המדריך המלא למסחר בנשק ולמתן שוחד - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדריך המלא למסחר בנשק ולמתן שוחד

עמלות מוגזמות למתווכים ושוחד לפקידים ופוליטיקאים הם חלק מסחר הנשק העולמי; משרד הביטחון מנער את חוצנו, התעשיות הביטחוניות בטוחות שאי-אפשר אחרת

תגובות

לפני כשנתיים חתמו משרד הביטחון וצבא מקסיקו על עסקת נשק בהיקף של כ-40 מיליון דולר. העסקה כללה מכירת מטוסי תובלה מסוג הרקולס, מטוסי מודיעין ואתראה, ספינות טילים וציוד נוסף - כולם "עודפי ציוד" של צה"ל.

בעסקה היה מעורב סמי כהן, ישראלי שחי במקסיקו ומשמש סוכן של כמה תעשיות ביטחוניות מישראל. עם זאת, במקרה זה מעמדו היה פחות ברור: המשרד אינו רשאי להעסיק במישרין סוכנים ולשלם להם עמלות, אך מפני שהוא עדיין זקוק למתווכים ומקדמי מכירות הוא מוצא שמות חלופיים להגדרת מעמדם ותנאי ההתקשרות אתם.

אחת מהשיטות העיקריות שבעזרתן מתגברים על הבעיה היא הגדרת התשלומים שמקבלים המתווכים כ"דמי ייעוץ" או "שכר טרחה" - כשלמעשה ברור לחלוטין כי מדובר בסוכן שמקבל עמלה. זו אינה רק שאלה סמנטית: יועץ מקבל כ-200 שקל לשעת עבודה; סוכן מקבל בדרך כלל 10%-5% - שיכולים להסתכם במיליוני דולרים בעסקות גדולות. כדי להגיע לסכומים אלה, יועץ יצטרך לעבוד עשרות שנים.

לעתים הסוכן טוען שיש לו "הוצאות מיוחדות" - לרוב מדובר במתן שוחד לפקידים ואנשי צבא כדי שיחתמו על העסקה או יזרזו את ביצועה - ואז העמלה יכולה להגיע ל-15%. במקרים אלה הסוכן משמש "חיץ" בין המוכר לקונה. המוכר משלם עמלה לסוכן ואינו רוצה לדעת למה היא מיועדת - אף שלרוב הוא יודע או יכול לנחש.

עניין המתווכים בעסקות נשק עלה לכותרות בחודש שעבר, כשרשויות החוק בהודו הודיעו כי מתנהלת חקירה נגד שר ההגנה לשעבר, ג'ורג פרננדז. פרננדז נחשד בקבלת שוחד מהתעשייה האווירית ורפא"ל בעסקות בהיקף של 700 מיליון דולר שבהן סופקו להודו טילי ים-ים "ברק". במשרד הביטחון ובתעשיות מיהרו להכחיש את הדברים ולהתנער מכל קשר לחשדות. מקורות במשרד הביטחון טענו כי המשרד אינו מעסיק סוכנים ואינו משלם עמלות תיווך - ומכאן שאינו יכול להיות מעורב בתשלומי שוחד. לדברי המקורות, רק חברות ומפעלים העוסקים ביצוא נשק, בשיווקו ובמכירתו מעסיקים סונים.


עמלה כפולה

עד שנות ה-70 שילם משרד הביטחון לסוכנים עמלות נאות. בשנות ה-60 וה-70 פעלו סוכנים רבים, שהידועים בהם היו פוקה הירש, שאול אייזנברג, יעקב נמרודי ואיש המוסד לשעבר יוסף יריב. הם העדיפו להיקרא יזמים או אנשי עסקים והגדירו את תחום עיסוקם, כפי שרבים עושים גם כיום, "ייעוץ ביטחוני".

ואולם משרד הביטחון החל להסדיר בהדרגה את התחום. העמלות הופחתו ובלעדיות על מדינה או אזור גאוגרפי הופקעה. מי שפעל להסדרת הנהלים היה שר הביטחון דאז עזר ויצמן, בעצמו סוחר נשק לשעבר. בין השאר, הפחית ויצמן את העמלה של אייזנברג, שהיה בעל ה"מונופול" על תיווך עסקות נשק עם סין בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 - אז אחד מסודות המדינה הכמוסים ביותר.

