ד"ר חביב-סגל ופרופסור פרוקצ'יה שוב במחלוקת:"מי נחשב כבעל עניין אישי בהצבעות בחברות ציבוריות" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ד"ר חביב-סגל ופרופסור פרוקצ'יה שוב במחלוקת:"מי נחשב כבעל עניין אישי בהצבעות בחברות ציבוריות"

שני מומחי החברות שבים ומציגים עמדות הפוכות לפירוש ראוי של חוק החברות בפרשת צינומטל

תגובות

שני המומחים לדיני חברות, ד"ר אירית חביב-סגל ופרופ' אוריאל פרוקצ'יה, שוב אוחזים בעמדות קוטביות לגבי האופן בו יש לפרש את חוק החברות. חוות דעת משפטיות שהכינו השניים הוגשו לביהמ"ש המחוזי במסגרת הסכסוך בין האחים בחברה הציבורית צינומטל, ומבססות את עמדתם העיקרית של כל אחד מהצדדים כנגד משנהו.

השאלה המשפטית שבמחלוקת נוגעת להגדרה מי נחשב כבעל עניין אישי ויהיה מנוע בשל כך מלהשתתף בהצבעות בחברה הציבורית לאישור עסקה לטובת בעלי השליטה. התשובה לשאלה היא בעלת משמעות רבה לגבי החלטות שנתקבלו בחברה לאישור שכרם של מנכ"ל החברה ושל יו"ר הדירקטוריון, אשר התבססו על חוות דעתו של פרוקצ'יה, אך לפי חוות דעתה של חביב-סגל, אמורות להתבטל.

חוות הדעת של חביב-סגל, שהוגשה בימים האחרונים לביהמ"ש המחוזי בתל אביב, תומכת בתביעה שהגיש לפני כחודשיים רונן זילברשטיין - המחזיק בכ-38% ממניות צינומטל, העוסקת בייצור ובשיווק מוצרי מתכת מתקדמים. התביעה הוגשה נגד החברה ושני אחיו למחצה: אייל זילברשטיין המשמש כמנכ"ל החברה וטלי מירז המשמשת כיו"ר הדירקטוריון. החברה והאחים מיוצגים באמצעות עוה"ד משה צ.נאמן וגיל רוזנברג ממשרד שבלת.

רונן זילברשטיין, המיוצג באמצעות עו"ד ברוך כצמן ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, טוען כי האסיפה הכללית של החברה אישרה העברות שכר לשני אחיו למחצה, בשעה שהוא התנגד לכך ולא השתתף בהצבעה לאור קביעה מוטעית כאילו הוא בעל עניין אישי. באותה ישיבה אושרו הסכמי העסקה, לפיהם שכרו של אייל זילברשטיין יסתכם ב-60 אלף שקל לחודש ברוטו ואילו שכרה של אחותו יסתכם במחצית הסכום.

השונא נפסל על עניינו האישי של שנואו

בכדי לאשר עסקה כזאת - הנחשבת עסקה חריגה הנגועה בעניין אישי של בעל השליטה בחברה ציבורית - נדרש אישור של ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית. בנוסף, נדרש כי בין בעלי המניות המאשרים צריך להיות לפחות שליש שאינם נגועים בעניין אישי. פסילתו של רונן זילברשטיין מלהצביע, הביאה לכך כי ההצבעה נעשתה בקרב בעלי המניות הציבוריים המחזיקים ב-11% ממניות החברה (שכן בעלי השליטה אינם משתתפים בהצבעה). לעומת זאת אם תתאפשר השתתפותו, מאחר שהוא מחזיק ב-38% מהמניות, עמדתו תכריע את הדיון שכן שאר בעלי המניות יחדיו אינם מגיעים לשליש.

רונן זילברשטיין טען בתביעה כי הודעה על הישיבה נמסרה לו יומיים בלבד לפני קיומה ובמועד זה נמסרה לו חוות דעתו של פרוקצ'יה, שנכתבה כארבעה חודשים קודם לכן והוזמנה על ידי אייל זילברשטיין.

על פי טענתו, עמדתו של פרוקצ'יה, המונעת ממנו להשתתף בהצבעה, מנוגדת לעמדתה של הרשות לניירות ערך, לפיה כאשר אדם מצביע נגד אישור עסקה הוא אינו יכול להיתפס כמי שיש לו "עניין אישי באישור העסקה". פרוקצ'יה לעומת זאת טוען כי גם אם אדם מתנגד לאישור עסקה הוא עשוי להיתפס כבעל עניין אישי.

