"מי שמקים חברה רק כדי למכור אותה צריך לדעת שהסיכוי לכך נמוך" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מי שמקים חברה רק כדי למכור אותה צריך לדעת שהסיכוי לכך נמוך"

חיים שני ומשה ליכטמן, מייסדי קרן ההשקעות IGP, צופים כי 2017 תהיה שנת צמיחה בהיי־טק המקומי - בדגש על חדשנות בענף הרכב, אבל מתריעים על מחסור חמור במהנדסים ועל הצורך להשקיע בחינוך טכנולוגי ■ "רעיונות יש בשפע, צריך ידיים עובדות"

7תגובות
משה ליכטמן )מימין( וחיים שני. "ההיי־טק ימשיך לתת פתרונות חדשניים ולשבש מערכות מסורתיות קיימות"
עופר וקנין

"יש לי חדשות טובות. תעשיית ההיי־טק הישראלית בסך הכל חזקה, יש פה כוח ואנחנו בחזית העולם", אומר חיים שני, מייסד שותף בקרן ההשקעות IGP. "יש כמובן אתגר, אך אין מדובר בכשל אחד שיש לפתור, אלא יותר בצורך לשמור על כך שהנכס הזה ימשיך להיות חזק. זה לא נאמר בציניות".

בראיון לסיכום השנה בתעשיית ההיי־טק הישראלית, צופים שני ושותפו לקרן, משה ליכטמן, כי הטרנדים החזקים ב-2017 יהיו בעיקר שילוב של ביג דאטה ולמידת מכונה (Machine Learning), או שילוב בינה מלאכותית עם Crowdsourcing (שימוש במידע קיים ממקורות גלויים).

שני, שכיהן בעבר במספר תפקידי מפתח בתעשייה ובהם מנכ"ל משרד האוצר, מבהיר כי נקודה קריטית להיי־טק הישראלי, שכלל אינה נמצאת בשליטתו, היא הריבית בארה"ב. "סביבת ההשקעות בהיי־טק מושפעת מאוד מהריבית בארה”ב. אנשים מחפשים חלופות להשקעה ומוכנים להעלות את הסיכונים. זה עשוי להשתנות וקשה לדעת בכמה", הוא אומר.

לפני כשבועיים העלה הבנק הפדרלי את ריבית הבסיס בארה"ב ב-0.25% לטווח של 0.5%-0.75%, בפעם השנייה בלבד מאז 2006, וכלכלנים מאמינים כי התחזית לשלוש העלאות ריבית במהלך 2017 צפויה להתממש בשל חוזקו של המשק האמריקאי.

ואולם שני וליכטמן מרגיעים באומרם כי הטרנדים שדוחפים את התעשייה צפויים להימשך: "למשל, הצורך במערכות אוטומציה בעולם המערבי או התייעלות שנובעת מהזדקנות האוכלוסייה". להערכתם, גם התחרותיות על חדשנות בין המדינות תמשיך ואף תגבר: "תעשיית ההיי־טק תמשיך לתת פתרונות חדשניים ולשבש מערכות מסורתיות קיימות", אומרים השניים.

תחום נוסף שלדבריהם צפוי לבלוט ב- הוא תעשיית הרכב. בשנה האחרונה חלה פריחה מואצת של סטארט־אפים בתחום, ולפי הערכות, בישראל פועלות כ-150 חברות המפתחות מוצרי תוכנה וחומרה שונים לרכב המחובר ולרכב האוטונומי בעתיד.

ענקיות הרכב כבר סימנו את ישראל כיעד להשקעה: פולקסווגן פתחה חברת סייבר יחד עם ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, ורשמה צ'ק שמן של 300 מיליון דולר לחברת Gett (לשעבר גט טקסי); כמו כן, פורד רכשה את חברת סייפס ודיימלר (מרצדס) והכריזה על פתיחת מרכז פיתוח חדש בישראל.

המכונית החכמה של פולקסווגן בתערוכת כלי רכב בינלאומית בלאס וגאס, ינואר 2016
אי־אף־פי

"בימים אלה, הכי טוב להיות בהיי־טק"

לישראל, אומרים ליכטמן ושני, יש סיכוי גדול ליהנות מההשתלטות הטכנולוגיה על העולם: "זאת נקודה חזקה של ישראל, והדבר יוביל למגמות מקרו מאוד משמעותיות", טוען ליכטמן, שכיהן בעבר כסגן נשיא במיקרוסופט העולמית. יתרה מזאת, שניהם אומרים כי "מעולם לא היה מקום טוב להיות בו בתעשיית ההיי־טק כמו בימים אלה".

