החברים של טיסונה: אולמרט וריבלין נחלצו לעזרתו של אלי טיסונה - שהורשע בהלבנת עשרות מיליוני דולרים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החברים של טיסונה: אולמרט וריבלין נחלצו לעזרתו של אלי טיסונה - שהורשע בהלבנת עשרות מיליוני דולרים

למשרד המשפטים היו כל הסיבות להתנגד להעברת אלי טיסונה, מלבין הכספים של קרטל הסמים הקולומביאני המסוכן בעולם, מהכלא האמריקאי לישראל; אבל אז דיבר אחיו, יוסי טיסונה ממרכז הליכוד, עם רובי ריבלין, שדיבר עם אהוד אולמרט, שדיבר עם התובעת של פלורידה; בשביל זה יש חברים

תגובות

ח"כ ראובן (רובי) ריבלין עוד לא החל במירוץ לנשיאות, וכבר נרשם אצלו אסיר אחד לטיפול: אלי טיסונה, פעם מספר 5 ברשימת ה-11 המפורסמת והיום שפוט ל-19 שנה בכלא האמריקאי. טיסונה הורשע בהלבנת עשרות מיליוני דולרים של קרטל הסמים הקולומביאני קאלי, מארגוני הפשע האכזריים והמתוחכמים בעולם, אבל מבחינת ריבלין הוא כנראה יישאר תמיד האח של יוסי טיסונה, חבר המרכז מהרצליה, אוהד שרוף של בית"ר. וכשיוסי מבקש להעביר את אחיו לרצות את שארית עונשו בארץ או אפילו לסדר לו חנינה, רובי הופך עולמות בשבילו.

"אין בן אדם שהוא אוהד בית"ר ירושלים שלא מכיר את משפחת טיסונה", מסביר ריבלין. "בעיקר את עזרא, זה שהקים מפלגה בעד קזינו. אני אומר לך אשכרה, המדובר פה בדבר הומניטרי. בכל עבירה אחרת אלי טיסונה היה אחרי עשר שנים יוצא, אבל מה שאני הבנתי זה שהאמריקאים מחזיקים אותו בכלא כדי לתת להם שמות, ואם אתה שואל אותי, אם הוא ייתן את השמות הוא לא יישאר בחיים". בהמשך הוסיף ריבלין: "אתה יכול לדבר עם עירית קאהן מהמחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים. היא היתה פתוחה אתי לחלוטין ואמרה שזה לא מתאים להם להתעסק בחולירה כזה".


אתה לא חושש מהדימוי שלך בעזרה לאדם כזה?

"הוא שילם את המחיר, הוא יהודי שומר מצוות שנמצא בבית סוהר זר. אני לא הלכתי והודעתי לאמריקאים שננתק את יחסינו אתם. דיברתי עם מאיר שטרית וניסיתי בכל כוחי לעזור להם".

ריבלין, שהיה באותה עת יו"ר הכנסת, לא הסתפק בפנייה הרשמית למשרד המשפטים. כשנתקל בסירוב ניסה להפעיל ערוצים עצמאיים משלו בקרב חברי פרלמנט אמריקאים, ואף גייס את ממלא מקום ראש הממשלה אהוד אולמרט, כשזה עוד היה חבר ליכוד. אולמרט אכן נרתם והפעיל ערוץ עוקף פרקליטות משל עצמו, אבל גם הוא נכשל.

למרות זאת ריבלין לא מתייאש. לאחרונה פנה למחליף של עירית קאהן במחלקה הבינלאומית של משרד המשפטים, עו"ד גל לברטוב, כדי לנסות להתאמץ שוב עבור טיסונה. "הוא היה הרבה יותר חם בעניין היהודי, אבל גם הוא אמר לי שהאמריקאים מסרבים", אמר ריבלין. "לאחרונה הם אמרו שאם האמריקאים יסכימו להעביר אותו אחרי זמן ריצוי רב לישראל, הם גם יסכימו לתת לו חנינה. הודעתי את זה למשפחה".


