"אולי לא בלתי חוקי, אבל מסריח" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אולי לא בלתי חוקי, אבל מסריח"

כך אומר אוריאל פרוקצ'יה על הנוהג למנות פקיד של חברה אם לוועדת ביקורת של חברה בת. המלצות ועדת גושן מלמדות כי ככל הנראה לרשות ניירות ערך אין עניין בסתימת הפרצה בחוק החברות

תגובות

ועדת הביקורת של דירקטוריון דלק נדל"ן התכנסה לפני כמה שבועות ואישרה מתן מענק מיוחד ליועץ חיצוני, רמי נאור, שבמקרה הוא גם חתנו של בעל השליטה בקבוצת דלק, יצחק תשובה. המענק, השקול לתוכנית אופציות בתוך הכסף, עשוי לדלל את אחזקת הציבור בחברה בכ-2.1%.

נוסף על שני דירקטורים חיצוניים, השתתפו בישיבה של ועדת הביקורת גבי לסט ויעקב פרידגוט. לסט הוא יו"ר דירקטוריון פעיל של החברה האם, קבוצת דלק בע"מ, ובגין השירותים שהעניק לקבוצה ב-2004 הוא תוגמל בכ-1.8 מיליון שקל וברכב צמוד. החברה גם נתנה לו הלוואה שיתרתה בסוף 2004 היתה 4.4 מיליון שקל.

לנוכח הנתונים, מתעוררת שאלה טבעית: האם לסט, המתוגמל בנדיבות על ידי תשובה, מסוגל לשיפוט אובייקטיווי בעניין נאותות המענק לחתנו של תשובה? אותה שאלה מתעוררות לגבי פרידגוט, המשמש יועץ משפטי ראשי ומזכיר קבוצת דלק. דלק בחרה שלא להשיב לשאלות.


פרוקצ’יה: "חברה שאינה מאיישת את רוב המשרות בדירקטוריון במועמדים עצמאיים חייבת להקים ועדת ביקורת עם שיניים"

השאלה שצריכה להישאל, למעשה, היא כללית יותר: האם זה נאות שעובד חברה קשורה - כמו חברה אם או חברה אחרת הנמצאות תחת אותה שליטה - יאייש את ועדת הביקורת?

הרי לפי חוק החברות, תפקיד עיקרי של הוועדה הוא "לעמוד על ליקויים בניהול העסקי של החברה ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקונם". מכיוון שהיבטים רבים בניהול חברה נקבעים על ידי החברה האם או בעל השליטה בקבוצה, יוצא כי חבר ועדת ביקורת שהוא עובד בכיר בחברה קשורה מבקר למעשה את עצמו או את האנשים שעל שולחנם הוא סמוך.

התשובה לשאלה ניתנה לפני כ-18 שנה בחוק (פקודת החברות), שבו נקבע כי ועדת הביקורת תורכב כולה מדירקטורים שאין להם קשרים מהותיים להנהלה העסקית של תאגיד קשור לחברה.

אז, בשלהי שנות ה-80, כתב פרופ' אוריאל פרוקצ'יה את ספרו "דיני חברות חדשים לישראל" ושם הסביר באופן הבא את הרציונל לדרישה כי ועדת ביקורת תהיה עצמאית לגמרי. "מינוי שני דירקטורים מקרב הציבור בדירקטוריון גדול, שבו אין הם מהווים אלא מיעוט מבוטל, איננו יכול להבטיח את ייעולם של דפוסי הבקרה". לכן "חברה שאינה מאיישת את רוב המשרות בדירקטוריון במועמדים עצמאיים חייבת להקים ועדת ביקורת עם שיניים", אשר תבטיח את "הפרדת הכוחות החיונית לתפקודה הנאות של החברה".

באדיבות סעיף

115 בארה"ב דורשות הבורסות הקמת ועדת ביקורת על טהרת הדירקטורים העצמאיים תנאי לרישום למסחר. יצחק תשובה יודע זאת היטב. בתשקיף של דלק USA שהוגש לנציבות ניירות ערך בארה"ב בשבוע שעבר נכתב כי בתוך שנה, על פי דרישות הרישום של בורסת ניו יורק, כל חברי ועדת הביקורת יהיו עצמאיים. לסט ופרידגוט לא יכהנו בה. גם מנכ"ל קבוצת דלק, אסף ברטפלד, המכהן בוועדת הביקורת של דלק רכב, הנסחרת בתל אביב, לא יכהן בה.