מבט על זירת החדשנות הישראלית מאשר את דבריהם: גם 2016 היתה שנה חיובית להיי־טק הישראלי. אמנם סכום האקזיטים הכולל היה נמוך משמעותית לעומת השנתיים הקודמות, כך על פי נתונים שפירסמה פירמת הייעוץ PwC, וכלל לא היו הנפקות - אך ההערכה היא כי סכום גיוסי ההון צפוי להיות הגבוה ביותר אי־פעם. בסיכום הרבעון השלישי, סטארט־אפים גייסו 3.8 מיליארד דולר, כ-600 מיליון דולר יותר מהסכום שגויס ב-2015 כולה.

פעילות נוספת שהורגשה היטב במהלך השנה האחרונה היא גיוסי הון גדולים של החברות הישראליות, בהיקף של עשרות מיליונים ואף יותר מכך, לעתים לצד גיוס חוב. שטף הגיוסים הזה מעיד על צמיחת התעשייה: הגיוסים תורמים לבנייתן של חברות מקומיות גדולות, שאולי אינן ממהרות לאקזיט, אך מוכרות את מוצריהן או שירותיהן בעשרות מיליוני דולרים ומעסיקות מאות עובדים.

"ההפוגה שראינו בשנה החולפת מובנת מאליה. לאחר שנתיים חזקות, באה רגיעה. עם זאת, רואים יותר ויותר חברות וצוותי הנהלה של חברות ישראליות שחושבים על בניית חברה משמעותית - על כל מה שמשתמע מכך - וזה טרנד מאוד חיובי בתעשייה", אומר ליכטמן. "יש התבגרות מסוימת. את השפה שדיברנו ב-30 השנים האחרונות, מדברים עכשיו רבים בשוק המקומי".

ליכטמן מוסיף כי בשנתיים הקרובות ייפתח שוב חלון ההנפקות, אם כי קשה להעריך עד כמה. "זה יקרה כי יש עסקים טובים שיכולים לתת תשואה נהדרת. המשקיעים בחדי־הקרן בעולם (כינוי לחברות בשווי של יותר ממיליארד דולר; א"ר) ירצו לראות מימוש של ההשקעה בשלב מסוים, דבר שעשוי לעזור גם לשכבה הבאה של החברות שאולי בשלות להנפקה", הוא מסביר.

"יש כ-7,000 חברות סטארט־אפ בישראל, ובכל שנה ממומנות כ-1,500 חברות חדשות. בהנחה המקובלת בהון סיכון, שלפיה 10% מהחברות מצליחות, יש לנו 150 חברות כאלה, ואם 2%-3% יונפקו - המצב טוב. לפני עשור היינו בבעיה - חוק המספרים הגדולים לא עבד. כעת אנחנו מגיעים לשלב בתעשייה שחוק המספרים הגדולים עובד", אומר ליכטמן. "אני רוצה להגיד משהו ליזמים צעירים. מי שמקים חברה בשביל למכור אותה - הסיכוי שהיא תימכר אינו גבוה. חברות נקנות, לא נמכרות. כשמקימים חברה צריך לחשוב על מפת דרכים לטווח ארוך".

מסיבת גיוס
גיוסי ההון הגדולים ב 2016- , במיליוני דולרים

גם בעולם ראו האטה - מה בכל זאת קרה ב-2016?

ליכטמן: "אצל המשקיעים המוסדיים נוצר שובע מחברות שככל שהן עושות יותר כסף הן מפסידות יותר כסף. כולם מדברים על מודל של SaaS (תוכנה הניתנת כשירות בענן), כי הוא נותן לעסקים אפשרות לתכנון וחיזוי. שווקים ציבוריים אוהבים את זה ולכן ראינו ב-2013–2014 הנפקות מאוד מוצלחות ומאוד עשירות. אלה היו לרוב חברות SaaS שיצאו עם הפסדים ענקיים אשר גדלו והלכו - כלומר הן השתמשו בשוק הציבורי כדי לממן הפסדים. בעקבות כך, המשקיעים המוסדיים לקחו צעד אחורה. אנחנו ראינו את זה בחברות שלנו, וכך גם משקיעי הון סיכון אחרים שחוו את התהליכים האלה".

השווי מזנק, אבל איך עושים מזה כסף?

