תרגיל המס של חברות הארנק כבר לא משתלם - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תרגיל המס של חברות הארנק כבר לא משתלם

בעשור האחרון פעלו ישראלים רבים שמקבלים שכר גבוה באמצעות חברות ארנק ■ חוק ההסדרים החדש, שנכנס לתוקף שלשום, סוגר את תכנון המס הזה בעבור רבים ■ מי נפגע מהמצב החדש שנוצר, מה עליו לעשות ומי עדיין יכול להמשיך ולפעול באמצעות חברת ארנק?

21תגובות
אדם שולף כרטיס אשראי מהארנק
בלומברג

אחד ההישגים של חוק ההסדרים ל-2018-2017, שאושר באחרונה, הוא שנקבע בראשונה מנגנון המאפשר למסות במקרים מסוימים הכנסות של אנשים הפועלים באמצעות חברות ארנק, כאילו היו הכנסה מעבודה של בעל החברה.

במצב החדש, כשאנשים שהם שכירים במהותם (לפי תנאים שנקבעו) מקימים חברה שבאמצעותה הם נותנים שירותים, הם ישלמו מס כמו שהיו משלמים אם היו פועלים כשכירים, ולא את המסים החלים על חברות. המטרה היא למנוע את האפשרות לפעול באמצעות חברת ארנק במקרים שבהם ברור כי מדובר בפיקציה. ואולם לפי התיקון לפקודת מס הכנסה, לא רק שכירים נכנסים להגדרת החוק. גם חלק מהעצמאים הנותנים שירותים באמצעות חברה ישלמו מס כאילו פעלו כיחידים.

מהי בכלל חברת ארנק ומי מרוויח מהקמתה?

חברת ארנק משמשת בדרך כלל כלי תכנון מס מקובל אצל מקבלי שכר גבוה. במקום לקבל משכורת רגילה כשכירים, הם מקימים חברה ייעודית, שמקבלת ממקום עבודתם תשלום על "שירותי ניהול" או "דמי ייעוץ" - כדי ליהנות מהטבות מס ולדחות תשלומי מס. החברה נקראת כך מכיוון שהיא כמו ארנק של בעליה. הכסף נכנס לארנק, והוא יכול למשוך ממנו כסף. בפקודת מס הכנסה, חברת ארנק נכללת בקטגוריה של "חברת מעטים", שהיא חברה שבה עד חמישה בעלי מניות. במקום לקבל משכורת מהמעסיק, המעסיק מעביר תשלום שנכנס לחברת הארנק. גם נותני שירותים עצמאים המקבלים תגמולים גבוהים פותחים במקרים רבים חברה שבאמצעותה הם נותנים את השירותים - וחלקם נכנס להגדרה החדשה.

באמצעות מודל של חברה, אפשר לנכות מההכנסה הוצאות שסייעו להפקת ההכנסה, וכך לשלם פחות מסים; אפשר גם למשוך רק משכורת חלקית, וכך לא לשלם באופן מיידי מס שולי מלא על ההכנסה. ההכנסה מוזרמת לתוך החברה; על החלק שאינו נמשך כמשכורת, משולם מס חברות (ששיעורו 24% מינואר 2017); ואם בעל המניות מושך כסף, הוא משלם מס דיווידנד של 30% (וברוב המקרים גם מס יסף, ששיעורו מינואר 2017 הוא 3%) - אך הוא פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

בית קפה בתל אביב
דודו בכר

אם הכסף נמשך כדיווידנד, הרווח אינו משמעותי?

אם מושכים את כל ההכנסה כמשכורת, אין יתרון מיסויי מובהק, אם בכלל, לחברת ארנק, מפני שנטל המס הכולל יהיה פחות או יותר בגובה המס השולי המקסימלי על הכנסות מעבודה (המס החל על משכורת שכירים). היתרון המשמעותי מתגלה אם צוברים לפחות חלק מההכנסות בחברה, וכך דוחים את תשלום המס, או מפנים כספים להשקעות. חברת הארנק יכולה להשקיע את הרווחים שהצטברו לפני תשלום מס דיווידנד, ולכן הסכום שמנותב להשקעות גבוה יותר מהסכום שהיה לבעלי החברה אם היו פועלים כשכירים או כעצמאים.

