לקבל שכר בלי לעבוד: כך מובילה פינלנד ניסוי שיכול לשנות את חיי כולנו - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לקבל שכר בלי לעבוד: כך מובילה פינלנד ניסוי שיכול לשנות את חיי כולנו

משכורת שמשלמת המדינה כדי שהאזרחים יוכלו להתפרנס בכבוד ולשפר את עצמם בלי תלות אם הם עובדים או לא - תחולק ל-2,000 פינים באופן אקראי החל מהחודש הבא ■ "האליטות מבינות שהאי־שוויון נהפך לסיכון פוליטי"

29תגובות
סטארט־אפ באולו. רבים מעדיפים דמי אבטלה
JANNE KORKKO / NYT

אולו, עיירה בצפון הקפוא של פינלנד, רחוקה מאוד מעמק הסיליקון. 160 ק"מ מדרום לחוג הקוטב הצפוני, המקום עתיר באיילי צפון ולא בסטארט־אפים טכנולוגיים. ולמרות זאת, יש לה היסטוריה של חדשנות בתחום התקשורת ושאיפות להמשיך בכך. אלפי מהנדסים הזקוקים לעבודה מתגוררים בה - הם פוטרו מנוקיה, ענקית הסלולר שנפלה מגדולתה.

לא חסרים מעסיקים שזקוקים לעובדים אלה. ואולם רשת הביטחון הנדיבה של המדינה מרפה את ידיהם של מחפשי עבודה. מובטלים לא יכולים לקבל דמי אבטלה אם יש להם עבודה נוספת - ולעתים עדיף לגבות דמי אבטלה מלהסתכן בעבודה בסטארט־אפ חדש.

כדי לפתור זאת, ממשלת פינלנד פותחת בניסוי ברווחה חברתית: מתן הכנסה אוניברסלית בסיסית (UBI). בתחילת 2017 הממשלה תבחר באקראי 2,000 מובטלים - ממתכנתים ועד עובדי בניין. היא תיתן להם את כל ההטבות באופן אוטומטי, ללא מכשולים ביורוקרטיים וללא איסור להשתכר ממקור נוסף.

פינלנד רוצה לדעת מה יקרה לאחר מכן. האם יותר אנשים יחפשו עבודה או יקימו עסקים? כמה מהם יפסיקו לעבוד ויבזבזו את הכסף על וודקה? האם אלה שישוחררו מכבלי הפרנסה ישתמשו בחופש שלהם כדי ללמוד, לחפש קריירה מבטיחה חדשה? התשובות לא מיועדות רק לקביעת מדיניות כלכלית, הן בוחנות לעומק את הטבע האנושי.

הניסוי יתנהל במשך שנתיים, והוא נערך בזמן שבקהילות רבות סביב העולם ממשלות שוקלות את רעיון ה–UBI כדרך לרכך את הפגיעה באנשים עובדים כתוצאה מהסחר הגלובלי והאוטומציה. הכנסה בסיסית היא אולי רעיון בחיתוליו, שלא נוסה בהיקף גדול, אך הניסויים בו מדגישים את הצורך העמוק למצוא פתרון אפקטיבי - במיוחד בתקופה שבה גל של פופוליזם ריאקציונרי שוטף את העולם - מדונלד טראמפ ועד לברקזיט.

בעולם מחפשים את נוסחת הקסם

UBI - הכנסה בסיסית אוניברסלית - הוא מונח גג למגוון של הצעות, שעיקרן: כל האנשים במדינה מקבלים שכר קבוע מהמדינה - בלי קשר להכנסה נוספת או לתעסוקה. הכסף אמור להבטיח מזון וקורת גג, ולאפשר להם להשתפר ולתרום לחברה.

חממת סטארט־אפים בעמק הסיליקון, Y קומבינייטור, מכינה פרויקט פיילוט באוקלנד שבקליפורניה, שבו 100 משפחות יקבלו מענקי מזומנים ללא תנאי בשווי 1,000–2,000 דולר בחודש.

בשווייץ דחו הבוחרים באחרונה במשאל עם תוכנית לשכר אוניברסילי, אך הסנאט בצרפת אישר ניסוי. ניסויים מתוכננים כעת בקנדה ובהולנד. ממשלת הודו כבר חוקרת את רעיון ההכנסה הבסיסית כאמצעי להקל על העוני.

"בשנתיים האחרונות יש התפוצצות של עניין בהכנסה בסיסית", אומר גאי סטנדינג, עמית מחקר בבי"ס ללימודי אוריינט ואפריקה באוניברסיטת לונדון, ומייסד שותף של רשת ההכנסה הבסיסית של כדור הארץ, מכון שנוסד לקדם את הרעיון. "האליטות מבינות שהאי־שוויון נהפך לסיכון פוליטי".