דבר נוסף שגרם להאטה בתעשייה, מסבירים ליכטמן ושני, הוא הגידול במספר החברות שהגיעו לשווי של עשרות מיליארדי דולרים, דוגמת אובר (Uber): "יש הרבה כסף בשוק, ואנשים השקיעו בחברות האלה בשביל אחוזים בודדים, כי זה יותר טוב ממצב של ריבית אפס. אז למה ללכת לשוק הציבורי עם כל כאב הראש שלו, כאשר יכול להיות שהערכת השווי בהנפקה תהיה נמוכה מאשר בגיוס האחרון? אלה שעזבו את עולם ה-SaaS כי היו שם הפסדים, עברו לחברות האלה שהגיעו לשוויים מטורפים של עשרות מיליארדי דולרים. עכשיו הם מגרדים בראש ושואלים איך הם יעשו מזה כסף אי־פעם. יכול להיות שהמטוטלת תחזור בקרוב לצד השני, והמשקיעים יחפשו חברות שיש להן תוצאות עסקיות ותוכנית עסקית הגיונית. אולי אנחנו עדיין בתקופת מעבר, אבל זה יקרה. ככה נראים המחזורים בתעשיית ההיי־טק".

הבורסה הישראלית היא יעד?

שני: "אני חושב שיש חברות שהבורסה הישראלית יכולה להוות עבורן קרש קפיצה, כלומר בעצם הפיכתן לחברה ציבורית. אני חושב שזה אימון טוב לקראת הנפקה בארה”ב. אחת הבעיות שהיו בעבר ושאני מקווה שייפתר זה נושא כיסוי אנליסטים. כשאתה בא להנפיק חברה שהיא יחסית קטנה ואין לה כיסוי אנליסטים, אז גם המוסדיים עלולים להתקשות בקבלת ההחלטה לגביה.

"כמנכ"ל נייס, היו לי רק רשמים טובים מכך שהחברה נסחרה באופן דואלי, כלומר בשתי בורסות במקביל. העובדה שהחברה הונפקה קודם בתל אביב לא הפריעה לה להגיע לשוויים גבוהים לאחר מכן בנאסד"ק. כשנכנסתי לתפקיד, החברה היתה בתקופת משבר ומי שתמך בה היו המשקיעים הישראלים, אלה שיכלתי להסתכל להם בעיניים ולהסביר בשפה שלנו מה אנחנו עושים. אז נכון שבשיא הם פחות אגרסיביים, אבל הם גם פחות מתרגשים בתקופות השפל", מוסיף שני.

ירידה באקזיטים בהיי־טק הישראלי

"הפנסיות שמושקעות בנו הן אחריות גדולה"

קרן IGP הוקמה על ידי ליכטמן ושני ב-2014, ובהמשך הצטרפו אליהם כשותפים אסף הראל ואורי ארדה. הקרן גייסה כ-250 מיליון דולר והיא משקיעה בחברות צמיחה ישראליות עם היקף מכירות של יותר מ-10 מיליון דולר. כפי שהצהירו השניים בעבר, הכסף לקרן גויס רובו ככולו מגופים מוסדיים ישראליים, מראה חריג בנוף ההון סיכון הישראלי.

על רקע הדומיננטיות של הכסף הזר בתעשייה, קוראים שני וליכטמן לבנקים ולחברות הביטוח הישראליות להסיט יותר משאבים לעבר ההיי־טק המקומי. "היינו רוצים לראות יותר מוסדיים ישראלים בקרנות. יש פה מרכיב של ציונות - כי כך למעשה יכולה תעשיית ההיי־טק לתרום לכל אזרח במדינה. מדובר בכבוד גדול ואחריות גדולה גם יחד, כאשר הפנסיות של אזרחי ישראל מושקעות בנו".

ליכטמן לא מסכים עם הטענה שלפיה לא קיים ידע מספיק בקרב המוסדיים. "הם מושקעים בקרנות זרות, הם יודעים איך נראית קרן. הכמות עדיין אינה דומה לגופים הזרים, אבל מתחילים לראות באחרונה פתיחות של המוסדיים לתחום. החוויה שלנו היא חיובית ועד כה הם מרוצים", אמר.