כמה חברות ארנק קיימות בישראל?

לפי הערכות, כמה עשרות אלפי חברות ארנק פועלות בישראל. חברות אלה התחילו לשגשג ב–2002, לאחר שבוטלה התקרה לתשלום דמי ביטוח לאומי (חברות אינן משלמות ביטוח לאומי). מאוחר יותר הונהגה תקרה חדשה. המודל מקובל מאוד, למשל, בקרב רופאים שנותנים שירותי ייעוץ, עורכי דין, רואי חשבון ואחרים שמשתכרים יותר מ–50–60 אלף שקל בחודש. גם דירקטורים רבים עובדים במודל זה, ולא מעט שכירים שניצלו את המנגנון גם כשהיה ברור שמדובר בפיקציה.

מתי ההכנסות שמוזרמות לחברת הארנק שפתחתי ייחשבו כהכנסת עבודה?

לפי הצעת החוק שאושרה, הכנסה של חברת מעטים שהפעילות שלה נובעת מבעל מניות מהותי, תיחשב כהכנסת עבודה של הבעלים כשמתקיימים כמה מצבים. הראשון שבהם הוא כשהפעילות שממנה נובעת ההכנסה בחברה היא מסוג הפעולות שנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו. כלומר, כשבפועל מדובר בשכיר שנותן את השירות באמצעות חברה.

באילו מקרים גם עצמאי שנותן שירותים באמצעות חברה ימוסה כיחיד?

החוק קובע שהיחסים ייחשבו יחסי עובד-מעביד (ואז ימוסו אצל היחיד אפילו אם ניתנו באמצעות חברת המעטים) אם המקור של 70% מההכנסה או ההכנסה החייבת של חברת הארנק בשנת המס - למעט הכנסות מיוחדות או רווחים מיוחדים, כמו דיווידנד, רווח הון או שבח - מגיע מאדם אחד או קרובו במשך 30 חודשים לפחות בתוך תקופה של ארבע שנים (48 חודשים). תקופה זו תחול גם רטרואקטיבית - כלומר, לא רק 30 חודשים קדימה ממועד כניסת החוק לתוקף, אלא גם אחורה.

כך לדוגמה, אם רופא משפחה עצמאי עובד מול קופת חולים מכבי במודל של חברת ארנק, והוא מוציא למכבי בעבור השירותים שהוא נותן לה חשבונית בכל חודש - הסעיף יחול עליו והוא ישלם מס שולי על ההכנסה שלו מהקופה, שכן יותר מ-70% מהכנסתו מגיעה "מאדם אחד". אבל אם הוא עובד גם מול מכבי וגם מול כללית, אז הסעיף כבר לא חל עליו, כי כל אחד ממקורות ההכנסה שלו תורם רק 50% - והוא יכול להמשיך לעבוד במודל של חברת ארנק.

ואם הוא גם דירקטור בחברת ביוטכנולוגיה?

במקרה כזה נכנס קריטריון נוסף, שמי שמקיים אותו יחויב במס הכנסה רגיל: כשההכנסה נובעת מהפעילות של הבעלים כנושא משרה בחברה או בצד קשור לחברה. כלומר, רופא שהוא דירקטור בחברות, מפני שהוא נושא משרה, ישלם מס שולי על ההכנסות מעבודתו כדירקטור. במקרה זה גם לא משנה אם הוא יושב בעשרה דירקטוריונים.

עו"ד טל עצמון
ניר קידר

יש משמעות למספר העובדים שמועסקים בחברת הארנק?

כן. החוק מחריג חברות מעטים שמעסיקות ארבעה עובדים ויותר (מי שמועסק עד ארבע שעות ביום ייחשב כחצי מועסק, ואדם וקרובו ייחשבו כמועסק אחד). למשל, אם אדריכל עובד באמצעות חברת ארנק ויש לו פרויקט אחד גדול שממנו מופקות רוב ההכנסות של החברה, אבל הוא מעסיק ארבעה עובדים במשרה מלאה - הוא יכול להמשיך ולפעול במודל של חברה.