תשובה אינו איל ההון היחיד המשבץ אנשי פנים מובהקים בוועדות ביקורת של חברות הנסחרות בתל אביב. בקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, למשל, סמנכ"ל הכספים של דיסקונט השקעות, אורן לידר, שובץ לוועדת הביקורת של החברה הבת נכסים ובניין, ומנהלת הכספים הראשית באי.ד.בי פיתוח, זהבית יוסף, שובצה לוועדת הביקורת של שופרסל. אצל האחים עופר, מונתה מזכירת החברה לישראל, נגה יציב, לוועדת הביקורת של כימיקלים לישראל.

הטייקונים יכולים לעשות זאת באדיבותו של סעיף 115 בחוק החברות הנוכחי, שבניגוד לחוק מלפני 18 שנה, ובניגוד לדרישות בארה"ב, אינו פוסל כלל ועיקר איוש ועדת ביקורת בדירקטורים שיש להם קשרים מהותיים להנהלה העסקית של תאגיד קשור.

האם זה תקין וכיצד הגענו למצב ביש זה, שאלנו השבוע את פרוקצ'יה, שספרו שירטט את המסגרת לחוק החברות החדש התקף מאז 2000. פרוקצ'יה השיב כך:

"אני סבור כי הכללת סמנכ"ל כספים של חברה אם בוועדת הביקורת של חברה בת איננו תקין, וזו גם לא היתה כוונת סעיף 115. המלצותי, כפי שהתקבלו על דעתה של ועדת ברק, היו שלא יהיו לחברי ועדת הביקורת קשרי תלות עם בעל שליטה. לאחר שההמלצה עברה דרך ועדת שרים לחקיקה וועדות הכנסת השונות, הנוסח שובש, ונכתב בו כי הפסול יחול רק על בעל שליטה או על קרובו, במקום שייאמר שהפסול חל על כל מי שתלוי בבעל השליטה. הכנסת ממלאי תפקידים כמו פקיד של חברה אם לוועדת הביקורת של חברה בת היא ניצול העמימות החקיקתית הזאת לרעה. אולי לא בלתי חוקי, אבל מסריח".

סירחון עולה גם מוועדות הביקורת בקבוצת הכשרת הישוב שבשליטת משפחת נמרודי. רון ויסברג, יו"ר פעיל ומנכ"ל הכשרה החזקות ביטוח מאייש את ועדת הביקורת של הכשרת הישוב קניונים, שהמנכ"ל שלה, שמשון מרפוגל, מאייש במקביל את ועדת הביקורת של החברה שמנהל ויסברג. הראשון מפקח על השני, והשני מפקח על הראשון, כששניהם תלויים בבעל השליטה.

במשרד המשפטים ערים לבעיית הריח. בתגובה לשאלה שהופנתה אליו לפני כשבועיים, לקראת כתבה על המלצות הוועדה בראשות זוהר גושן שרשות ניירות ערך מינתה כדי לבחון, בין השאר, את המבנה הרצוי של הדירקטוריון וועדותיו, ענה משרד המשפטים כך: "הערתך לגבי האפשרות למנות לוועדת הביקורת גורמים הקשורים לחברות קשורות ידועה לנו ואנו סבורים כי אכן יש לבחון את תיקון חוק החברות בעניין זה".

חיים בשלווה ובנחת

אז מדוע בחר משרד המשפטים לחיות בשלווה ובנחת עם אפשרות זו - המנוצלת בפועל בידי בעלי שליטה בולטים - במשך 7 השנים שעברו מאז שובש סעיף 115 באורח מסתורי במסדרונות הכנסת. על כך מסרב המשרד להשיב, בטענה כי במאמר שפורסם לפני שבועיים "הכתב בחר לערוך באופן מגמתי תגובות שניתנו לו ... ומאחר שהתשובות שדורש הכתב הפעם מצריכות עבודת מחקר, אנו מזמינים אותו לערוך את המחקר בעצמו".


במפתיע, האיש שעשוי לצאת הכי טוב בסיפור הזה הוא דני גולדשטיין, יו"ר איגוד החברות הציבוריות, שכמו לחמן-מסר, מתנגד לגישת "אמץ או גלה" עוקפת חוק החברות, ובדומה לה טוען כי המלצות גושן הן מס שפתיים

כפי שדווח כאן בכתבה שהכעיסה את משרד המשפטים, ועדת גושן - שאת המלצותיה תאכוף רשות ניירות ערך בשיטת "אמץ או גלה שלא אימצת" - ממליצה כי בוועדת הביקורת יהיה רוב לדירקטורים חיצוניים כהגדרתם בחוק. משרד המשפטים, לעומת זאת, משלים עם חוק חברות המאפשר את היותם מיעוט.