"להכשיר עובדים מעל גיל 40 לענף ההיי־טק"

נושא אחר שמדגישים ליכטמן ושני, בדומה לכל הבכירים במשק ובתעשייה, הוא המחסור החמור לטענתם במהנדסים. "רעיונות יש בשפע, אבל צריך ידיים עובדות", הם מציינים. ליכטמן, שבעבר שימש סגן נשיא בחברת מיקרוסופט, מביע חשש עמוק מהבעיה. "נכנסו לפה חברות רב־לאומיות שנותנות משכורות אדירות ואופק בקריירה. זה היה החלום שלי כשחזרתי לארץ - להחזיר את הישראלים שנתקעו בחו"ל כי לא היה להם אופק בישראל. אבל מה קרה? רמת המשכורות עלתה בצורה דרמטית וזה אתגר אדיר למדינה. מצד שני נוצר מחסור עצום בכישרונות.

צניחה בהנפקות

"שמחתי לקרוא שיש תוכנית לעידוד אוניברסיטאות אל מול כוחן של המכללות. עם כל הכבוד למכללות - התוכניות של האוניברסיטאות ורף הסינון שלהן נחשבים יותר בהיי־טק. זה נכון שיש בוגרים בצבא שלא ממש מעניין אותם התואר ויש בוגרים מצוינים מהמכללות. אבל אם מסתכלים על המספרים הגדולים - אני חושב שנכון לתת רוח גבית לאוניברסיטאות. המוסדות הללו נמצאים בקדמת העולם בתחומים כמו מדעי המחשב".

ליכטמן נוגע בנקודה רגישה למשק הישראלי ומציע, כמו בכירים אחרים בהיי־טק, לייבא עובדים. "אם הולכים לכל אורך החוף המערבי בארה"ב, יש שם רוב שהוא לא אנגלו־סאקסי. אני חושב שנכון לחשוב על זה כתוכנית חומש". שני מוסיף כי הכנסה של עובדים בודדים מחו"ל לחברות תפרה את התעשייה. "צריך להבין שזה לא גוזל מקום מהישראלים, אלא מחזק את התחרותיות. יכול להיות שזה לא קורה בשל שיקולים פוליטיים".

השניים מציעים לקדם תוכנית ממשלתית רחבה להתאמה של עובדים שחצו את גיל ה–40 לשינויים בשוק הטכנולוגיה. "לא כל תעשייות ההיי־טק מתקדמות. תחום התקשורת למשל חווה תחרות והיתה קונסולידציה. יש שם עובדים מוכשרים ועם תוכניות מתאימות הם יכולים להוות כוח עבודה מעולה".

באשר למספרם המתדלדל של סטודנטים למדעים, אומר שני כי "העלייה מרוסיה בשנות ה–90, שהיתה נדבך חשוב בתשתית המורים בישראל, מזדקנת והולכת. חייבים לייצר תשתית של הוראה (למדעים), ואני לא רואה את זה קורה". כאשר הוא נשאל על רשות החדשנות הישראלית שהוקמה ב-2016, אומר שני: "כשיצאתי ב-2009 עם תוכנית 'יתרון יחסי', אחת הנקודות בה היתה שהתעשייה צריכה 'אבא' שרואה תמונה רחבה. מדע זה לא רק מענקים, אלא הסתכלות כוללת על התעשייה. זה אומר גיוסים, אבל גם עבודה עם האקדמיה ומסים. מבחינת המגמות והנושאים, נראה שרשות החדשנות נמצאת בכיוון הנכון. התהליכים ארוכים ואת התוצאות נראה רק בעוד זמן רב, אבל אנחנו צריכים לאחל לגוף הזה בהצלחה".

מדעי הפרסום
מספר הפרסומים הישראליים בתחום מדעי המחשב

ובכל זאת, כמנכ"ל משרד האוצר לשעבר, מה היית משנה?

"אין משהו שיפתור הכל. אני חושב שעוד לא הצלחנו לרתום את ההיי־טק כך שיעזור לתעשיות המסורתיות. אני חושב שאם הייתי נשאר עוד כמה שנים באוצר, הייתי מנסה לעזור ברמת המקרו לגשר על הפער הזה".

יש געגועים?

"אנשים שואלים אם אני ממליץ או לא ממליץ לקבל תפקידים במגזר הציבורי. התשובה שלי היא שלא הייתי סולח לעצמי אם לא הייתי מקבל את התפקיד. גם ברמת העניין וגם ברמת היכולת להשפיע ולהבין איך המשק עובד - זאת הזדמנות פז. מי שהצליח בעסקים לא בהכרח מכיר את העולם הזה".

האם נראה אותך יום אחד מכהן כיו"ר רשות החדשנות?

"גייסנו קרן עם מחויבות למוסדיים הישראלים, עכשיו יש לנו הרבה עבודה כדי לספק להם החזר להשקעות - וזו מחויבות ארוכת טווח", עונה שני בחיוך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#