חולים כרוניים? לא בטוח שחברת הביטוח מעוניינת לבטח את הנסיעה שלכם לחו"ל - תיירות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חולים כרוניים? לא בטוח שחברת הביטוח מעוניינת לבטח את הנסיעה שלכם לחו"ל

חברות הביטוח נערכות בימים אלה ליישום חוזר של המפקחת, שמטרתו לטפל באזורים לא מוסדרים של ביטוח הנסיעות לחו"ל - כמו חובתה של חברת הביטוח לגבי אירוע ביטוחי שנובע ממצב רפואי קודם ■ ואולם גם ההנחיות החדשות אינן משפרות את המענה לחולים כרוניים ולקשישים

4תגובות
תיירים בספרד. רק פספורטקארד התחייבה לבטח כל חולה בכל מחלה
בלומברג

חופשה סטנדרטית בחו"ל טומנת בחובה תמיד גם סיכונים. השפה זרה, הדרכים חדשות, חוקי התנועה שונים, הפעילויות שאנו משתתפים בהן חורגות משגרת היום־יום, התפריט שונה ושעות הפעילות ארוכות. כל זה מעמיד אותנו בפני סיכונים בריאותיים ואחרים. הסיכון מתגבר אף יותר כשמדובר בחולים במחלות כרוניות, כמו קרוהן או ניוון שרירים, היוצאים לחופשה — ולכן גם עולה הצורך בביטוח מקיף והוגן המותאם לצורכי החולים.

ואולם דווקא הנוסעים האלה, הפגיעים יותר, נתקלים בקשיים בהזמנת ביטוח ובמימוש הביטוח בעת נסיעה לחו"ל. בימים אלה נערכות חברות הביטוח ליישום חוזר שפירסם אגף הפיקוח על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר ב–2016, שמטרתו לתקן כמה מהכשלים בענף, אך עדיין אינו נותן מענה הולם לחולים כרוניים.

ביטוח נסיעות לחו"ל אמור לספק לנוסעים הגנה מפני היבטים של אי־ודאות וסיכונים אפשריים בעת השהות בחו"ל, ולהבטיח כיסוי מפני נזקים שעלולים להיגרם מאירועי משבר. בענף פועלים שלושה גופים מרכזיים, שלפי הערכות חולשים על כ–70% מהשוק: הראל, כלל ו–PassportCard (פספורטקארד).

כלל עובדת עם שלוש קופות החולים הגדולות — ולכן זוכה למספר רב של מבוטחים דרכן. בהראל עובדים עם קופת החולים מאוחדת ועם מגוון רחב של משרדי נסיעות. חברת ביטוח הנסיעות פספורט קארד, שנכנסה לענף ב–2014, עובדת עם הפניקס, וייחודה הוא בכך שהיא מתמחה רק בביטוח נסיעות לחו"ל, ומציעה כרטיס אשראי נטען ללקוחותיה בלי השתתפות עצמית. בנוסף, חברת הביטוח מגדל ביטוח מציעה נסיעות לחו"ל, אך היא עובדת בעיקר מול סוכני ביטוח וסוכני נסיעות פרטיים.

המבוטחים צריכים לנדב מידע

בתהליך רכישת הביטוח מחויבות החברות לשאול את המבוטח לגבי מצבו הבריאותי, מחלות ומצבים שבגינם נוטל המבוטח תרופות. במצב שבו המבוטח חולה במחלה מסוימת, הוא מתבקש להרחיב את הכיסוי הביטוחי למקרה שבו תחול החמרה במצבו הרפואי במהלך השהות בחו"ל. חברות הביטוח יכולות להכריע בעצמן, לאור המסמכים הרפואיים שיציג המבוטח והתשובות לשאלות שיעלו נותני השירות, אם לבטח את הנוסע או לא — והן רשאיות לקבוע כיצד לתמחר את הביטוח.