אבל ועדת גושן, כמו משרד המשפטים, בחרה שלא לעסוק בסעיף 115. זה לא מפתיע, משום שהגורמים הדומיננטיים בוועדת גושן הם מנהלים, רואי חשבון ועורכי דין המתוגמלים בידי בעלי שליטה, לדוגמה, מנכ"ל החברה לישראל יוסי רוזן. גם המגיבים העיקריים להמלצות הביניים של הוועדה, כמו זהבית יוסף מקבוצת אי.די.בי המשמשת יו"ר ועדת ממשל תאגידי בפורום CFO, היו בדיוק כאלה. בעלי שליטה לא יוותרו סתם כך על הפרצה בסעיף 115, המקלה על השגת אישור ועדת ביקורת לעסקות בעלי עניין לא ראויות ומאפשרת להשתמש בוועדות ביקורת, האמורות להיות מנגנון בקרה טהור, כאמצעי שליטה.

יו"ר רשות ניירות ערך, משה טרי, שבירך על המלצות ועדת גושן למרות התעלמותה מהחור השחור שבסעיף 115, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה דוידה לחמן-מסר, האחראית על התיקונים לחוק החברות במשרד המשפטים, לא יוצאים טוב בסיפור של ועדת גושן. במפתיע, האיש שעשוי לצאת הכי טוב בסיפור הזה הוא דני גולדשטיין, יו"ר איגוד החברות הציבוריות, שכמו לחמן-מסר, מתנגד לגישת "אמץ או גלה" עוקפת חוק החברות, ובדומה לה טוען כי המלצות גושן הן מס שפתיים.

גולדשטיין, שבניגוד לאנשים המאכלסים את ועדת גושן הוא הבחירה הדמוקרטית של החברות הנסחרות, להוט עכשיו לעשות עסקים עם לחמן-מסר ולשנות את דרישות חוק החברות לגבי מבנה הדירקטוריון. וזאת מתוך ראייה כוללת: להחמיר פה ולהקל שם. גולדשטיין אומר כי יתמוך בסתימת הפרצה בסעיף 115 בתמורה לשינוי ההגדרה הפורמלסטית של דירקטור חיצוני (דח"צ) הנקובה בחוק.

מה הקשר? הקלה בדרישה הפוסלת מועמד לדח"צ בגלל "זיקה" שיש לו, או לקרובו, או לשותפו, או למעבידו וכו' לחברה או לבעל השליטה בה, ותגבורה בהסמכת הדירקטוריון (או ועדה מתוכו) להחליט, כנהוג בארה"ב, אם למועמד יש "זיקה מהותית" הפוגעת ביכולתו לספק שיפוט עצמאי ואובייקטיווי על ניהול החברה, תגדיל את מאגר המועמדים שהם גם עצמאיים וגם יכולים לתרום לחברה.

משקיעים מהציבור עשויים דווקא ליהנות מרפורמה ברוח זו בהגדרת הדח"צ, שהרי בכל מקרה, כפי שטוען פרוקצ'יה, חברה שרוצה בכך יכולה להערים בקלות רבה על כללים סטטוטוריים פרטניים הקובעים את ההרכב הפרסונלי של הדירקטוריון וועדת הביקורת שלו.

פרוקצ'יה מסביר: "אפשר, למשל, לאייש דירקטוריון וועדת ביקורת באישים שכולם טהורים כשלג מבחינת אי תלותם, הכלכלית או התעסוקתית בחברה ולכן יעברו כל מסננת סטטוטורית שהיא, אבל הם חברים, מכרים, שכנים או סתם אידיוטים מלחכי פנכה ואומרי הן שמהם ניתן להשיג בשפע בכל מקום. זוהי הסיבה לניסיון המעורב, כלומר שאיננו חד משמעי, עם מוסד הדח"צים". השגת הרכב דירקטוריון שהוא טוב לחברה והשגת הרכב ועדת ביקורת שהוא טוב לחברה תלויים ממילא במידה רבה ברצונם הטוב של החברה ובעל השליטה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#