התחדש המאבק על האלכסון: בן-בסט קורא להוריד את הריבית במשק - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התחדש המאבק על האלכסון: בן-בסט קורא להוריד את הריבית במשק

תגובות

מאת בן-ציון ציטרין ומוטי בסוק

הוויכוח על עתיד רצועת האלכסון התחדש אתמול, אולי לקראת שובו של ראש הממשלה אהוד ברק מניו יורק, וההערכות שהוא עשוי לקבוע את גורל הרצועה בקרוב. מנכ"ל משרד האוצר, אבי בן-בסט, המתנגד לביטול הרצועה, תקף אתמול בכנס בתל אביב את מדיניות הריבית של נגיד בנק ישראל, דוד קליין, וטען שהיא גורמת להורדת שער החליפין; קליין נאם אתמול בירושלים בפני פורום אחר, והמשיך לקרוא לביטול הרצועה.

לדברי בן-בסט, כששער החליפין עלה, לא היסס קליין להעלות את הריבית במשק; כעת, כששער החליפין יורד ומתקרב לגבול התחתון של האלכסון, הוא לא ממהר להוריד את הריבית, ששיעורה בישראל גבוה לפי כל קנה מידה בינלאומי.

בן-בסט הוסיף ואמר, כי בנק ישראל טועה כאשר הוא מעריך את פרמיית הסיכון ב-1.8%, זאת כאשר שיעור פרמיית הסיכון לטווח הקצר הוא 0.6% בלבד. בנק ישראל גם טועה, אמר, כאשר הוא משווה את הריבית הנומינלית בישראל - ששיעורה 8.9% - רק לזו האמריקאית, ששיעורה 6.5%; לדבריו יש להשוות את הריבית בישראל גם לשיעור הריבית במדינות מערב אירופה, ושיעורה של זו כיום הוא 4.25%.

כמו כן אמר בן-בסט כי באחרונה העלה הפדרל ריזרב כמה פעמים את הריבית במטרה לצנן את הלחצים האינפלציוניים במשק האמריקאי. מצב המשק בישראל, הדגיש, שונה לחלוטין - האינפלציה נמוכה מאוד והאבטלה גבוהה - ולפיכך יש מקום לקבוע שיעור ריבית נמוך בהרבה, כדי ליצור תנאים להתאוששות מהירה של הפעילות הכלכלית.

"בנק ישראל", הוסיף ואמר, "מתנגד להתערבות בשוק המט"ח, אבל גם מתערב בשוקי הכספים וההון באמצעות קביעה מינהלית של הריבית. קביעתו את הריבית בשיעור הגבוה במידה ניכרת מהמקובל בעולם, מכבידה מאוד את הנטל על לוקחי המשכנתאות, מגדילה את עלויות המימון של הסקטור העסקי, ומורידה באופן מלאכותי את שער החליפין".

קליין, שנאם בפני הפורום הכלכלי של ירושלים, אמר כי למגזר העסקי יש היום מלאי פיקדונות במט"ח - בארץ ובחו"ל - בסכום של 12 מיליארד דולר. לדבריו, בנק ישראל סוחב עד היום את הגירעון מהשנים 97-'95', אז נאלץ לרכוש ולהמיר 16.5 מיליארד דולר כדי להגן על הגבול התחתון של הרצועה.

קליין דחה את טענות האוצר כי יש להמשיך ולקיים את הרצועה. לדבריו, בנק ישראל מקווה כי "הסיפור של רצועת שער החליפין - עוד חטוטרת מימים עברו - ייגמר בטוב". ניתן לשנות את מדיניות האלכסון בהדרגה ולאורך זמן, הוסיף, ואולם רק בתנאי שהיעד הסופי ייקבע ויוצהר מראש.

לדברי הנגיד, בעיית האלכסון התעוררה בחודשים האחרונים בשל הצמיחה מוטת הייצוא במשק. יבוא הדולרים, הסביר, לוחץ לייסוף, שגורם לירידת שער הדולר וסל המטבעות, העלול בקרוב להגיע לגבול התחתון של הרצועה, ואז יידרש בנק ישראל לרכישה מאסיווית של מט"ח. מוטב איפוא, אמר קליין, להקדים רפואה למכה ולבטל את הרצועה כבר עכשיו.

קליין הזהיר כי אם ייאלץ בנק ישראל לרכוש מט"ח, תועלה הריבית, תהיה סטייה מיעד הגירעון של הממשלה, ויציבות הבנקים תיפגע. הוא גם אמר כי כבר בזמן הקרוב אפשר להשלים את הליברליזציה בשוק המט"ח, ולהכריז על המירות מלאה של השקל.

בנאומו בת"א התייחס בן-בסט גם לחריגות הרשויות המקומיות מתקציבן, ואמר כי רשויות שיחרגו ממסגרת התקציב לא יוכלו עוד להסתייע באוצר לקבלת סיוע, וכי יחויבו לממן את הגירעון בתקציבן באמצעות העלאת הארנונה לתושבים ועסקים.

לדברי בן-בסט, לא ייתכן שכלל אזרחי המדינה יממנו ממסיהם חריגות תקציב של ראשי רשויות פזרניים. להערכתו, העובדה שתושבי הרשות המקומית ייאלצו לשאת בנטל החריגה תעורר התמרמרות ביישוב, ותאלץ את ראש הרשות לחשוב פעמיים לפני מעבר לגירעון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#