אילן פיבקו - האיש שבונה לעשירים התחיל לבנות קוטג'ים בראשון לציון - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אילן פיבקו - האיש שבונה לעשירים התחיל לבנות קוטג'ים בראשון לציון

אילן פיבקו גאה בהתפתחותו המקצועית, אבל לא שוכח להזכיר: "הקוטג'ים השכנים בראשל"צ נמכרים ב-400 אלף דולר, ואת המשא ומתן סביב שלי מתחילים ב-620 אלף"; בהשאלה מהקולגה סטארק הוא מבטיח" A Piece of Pivko

תגובות

אם יש בישראל אדריכל אחד שיכול לאמץ לו מניירות של סנוב, זה אילן פיבקו. עשרות הפרויקטים, המגדל בגבול רמת גן תל אביב שנהפך לאייקון, הסגנון הכבד, התדמית הנועזת והאישיות הססגונית הפכו את פיבקו למודל לחיקוי, ובעיני היזמים - למותג האדריכלי המצליח בישראל. על רקע השמות המיובאים מחו"ל, דקה לפני שהמיתוג האדריכלי נהפך לקלישאה, מסביר פיבקו מה הופך אותו לכל כך מיוחד, לדעתו.

ראשון לציון. 72 קוטג'ים דו-משפחתיים. מגרש: 330 מ"ר. שטח בנוי: 300 מ"ר. אדריכל: אילן פיבקו. פיבקו?!

"למה לא?"

משה ספדיה אמר שלעולם לא יבנה בראשון עבור קבלן 'מצוי'.

"סנוב".

"הקוטג’ים שלי בראשון לא שונים מאלו הסמוכים להם. המטראז' - אותו מטראז'. ועדיין, השכנים נמכרים ב-400 אלף דולר, ואת המשא ומתן סביב שלי מתחילים ב-620 אלף. זו הפעם הראשונה שבה מוכח חד-משמעית הערך המוסף האדריכלי. וזה עוד בדו-משפחתיים בראשון לציון - בשוק הנדל"ן הכי 'שוק' שיש".

אז מה שעושה את ההבדל זה רק השם?

"השם לא מספיק - צריך להיות גם אדריכל טוב. האיכויות הארכיטקטוניות - הן שעושות את ההבדל".

ובמה מגולמות אותן האיכויות?

"זה הווליום, הליי-אאוט, תחושת ה"וואו": הסלון בשטח 9X3.2 מטר, ניקיון הפתחים, הפרופורציות, הגובה, תחושת המרחב.

המראה מבחוץ, לעומת זאת, אינו מעיד על הסערה שבפנים. העיצוב - נקי. הסגנון - דמוי באוהאוס; ואפילו היזם ראובן כהן נבהל - ויצא בחשאי לתחרות אדריכלים, בה שילב את ההדמיות של פיבקו עם אלו של חמישה אדריכלים אחרים. 90 תושבי ראשון לציון בשתי קבוצות מיקוד נשאלו: "על אילו מן הקוטג'ים תסכימו לשלם למעלה מ-500 אלף דולר?". 82 מתוך ה-90, אומר כהן, הצביעו על זה של פיבקו.

"אם הייתי יודע על התחרות - הייתי עוזב", אומר פיבקו. "אבל זו היתה בהחלט הפתעה שדווקא מראה שקט, נקי ומתוחכם שכזה כבש את האנשים - וזו ההוכחה לי ולשוק, שהשם לא מספיק. האנשים לא פראיירים. בייחוד לא כשהם עומדים בפני הרכישה הכי משמעותית בחייהם".


אדריכל של קונטקסט

אילן פיבקו גדל כבן יחיד לאב אורטופד ("מייסד מחלקת האורטופדיה בהדסה") ולאם עקרת בית. הוא נולד בצרפת, וכשהיה בן שנתיים עלתה משפחתו ארצה, והתיישבה בתל אביב. פיבקו למד בתל נורדאו ואחר כך בגאולה ("ביליתי המון בים"), פסח על השירות הצבאי ("בעיות רפואיות") ואת תל אביב עזב רק כשהחל לימודי אדריכלות ובינוי ערים בטכניון שבחיפה ("מלאת פוטנציאל - אבל סובלת מהתכנון שהוריש אבא חושי").

הוא נשא לאישה את אביבה (מעצבת אופנה), וכשסיים את לימודיו ב-75' יצא להתמחות בתל אביב ("גם אצל יסקי"), פתח עסק חדשני לרהיטי במבוק ("הצלחה בלתי רגילה"), וב-80' פתח משרד משלו, המעסיק כיום 10 אדריכלים והנדסאים. את ישראל עזב רק לתקופות קצובות (צרפת וארה"ב), וקשר את עצמו להוויה הישראלית, ובעיקר - לתל אביב ולשכנתה יפו. הפרויקט הבולט הראשון ברזומה שלו הוא שימור בית עגנון, בשכונת נוה צדק בתל אביב.

