כיצד ניתן להגן על עובדי השמירה והניקיון - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כיצד ניתן להגן על עובדי השמירה והניקיון

צמצום התופעה הנפוצה של הפרת חוקי המגן שפוגעת בעובדים החלשים לא ייעשה על ידי מבצעי אכיפה למיניהם. הוא יתאפשר באמצעות פעולות הרתעה מקיפות שיפגעו ברווחי החברות

תגובות

משרד התמ"ת הודיע בשבוע שעבר כי הוא פותח ב"מבצע אכיפה" בענף השמירה והניקיון, שבו ייבדקו 100 חברות. אמנם מדובר בענף שמועד להפרת זכויות העובדים, ואולם "מבצע האכיפה" לא ישנה דבר.

כשפקחי מחלקת האכיפה יפשטו על מקומות העבודה ויבדקו את תלושי השכר, הם יגלו - אם ידברו עם העובדים - כי מרביתם לא מקבלים גמול שעות נוספות או החזר מלא של הוצאות הנסיעה; כי לרובם לא מפרישים קרן פנסיה למרות הוראות ההסכם הקיבוצי, וכי התשלומים עבור חופשה זעומים, אם הם משולמים כלל. על דמי הבראה כמעט שלא שמעו בענף השמירה, ומנהלי החברות נוהגים להטיל קנסות על העובדים לאחר משפטי שדה.

על כל ההפרות האלה של חוקי המגן אין לפקחי משרד העבודה סמכות אכיפה. החוקים היחידים שבהם קבעו לעצמם סמכות הם חוק שכר מינימום, חוק חובת מסירת מידע לעובד על תנאי עבודתו ועל שכרו, וחוק חופשה שנתית - וגם זאת רק באחרונה.

הפקחים לא ימצאו הרבה עברייני תשלום שכר מינימום, כי אותו משלמים בדרך כלל. אם ימצאו, הם יטילו קנסות מינהליים על החברות כי זה קל ונוח יותר. ואולם במרבית המקרים הקנסות אינם נגבים, ואת שמות החברות הנקנסות מסרב התמ"ת למסור לפרסום, על אף שהוא מחויב לעשות זאת לפי פסק דין בעתירה לבג"ץ שהגישה עמותת קו לעובד.

אז על מה הרעש והצלצולים? ראשית, הבחירות מתקרבות ומפלגת השלטון צריכה להראות שהיא עושה משהו. שנית, דו"ח העוני האחרון חשף כי 41% מהעניים עובדים במשרות מלאות וחלקיות, ואולם מרביתם מועסקים בהעסקת משנה: בשירותי שמירה וניקיון, בחברות כוח אדם לסיעוד ועוד.

צמצום התופעה הנפוצה של הפרת חוקי המגן שפוגעת בעובדים החלשים לא ייעשה על ידי מבצעי אכיפה למיניהם. הוא יתאפשר באמצעות פעולות הרתעה מקיפות שיפגעו ברווחי החברות, ויהפכו את הפגיעה בעובדים לבלתי משתלמת.

הכלים לעשות זאת קיימים וידועים, אבל התמ"ת והאוצר נמנעים מלאמצם מחשש שיפגעו בחברות ובמעסיקים גדולים שמזמינים את שירותיהם. קביעת תנאי סף למכרזים ציבוריים לשירותי כוח אדם, שימנעו מחברות שהוגשו נגדן כמה תביעות אזרחיות של עובדים בגין הפרת חוקי המגן, היתה משנה את התמונה מיד. תנאים כאלה היו מייתרים את הצורך בפקחים, שכן הכוח היה בידי העובדים.

הצעת החוק "אחריות מזמין השירות" שנוסחה על ידי פורום הארגונים לאכיפת זכויות עובדים, והועלתה לקריאה טרומית בכנסת על ידי ח"כ יגאל יאסינוב, נפלה בשל התנגדות הממשלה. הצעה החוק מציגה רפורמה פשוטה וקלה לביצוע. ההצעה תחייב את מזמיני שירותי כוח האדם להבטיח שהעובדים יקבלו את זכויותיהם כחוק. עובדים שזכויותיהם הופרו, יוכלו לתבוע הן את חברות השמירה והן את מזמיני השירות. מזמיני השירות הם המשרדים הממשלתיים המפרסמים מכרזים לחברות לשירותי כוח אדם, ועסקים גדולים כמו בנקים, מפעלים גדולים וחברות היי-טק.

יישום הרפורמה הזאת אינו דורש תקציבים נוסף ליותר פקחים, וייצור מנגנוני אכיפה טבעיים בשוק. מזמיני השירות יקחו מהחברות עמן יתקשרו ערבויות להבטחת התשלום לעובדים. כיום נדרשות ערבויות מהחברות לעמידה בדרישות המכרז לגבי איכות הביצוע והמועד, אך לא להבטחת זכויות העובדים.

הצעת החוק אינה קובעת יחסי עובד-מעביד. היא רק קובעת כי מי שבוחר את החברה שתיתן לו שירותי כוח אדם, צריך להבטיח שהעובדים יקבלו את שכרם כחוק מאותה החברה.


הכותבת היא מנהלת עמותת קו לעובד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#