כמתואר

בניגוד לסברה הרווחת, שלפיה אם הביטוח נרכש דרך קופת החולים משמעות הדבר היא שהמוקדן חשוף למצבו הרפואי של המבוטח, לתרופות שהוא נוטל ולצרכיו — המצב בפועל קצת שונה. כנדרש בחוק, התיק הרפואי שלנו אינו נגיש לאיש המכירות והוא לא חשוף למצבנו הרפואי. כלומר, מי שנוטל תרופות באופן קבוע צריך לנדב את המידע על מצבו הרפואי למוקדן בעת הזמנת הביטוח. אחרת, הוא עלול לגלות בדיעבד שלא קיבל כיסוי הולם למצבו הרפואי.

מבוטח הנוטל תרופות להורדת לחץ דם או לטיפול באסטמה קלה, שלא אושפז בשל כך או נדרש לבדיקות במיון בטווח שבין שלושה חודשים לחצי שנה (תלוי בפרק הזמן שקובעת לעצמה כל חברת ביטוח), כנראה לא יתבקש לתוספת עלות בביטוח, ולא ייתקל בבעיה. לעומת זאת, חולים במחלות כרוניות שונות — מחלות מעיים כמו קרוהן וקוליטיס, דלקות מפרקים כרוניות, סיסטיק פיברוזיס ועוד — יוכלו להיתקל בתשובות אחרות.

"אין דבר מתסכל יותר מלהיות חולה כרונית שמנסה לקיים אורח חיים נורמטיבי, ורוב הזמן גם די מצליחה, ולהיתקל בסירוב מחברת ביטוח להטיס אותי לחו"ל כאחת האדם", מספרת סילבי, חולת קרוהן בת 28. היא מסבירה כי "בשגרה, אני זוכה להקלות מביטוח לאומי, נוטלת תרופות באופן קבוע ושומרת על תזונה נכונה, כדי למנוע התקפים. רוב הזמן זה עובד, ואני חיה חיים נורמטיביים. עם זאת, חלק מהבדיקות השגרתיות שלי מצריכות אשפוז יום, וכך, אפילו שאין הרעה מהותית במצבי — אני נאלצת להתחנן לחברת הביטוח שתסכים לבטח אותי".

חברת הביטוח לא תמיד תגבה תוספת במצב רפואי שבו המבוטח נוטל באופן קבוע תרופות "קלות", המטפלות למשל בכולסטרול גבוה, אך מצבו יציב ולא חלה החמרה בשלושה חודשים עד חצי שנה לפני הנסיעה (בתלוי בחברה המבטחת) — וגם אם כן, סביר שהיא לא תעלה על 4 דולרים ליום. החברה יכולה לדרוש מהמבוטח הפוטנציאלי מסמכים שיעידו על מצבו הבריאותי, ולהחליט אם לבטח אותו או לא, ובעבור איזו תוספת עלות.

הגבייה עבור מחלות כרוניות "חמורות" יכולה לנוע בין תוספת של 2 דולרים ל–13 דולר ליום — יותר ממחיר הפוליסה הביטוחית כולה עבור אדם בריא. בנוסף, גילו של המבוטח ומצב המחלה משפיעים על גובה התוספת. החתם של חברת הביטוח, שאליו מגיעים המסמכים הרפואיים, אמור לשקול ולהכריע בעניין. הוא יכול לבקש את חוות הדעת של הרופא המטפל ולדרוש שיצהיר כי להערכתו "אין מניעה לנסיעה".

פנייה לחברת הביטוח הראל, למשל, גילתה כי החברה לא תבטח נוסעים החולים בסיסטיק פיברוזיס וניוון שרירים, וכך גם לגבי מחלות גידוליות ממאירות (סרטן). חברת הביטוח כלל ביקשה לקבל את המסמכים הרפואיים ושקלה כל מקרה לגופו, כך גם בהתייחס לסרטן פעיל. החברה היחידה שהתחייבה לבטח כל חולה בכל מחלה, בתנאי שאין מניעה מצד הרופא המטפל, היתה פספורטקארד.