ההסתבכות של טיסונה

בתחילת אפריל 1997 ניגשו חמישה גברים חמושים לאלי טיסונה שזה אך יצא מבית המעצר בבוגוטה, בירת קולומביה, ודרשו ממנו להתלוות אליהם. באחד הראיונות שנתן, סיפר טיסונה שכשניסה להתנגד הצמידו החוטפים אקדח לראשו, וכך, באיומי אקדח, הכניסו אותו למכונית ודהרו לשדה התעופה, בדרך למשפט בארצות הברית. היה זה רק אחד הרגעים הטרגי-קומיים בקריירה של האיש, שעבר מעסקי בשר לדגים ומשם לכספי סמים.

שמו של טיסונה הופיע לראשונה בעיתונים בשנות ה-70, עת הוגדר כמספר 5 ברשימת ה-11, מסמך משטרתי מודיעיני, שבו סומנו החשודים לכאורה כראשי הפשע המאורגן בישראל. באותה עת החזיק טיסונה בחנות מרשת הבשר "וימפי". אחיו, עזרא טיסונה, מלך השש-בש שהפך לאיל הימורים ידוע, כיכב מקום אחד לפניו באותה רשימה. בעקבות פרסום המסמך הזה בעיתון "הארץ", הגיש הקבלן בצלאל מזרחי, שגם שמו הופיע ברשימה, תביעת דיבה נגד העיתון - וזכה. אבל בהכרעת הדין קבעה השופטת, שלומית וולנשטיין כי ההשתלטות של טיסונה על וימפי נעשתה "באמצעים בלתי הגונים".

שנים אחדות לאחר הפרסום הוורשע אלי טוסונהבמתן שוחד, ונידון לשלושה חודשי עבודות שירות, על כך שנתן כמתנה מזגן לבכיר בתעשייה האווירית בתמורה לקידום חנות בשר שלו בחברה. לאחר מכן עזב אלי טיסונה את הארץ מאוכזב ופגוע. הוא אמר שהכללתו ברשימה הרסה את חייו ואת חיי בני משפחתו.

טיסונה היגר למיאמי ופתח בה תחנת דלק. אחר כך עבר לג'מייקה והקים שם חווה לגידול דגים וירקות על שטח של 26 אלף דונם. הוא חרש את כבישי האי במרצדס מפוארת וגר בדירה מרווחת בבירה. טיסונה פיתח קשרים ענפים עם צמרת השלטון הג'מייקני. בארץ כתבו אז שהוא "מחזיק את ראש הממשלה בכיס הקטן". הוא עצמו סיפר באירוניה שכאשר פיטר את אחד הישראלים שעבדו בחווה "הוא כתב כרוז שאני מאפיונר שגנב כסף מהחברה כדי לקנות אקדחים לראש הממשלה".

לרוע מזלו של טיסונה, סופת טייפון החריבה את החווה הענקית, והוא עבר לקולומביה והקים בה חווה גדולה לגידול דגי אמנון. בשלב הזה החלו השלטונות האמריקאיים לחשוד שטיסונה לא מתפרנס רק מייצוא מושטים. "הם התחילו לעשות אצלי חיפושים על האוניות ובתוך המשלוחים באופן קבוע", סיפר באחד הראיונות. "ממש מדהים איזה חיפושים עשו לי. חיפשו סמים בתוך הפיות של הדגים. מובן שהם לא מצאו ולו גרם אחד של סם".

טיסונה נעצר בשנת 97' על ידי המשטרה הקולומביאנית. כעבור חודש בתא, שוחרר במפתיע ויצא החוצה. בראיון שהעניק ל"ידיעות אחרונות" סיפק טיסונה גרסה קצת שונה בפרטיה מזו שתוארה כאן בתחילת הפרק: "איך שאני יוצא מהכלא, אני רואה שלוש מכוניות מחכות לי בחוץ. הם אמרו שהם מההגירה הקולומביאנית ושהם רוצים לשאול אותי כמה דברים. איך שאני נכנס לאוטו הם קופצים עלי עם אזיקים. אני שואל למה? והם אומרים: ליתר ביטחון. אני רואה שהם נוסעים לשדה התעופה. בשער חיכו לי שמונה אמריקאים. הם החזירו לי את האזיקים הקולומביאניים ושמו לי אמריקאיים. בוא אתנו הם אומרים לי ומראים לי כרטיס עלייה למטוס של אמריקן איירליינס. אמרתי, רגע, זו חטיפה. אבל אחד האמריקאים ענה לי מיד: עוד מלה, אני יורה בך".