מה לגבי עורכי דין ורואי חשבון, שבדרך כלל עובדים במודל של שותפות, כך שלכל אחד מהם יש חברת ארנק שנותנת שירותים לשותפות?

החוק החריג באופן מיוחד שותפויות, וההגדרה אינה חלה על שירות שניתן על ידי שותף בשותפויות לאותה שותפות - כך שבעצם אינה חלה על החברות של רואי החשבון, עורכי הדין ובעלי מקצועות אחרים שבהן הם מחזיקים כשותפים. הרעיון שמאחורי זה הוא שמכיוון שהשותפות שקופה לצורכי מס, אותו עורך דין או רואה חשבון נותן בפועל שירות להרבה לקוחות, ולכן השותפות בעצם אינה הלקוח היחיד שלו.

אם חברת הארנק שלי נופלת לתנאים של תשלום מס על ידי היחיד כהכנסת עבודה, מה עלי לעשות?

בעקבות שינוי המצב, כיום כבר לא משתלם לשכירים להחזיק בחברת ארנק. בהצעת החוק שעברה, אושרה הוראת שעה מקלה שמיטיבה עם בעלי החברות, ובאה לעודד חלוקה של רווחים בחברות ארנק. לפי הוראת המעבר, עד ספטמבר 2017, חברת מעטים תוכל לחלק לבעל מניות מהותי בה רווחים שהצטברו בה עד סוף 2016 ולשלם מס דיווידנד של 25%, במקום מס בשיעור 30% ומס יסף של 3%. כלומר יש כאן חיסכון במס של 8%, שהוא משמעותי, במיוחד אם הצטברו בחברה רווחים משמעותיים.

כדי למקסם את המתנה הזאת מרשות המסים, אפשר להמתין עד ספטמבר הבא ולא למשוך משכורת, כדי שהרווח יהיה מקסימלי מבחינתי ואהנה ממיסוי מופחת?

אתה כנראה לא היחיד שחשב על זה, אבל זה לא כל כך פשוט. הרעיון היה לתת את המתנה הזאת רק בנוגע לרווחי העבר, ולכן - כדי למנוע ניצול לרעה של המצב — נקבע בחוק מנגנון שקובע כי הבעלים חייב להמשיך למשוך כספים מהחברה באותו קצב שבו משך בשנתיים האחרונות. אם סגרת את חברת הארנק, ולכן לא תוכל להמשיך את משיכת הכספים כמשכורת מחברת הארנק, רצוי שתפנה למומחה מס להסדיר את נושא חלוקת הדיווידנד.

המיסוי החדש בתוקף רק על הכנסות מכאן ואילך, או גם על אלה שכבר קיימות?

הוא רלוונטי רק להכנסות חדשות. למי שעומד בקריטריונים, ולכן הכנסתו תחויב לפי המס השולי, כדאי יהיה כנראה לפרק את החברה — אבל זה לא תמיד פשוט, כי יש גם כאלה שיש להם התחייבויות בחברה או נכסים. יש לא מעט שאלות שנשארות פתוחות בהקשר זה, ואפשר להניח שיפורסם חוזר של רשות המסים שיסביר מה לעשות. הצפי הוא שהרבה אנשים פשוט ימשכו במס של 25% את הכספים שנצברו, וכך "ינקו" את העבר.

אם כך, בשנה הקרובה עשויה להיות גביית כספים מוגברת בזכות ההקלה הזאת?

ללא ספק, בעלי חברות ארנק שהצטברו בהם רווחים ישמחו ליהנות מהמתנה שקיבלו. זה גם יאפשר להם להתכונן לסעיף אחר בחוק, שיכול לאפשר במקרים מסוימים לרשות המסים "להכריח" חברה לחלק את הרווחים שבקופה שלה.

משה אשר
מיכל פתאל

למה שרשות המסים תרצה להכריח חברה לחלק רווחים?

מבחינת רשות המסים, בשל מס החברות הנמוך יחסית כיום, יש לבעלי מניות בחברות תמריץ לצבור עושר אישי בהן, וכך להימנע מהעברת מס של 30% למדינה. הדוגמה הקלאסית שהם נוהגים להציג היא חברת אדריכלים, שמלבד העסק הרגיל שלה מחזיקה תיק ניירות ערך גדול או השקעות בנדל"ן מניב, שאין להן קשר לעסק עצמו - כך שהמשמעות היא שהמדינה מממנת נכסים לא עסקיים. מבחינת רשות המסים, יהיה צודק יותר לגבות מס במקרה של "הון עצל" כזה ולראות את הרווחים כמחולקים, מאשר לחפש אפיקים אחרים לגביית מס.