"לתפישתנו, כל עוד הרופא לא אמר 'לא', אין סיבה שלא לבטח את הלקוח, גם אם הכיסוי עלול להגיע לעלויות חריגות", מסביר מנכ"ל החברה, יואל אמיר. "זה לא מגיע מצדקנות, אלא מתוך תפישה שמבקשת לא להסתכל ולבחון מקרה ספציפי — אלא לראות את המכלול, את סך כל התיק הביטוחי שלנו וסך כלל הלקוחות".

מצב אבסורדי

חילוץ תיירים בניו זילנד, עקב רעידת אדמה. איתור וחילוץ ייכנסו לחבילת הבסיס של ביטוחי נסיעות
Royal New Zealand Defence Force/

בחלק מהפניות הציעו נציגי ביטוח הנסיעות לבטח את החולה הכרוני, במחלת המעיים קרוהן נניח, בלי לבטח את המחלה עצמה. כלומר, החברות בעצם מציעות למבוטח לרכוש דרכן ביטוח, אך מסירות כל אחריות מכל מצב רפואי שיכול להיקשר למחלה. באופן זה נוצר מצב אבסורדי שבו אם מתרחש דבר מה, חברת הביטוח תנסה, ובמקרים רבים גם תצליח, לקשור כל אירוע בריאותי שהתרחש למחלה באופן שיאפשר לה להתנער מתשלום דמי הביטוח.

כדי למנוע מקרים כאלה, כמו גם מקרים נוספים שבהם מנצלות חברות הביטוח את חוסר הבהירות בהסכם או חוסר הבקיאות של המבוטח, המפקחת על שוק ההון והביטוח ברשות שוק ההון, דורית סלינגר, החליטה כבר בתחילת 2016 להסדיר כמה מהנושאים המהותיים בביטוח נסיעות לחו"ל. זאת, לאחר שנים שבהן הצטברו באגף הפיקוח על הביטוח תלונות בנוגע לאותם שטחים אפורים שלא הובהרו והוסדרו מראש.

אחת הסיבות המהותיות לתיקון, שייכנס לתוקף ב–1 באוגוסט, היא תהליך הרכישה של ביטוח נסיעות לחו"ל. כדי לרכוש ביטוח כיום, רוב הנוסעים פונים לאחד מכמה אפיקים. במקרה הטוב, הפנייה נעשית באופן ישיר מול סוכני ביטוח, המתמחים בתחום. במקרה הפחות טוב, הביטוח נעשה דרך סוכני נסיעות, נציגי מכירות שעובדים בשיתוף עם קופות חולים ודרך חברות האשראי — כלומר גורמים המהווים מתווך לא מקצועי בתחום.

החוזר של סלינגר מתייחס לתפקידה של חברת הביטוח בכל הנוגע לגילוי בדבר מצב רפואי קודם. התיקון קובע כי באחריות החברה להביא לידיעת המבוטח הפוטנציאלי שהתוכנית הבסיסית אותה הוא רוכש אינה מכסה הוצאות הנוגעות למצב רפואי קודם. מעבר לכך, לפי התיקון אסור לחברה לקיים חוזה עם מבוטח באינטרנט בלי שהשיב על שאלות לגבי מצבו הרפואי. במצבים שבהם לא וידאו נציגי הביטוח את מצבו הבריאותי של הנוסע — הם ייאלצו לשאת באחריות למצבו, אלא אם כן מסר הצהרות שקריות.

הדרישות החדשות יחייבו את הטלפנים, שעוסקים במכירת ביטוחים לחו"ל דרך חברות האשראי וסוכנויות הנסיעות, בבקיאות והיכרות רבות יותר עם ההרחבות הנדרשות לכיסוי מצב רפואי קיים, ולפיכך יחייבו השקעה נוספת בהכשרת אנשי השירות.