כתב האישום נגד אלי טיסונה כלל לא פחות מ-146 סעיפי אישום. התביעה האמריקאית טענה כי טיסונה הלבין 42.5 מיליון דולר עבור קרטל הסמים הקולומביאני קאלי. קאלי הוא ארגון פשע שעצם אזכור שמו מעביר צמרמורת בגב. הנה דוגמה אחת לאכזריותו ולתחכומו: לפני שנים אחדות ניסתה משטרת קולומביה להקים קו הלשנות נגד הקרטל. כל מי שהתקשר לקו הזה נעלם או נרצח זמן קצר לאחר מכן. בדיעבד התברר שאנשי הקרטל הצליחו לצותת לשיחות שהגיעו לקו ולזהות מהיכן בוצעו.

קשה להעריך את האמצעים האדירים שהשקיעו האמריקאים, בכסף ובזמן, כולל פעולות מתוחכמות של הסי-איי-אי ולחץ דיפלומטי לא מתון כלל, בניסיון מתמשך ללכוד את ראשי הארגון הזה. ב-96', למשל, החליט ממשל קלינטון לאסור את כניסתו של נשיא קולומביה, ארנסטו סאמפר, לארצות הברית, בגלל החשד כי הוא קשור לקרטל קאלי.

לפי כתב האישום שהוגש נגד טיסונה, הוא הלבין את כספי הקרטל תוך שימוש בחנות התכשיטים של מחותנו, אילן קשתי, במיאמי. קשתי, במקור חבר מושב תל עדשים, עזב את הארץ ועבר לפלורידה. כנרת טיסונה, בתו של אלי טיסונה, התחתנה עם בנו של קשתי, יהודה. כל המשפחה, על פי התביעה האמריקאית, היתה שותפה פעילה להלבנות הענק. אילן קשתי נעצר על ידי המשטרה האמריקאית והפך לעד מדינה נגד בנו, כלתו וחותנו. הוא סיפר לתובע הפדרלי דיק גרגורי, שטיסונה אילץ אותו באיומים, תוך ניצול מצבו הפיננסי, להפוך את החנות למכונת כספים אדירה של קרטל הסמים.

בראיון לגדעון מירון ב"ידיעות אחרונות" סיפר קשתי, בעצמו דמות צבעונית ופרועה למדי: "הבן שלי הכיר את הבת של טיסונה בברוקלין... היא נכנסת הביתה ואני רואה בחורה עם חזה ענקי, נבהלתי נורא ואמרתי לאשתי, תראה איזה גודל. אחרי ימים נודע לי שבחזה היה טמון חצי מיליון דולר של הסמים של הקרטל הקולומביאני". משפחת טיסונה טענה מנגד כי קשתי הוא "שקרן פתולוגי" שלא יהסס למכור את בנו שלו כדי להציל את עורו.

יהודה קשתי, כנרת טיסונה וחשוד שלישי הצליחו לברוח מארצות הברית לפני משפטם. במעצר נותר רק אלי טיסונה האב. בסופו של דבר לא העלתה התביעה האמריקאית את אילן קשתי לדוכן העדים, כי חששה מעדות נקמנית ומוגזמת. די היה בראיות אחרות ובעדויות מרשיעות, כמו זו של גזבר קרטל קאלי, כדי להרשיע את טיסונה. גם פנקס קטנטן שבו נהגה בתו כנרת לסכם את רווחי ההלבנה שימש את התביעה כראיית מפתח. הבת, אגב, הכחישה בראיונות בתקשורת הישראלית כי הפנקס שייך לה. טיסונה הורשע על ידי חבר מושבעים ב-146 עבירות הלבנה ונשלח לכלא האמריקאי ל-19 שנה. בראיונות שב וטען כי הוא חף מפשע, וכי נפל קורבן לקנוניה של התביעה האמריקאית.


