לכתוב מיסוי דירה שלישית בשבע שגיאות - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לכתוב מיסוי דירה שלישית בשבע שגיאות

לחוקרים של רשות המסים יש עוד מטלות - ואלה שמעלימים מסים יכולים לחגוג

108תגובות
שר האוצר, משה כחלון
עופר וקנין

החוק למיסוי בעלי שלוש דירות ויותר נעשה יותר מעניין מרגע לרגע. לא שהוא לא היה מעניין מההתחלה — אבל ככל שהוא מתקדם, כך מתברר כיצד חוק אחד יכול להוכיח שאפשר לכתוב נוח בשבע שגיאות.

השגיאה הראשונה היא שנראה כי גם המחוקקים לא הבינו את כוונת החוק. בגרסה הראשונה הופיע הסבר על מטרות החוק, שלפיו שר האוצר, משה כחלון, החליט למסות את בעלי הדירות מכיוון שאין זה הוגן שהם מרוויחים מעליית שווי הדירות בלי להשקיע. לפיכך, המס הוא רק דרך צנועה להחזיר לחברה חלק מהרווחים של בעלי ההון, שרכשו דירות ונהנים מכך ששוויין עולה.

אבל בגרסה הסופית של החוק הסבר זה נעלם. מישהו דאג למחוק את מה שכתב המנסח הראשון, ולהחליף את זה בגרסה שלפיה מטרת החוק היא לעודד אנשים למכור דירות. למה זה לא הופיע כבר בנוסח הראשון? כנראה מפני שגם במשרד האוצר לא הבינו את כוונתו של השר, או שגם הם לא האמינו שהשר מטיל מס בלי שתהיה מאחוריו כל אידאולוגיה.

הטעות השנייה נוגעת אף היא למטרת הטלת המס. בדרך כלל מטילים מס משום שרוצים להשיג מטרה תקציבית. ואולם הפעם האוצר מטיל מס בשאיפה להשיג מטרה התנהגותית. התירוץ של משרד האוצר הוא שיש עוד מקרים שבהם מטילים מס כדי לשכנע אנשים לעשות משהו. כך למשל, מטילים מס על סיגריות כדי שאנשים לא יעשנו. ההבדל הוא שאין איש — אף לא במשרד האוצר — החושב שיש משהו רע בקניית דירות. אם כך, למה להטיל מס כדי לטפל בזה?

הטעות השלישית היא לא לעשות בדיקה לגבי ישימות החוק. המחוקק חשב שאין כל בעיה טכנית בקביעת המס כשיעור ממחיר הדירה. אבל אז התברר כי יש בעיה — ואפילו בעיה גדולה: לרשות המסים אין כל יכולת לבדוק את המחיר "הנכון" של דירה. הפתרון שנמצא הוא להשתמש בנוסחה שתנסה לאמוד את מחירי הדירות על סמך פרמטרים ידועים. בניסיון הראשון נכתבה נוסחה שחישבה את המחיר הממוצע ביחס לפרמטרים האלה — אבל השגיאות היו ענקיות. אז עשו ניסיון שני והגיעו לנוסחה מסובכת יותר, שלא ברור אם היא עושה שגיאות קטנות יותר. מה שברור הוא שהנוסחה החדשה אינה מחשבת אפילו את המחיר הממוצע בהינתן הפרמטרים. כך שגם התירוץ שהמחיר שלפיו הבעלים ישלמו את המס הוא המחיר הממוצע של דירה עם הפרמטרים באזור שבו היא נמצאת — פשוט לא תופס. ככל שרשות המסים תתאמץ, אי־אפשר לעשות יש מאין. אם לא יהיו נתונים טובים יותר, השגיאות שיתקבלו לא יקטנו.

הטעות הרביעית היא שבגלל הנוסחה החוק כבר אינו משיג את מטרתו — הגדלת היצע הדירות בכל האזורים. כל עוד רשות המסים לא תסתמך על המחירים בכל אזור ותשתמש בנוסחה, המחיר של דירות בפריפריה יוערך כגבוה מדי והמחיר של דירות במרכז כנמוך מדי. התוצאה היא שאם החוק מעודד מישהו למכור דירות, זה את מי שמחזיק דירות בפריפריה ולא את מי שמחזיק דירות במרכז.

בניסיון לתקן את העיוות, רשות המסים מנסה לבנות את הנוסחה כך שהיא תתן באופן עקבי מחירים נמוכים בפריפריה. אם זה יקרה, נראה שאף אחד כבר לא ימכור. אבל לפחות המדינה תרוויח עוד קצת מס.

טעות חמישית היא שבעלי דירות אינם יכולים לתכנן. כל עוד רשות המסים מסתמכת על נוסחה כדי לקבוע את המחיר, היא תצטרך לעדכן את הנוסחה כל תקופה. הבעיה היא שאיש אינו יודע מתי הנוסחה תעודכן וכיצד תיראה הנוסחה החדשה. כך שאם אתם שוקלים לרכוש דירה שלישית או שכבר יש לכם כזאת, ואתם חושבים שהמס שתשלמו הוא בגובה מסוים — יכול מאוד להיות שעד שתצטרכו לשלם הנוסחה כבר תתחלף ואיש לא יטרח לספר לכם.

הטעות השישית היא שכאשר חוקקו את החוק החליטו מסיבה לא ברורה לתת לבעלי שלוש דירות שימכרו את אחת הדירות מענק של עשרות אלפי שקלים. נראה שמישהו במשרד האוצר החליט שזה יגרום לכך שהחוק יעלה יותר מכפי שהוא יכניס, ולכן הם החליטו להכניס התניה בסעיף הזה: המענק יינתן רק למי שימכור את הדירה לרוכשי דירה ראשונה.

אם עד עכשיו החוק לא היה מסובך מספיק, מעכשיו רוכשי הדירות יצטרכו לבדוק כמה דירות יש לרוכשים — ורשות המסים תצטרך לוודא אם כל קונה שהצהיר כי אין לו דירה, אכן הצהיר אמת. כך שמעכשיו לחוקרים של רשות המסים יש עוד מטלות — ואלה שמעלימים מסים יכולים לחגוג.

הטעות השביעית היא להעביר את החוק בצורה כל כך חפוזה, מבולגנת ולא תקינה מינהלית, עד שאפילו חברי קואליציה מודים כי היו מעדיפים לא לחוקק אותו. יצא שבמקום שזה יהיה חוק לא מעניין לגבי מס שיוטל על קבוצה קטנה של אנשים ויכניס סכום מסוים לקופת המדינה, זה נהפך להיות נושא לכותרות. כשרואים את הכותרת שלפיה ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) פונה לבג"ץ נגד מס שאמור להוציא כסף מבעלי הון, זה בהחלט נראה כמו שגיאה. אבל כשעושים כל כך הרבה שגיאות, אפילו כותרת כל כך מוזרה נהפכת לעובדה.

הכותב הוא כלכלן וחוקר במכללה האקדמית נתניה ובבית ההשקעות אינפיניטי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#