"פעולת המכירה של הביטוח היא פעולה מקצועית, שצריכה להיעשות על ידי מי שבקיא ומבין בתחום", מדגיש אמיר מפספורטקארד. "תהליך החיתום הרפואי מורכב מלא מעט פרמטרים. החתם מעריך את הסיכונים וקובע את תקרת הכיסוי ואת המחיר הנדרש, אך נותני השירות נדרשים למיומנות גבוהה בממשק עם לקוחות במצב רפואי חריג".

כמתואר

לפי דו"ח שפירסם באמצע 2016 הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, ב–2015 גילגל ענף ביטוחי הנסיעות לחו"ל 392 מיליון שקל מביטוחים פרטיים — כש–140 מיליון שקל מסכום זה הועברו כעמלות לחברות וסוכנויות הביטוח השונות, ושיעור התביעות מתוך הפרמיות היה 52% בלבד. מכאן ניתן להסיק כי חברות הביטוח הגדולות וסוכני הביטוח עושים רווח יפה מהפעילות הזאת.

הרווחים בענף עשויים לנבוע מכך שמחיר ביטוחי הנסיעות לחו"ל גבוה ביחס לשווי התביעות בפועל, או שהתביעות לא מכוסות ומוחזרות באופן מלא, וחברות הביטוח מצליחות להתנער מאחריות בזכות שטחים אפורים בתהליך מכירת הביטוח ומימושו. חברות הביטוח נערכות בימים אלה להתאמת הביטוח שהן מציעות לתיקון, גם מבחינת התמחור והיקף הכיסוי.

האותיות הקטנות: לא רק לחולים כרוניים

עיקר התיקון שקבע הפיקוח על הביטוח, שאליו נערכות כיום חברות הביטוח, נוגע ליצירת תוכנית ביטוח אחידה לכלל החברות והמבוטחים, שתבטיח כי הסכומים שישלמו החברות יהיו בהתאם לעלויות הצפויות במדינת היעד. כלומר, מ–1 באוגוסט יינתן כיסוי מלא לכל אירוע ביטוחי, והעלות תשקלל טווח של אפשרויות של אירועים ביטוחיים — למשל, במקרה של תאונת אופנוע קלה בהודו, הביטוח יביא בחשבון את עלויות האשפוז והטיפול הכרוכות בה, שאינן זהות לעלויות האשפוז בארה"ב. כמו כן, התיקון מחייב את חברות הביטוח לתמחר מחדש את הפוליסות שמוצעות לנוסעים לחו"ל. את העלויות הנוספות נרגיש כבר בקיץ הקרוב.

התיקון מבקש להתאים את גבולות האחריות המוצעים בפוליסות הנסיעות לחו"ל לעומת העלות הצפויה, בהתאם למדינת היעד, באופן שיבטיח שגם אם עלות האשפוז בארה"ב גבוהה בהרבה מזאת בהודו — כיסוי מלא יובטח בשני המקרים. רובד הביטוח הבסיסי שאליו מתייחסת המפקחת נוגע להחזר מלא על הוצאות אשפוז, הוצאות רפואיות שלא בעת האשפוז, פינוי לבית חולים, תרופות וטיפול חירום בבעיות שיניים. בנוסף, הביטוח הבסיסי מתייחס לכיסוי והחזרי הוצאות במקרים של הטסת מלווה למקום אשפוזו של מבוטח בחו"ל, העברה של גופה בטיסה ולמקרים של הריון עד שבוע 12 שהתגלה בעת השהות בחו"ל.