ריבלין מתגייס

ערב כניסתו לכלא, התלונן אלי טיסונה בראיון על קיפוחו הנורא בארץ: "כשתפסו בסינגפור ילד אמריקאי שהורשע בוונדליזם, הנשיא בוש נסע לסינגפור כדי להוציא אותו. אבל כשחוטפים אותי, שקט. אם היו חוטפים את איזנברג, ראש הממשלה היה נוסע לארצות הברית לטפל בעניין, אבל טיסונה עצור זה מצלצל בסדר".

הטרוניות התחלפו במעשים. מאז מאסרו של אלי טיסונה מנסה משפחתו של טיסונה להפעיל את השפעתה בחוגים הפוליטיים הבכירים ביותר להעבירו לבית כלא בישראל. הגעגועים מובנים, כמובן. אבל למעבר לכלא ישראלי יש בונוסים נוספים, כפי שמבהירה קאהן: "ברור שהאסיר ירצה לרצות כאן את העונש. כאן יש יציאות לחופשה, הורדות שליש וכאן יותר קל להשיג חנינה".

הפנייה הראשונה לרשויות האמריקאיות להעביר את טיסונה לכלא הישראלי, נעשתה בשנת 2001 אך האמריקאים דחו את הבקשה בתוקף. כעבור שנתיים (כל שנתיים ניתן להגיש את בקשה מסוג זה) שוב נדחתה בקשה של המשפחה. כשפנתה משפחת טיסונה למחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים הישראלי, לא הצליחה לקבל עזרה. "הודענו למשפחה שאיננו יכולים לפנות לאמריקאים ולבקש את העברתו של טיסונה בגלל ההתנגדות האמריקאית", אומרת קאהן. "אך גם אנחנו לא רצינו לפעול בעניין, כי הוא כלל לא עומד בדרישות הסף להעברת אסירים".

עו"ד יואל רשף פנה כבר ב-2001 לפרקליטות המדינה וביקש מהרשויות האמריקאיות להעביר את טיסונה לישראל. עו"ד רשף אומר כי ייצג את משפחת טיסונה בהליך הבקשה. מהמחלקה הבינלאומית השיבו לרשף כי הליך בקשת ההעברה מתנהל בין האסיר לבין רשויות המדינה המתבקשת וכי משרד המשפטים מצטרף להליך רק לאחר שהמדינה הזרה נותנת את הסכמתה. "הם אמרו שהאמריקאים לא מוכנים", אומר רשף.

לאחר קבלת הסירוב פנתה משפחת טיסונה לעזרתו של יו"ר הכנסת באותה עת, ח"כ ריבלין מהליכוד. אחיו של אלי, יוסי טיסונה, הוא חבר מרכז ליכוד מסניף הרצליה, השייך לקבוצה הפוליטית של הקבלן דוד אפל. שמו של יוסי טיסונה, בעל בית קזינו בבודפשט, הוזכר לאחרונה בכנסת בהקשרים לא מחמיאים בדיון על ההימורים הלא חוקיים בספורט.

בוועדת הכנסת ב-2004 מנה ח"כ אבשלום (אבו) וילן חברות המעורבות לכאורה, על פי דו"ח שהוגש לוועדה, בהימורים הללו: "אני רואה פה חברות בבעלות טיסונה יוסף, מימון רמי ואחרים. אתה כותב פה שבין ראשי הגובים נמצאים פליקס אבוטבול ז"ל ובנימין חכים אשר על פי מידע מודיעיני שטרם אומת גובים חובות מבעלי חוב שהפסידו בהימורים ולקחו מהם כלי רכב. לרשותם ?חיילים' הפועלים לפי הוראותיהם". הדו"ח עורר סערה, אבל לא הבשיל עד היום לכדי הליכים פליליים של ממש. טיסונה בתגובה: "שטויות, אין לי שום קשר לזה בכלל".

