10% מהתקציב של צה"ל - לנשק שאין בו צורך - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

10% מהתקציב של צה"ל - לנשק שאין בו צורך

לסדר הכוחות של צה"ל הצטרפו השנה מסוקי קרב מסוג אפאצ'י-לונגבו. צה"ל מחזק את עוצמתו במקום שאין בה צורך חיוני. יש לומר: אין שמחה על מערכת נשק חדשה, אלא עוגמה לנוכח כלי משחית נוסף שזמנו עבר, לנוכח מדיניות רכש שההיגיון שלה אינו מובן, בלשון המעטה

תגובות

לסדר הכוחות של צה"ל הצטרפו השנה מסוקי קרב מסוג אפאצ'י-לונגבו, שרף בז'רגון הצבאי. צה"ל רכש טייסת שרפים - מלאכי עליון - אבל הוא מחזק את עוצמתו במקום שאין בה צורך חיוני. יש לומר מיד בתחילה: לא חג הוא, לא שמחה על מערכת נשק חדשה, אלא עוגמה לנוכח כלי משחית נוסף שזמנו עבר, לנוכח מדיניות רכש שההיגיון שלה אינו מובן בלשון המעטה.

עיקר השיפור במסוק קרב זה הוא מכ"ם המאפשר לו לגלות מטרות בטווח גדול מטווח ראייה, ולאחר שאיתר אותן לשגר אליהן טילים גם ממקום מחבוא. מהם האיומים שבעבורם נרכשה מערכת נשק זו: האם מול מחבלים בשטחים או בדרום לבנון? האם מול איומים איראניים ארוכי טווח עד מאוד? האם לנוכח האיום - שכמעט עבר זמנו - במלחמה כללית נגד סוריה? למערכות נשק חדשות יש יכולות רבות, אך השאלה היא אם יש להן יתרונות משמעותיים על פני מערכות נשק אחרות לנוכח איומים ומשימות הצפויים לצה"ל. האיום המיידי על ישראל הוא טרור נגד אזרחים משטחים בשליטתה ומדרום לבנון ונגד מוסדות יהודיים ישראלים בעולם.

מסוק הקרב החדש - השרף - מסוגל להתמודד באופן מוצלח עם חלק מהאתגרים. ואולם קיימים שילובים מתוחכמים של מערכות נשק קיימות, שעושים את העבודה יותר טוב, ולמען הדיוק הרבה יותר טוב. מותר להעריך כי השתתפות השרף במלחמה המוגבלת אם וכאשר תתחדש, תהיה מעטה. קיים איום נוסף העלול להיהפך לעיקרי - שיגור נשק לא קונוונציונלי מטווחים ארוכים מאוד. גם כאן יוכל השרף החדש להשתתף אבל הטווח, השרידות הבעייתית שלו ואילוצים נוספים גורמים לכך שתרומתו תהיה מוגבלת ולא מכרעת.

אם כן, לשם מה נרכש ויופעל השרף? בעיקר להשמדת כוחות אויב משורינים במלחמה כוללת. בעבר חשבנו כי מסוק הקרב עומד להיות מערכת נשק מנצחת בשדה הקרב המודרני בקרבת החזית. התברר כי עבר זמנו ובטל קורבנו לפני מימוש הפוטנציאל שהיה טמון בו. שרידותו הנמוכה מקשה על האפשרויות להשתמש בו, ובד בבד פותחו מערכות נשק חדשות ויעילות יותר - בהן הטורף האמריקאי, מטוס ללא טייס שמסוגל לתקוף כוחות אויב ולהשמידם בלי לסכן חיי טייסים. אם כן, אפילו למשימה העיקרית אשר לשמה נבנה המסוק, יכולותיו נמוכות למדי בהשוואה למתחרים חדשים.

עד כאן באשר לתועלת הנמוכה ועתה באשר למחיר. עלות עסקת הנשק לישראל תהיה 650 מיליון דולר או כ-3 מליארד שקל. אם נוסיף על כך טכנולוגיות חדשות ומערכות נשק שישראל מתקינה בו על פי מידע המתפרסם באמצעי התקשורת, שעות טיסה להכשרת צוותי אוויר וצרכים נוספים - נתקרב ל-3.5 מליארד שקל. לא ייאמן. צה"ל מקצה כמעט 10% מתקציבו לשנה שלמה, לרכישת מערכת נשק שהתועלת שלה שולית מול האתגרים הניצבים בפניו.


ד"ר גורדון הוא מומחה לביטחון לאומי ויחסים בינלאומיים ומרצה במכון הטכנולוגי חולון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#