לפי עמדתו של פרוקצ'יה, עניינו האישי של רונן זילברשטיין בתנאי העסקתם של שני אחיו נובע מכך שהיריבות בין הצדדים עלולה לעוור את עיניו ולדחוק החוצה את השיקולים הנוגעים לטובת החברה. "כשם שהאוהב נפסל על עניינו האישי של אהובו, כך גם השונא נפסל על עניינו האישי של שנואו".

עמדתה של חביב-סגל שונה, והיא מתייחסת בהרחבה ל"מבחן הזיקה העודפת". לדבריה, פסילתם של קרובי משפחה נסמכת על הציפייה שהם יצביעו לטובת בעלי השליטה במקום לשקול את טובתה של החברה. לדבריה, במקרה זה הקרבה המשפחתית אינה רלוונטית. מרגע שבעל מניות המיעוט מבקש להתנגד לעמדתו של בעל השליטה - אין להכליל אותו עוד במסגרת של בעלי המניות הנגועים בעניין אישי מכוח קרבתו לבעל השליטה. אחרת, טוענת חביב-סגל, פסילתם של בעלי מניות המתנגדים לבעל השליטה משרתת את האינטרס של בעל השליטה בעקיפתה של דרישת השליש. כוחם של בעלי המניות האחרים לשמש כ"חסם" מפני פעולותיו הנגועות של בעל השליטה נחלש, ולא זו היתה מטרתו של ההסדר. לדבריה, חוות הדעת של פרוקצ'יה נסמכת בעיקר על ההנחה שרונן זילברשטיין יתנגד לעסקה כשהוא מונחה מהמחלוקות האישיות בין האחים. אלא, שלדבריה, ספק אם עובדות המקרה תומכות בכך, שכן ההתנגדותו נובעת מתפיסה עסקית שמונחית על פי טובת החברה וכי רצף ההצבעות שלו מעיד על כך.

חביב-סגל ופרוקצ'יה נפגשו בעבר בבית המשפט כבעלי עמדות מנוגדות, בפרשה אחרת. במקרה זה הוגשה לפני כשנה וחצי לביהמ"ש חוות דעתה של חביב-סגל, שתמכה בבקשת שלושה בעלי מניות של חברת נצבא, וקבעה כי הם יכולים להגיש תביעה נגזרת בסכום של 214 מיליון שקל כנגד נצבא. נצבא הציגה חוות דעת מנוגדת של פרוקצ'יה, אשר הוכנה עוד קודם להליך המשפטי, ולפיה נקבע כי לא ניתן להגיש תביעה נגזרת.

נצבא בפעם השנייה?

הדיון בתיק נצבא טרם הסתיים אך בפברואר 2006 החליט השופט עמירם בנימיני שלא לקבל את חוות הדעת של חביב-סגל. זאת, לאחר שקבע כי ביהמ"ש לא יקבל חוות דעת שעוסקת בעניינים משפטיים צרופים, וניתן לשלב את הדעות המובעות בה בסיכומי המבקשים.

חוות הדעת של פרוקצ'יה בתיק נצבא המיוצגת בהליך באמצעות עוה"ד יורם ל. כהן וחגי אשלגי, לעומת זאת, לא נדחתה. הסיבה לכך היתה כי לא הוגשה ישירות לביהמ"ש כמופנית אליו, אלא צורפה כנספח לכתבי הטענות כחומר שהוכן עוד קודם להליך בביהמ"ש.

לכאורה נראה כי המקרה הנוכחי דומה בנסיבותיו לפרשת נצבא, שכן גם כאן מדובר בחוות דעת משפטית מטעמה של חביב-סגל המוגשת ישירות לביהמ"ש מול חוות דעת משפטית של פרוקצ'יה, שנכתבה עוד קודם לכן. לכאורה עשוי השופט הדן בתיק, נסים ישעיה, לדחות את חוות הדעת של חביב-סגל.

בתגובה לכך מסר עו"ד כצמן: "להמרצת הפתיחה צורפה חוות הדעת של פרופ' פרוקציה, אותה חוות דעת המנוגדת, בין היתר, לעמדתה הברורה והבהירה של הרשות לניירות ערך. בנסיבות המקרה ולאור השאלה המשפטית העיקרית שעל הפרק, הגשת חוות דעת נגדית בהתייחס לשאלה הספציפית והממוקדת, משרתת את המטרה שבסופו של ההליך המשפטי - מתן פסק דין צודק. מן הראוי שבפני בית המשפט הנכבד יהיו שתי חווות דעת, ולא אחת, בנוגע למחלוקת המשפטית באותה שאלה נקודתית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#