לפני שמשרד הביטחון החל לפעול להסדרת התחום זכו חלק מהסוכנים בעמלה כפולה - מהתעשייה שייצרה או מכרה את הנשק וממשרד הביטחון. כך היה במשך שנים עם סמי מיוחס, שירש מאביו את ה"זיכיון" - שכונה "דמי ייעוץ" במסמכים של משרד הביטחון - על הקשרים הביטחוניים עם קמרון. האב, מאיר מיוחס, היה מנידוני "עסק הביש" - חשיפת רשת הריגול שהפעיל המודיעין הישראלי במצרים. הוא ישב כמה שנים בכלא המצרי ולאחר ששוחרר ועלה לישראל פעל בשירות משרד החוץ ואחר כך כאיש עסקים פרטי במערב אפריקה.

ההסדר שאליו הגיע מיוחס איפשר לבנו להרוויח פעמיים: סמי מיוחס קיבל עמלה מהתעשיות הביטחוניות שעבורן תיווך בעסקות הנשק עם ממשלת קמרון; ובנוסף קיבל ממשרד הביטחון עמלה של כ-15%, שהוגדרה כ"דמי ייעוץ". ההסדר הופסק רק ב-2001, בעקבות פרסום ב"הארץ".

המקרה של סמי מיוחס היה אחד מהביטויים האחרונים להסדרים המיוחדים שהיו למשרד הביטחון עם סוכנים, אשר העידו על מינהל לא תקין. החל משנות ה-70 נעשו במשרד מאמצים להסדרת נהלים אחידים בעניין - גם בתעשיות הביטחוניות. הוקמו כמה ועדות בדיקה פנימיות, שמטרתן היתה הפחתת העמלות וצמצום השימוש בסוכנים. בוועדות קיוו כי פעולות אלה יסייעו לישראל להימנע מהסתבכות בפרשיות שוחד או אספקה של ציוד פגום, שעלולות להתפתח לשערוריות בינלאומיות וליצור משבר ביחסים עם מדינות.

הדיונים בוועדות חשפו את המתח שבין משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות, שקיים גם כיום. המשרד רוצה להיות מעורב בבחירת הסוכנים, לבדוק את מהימנותם ולהתערב ביחסים שבינם לבין התעשייה. התעשייה מעדיפה, כמובן, שהגדרת היחסים עם הסוכן תהיה באחריותה המלאה וללא התערבות מבחוץ.

ואולם למרות המתח, בין מערכת הביטחון לתעשיות הביטחוניות קיימת מערכת יחסים מורכבת וסימביוטית.

בשנים האחרונות נוצרה מעין "דלת מסתובבת", שדרכה עוברים אנשי מוסד ושב"כ וקצינים בצה"ל - חלקם אחראים על רכש - המשתחררים ומתחילים לעבוד בתעשייה הביטחונית שאותה הכירו בתפקידם הקודם ללא תקופת צינון.

גם לאל"מ שמואל אביבי, שהיה עד קיץ 2005 נספח צה"ל ונציג משרד הביטחון בשווייץ ובסקנדינוויה, היתה תקופת צינון בעייתית.

אחרי שהשתחרר מהצבא החל אביבי לעסוק, עם שותפים שווייצים, ביצוא נשק מסרביה לכוחות האמריקאיים בעיראק - בלי שבצה"ל ומערכת הביטחון וידאו כי הוא פועל בהתאם לתקנות הצינון, האוסרות על ממלא תפקיד לפעול במדינה שבה היה מוצב. לאחר שהפרשה פורסמה בראשונה ב"הארץ", המשיך "מעריב" לבדוק את העניין ובתחקיר מקיף חשף עוד חשדות לכאורה לעבירות. אביבי מכחיש את הטענות, אך בצה"ל החלו לבדוק את העניין.

פיקוח רופף

היחידה במשרד הביטחון שאחראית על היצוא הביטחוני היא סיב"ט (סיוע ביטחוני). ראש היחידה, אלוף במיל' יוסי בן חנן, אימץ את המוטו "מכור כפי יכולתך" - ונראה כי הוא מיישם אותו בהצלחה: כשנכנס לתפקיד ב-1997 היה היקף היצוא הביטחוני מישראל 700 מיליון דולר ואילו ב-2005 הוא כבר הסתכם ב-2.6 מיליארד - עלייה של יותר מ-300%. ב-2005 נחתמו חוזים בהיקף 3.4 מיליארד דולר. מדובר בחוזים רב-שנתיים שאת הפירות שלהם תראה ישראל בעוד כמה שנים.