במשך דורות, מקבלי החלטות חיפשו אחר נוסחת קסמים לתעסוקה מלאה - שבה כמעט כל מי שרוצה לעבוד יכול למצוא תעסוקה. ביטוח אבטלה מסורתי נוצר בעידן שבו המחזוריות של עולם התעשייה היתה השלטת בכלכלה. עובדים שהודממו בזמנים קשים יכלול לשלם את חשבונותיהם בזכות דמי אבטלה בזמן שהמתינו להתחדשות הזמנים הטובים.

העניין בהכנסה אוניברסלית בסיסית הוא הכרה בכך ששוק העבודה השתנה כל כך שאבטלה מלאה עשויה להיות חלום בלתי מושג. בתי חרושת הפכו לחללי משרד בעלי שיק אורבני. רובוטים מחליפים עובדים, וכלכלת העבודות המזדמנות הופכת משרות מלאות לתפקידי קבלנות.

הכנסה בסיסית אמורה להיות קבועה, משהו שמתוכנן לעידן שבו הביקוש לעובדים יהיה תמיד חלש. מה שלא יקרה, נגיד שכולם יעבדו במשרה חלקית כנהגי אובר, או שנהגי אובר יוחלפו כולם במכוניות אוטונומיות - כולם יוכלו להיות בטוחים שמחייתם הבסיסית תסופק להם.

העיר אולו בפינלנד
JANNE KORKKO / NYT

רעיון שזוכה לתמיכה פוליטית נרחבת

במפתיע, הכנסה בסיסית היא רעיון שזוכה לתמיכה בכל רחבי הקשת הפוליטית. חובבי אוטופיה רואים בה שחרור מחיים חסרי משמעות של עבודה בשכר נמוך. אנשים שתקועים במשרות חסרות סיכויי קידום במסעדות מזון מהיר יכולים לנטוש את העבודה על המטגנת ולגדל ירקות אורגניים ולקרוא לילדיהם. אנשי תנועת העובדים מתלהבים מהרעיון להגדיל את כוח המיקוח, לאפשר לעובדים לחמוק משכר רעב ולדרוש משהו טוב יותר.

ליברטריאנים רואים בזה דרך להקטין את ההתערבות הממשלתית באמצעות איחודן של תוכניות רווחה מרובות. ליברלים רואים בזה דרך להסיר את הסטיגמה של סיוע ציבורי: במקום לעמוד בתור למרכול עם תלושי מזון ולסבול ממבטים ביקורתיים, עניים יוכלו לשלם באותו אופן כמו אחרים.

עולם הטכנולוגיה רואה בהכנסה בסיסית תשובה לבעיית האוטומציה ואובדן מקומות העבודה. אם צורכי כולם ייענו, החברה תוכל לאמץ את הרובוטים ולשחרר את האדם מעבודה משעממת.

ואולם תג המחיר האוניברסלי היקר לא מאפשר פוליטית ליישם את הרעיון במדינות רבות, בעיקר בארה"ב שבה הנשיא הנבחר טראמפ מינה שר עבודה שמתנגד אפילו להעלאת שכר המינימום. אם כל אמריקאי יקבל 10,000 דולר לשנה, תג המחיר יהיה 3 טריליון דולר לשנה, בערך פי 8 ממה שמוציאה ארה"ב כיום על רווחה. באותה מידה יכול הממשל לשאוף לחלק חד־קרן לכל משפחה.

מפעל פלדה באולו. שיעור האבטלה בעיר כפול מהממוצע בפינלנד
בלומברג

בטלנים אוכלי חינם

מעבר לחשבון הפיננסי הפשוט, הכנסה בסיסית נתקלת בהתנגדות הקשורה למצב האדם. אם אנשים לא יצטרכו לחשוש מהיעדר עבודה, מהיעדר קורת גג, האם לא ייהפכו לבטלנים, אוכלי חינם?

"יש אנשים שחושבים שהכנסה בסיסית תפתור כל בעיה תחת השמש, ויש שחושבים שזה יד השטן, שתשמיד את מוסר העבודה", אומר אולי קנגס, מנהל המחקר בקלה, סוכנות ממשלתית בפינלנד שמנהלת תוכניות רווחה רבות. "אני מקווה שנוכל לייצר בסיס של ידע בנושא".

לפני 500 שנים הרומן הידוע של תומס מור, "אוטופיה", טען כי סיוע ציבורי ירתיע גנבים טוב יותר מעונש מוות. יותר מ–200 שנה לאחר מכן המהפכן האמריקאי, תומס פיין, הציע ליצור מאגר כסף ארצי שיחולק לכל אדם בוגר. ד"ר מרטין לותר קינג קידם את רעיון ההכנסה הבסיסית. הכלכלן הליברטריאני, מילטון פרידמן, הציע וריאציה: מס הכנסה שלילי שיכניס מזומן לכיסיהם של עניים.

ואולם למעט כמה ניסויים, הכנסה בסיסית היתה עד כה רעיון תיאורטי.