"כשיצאתי מהטכניון ומהמסגרת התכנונית המודרניסטית, התחיל אצלי החיפוש אחר המקומיות: הניסיון להתחבר אל המקום הזה באופי התכנון וגם בחומרים. בניגוד לאחרים שכופים את סגנונם על הסביבה - אני ניסיתי להתחשב בהקשר, וניהלתי עם הסביבה דיאלוג. זו היתה הציונות שלי".

לאחר שמיצה את הכיוון הזה, התחיל פיבקו להתעניין בעולם, בצורות חדשות ובשילוב הטכנולוגיה בבנייה. החיפוש החדש הגיע לשיאו בהקמת המיזם הגרנדיוזי "מגדל הגן" ברמת גן, שהפך עד מהרה ל"מגדל פיבקו": 12 דירות, אחת בכל קומה, על גדות האיילון, מרחק פסיעה מפארק הירקון. לדירת הפנטהאוז עדיין לא נמצא קונה - ובקומה התשיעית שוכר פיבקו עצמו את הדירה, לאחר שהשכיר את בית הצדף ביפו לשגריר דנמרק ובן זוגו ("הציעו הצעה שלא יכולתי לסרב לה").

מגדל פיבקו הוא הצלחה?

"בהחלט. אני מאוד גאה בו. אני במרחק הליכה מן הפארק, ומן העבר השני שואף את האורבניות התל אביבית. מאוד כיף לי פה".

יש שיצביעו על המגדל כעל סמל לבניית היוקרה המנוכרת, השוטפת את תל אביב.

"הבנייה היוקרתית היא זו שתוביל ותמשוך את ענף הנדל"ן - והוא ילך בעקבותיה. היזמים הפרטיים משקיעים דווקא בבנייה היוקרתית, ובצדק. זה לא תפקידם לדאוג לאחרים. צריך להבין כי היוזמה הפרטית קשורה קשר חזק להתפתחות, ובלעדיה - לא היתה בענף קידמה. אני לא מבין על מה מדברים כל המקטרגים. או שלא תהיה התפתחות בנדל"ן בכלל - או שהוא יצמח בצורה הזו. בינתיים, זו הבנייה שתפתח אזורים נוספים, תביא עוד אנשים, עוד חנויות ועוד מרכזי תרבות. זה טוב - גם אם זה לעשירים בלבד.


מביט לאחור

בסדרת כתבות שפורסמה באחרונה במוסף TheMarker נדל"ן תואר תפקידו החדש של האדריכל במיזמי הבנייה בישראל, תוך הצבעה על מעמדו המקצועי המתחזק מחד - לעומת דעיכת שיקוליו האמנותיים מאידך. אדריכלים השקועים בחישובי עלות-תועלת, אדריכלים שפועלים כמשווקים, תחרויות אדריכלים - פיבקו כבר התנסה בכל אלה, ובשמחה היה מעביר שיעור בליווי פרויקטים ובשיווקם.

"בפרויקט בית שלוש בנווה צדק מפגיש אותי היזם עם הלקוחות המתעניינים. אני מקבל אותם במשרד, מספר להם על החשיבה שמאחורי תכנון הפרויקט, נותן להם מעט רקע אודותיו, ופשוט משתף אותם", הוא אומר.

איך אתה רואה את מעורבותם הגוברת של האדריכלים בפן היזמי והכלכלי?

"זה נכון שמעטים היום האדריכלים שהם אמנים. אבל האדריכלות, צריך לזכור, היא מקצוע שכרוך בהשקעות עתק - ולא ייתכן שהאדריכל יהיה מנותק מן ההיבט הכלכלי. אם הוא יהיה ער לכך, התוצאה תהיה טובה יותר".

הנטייה לאפשר ללקוח לתכנן ולעצב את חלל דירתו תורמת לפיחות במעמד האדריכל?

"אני לא יכול להכפיף מישהו למה שאני רוצה. אדרבא, שיעצבו איש-איש כרצונו, ואין כל סיבה להתנגד לזה. לעומת זאת, יש הנוטים לעתים להעדיף את העיצוב שאני מעמיד עבורם. אם זה מוצלח, אנשים ירצו את זה".

כיצד אתה תופש את תחיית תחרויות האדריכלים בשנים האחרונות?

"זה לגיטימי שיזם יבקש ממני לחשוף בפניו את הקלפים לפני שהוא משלם. עם זאת, אם הוא כבר מכיר אדריכל שמבין עניין - הוא יכול לחסוך את זה. אישית, אני לא פוסל השתתפות בתחרויות, וכבר לקחתי חלק בכאלה. אם זה פרויקט מספיק מעניין, אז למה לא?"