יוסי טיסונה מקורב כאמור לח"כ ריבלין, שהיה באותה עת יו"ר הכנסת. "אני נכנסתי לתמונה שנתיים אחרי שהתיק נפתח במשרד המשפטים הישראלי", אומר ריבלין. "ראש המחלקה הבינלאומית בפרקליטות עירית קאהן, אמרה לי שיש סירוב של האמריקאים לבקשה. והיא הציעה לי להציע למשפחה להגיש עוד בקשה. המשפחה הגישה עוד בקשה והאמריקאים סירבו לבקשה. והיא אמרה לי עד שלא נקבל הסכמה אמריקאית היא לא תדון בעניין. היא גם אמרה לי שאם היא תצטרך להמליץ על ההעברה שלו, היא לא תמליץ".


ניכר שהשקעת בעניין של טיסונה הרבה מאמצים.

"קודם כל אני מכיר את המשפחה 40-50 שנה. בזמנו הם היו אוהדים של בית"ר ירושלים".


זה הקייס הנכון שפרלמנטר צריך להתגייס למענו?

"הוא לא הקייס, אמא שלו היא הקייס. אני על בסיס הומניטרי עזרתי לו. הוא ריצה כבר כמה שנים במאסר".


הרעיון היה לחון אותו או רק להעביר אותו לכלא בארץ?

"היו שתי האפשרויות... אמא של אלי טיסונה פנתה אלי בתחינה שמטעמים הומניטריים אפנה לשלטונות האמריקאיים כדי לראות איך אחרי 10 שנים אפשר יהיה לחון אותו".

ריבלין לא עצר במשרד המשפטים הישראלי. הוא פנה גם לסנטורים במיאמי בניסיון לסייע לעבריין הכבד. "התייעצתי אתם והם אמרו לי בהתחלה שזה בהחלט אפשרי, אבל מיד אחרי זה הם התקשרו ואמרו שיש סירוב מוחלט מרשויות המסים, ה'בלתי משוחדים', מה שנקרא".

חבר נוסף שפעל בניסיון להביא את אלי טיסונה לארץ הוא אפל עצמו. "יוסי טיסונה הוא חבר שלי", מסביר אפל. "את אלי טיסונה אני מכיר 35 שנה והוא נשמה טובה. אני בזמנו פניתי לכל העולם כדי שיעבירו אותו לכלא בישראל. ביקשתי דבר אחד בלי הנחות: אם אפשר לעזור לו. שישלם את המחיר פה. פניתי לנשיא המדינה בזמנו, ולאחרים שיכלו לעזור בעניין. פניתי ביוזמתי לכל מי שיכולתי. חשבתי שעושים לו עוול נוראי, גם אם כל מה שמעלילים עליו נכון. בשנים האחרונות לא פעלתי כי התייאשתי".


אולמרט נכנס לתמונה

ההיכרות של ראש הממשלה אולמרט עם בני משפחת טיסונה, ועם אלי טיסונה בפרט, היא ארוכת שנים ומעניינת במיוחד. אולמרט התחיל את דרכו בפוליטיקה הישראלית כלוחם ללא חת בפשע המאורגן. בראיון שנתן לרפאל בשן ב"מעריב" באוגוסט 1977 שאל בלהט: "כיצד ניתן בכלל להילחם בעולם התחתון כאשר חשובי הפושעים יכולים להצביע על אישים במדינה ולהגיד: זה חברי, זה ידידי, זה סועד על שולחני".

ביולי 1979, לאחר ש"הארץ" הפסיד לבצלאל מזרחי בתביעת הדיבה המפורסמת, התייצב אולמרט להגנת העיתון וקבע במאמר פרי עטו כי למרות טיהורו של מזרחי, "כל מי שקרא את פסק הדין המנומק עשוי להגיע למסקנה מורכבת יותר". כך, למשל, סיפר כיצד "הוכיח עיתון ?הארץ' כי חברת וימפי ישראל היתה קורבן להשתלטות באמצעים בלתי הוגנים ובלתי מקובלים... בהשתתפות פעילה מצדו של אלי טיסונה".