ואיך היא יכולה לעשות זאת?

כאן אנחנו עוברים לחלק נוסף בחקיקה שעברה, הנוגע לסמכות של מנהל רשות המסים, משה אשר, לקבוע - לאחר התייעצות עם ועדה ציבורית שתוקם - כי יש להתייחס לעד 50% מהרווחים שנצברו בקופת חברת מעטים כאילו חולקו, ובהתאם לכך למסות את בעל המניות (30% מס על דיווידנד, ומס יסף אם הוא רלוונטי).

זה משנה כמה רווחים נצברו בקופה?

כן. כדי שהחלוקה תתאפשר, צריך שהמקור של הכספים לא יהיה מרווחים שנצברו בחמש השנים שקדמו לחלוקה. בנוסף, לא יהיה ניתן להורות על חלוקה של רווחים אם הסכום המצטבר שלהם נמוך מ–5 מיליון שקל, ובכל מקרה, יתרת הרווחים שתיוותר בחברה לא תהיה נמוכה מ–3 מיליון שקל.

אז אם בעל שליטה בחברה ציבורית, מחזיק בה באמצעות חברה בבעלותו המלאה והצטברו לו בקופה 50 מיליון שקל, יכולים להכריח אותו עכשיו לחלק את הרווחים?

בעיקרון כן, אבל רק אחרי התייעצות בוועדה, בכפוף לכך שחלוקת הרווחים לא תפגע בקיומו של העסק, וכאשר הסיבה שהרווחים אינם מחולקים היא הימנעות מתשלום מס או הפחתת את נטל המס. גם במצב הקיים עד כה, היתה למנהל רשות המסים סמכות, לאחר התייעצות עם ועדה, להתייחס בתנאים מסוימים לרווחים שלא חולקו כאילו חולקו, אך ככל הידוע, סמכות זו מעולם לא הופעלה. ברשות המסים ניסו לעשות מהלך הרבה יותר דרמטי ולקבל סמכות הרבה יותר גורפת לחלוקת רווחים, אבל זה לא הצליח.

אם בעבר זה לא קרה, למה שעכשיו כן יפעילו את הסמכות הזאת?

ההבדל הוא שעכשיו גם יש הצהרת כוונות של אשר, שלפיה יתחילו ליישם את הסעיף. המציאות תלמד אם זה אכן יקרה. בכל מקרה, לאור החשיפה האפשרית בגלל הסמכות שניתנה למנהל רשות המסים לכפות חלוקת רווחים, אנשי עסקים שפועלים באמצעות חברות צריכים לתכנן את עסקיהם בהתאם.

מתי תיחשב חלוקת רווחים כפויה על ידי רשות המסים ככזאת "שאינה פוגעת בקיומו של העסק"?

לא נקבעו תנאים לכך, והחוק השאיר למנהל רשות המסים להחליט, לאחר שהתייעץ בוועדה ציבורית ולאחר שניתן לחברה הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיה. השאלה אם ניתן להכריח חברה שיש לה רווחים צבורים, אבל מצד שני גם התחייבויות והלוואות, חברה שהשקיעה את רווחיה בנדל"ן או חברה שיש לה תוכנית עסקית להשקיע בעתיד את רווחיה - לחלק את מחצית רווחיה לבעלים, נשארה פתוחה להחלטות הוועדה ציבורית שתתמנה. אפשר להניח שעוד יהיו הרבה דיונים משפטיים בנושא זה בעתיד, אם אכן יוחלט להכריח חברה לחלק את רווחיה.

האם אוכל להמשיך לקחת הלוואות מהחברה שלי (ולשלם לחברה ריבית), כמו שעשיתי עד עכשיו, כדי לדחות תשלומי מס?