מקורות בענף מעריכים כי חברות הביטוח שמוכרות פוליסות דרך כרטיסי האשראי יהיו הנפגעות העיקריות מהתיקון, שכן חלקן הגבילו את מספר ימי האשפוז המותרים וקבעו תקרת סכומים לתשלום ליום. כך, למשל, בעוד חברות הביטוח הגדולות מציעות כיסוי של 1.6–2.5 מיליון דולר, חברות האשראי מגבילות את הכיסוי לתשלום של כמה מאות דולרים ליום, לתקופה של לא יותר מ–15 ימים. מגבלות אלה לא עומדות בתקן הנדרש עבור כיסוי מלא, ולא בטוח שהחברות ייענו להגדלת ימי האשפוז ותקרות הכיסוי באופן כה דרמטי.

בדיקה במנועי חיפוש רבים תאותת במקרים רבים על יום שלישי כיום הזול ביותר בשבוע
בלומברג

החוזר מתייחס גם להארכת השהות בחו"ל מעבר לתקופת הביטוח, בעקבות מקרה ביטוחי שאירע במהלך החופשה. מבוטחים רבים מעידים כי נתקלו במקרים שבהם לאחר שהתרחשה תאונה שהצריכה אשפוז שהיה ארוך ממשך החופשה המתוכננת, שבגינו נוצרו עוד עלויות, סירבה חברת הביטוח להאריך את הביטוח. זאת, אף שהאירוע אירע במסגרת הימים שבו הנוסע כבר היה מבוטח. באופן זה נכנס הנוסע למבוי סתום, שכן אף חברת ביטוח חדשה לא תסכים לבטח אותו לאחר שנפגע — והחברה עצמה, שמבינה את היקף העלויות שיתווספו בימים הנוספים, מנסה להתנער מהוצאות נוספות.

תיקון חשוב נוסף שנכנס מעתה לחבילות הבסיס, אלא אם המבוטח יבקש שלא לכלול כיסוי זה, הוא כיסוי לאיתור וחילוץ — כיסוי חשוב במקרים של אסונות טבע, אך גם במקרים של אירועי טרור. המפקחת בעצם מבקשת להטיל אחריות על חברות הביטוח להפוך את החילוץ לסטנדרט ביטוחי. התקווה היא שחברות הביטוח לא יעלו את עלות ביטוח הבסיס בגין סעיף זה, אך המרכיב נתון לשיקולה של כל חברת ביטוח.

בנוסף, הגדירה סלינגר מהן ההרחבות שבגינן ניתן לגבות עלות נוספת, כשהיא מבקשת להוציא את סעיף ביטול הנסיעה מחבילת הבסיס — החלטה שנויה במחלוקת. כיום, כל מבוטח שנסיעתו התבטלה וחברת התעופה לא קשורה לסיבת הביטול — שהיתה, למשל, מוות של המבוטח או בן משפחה קרוב, הוראת רופא שלא לטוס, גיוס לצו 8 או אירוע של שריפה בבית המבוטח — זכאי להחזר מחברת הביטוח.

"שיקולים לא רלוונטיים"

המפקחת החליטה להחריג את הביטוח בגין ביטולים, להוציאו מחבילת הביטוח הבסיסית, ולהפוך אותו לגורם שניתן לגבות עבורו תוספת תשלום. המשמעות המיידית היא שאנחנו כנראה נאלץ לשלם יותר, ושרבים מאתנו יוותרו על תוספת התשלום בשל האמונה ש"לי זה לא יקרה". להערכת יואל זיו, יו"ר ועדת בריאות וסיעוד בלשכת סוכני הביטוח, חברות הביטוח יעלו את המחיר עבור מרכיב ביטול או קיצור הנסיעה. כיום, לפי זיו, שיעור גדול של כמעט 40% מסך כל התביעות בענף מגיע מסעיף ביטול נסיעה או קיצור נסיעה.

