שווקים מתעוררים - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הצפת ערך

שווקים מתעוררים

משקים מתעוררים הוא כינוי למדינות העוברות תהליך מואץ של פיתוח כלכלי וצמיחה אחרי שנים ארוכות שבהן נותרו מאחור ■ משקיעים שבוחנים השקעה בשווקים מתעוררים עושים זאת מתוך הנחה שלמדינות כאלה יש פוטנציאל צמיחה גדול, אבל הפוטנציאל מהול בהרבה סיכון

תגובות

Emerging Markets

איור משקים מתעוררים
איור: דובי קייך

משקים מתעוררים או שווקים מתעוררים.

כינוי למדינות שעוברות תהליך מואץ של פיתוח כלכלי וצמיחה אחרי שנים ארוכות שבהן נותרו מאחור. המדינות האלה עוברות בדרך כלל מכלכלה שמבוססת על חקלאות, לרוב לא מודרנית, לכלכלה שמבוססת יותר על תעשייה ושירותים. במקביל, מתרחש במדינות האלה תהליך עיור מואץ, עלייה ברמת החיים של התושבים, התוצר לנפש גדל, וכך גם בריאות התושבים ותוחלת החיים.

מדינות כאלה נכנסות בהדרגה למשחק של הכלכלה הגלובלית ונוטות לאמץ רפורמות מבניות וכללים המאפיינים שווקים חופשיים כדי לקדם את כלכלתן.

רפורמות כאלה עשויות לכלול מדיניות תקציבית מאוזנת ולא גירעונית, מלחמה בשחיתות של השלטון או של קבוצות כוח המקורבות אליו; קביעת חוקים שמגנים על משקיעים מקומיים וזרים; ניוד המטבע המקומי ופתיחת המשק לתנועות הון בינלאומיות; אימוץ מדיניות מוניטרית שמעודדת יציבות מחירים ומלחמה באינפלציה; הפרטה של חברות ממשלתיות, פתיחת חסמי שוק שונים, ועוד רפורמות רבות. בחלק מהמקרים המדינות האלה עוברות תהליכים פוליטיים דרמטיים של מעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה.

אלא שלא כל מדינה ענייה שכלכלתה צומחת במשך שנתיים או שלוש יכולה להיחשב ל"משק מתעורר". כלכלנים רבים סבורים שהמונח "שווקים מתעוררים", שהשימוש בו נהפך לנפוץ ב–30 השנים האחרונות, כבר אינו ומעודכן ואפילו מטעה לעתים. יש המגדירים שווקים מתעוררים כשווקים צומחים, אבל כאלה שבהם למשטר הפוליטי יש עדיין השפעה מרובה על הכלכלה, ויש גם הגדרות אחרות.

25 מדינות מוגדרות כיום כ"משקים מתעוררים" על ידי גופים שונים, ובקרב הגופים ש"מחליטים" מי הם בעצם השווקים המתעוררים לא שוררת תמימות דעים. הרשימות של מורגן סטנלי (MSCI) ו–S&P — גופים שעורכים מדדי מניות בינלאומיים, אינן זהות זו לזו או לרשימה של קרן המטבע הבינלאומית. הכלכלות המתעוררות שעליהן יש הסכמה בין רוב הגופים הן ברזיל, הודו, רוסיה, סין, צ'ילה, קולומביה, הונגריה, אינדונזיה, מלזיה, מקסיקו, פרו, הפיליפינים, פולין, דרום אפריקה, תאילנד וטורקיה. מדינות נוספות שמופיעות רק בחלק מהרשימות הן למשל צ'כיה, בולגריה, רומניה, מצרים ואוקראינה. בחלק מהרשימות ניתן למצוא גם את יוון, החברה בגוש היורו, שמעמדה הכלכלי הידרדר מאוד בשנים האחרונות.

המכנה המשותף למדינות מתעוררות רבות הוא מיקום גיאוגרפי. רבות מהכלכלות המתעוררות ממוקמות במזרח אירופה, במדינות שהיו שייכות בעבר לגוש הקומוניסטי. חלק אחר מרוכז בדרום־מזרח אסיה ובצפון ומערב אפריקה. גם מדינות אמריקה הלטינית, שרבות מהן סבלו ממערכת שלטונית מושחתת, מצויות בתוואי כלכלי ופוליטי שמתאים להגדרה של משק מתעורר.

משקיעים שבוחנים השקעה בשווקים מתעוררים עושים זאת מתוך הנחה שלמדינות כאלה יש פוטנציאל צמיחה גדול. הן עשויות לצמוח ולסגור פערים מול הכלכלות המפותחות (קבוצת OECD בעיקר). הצמיחה הזו תלווה בהזדמנויות עסקיות רבות, גידול ברווחי הפירמות המקומיות ורווחי הון באג"ח הממשלתיות עקב תהליך של התייצבות פיננסית.

אבל פוטנציאל הרווח הגלום באותם משקים מהול בהרבה סיכון. הסיבה לכך היא שהמערכת הכלכלית והפוליטית במדינות האלה עדיין אינה יציבה מספיק. ביצוע רפורמות או אימוץ משטר דמוקרטי אינו משימה פשוטה. בניית מנגנוני שלטון, משפט ואכיפה הוא תהליך ארוך, שדורש זמן, ולא תמיד מצליח. לעתים מדינות כאלה חסרות תשתית דמוקרטית אמיתית, והמשטר נהפך למושחת. במקרה כזה, פירות הפיתוח הכלכלי נופלים בידי מעטים ואינם מתגלגלים לכלל האזרחים.

השקעה במשקים מתעוררים נחשבת לפיכך למסוכנת יחסית, ומחייבת משקיעים לדרוש תמורתה פרמיה נאותה. זו הסיבה לכך שרבות מהמניות של חברות הפועלות בשווקים מתעוררים נראות "זולות" יחסית לחברות דומות במערב. הסיכון בהשקעה כזאת יכול לבוא לידי ביטוי גם בחשיפה המטבעית.

משברים כלכליים במדינות מתעוררות, אפילו אם אינם חריפים במיוחד, יכולים לגרום לפיחות חד במטבע שלהן ולאובדן שווי עבור משקיעים מחו"ל. כך קרה בשנים האחרונות למשקיעים בברזיל, רוסיה וטורקיה, שספגו הפסדים כבדים בין היתר בגלל קריסת המטבע באותן מדינות מול הדולר האמריקאי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#