מעכשיו זאת תהיה בעיה — מפני שהחוק החדש קובע גם כי משיכות כספים שנעשות על ידי בעלי המניות מהחברות שבבעלותם (למשל כהלוואות שנלקחות ונדחות משנה לשנה עד אינסוף), יחויבו — בתום השנה שלאחר המשיכה — כהכנסה חייבת במס בידי בעל המניות שמשך את הכספים. בנוסף, גם העמדת נכסים, כמו דירות מגורים, כלי שיט וטיס לשימוש בעלי המניות — תיחשב הכנסה חייבת במס בידם.

אם כבר לקחתי הלוואות מהחברה שלי בשנים האחרונות ואני לא רוצה לשלם עליהן מס מלא באופן מיידי, מה אני צריך לעשות?

יש עכשיו חלון הזדמנויות של שנתיים. נקבעו הוראות מעבר מקלות, שלפיהן אפשר יהיה להשיב ללא חיוב כספים עד סוף 2017, או נכסים ששימשו את בעלי המניות עד סוף 2018. בנוסף, נקבעו הוראות לעניין העברת דירות מגורים מהחברות לבעלי המניות, שהשתמשו באותן דירות למגוריהם, שלפיהן יוכלו לפנות או להעביר את הדירה לבעלותם עד סוף 2018. הוראות המעבר מסובכות, בייחוד למי שקנה באמצעות חברה דירת מגורים. תקופת הביניים תהיה תקופה של הסתגלות - אבל בעוד כמה שנים, בגלל ביטול האפשרות בעבור רבים לפעול באמצעות חברות ארנק, כבר לא יצטברו הרווחים האלה.

בהכנת הכתבה סייע עו"ד טל עצמון, ראש מחלקת המיסוי במשרד גולדפרב זליגמן ויו"ר משותף של פורום המסים בלשכת עורכי הדין

ההצהרות של יאיר לפיד, המעשים של דודו זקן

בשנים האחרונות נשמעו לא אחת הצהרות של פוליטיקאים ובכירי משרד האוצר ורשות המסים, על חיסול תכנוני המס באמצעות חברות הארנק. יאיר לפיד, שמונה לשר האוצר ב-2013, אפילו סיפר בטור שכתב בעבר ב"ידיעות אחרונות" איך פתח שנים לפני כן חברת ארנק כדי לשלם מס מופחת, בלי שיש הצדקה הגיונית למתן ההטבה הזאת לבעלי שכר גבוה.

עוד לפני ההצהרות של לפיד, מינה שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ - בהמשך להמלצות ועדת טרכטנברג - צוות בראשות מנהל רשות המסים היום, משה אשר, שגיבש המלצות למיסוי של חברות הארנק.

הצוות המליץ להטיל מס מדי שנה על רווחים בלתי־מחולקים בחברות הארנק, ולשם כך גיבש כמה המלצות שמטרתן לצמצם את תמריץ המיסוי הקיים בהתאגדות ובפעילות באמצעות חברות, המנוצל במקרים מסוימים לרעה. אף שההמלצות ניתנו באוקטובר 2013, נדרשו כמה שנים נוספות עד שהשינוי הגיע.

מי שלא המתין למחוקק הוא המפקח על הבנקים לשעבר, דודו זקן, שאסר בסוף 2013 על מנהלי הבנקים לקבל את שכרם באמצעות חברת ארנק. גם בתי המשפט לא נותרו אדישים לפיקציה שבדרך תגמול זאת במקרה של שכירים, ובמקרים מסוימים אף נקבע כי גם אם ההתקשרות בין חברה לעובד נעשית באמצעות תשלום שירותי ניהול לחברת ארנק, הרי שמדובר ביחסי עובד־מעביד לכל דבר, המחייבים במיסוי כהכנסת עבודה. עם זאת, ללא חקיקה מוסדרת, חברות ארנק המשיכו בניסיונותיהן לזכות ביתרון מס.

גם לאחר שמשה כחלון החליף את לפיד בתפקיד שר האוצר ב–2015, חברות הארנק נותרו מחוץ לטיוטת חוק ההסדרים. השנה לבסוף זה הצליח, ולתוכנית הכלכלית נכנסה הצעה שמטפלת בסוגיה — אושרה בכנסת, ובתוקף משלשום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#