בן חנן מאמין באמת ובתמים כי היצוא הביטחוני הוא צורך חיוני של המדינה ורואה בעבודתו שליחות לאומית, אך המדיניות שלו הצמיחה גם עשבים שוטים. הפיקוח של סיב"ט על עסקות שנראו מפוקפקות היה רופף. כשהגישה היא "לא תחסום שור בדישו", ברור שלמשרד הביטחון אין אינטרס להקפיד הקפדה יתרה, והיתרים למשא ומתן ולביצוע עסקות ניתנים כמעט ללא סינון ובדיקה.

סגן אלוף במיל' שמעון נאור-הרשקוביץ קיבל מסיב"ט בשנות ה-90 היתר ליצוא נשק מישראל. לא ברור אם הוא ניצל את ההיתר, אך ידוע שהוא ייצא נשק מרומניה לטוגו. הנשק התגלגל לידי הכוחות המורדים של יונס סוווימבי באנגולה - הפרה בוטה של אמברגו שהטיל האו"ם על מכירות נשק למורדים.

ועדות של האו"ם שבדקו את הפרשה ביקשו מישראל מידע על נאור-הרשקוביץ. משרד החוץ פנה למשרד הביטחון, שהשיב כי אין לו כל מידע בעניין. למעשה, משרד הביטחון לא רצה לשתף פעולה עם חקירת האו"ם.

לבסוף, לחץ אמריקאי על ממשלת רומניה גרם למשטרה שם לעצור את נאור-הרשקוביץ. בהיותו במעצר פעל למען שחרורו מי שהיה אז (והתמנה שוב השבוע לתפקיד) סגן שר הביטחון, אפרים סנה. בסופו של דבר שוחרר נאור בערבות ונמלט מרומניה. סיב"ט שללה ממנו את ההיתר רק לאחר שנים.

גם בחודשים האחרונים היו מעורבות כמה חברות מישראל בעסקות נשק שנויות במחלוקת. באמצע אוקטובר נעצר בניגריה אליאב חומצאני, שמועסק בחברה שאליה קשור תא"ל במיל' שלמה איליה. חומצאני, וכן אזרח אירי ואזרח רומני שנעצרו עמו, חשודים בהחזקת מסמכים סודיים של משרד ההגנה של ניגריה. השלושה שוחררו בערבות וממתינים למשפטם.

גם שמה של יצרנית המזל"טים אירונאוטקיס שורבב לפרשה ביטחונית-פוליטית המסעירה את ניגריה. אחד מהיועצים של החברה הוא אלוף במיל' אביגדור (יאנוש) בן גל, הידוע בקשריו ההדוקים עם צמרת משרד הביטחון. מדובר בעסקת נשק בשווי רבע מיליארד דולר - אחת מעסקות הנשק הגדולות של ניגריה בעשור האחרון. בתקשורת הניגרית נקשרו לעסקה פיטורים של יועצים, קציני צבא ושרים בממשלה.

ממסמכים שונים עולה כי כמחצית מהיקף העסקה כבר שולמה - והועברה לחשבון בבנק הפועלים בתל אביב, שמנהלת חברה בשם אירונאוטיקס אנטרפרייז אינטרנשיונל, הרשומה בניקוסיה שבקפריסין. הכספים שולמו על ידי חברת הנפט הלאומית של ניגריה ולא מתקציב הממשלה. העברת הכספים פורסמה בתקשורת בניגריה ומככבת גם בתביעה המתבררת בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

התביעה, העוסקת בשליטה באירונאוטיקס, הוגשה נגד מנכ"ל החברה אבי לאומי, שהוא גם בעל 4% ממניותיה, ונגד עוד כמה בעלי מניות. התובעים מגדירים עצמם בעלי מניות הרוב באירונאוטיקס, אך זהותם לא ידועה משום שהם מסתתרים מאחורי מסך של חברות חוץ, שנרשמו במקלטי מס כמו איי הבתולה.