ומה לגבי צירוף אדריכל מלווה? או תופעת אדריכלי-הצללים ש"משפצים" בעבור היזמים עבודות תכנון של עמיתים?

"אדריכלות היא לא דמוקרטיה. היא די דיקטטורית, והולכים בה בעקבות מישהו - לפי תחושות הבטן שלו. טוב להכיר אותו, טוב לבחון אותו - אבל בסופו של דבר, זו חייבת להיות העבודה שלו, ושל מי שראה את הפרויקט מתחילתו".

כיצד אתה תופש את חלקם של האדריכלים בהיעדר התכנון לטווח ארוך בישראל?

"זה נכון שאנחנו חסרים בישראל ראייה אסטרטגית, וזאת בגלל מוקדי הכוח הנקודתיים: היזמים, בעלי הקרקעות ובעלי ההון. הראייה הכוללת, זו שאינה מתייחסת רק לרצונו של מישהו כזה או אחר - ירדה בכוחה, וזה חבל. מצד שני, צנטרליזם תכנוני יכול להיות לנו לרועץ - היות שהוא תלוי במי שמתכנן אותו. קביעת מסגרות היום עלולה לחשק את הענף, והגאון העתידי התורן לא יוכל לבטא את עצמו. אלו שני היבטים שכל אחד מהם נושא יתרונות וחסרונות, ולמען האמת - אני לא יודע להכריע ביניהם. אם אני כבר נדרש לסוגיה, אז אני נוטה יותר להמשך הזרימה הטבעית.


הכל זורם

כך מעדיף פיבקו לתאר את עבודתו ואת חייו שלו - זורמים. הוא עובד כיום על תכנון מגדל דירות יוקרתי בירושלים, יוזם הקמת 6 דירות בקו הראשון לים ביפו, שוקד על פרויקטים למגורים בזכרון יעקב ובגעש ומתכנן את פארק המדע בלב באר שבע; באחרונה זכה בתחרות עיריית אשקלון לעיצובו מחדש של השוק העירוני ותיכנן בניין דירות לצעירים בבת ים.

פיבקו מציג בגאווה פרסומי אדריכלות נחשבים מחו"ל אותם מפארים צילומי מגדל פיבקו, ולצדם מתגאה בפרסום המרכז הקהילתי ליוצאי אתיופיה שתיכנן ביבנה.

פיבקו מציג את עצמו כדינמי וקליל, חומק בעקשנות מהגדרות כוללניות, נע בין תפישות ומגמות, תפקידים וסגנונות - מקפיד שלא להקפיד על כלום. הפנייה לתכנון בנייה "עממית", הוא מבהיר, אינה בשום אופן זילות של מעמדו; "הקוביה הלבנה" אליה חזר בראשון לציון אינה אלא שלב נוסף בהתפתחות סגנונו האדריכלי; אם החליף את יפו במגדל היוקרתי בואכה תל אביב - ודאי לא התברגן; וגם אם המיר את חיי הלילה הסוערים בהליכה בפארק ובשעת צפייה בטלוויזיה לפני השינה - חלילה לא איבד את זה.

"אני מודה שיש משהו מאוד מעניין ונעים באזוטריות. אבל התחושה שאתה יוצק תכנים למקום שהוא יותר נרחב, המגע הזה עם מספר גדול הרבה יותר של אנשים - יכול להתקיים רק בבנייה לקהלים רחבים יותר. אחרי הכל, הבנייה הפרולטרית היא ליבת הפעילות של האדריכלות", הוא אומר.

קשה לקבוע האם היה זה פיבקו שפזל ראשון לבנייה ההמונית - או שזו הכירה בשמו הממתג, ובערך המוסף שהוא מעניק לפרויקט. כך או כך, פיבקו הרחיב את מעגל לקוחותיו, ונהנה מתקופת שגשוג שלא ידע כמותה (כ-20 פרויקטים במקביל בכל רחבי המדינה) ומשטף פניות שלא הכיר.

"מגיעים די הרבה בזמן האחרון", הוא מספר. "לפחות פעם בשבוע. יזמים או אנשים פרטיים באים ואומרים לי: 'שמענו עליך, ראינו מה שעשית'. הם אמנם באים עם משהו שכבר התחילו - אבל מרגישים שהם צריכים משהו אחר, ייחודי ושונה, ואם זה מעניין ומאתגר - אז אני לוקח".

מה מעניין אותך?

"בדרך כלל הכל מעניין - כי זה תפקידי לעשות את זה מעניין".

אינך חושש מהפיכת שמך לנדוש, או משחיקת ייחודיותו כמותג?

"נתמודד עם זה. אם פיליפ סטארק מסתובב בכל העולם ומבטיח לכולם: Starck - A Piece ofאז אני אבטיח לקהל: A Piece of Pivko".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#