עברו 24 שנים וחצי, ובסוף 2003 ח"כ אולמרט כבר הפך לשר התמ"ת וממלא מקום ראש הממשלה. בכל הקשור באלי טיסונה נבואת הזעם של הח"כ הצעיר אולמרט הוכיחה את עצמה מעבר לכל ספק סביר. אבל זה בדיוק השלב שבו שוב חיברו ביניהם הגורל וח"כ ריבלין. בתחילה לא זכר ריבלין את הפנייה לאולמרט. "אני פשוט לא יודע", אמר, "היתה אפשרות שגם הוא פנה...תשאל את אולמרט".


שאלתי, הוא אמר שאתה ביקשת ממנו.

"יכול להיות שהצעתי, שפגשתי אותו בכנסת ושאלתי אם הוא מכיר את התובע הכללי במיאמי, בהחלט יכול להיות... גם למאיר שיטרית פניתי".


היום אולמרט לא היה שש לעזור לך.

"הוא לא עזר לי, הוא עזר ליוסי. יכול להיות שידעתי שאולמרט חבר של התובע הכללי בניו יורק או משהו, והוא קשור לג'וליאני".


אולמרט מכיר את המשפחה?

"בוודאי".

אולמרט אכן התגייס למאמץ, והפעיל לשם כך את קשריו בצמרת המשפטית של ארצות הברית. דוד עפרון וקתרין פרננדז רנדל הם אחד הזוגות הזוהרים של מיאמי. עפרון הוא עורך דין ידוע ואמיד ממיאמי, ידיד אישי של אולמרט ואחד התומכים המרכזיים בקרן החדשה לירושלים, שאולמרט הוא מייסדה ונשיאה לשעבר. קתרין פרננדז רנדל, בת זוגו, היא התובעת הכללית של מיאמי. עפרון הוא גם אחד ממגייסי התרומות המרכזיים לקמפיינים שבהם התמודדה על משרות משפטיות. בארצות הברית גם מינויים בכירים במערכת המשפטית מאוישים בבחירות.

ביום האחרון של שנת 2003 שיגר מנהל הקרן החדשה לירושלים, צבי רביב, נאמנו של אולמרט, מכתב לפרננדז רנדל. כותב רביב: "בהמשך לשיחתך עם מ"מ ראש הממשלה אהוד אולמרט ולניירות שהעברתי לך דרך עו"ד דוד עפרון... אלי טיסונה ביצע פשעים בלתי מוגדרים והוא מרצה את עונשו בכלא בפלורידה. בקשת המשפחה היא שהאסיר ישלים את תקופת מאסרו בכלא הישראלי, אך בקשה זו נדחתה ב-17 בדצמבר 2003 על ידי הרשויות האמריקאיות... הבקשה של מר אולמרט היא לנסות לברר מה צריך לעשות כדי לאפשר קבלת תשובה חיובית מן הרשויות האמריקאיות. אודה על תשובתך בהקדם האפשרי".

כעבור כמה חודשים התמודדה פררנדז רנדל שוב על תפקיד התובעת הראשית. במטה שלה חששו כי אחד המתמודדים האחרים במירוץ ינגוס באלקטורט היהודי שלה במיאמי. הפעם היה זה תורו של עפרון לגייס את ממלא מקום ראש הממשלה מירושלים. "לפני הבחירות", מגלה אחד ממקורבי אולמרט, "הגיע ללשכה מכתב מדוד עפרון, ובו בקשה שאולמרט יסייע לקתרין".


איך יכול אולמרט לסייע לתובעת הכללית של מיאמי?

"הוא ביקש שאהוד יקליט הודעה שתשודר ליהודי מיאמי, ובה הוא אומר משהו בנוסח: שלום, כאן אהוד אולמרט, אני מכיר את קתרין זמן רב ולמדתי עד כמה היא תרמה לירושלים ולמדינת ישראל. לכו הצביעו לה כדי שניפגש אחרי הבחירות ונחגוג יחד'".

