הערב ייחתם הסכם המימון לכביש 431; נתיבי היובל זכתה בשנה שעברה במכרז והחלה מיד בסלילת הכביש - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הערב ייחתם הסכם המימון לכביש 431; נתיבי היובל זכתה בשנה שעברה במכרז והחלה מיד בסלילת הכביש

מרגע פתיחת הכביש לתנועה במחצית השנייה של 2007 תחל נתיבי היובל לקבל מהמדינה 58.8 מיליון שקל בכל חצי שנה; בנוסף יוטל תשלום "אגרת צל" של 2 אגורות לכל ק"מ נסיעה

תגובות

כמעט שנה אחרי חתימת הסכם הזיכיון עם המדינה, ייחתם הערב הסכם המימון להקמת כביש 431 בין המדינה, חברת נתיבי היובל שזכתה במכרז והמערכת הפיננסית, ולמעשה הפרויקט יצא רשמית לדרך. הסגירה הפיננסית אליה הגיעו הצדדים באיחור של מספר שבועות, מסמנת למעשה את תחילת תקופת הזיכיון של נתיבי היובל, הצפויה להימשך 25 שנה.

מרגע פתיחת הכביש לתנועה - הצפויה במחצית השנייה של 2007 - תחל נתיבי היובל לקבל מהמדינה 58.8 מיליון שקל בכל חצי שנה. בנוסף יוטל תשלום "אגרת צל" של 2 אגורות לכל ק"מ נסיעה בכביש. אגרה זו נועדה לגלם חלק מעלות התחזוקה והתפעול של הכביש.

כביש 431 הוא אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שמקדמת המדינה בתחום התשתיות בשנים האחרונות. הכביש עתיד להיות אחד מכבישי הרוחב החשובים של כביש חוצה ישראל, והוא מתוכנן לחבר בין ראשון לציון למודיעין, דרך כביש ירושלים-תל אביב וכביש חוצה ישראל. אורכו יהיה 20 ק"מ, ויוקמו בו 12 מחלפים. עלות סלילתו מוערכת ב-1.7 מיליארד שקל. הכביש הוא הפרויקט התחבורתי הראשון בישראל המתוכנן להתבצע באמצעות יזם פרטי בשיטת Private Financial Initiative) PFI), שבה הזכיין מקים את הכביש, מתחזק ומתפעל אותו במשך 25 שנה ומקבל תשלום מהמדינה בתקופת הזיכיון. עם השלמת ההקמה תקבל הנתיבי היובל מענק הקמה מהמדינה, בהיקף של כ-400 מיליון שקל.

נתיבי היובל הוקמה על ידי חברת דניה סיבוס מקבוצת אפריקה ישראל, וזכתה בשנה שעברה במכרז עליו התמודדו 4 קבוצות. הקונסורטיום כולל את הבנקים הפועלים, המזרחי, הבינלאומי ולראשונה גם בנק זר - HSBC, שיוצגו על ידי עו"ד יהודה רווה, יהונתן פינקלשטין ורון ורד ממשרד עו"ד יהודה רווה; ואת מבטחים הוותיקה, מנורה, הראל וכלל פיננסים שיוצגו על ידי עו"ד איתן גרינברג ממשרד עו"ד גרוס-קלינהנדלר-חודק ושות'. את נתיבי היובל ייצג עו"ד אדם איתן ממשרד עו"ד הרצוג פוקס נאמן. את המדינה ייצגו עורכי הדין נעה מידן ומיכל שוורץ ממשרד יוסי לוי-מידן ושות.

שר האוצר אברהם הירשזון אמר בטקס החתימה, כי הוא מעריך מאוד את כניסתו של בנק HSBC להשקעה במדינת ישראל: "זו פתיחה טובה שתמשיך להוביל השקעות זרות במדינת ישראל". הירשזון ציין כי "גם לאור מצב הלחימה בצפון, חברות הדירוג איתם אנו משוחחים, מאמינות בכלכלה הישראלית ובחוסנה ואומרות כי המשק הישראלי מסוגל לצאת מן המשבר ואף להתחזק ממנו".

הסכם המימון שהושג בפרויקט הוא הראשון מסוגו, ומשלב מערכת של בנקים וגופים מוסדיים המחלקים ביניהם את המימון. המערכת הבנקאית מממנת את הפרויקט בתקופת ההקמה, הצפויה להימשך עד סוף 2007 לערך, שכן המערכת הבנקאית מחפשת מימון לטווח הקצר. לאחר תום ההקמה, יעבור רוב המימון אל הגופים המוסדיים, המחפשים מימון ארוך טווח. שיטת מימון זו אפשרה לקבוצה להציע הצעה אגרסיווית במכרז, וגם להגיע להסדר נוח מול הגופים המממנים.

נתיבי היובל החלה עוד בשנה שעברה בביצוע עבודות הסלילה, עוד בטרם הגיעה להסכם מימון, ובכך נטלה על עצמה סיכון לא מבוטל. שכן, אם לא היתה מגיעה להסכם והפרויקט היה נעצר, כל העלויות היו מוטלות עליה. מאידך, התחלת העבודה המוקדמת תאפשר לנתיבי היובל לקבל את התשלום הראשון מהמדינה מוקדם יותר, ובכך להתחיל להזרים מזומנים לפרויקט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#