השינוי אמנם צפוי להעלות את מחיר הפוליסות, אך הדבר נעשה מתוך כוונה למתן את האי־ודאות שקיימת כיום. לדוגמה, האם צו 8 מזכה את כל המשפחה בכיסוי על הביטוח, או רק את מקבל הצו? האם שיטפון שהזיק לבית מזכה גם את הבת הבכורה שכבר לא מתגוררת באותו בית? כל אלה לא נדרשו למענה אחיד, שכן לרוב כלל לא הוזכרו בתהליך מכירת הביטוח. עתה, יידרשו חברות הביטוח לתת מענה מדויק ורחב יותר למבוטחים, שיוסיפו תשלום עבור הביטוח על ביטולים. המפקחת אף הסדירה את ההליך בחלק מהמקרים, וקבעה כי אם אחד מבני המשפחה הגרעינית נדרש לבטל או לקצר את הנסיעה — כל בני המשפחה יהיו זכאים לתגמולי ביטוח, שיכללו את עלות כרטיס הטיסה ופיצוי עבור ההוצאות ששולמו מראש.

עניין אחד שהמפקחת לא הסדירה נוגע למדיניות של חברות הביטוח לגבי הגבלת השהות בחו"ל והגבלת תוקף הפוליסה. כיום, רוב חברות הביטוח מאפשרות לאדם בן 30 לרכוש ביטוח לתקופה של עד חצי שנה בחו"ל, ואילו אדם בן 75 מוגבל ל–40 ימים בלבד. זיו מסביר כי "במידה מסוימת הדבר נעשה על בסיס גיל, ולא על בסיס שיקולי סיכון רלוונטיים, ויש לפעול לתיקון העיוות. הקביעה השרירותית הזאת של החברות יוצרת מצב לא הוגן. נתקלתי בהרבה מקרים שבהם רציתי להוציא מבוגרים לבקר נכדים בחו"ל ליותר מ–40 ימים — ולא אישרו להם את הביטוחים".

דברים שכדאי לדעת לפני שעושים ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. התאימו את הביטוח לאופי הטיול. סוכן הנסיעות או הביטוח שמבטח אתכם יודע לאן אתם טסים, אבל לא יודע מה אתם מתכוונים לעשות ולא בטוח שהוא מביא בחשבון את התוכניות שלכם לטיול. אם מבחינתכם נסיעה לפיליפינים כוללת טראקים אתגריים ונסיעה על אופנוע, והוא דווקא מדמיין חופשת בטן־גב, כדאי שתיידעו אותו בתוכניות שלכם ותוודאו שהביטוח מכסה את הפעילויות שלכם. גם אחרי שאתם מיידעים את הסוכן, כדאי לוודא שהביטוח כולל כיסוי לטיול אתגרי ולחילוץ ואיתור.

2. אל תעשו ביטוח נסיעות ברגע האחרון. הילד או בן הזוג קיבלו צו 8? הבית ניזוק באסון טבע יום לפני הטיסה? בת הזוג חלתה והרופא הורה לה לא לצאת מהמיטה? אם תעשו את ביטוח הנסיעה לחו"ל מספיק זמן מראש, ולא רגע לפני העלייה למטוס — תוכלו לקבל החזר מחברת הביטוח בגין חלק מהעלויות של ביטול הטיסה. עד 1 באוגוסט, תשלום החזר על ביטול או קיצור חופשה בחו"ל נכלל בחבילת הבסיס ברוב המקרים. עם זאת, החל ב–1 באוגוסט הסעיף הביטוחי הזה ייחשב כהרחבה, ויתומחר בתוספת עלות.

3. ביטוח דרך חברת האשראי הוא אישי. מי שבחר להפעיל את הביטוח המוצע דרך חברת האשראי, צריך לשים לב שהביטוח תקף אך ורק לבעלים של הכרטיס. לעתים אנשים מניחים שאם הכרטיס משמש גם את בן או בת הזוג ואת הילדים, הביטוח מכסה גם אותם באופן אוטומטי. מכיוון שתהליך התשאול בחברות האשראי קצר ולא מפורט, אנשים נוטים לחשוב שביטחו את כל המשפחה — כשבפועל הם טסו לחו"ל בלי לבטח את הילדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#