צבי רביב: "אהוד עזר לכל אוהב ישראל שביקש עזרה. זה מקובל בתחום הפוליטי, שמישהו מכיר מישהו, הוא מבקש ממנו מכתב תמיכה, בלי שזה קשור לדבר אחר".

רביב זכר היטב את הפנייה של אולמרט בעניינו של טיסונה: "אהוד פגש את קתי לדקה ואמר לה שיש איזשהו עניין שהוא רוצה שהיא תבדוק שנוגע לפלורידה, והיא אמרה בסדר. אני מסרתי את הפרטים של טיסונה לקתי פרננדז".


מה לקרן ירושלים ולאסיר כמו אלי טיסונה. למה אכפת לכם ממנו?

רביב: "לי באמת לא אכפת. אני חושב שכל אדם שביצע עבירה צריך להישאר ולרצות את עונשו".


אז למה אולמרט התערב בעניין?

"אהוד אמר לי: ?שמע, קיבלתי איזושהי פנייה'. הוא היה אז בארצות הברית והוא נתן לי את המכתב ומי שהרים את הטלפון לקתי הייתי אני. הוא אמר: ?תעביר את הבקשה תראה אם היא יכולה לעשות משהו. אם לא, לא צריך'".


דוד עפרון תורם לקרן ירושלים?

"דוד עפרון הוא חבר שלי 25 שנה. גייסתי אותו כדי שיבנה מרכז מחול בירושלים. הם מגיעים אלי כל שנה לסדר פסח".


הם חברים של אולמרט ורעייתו?

"דוד הכיר את אהוד כשאהוד בא מטעם המגבית לפורטו ריקו. הם מכירים, לא חברים".

רביב מציין כי רנדל השיבה לו שהטיפול בטיסונה אינו במסגרת סמכותה "כיוון שהתביעה הכללית נפרדת משירות בתי הסוהר, ובזה נגמרה כל הפרשה".

צריך לציין כי מהמכתב עולה שפרננדז רנדל ביקשה בהמשך לשיחתה הראשונה עם אולמרט חומר כתוב בנושא, שאכן הועבר אליה. השבוע מסרו ממשרדה במיאמי כי לא זכורה להם הפנייה של אולמרט, אך הדגישו שטיסונה נשאר בכלא ואין כוונה להעבירו בקרוב לכלא בישראל בשל "חומרת מעשיו".

מלשכת ראש הממשלה נמסרה התגובה הבאה: "מר ריבלין ביקש את סיועו של אולמרט בעניין. אולמרט פנה לגברת רנדל, אך הוא אינו מודע למכתב שאותו הוציא צבי רביב. מר אולמרט לא תמך במירוצה של גברת רנדל לתפקיד התובעת הראשית במיאמי".

יוסי טיסונה, האח ממרכז הליכוד, מכחיש שכלל פנה לבקש את עזרת הפוליטיקאים ממפלגתו. "עזוב", הוא מבקש, "לא פנינו לאף אחד. מי מספר לך את הסיפורים האלה? לא צריך להכניס אנשים פה לעניינים. אנחנו מנסים לעשות את זה בדרך שלנו".


אמרו לי שפוליטיקאים ניסו להתערב בעניין. אתה חבר מרכז ליכוד ויש לך קשרים.

"מה זה שייך? אל תשמע לכל השטויות".

ראש המחלקה הבינלאומית בפרקליטות בזמן פעולתו של אולמרט, עו"ד קאהן: "התערבות פוליטית במקרה כזה היא פשוט שערורייה. הפנייה הישירה לאמריקאים היא מעשה בלתי ראוי. אם אישיות פוליטית רוצה להתערב בדבר כזה, היא חייבת לפנות למחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים".

קאהן גם ציינה כי טיסונה לא עומד בדרישות הבסיסיות להעברת אסיר: "קיימת אמנה בין ישראל לארצות הברית המאפשרת העברת אסיר. הוא צריך לעמוד בדרישות החוק לגבי אזרחות ותושבות. אם הוא עזב את הארץ לפני הרבה שנים הוא לא רשאי להיקרא תושב, ואז הוא לא עומד בתנאי הסף".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#