בכל זאת התברר כי אחד מבעלי המניות הוא ככל הנראה איש עסקים זר שיש לו עסקים ביטחוניים ברוסיה ובחבר המדינות. הוא מיוצג בישראל בידי עורך הדין אורי מנור, שמסרב בעקביות להתייחס לעניין. איש העסקים הזר משקיע כנראה בחברות ביטחוניות נוספות, בהן אזימוט, סולתם וקונטרופ.

פרשה נוספת נחשפה באנגולה, שם העביר בחודש שעבר הנשיא חוזה אדוארדו דוס סנטוס מתפקידם את מפקד המשטרה, סגן שר ההגנה ורמטכ"ל צבאו. אף שלא ניתן לקבל הסבר רשמי לעניין, מקורות באנגולה ובתעשיות הביטחוניות בישראל טוענים כי הדחת האישים קשורה לניסיונות ליזום עסקת נשק גדולה עם ישראל. הרמטכ"ל, גנרל אוגוסטו נטו נלומבה המכונה "סנג'ר", היה הציר המרכזי בגיבוש העסקה עם התעשייה האווירית, תדיראן וסולתם, ששוויה נאמד במיליארד דולר. בעסקה היה מעורב גם משה (צ'יקו) בריטיש, איש עסקים ישראלי הפועל בבירת אנגולה לואנדה ומייצג כמה חברות ביטחוניות מישראל. סנג'ר ביקר בישראל ואילו משלחות של התעשייה האווירית וסולתם יצאו בשנה האחרונה לפגישות בלואנדה. ספק רב אם העסקה תצא אל הפועל.

"גם בארה"ב ואירופה זה ככה"

ייתכן שבעתיד נשמע פחות על עסקות נשק מפוקפקות שהיו מעורבות בהן חברות ישראליות. לחץ אמריקאי, שהופעל בעקבות המחלוקת עם ישראל בנוגע ליצוא ביטחוני לסין, הביא לשתי תוצאות: הפסקת יצוא נשק וציוד ביטחוני לסין; והקמת אגף חדש במשרד הביטחון שתפקידו לפקח על היצוא הביטחוני. בראש האגף עומד אלי פינקו, שהיה עד לאחרונה ראש משלחת משרד הביטחון בפאריס.

הקמת האגף נועדה לשים קץ לניגוד האינטרסים שיצרה העובדה כי סיב"ט מנפיק את ההיתרים ליצוא נשק ומשמש גם מפקח על מקבלי ההיתר. מעתה יעניק סיב"ט היתרים ויעודד יצוא ביטחוני, והאגף של פינקו יפקח על כך שהיצוא נעשה על פי ההיתרים.

בקרוב גם יעזוב בן חנן את תפקידו ויעבור לשמש ראש משלחת משרד הביטחון בפאריס. במקומו ימונה קותי מור, ראש משלחת משרד הביטחון בניו יורק.

במשרד הביטחון סירבו להתייחס לפרשות שהוזכרו בכתבה והסתפקו בתגובה הבאה: "מדינת ישראל חתמה באחרונה על האמנה למניעת שחיתות ומשרד הביטחון פועל על פיה. אמנה נוספת בנושא נמצאת בעבודת מטה בצוות בינמשרדי".

משמעות ההודעה היא שישראל מחויבת לכך שעסקות הנשק והיצוא הביטחוני שלה ייעשו בשקיפות וללא תשלום שוחד. אך ספק אם הצהרת כוונות זו מיושמת.

מקורות במשרד הביטחון ובתעשיות הביטחוניות טוענים שישראל לא שונה בהתנהלותה ממדינות רבות אחרות. גם חברות ואנשי עסקים במדינות מפותחות כמו ארה"ב, צרפת ובריטניה היו מעורבים במתן שוחד לפקידים וקציני צבא במדינות שבהן השחיתות היא כמעט נורמה מקובלת. רק באחרונה התברר כי מרק תאצ'ר, בנה של מרגרט תאצ'ר, היה קשור לעסקת שוחד בבריטניה לפני כ-20 שנה בעת שאמו כיהנה כראש ממשלה.

"כולם עושים זאת", אומרים בחברות הביטחוניות. "אם לא נשחק על פי כללי המשחק נמצא עצמנו מחוץ למגרש ותיפגע פרנסתן של עשרות אלפי משפחות המועסקות בתעשיות הביטחוניות."



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#