היא רואה שוק שיכול רק לרדת".

ייתכן שהשפעות האיומים האלה התבטאו בשורת ההכנסות של מטרנה. אם ב-2013–2014 הציגה מטרנה הכנסות של קרוב ל–360 מיליון שקל בשנה, את 2015 היא סיימה עם הכנסות של כ–350 מיליון שקל.

העלייה ברווחי החברה ב-2015 ל–63 מיליון שקל לעומת 52 מיליון שקל שנה קודם לכן נבעה מכך שמטרנה הצליחה לרסן את הירידה במכירות, באמצעות ירידה במחירים של חומרי הגלם והתייעלות בהוצאות המכירה והשיווק. עם זאת, דו"חות תשעת החודשים הראשונים של 2016 כבר מעידים על ירידה קלה בהכנסות וברווח הנקי לעומת התקופה המקבילה ב–2015. מנהלי מטרנה במעברות לא היו יכולים להתעלם מכל המגמות האלה.

"פה אף אחד לא יסריח מעושר"

"כנראה שבמעברות בחרו לממש את האופציה של מכירה בשנה השמינית מ-2009, המועד הסופי של סגירת העסקה, מתוך הבנה שהשנה ה-14 - חלון הזמן הבא של אופציית המכירה - רחוקה, ככל שמדובר על הטווח של התחזיות העסקיות שניתן לעשות. אולי זה מה שהשפיע עליהם", אמר השבוע סמנכ"ל הכספים של אסם נסטלה, פני קימלמן, כששאלנו אותו על מחיר העסקה והתזמון שלה.

גזי קפלן
עופר וקנין

לדברי קימלמן, "השאלה אם שילמנו מחיר גבוה תלויה בשאלה למה אתה משווה אותו. מבחינתנו, מכפיל העסקה סביר. אם היינו מממשים את האופציה לרכוש את החלק של מעברות ומטרנה, זה היה נעשה לפי מכפיל רווח של 21. צריך לזכור שמאז ומתמיד פעלנו בשוק תחרותי: סימילאק נמצאת כבר הרבה זמן בשוק שלנו; טבע היא לא מתחרה קלה. בנוסף, יהיה למטרנה גם חיסכון שינבע מצדדים שונים של העסקה, כמו ספקי שירותים, שיהיה צורך לשלם להם פחות".

קימלמן טוען כי "אסם נסטלה מקבלת את החלטת מעברות ומקווה שעם הידע הרב של אסם נסטלה היא תמשיך לצמוח. כמו שביצענו הרבה שינויים והשקעות במעברות לאורך השנים - בעיקר בעזרת מוצרים חדשים, טכנולוגיות חדשות ושיפור האיכות בחברה באופן מתמיד, הכל על בסיס הידע והחדשנות שקיבלנו מנסטלה, המובילה בעולם במזון לתינוקות - אנו מאמינים שנצליח לשמר את מובילות השוק ואת נתח השוק".

כאשר קימלמן מזכיר את החיסכון שעשוי לנבוע למטרנה מהעובדה שקיבוץ מעברות כבר אינו בעל הבית, הוא מתייחס בלי משים לחיסרון משמעותי של המכירה מבחינת הקיבוץ. דו"חות הקיבוץ מגלים כי מטרנה מקבלת ממעברות שירותי מעבדה, תחזוקה, רכש שירותי מחשוב ומערכות מידע, שירותי הזנה, שמירה, ניקיון ושירותי אחזקה שוטפת — ומשלמת על כולם. מהדו"חות עולה גם כי ב–2015 ספקים קשורים ובעלי עניין מכרו למטרנה סחורות ב-9 מיליון שקל, והתשלום הישיר בגין שכר דירה ועבודה הסתכם ב–14 מיליון שקל (ראה תיבה). בין החברה לקיבוץ היו הסכמים שהגדירו את גובה התגמול שיקבלו עובדי הקיבוץ המועסקים בה, והיו זמנים שבהם נותני השירותים לחברה, שהיו חברי הקיבוץ, קיבלו מהחברה בונוס שנתי.

במעברות העריכו השבוע כי גם אם יש היבטים במהלך שבטווח הקצר אינם לטובת הקיבוץ - הרי שיחסית לגודל העסקה כולה מדובר בנזק שולי. עם זאת, בסופו של דבר קיבוץ מעברות המיר תרנגולת שהטילה לו ביצי זהב על בסיס שנתי בסכום חד־פעמי, ועליו להחליט מה לעשות אתו - אם להשקיע בבניית יחידות דיור משודרגות יותר לבנים החוזרים, בפנסיות למבוגרים או בענפים אחרים של הקיבוץ.

אם הכסף הזה לא יושקע בתבונה, הדורות הבאים עשויים עוד להתגעגע לימים שבהם החזיקו בנכס שהניב להם מזומנים באופן שוטף, שכן התמורה ממכירת מטרנה כפי שהיא - אין בה די כדי להבטיח את עתיד חברי הקיבוץ ליותר מדי זמן. כפי שהגדיר זאת השבוע אחד מהחברים, "אין בעולם דבר כזה קיבוץ עשיר. קיבוץ, ככל שיש לו כסף וגם אם הוא מוכר מפעל במאות מיליוני שקלים - כשאתה מחלק את זה בין קרוב ל–500 חברי קיבוץ, אתה מגיע לסכום נמוך יותר ממה שיש לאדם מן היישוב שמחזיק בבית משלו, בקרן פנסיה ובקרן השתלמות. אפילו אם כל כספי המכירה היו מחולקים לחברים - זה לא עושר גדול. בפועל, כשמחלקים כמה עשרות אלפי שקלים על פי ותק, בוודאי שאיש לא יתעשר מזה".

אותו חבר קיבוץ סיפר כי "במכירה הקודמת היה מי שנסע לחו"ל והיה מי ששיפץ את הבית. זה לא עושר גדול, בעיקר כשמדובר באנשים שהשקיעו את כל חייהם בקיבוץ ומקבלים לכיסם משהו שהוא כמעט בדיחה במקומות אחרים. את כל הדיבורים על קיבוצים עשירים אפשר להניח בצד. ברטולד ברכט אמר פעם שכאשר מרכזים כסף הוא מסריח - אבל אם מפזרים אותו הוא מדשן. פה אף אחד לא יסריח מעושר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#