פינלנד: כלכלה תחת מתקפה

חששותיה של פינלנד נוגעים לעניינים מעשיים. לממשלה אין עניין לשחרר עובדים בשכר לכתוב שירה. היא רוצה לייצר עוד עבודות. המשבר הפיננסי ותוצאותיו הובילו לשינוי כלכלי מכאיב במדינה. עלייתם של הטאבלטים והסמארטפונים חיסלה תעשייה שלמה בעלת חשיבות מקומית - תעשיית הנייר. משבר ברוסיה השכנה פגע בסחר. בעשור האחרון, כלכלת פינלנד לא צמחה כלל.

עבור העובדים, ההלם רוכך בזכות מערכת רווחה מקיפה. בחמש השנים שלאחר פיטורים, משפחה פינית של ארבע נפשות, הזכאית לסיוע בדיור, מקבלת סיוע בגובה של 73% מהשכר הקודם, לפי נתוני OECD - כמעט פי שלושה מבארה"ב.

ואולם רשת הביטחון החברתית מסכלת את הבראתה של הכלכלה, כי אנשים שאינם עובדים לא זוכים לתמריץ למצוא משרה חלקית. "צריך שתמיד יהיה עדיף לקחת עבודה מלהישאר בבית ולגבות דמי אבטלה", אומרת השרה לענייני חברה ובריאות, פירקו מטילה. "חייבים להסתכן ולעשות את הניסוי הזה".

אולו, עיר בת 200 אלף תושבים לחופי הים הנורדי, היא קרקע פוריה לניסוי. במאות הקודמות עסקו תושביה בהובלת סלמון וזפת לרוסיה, וניסו לא לקפוא למוות. במאה האחרונה היא התפתחה כמרכז לתקשורת סלולרית. אך לפני שלוש שנים רכשה מיקרוסופט את עסקי הטלפונים הסלולריים של נוקיה, ולא ענתה לתקוות המקומיות לתחייה. חצי מכוח העבודה של נוקיה במקום פוטר, ונותרו 2,500 עובדים. שיעור האבטלה של אולו עתה הוא יותר מ-16%, יותר מכפול מהממוצע הלאומי. מנהיגיה רואים בניסוי הזדמנות, ונושאים עיניים לחברות סטארט־אפ מודרניות, כמו אסמו סולושנס המקומית.

מייסד אסמו, אסמו סלורנטה, 35, תכנן מטען לטלפון שמושך חשמל רק כשהטלפון מחובר. "יש כאן אנשי טכנולוגיה מוכשרים מאוד", הוא אומר. ואולם לגייס אותם זה עניין מסובך. למשל, עובד לשעבר של נוקיה שמפתח אבטיפוסים. סלורנטה רוצה אותו במשרה חלקית בשכר של 2,090 דולר לחודש, אבל המועמד מקבל יותר בדמי אבטלה. "יותר משתלם לו לחכות בבית למשרה אידיאלית", מתלונן סלורנטה. הכנסה בסיסית תתקן את הבעיה הזו, "זה יכניס לפעולה הרבה מובטלים".

לא לפחד לפטר אנשים

זהו בדיוק החלק של הדיון שרבים מחמיצים. שכר חודשי לכל אדם נראה כמו סוציאליזם, אך התומכים בו טוענים שזו דרך להמריץ דווקא את הקפיטליזם. מהודו ועד איטליה, חברות שרוצות לנטוש עסקים לא רווחיים ולפתוח בחדשים נמנעות בגלל ההוצאות והנזק למוניטין בגיוס אנשים. הכנסה בסיסית תאפשר לגייס יותר בקלות.

חברות יהיו נכונות יותר להסתכן בגיוס אגרסיבי - להוסיף מרץ לכלכלה המקומית - ביודען שיש להן החירות להיות חסרות מורא בפיטורים של עובדים שלא עומדים בציפיות. "זה מוסיף לגמישות תעסוקה", אומר קרל וידרקוויסט, פילוסוף באוניברסיטת ג'ורג'טאון בקטאר, ותומך בולט בהכנסה בסיסית.

אנשים שמפוטרים יצאו נשכרים מהכשרות מודרניות. כלכלנים מסכימים על כך. ואולם במדינות רבות מערכת הרווחה כל כך מסורבלת שמובטלים צוברים כישורים מסוג אחד: ניווט בביורוקרטיה.

התלות הזאת היא ההצדקה העיקרית להכנסה בסיסית. אם אנשים מקבלים כסף ללא שיצטרכו להיפגש עם פקידים, יהיה להם זמן לעבודה יצירתית יותר. "הכנסה בסיסית היא סמל לכך שאנו מאמינים ביכולות שלכם, ושתוכלו לעשות דברים שמועילים לכם ולקהילה", אומר הייקי הילמו, פרופסור למדיניות חברתית באוניברסיטת הלסינקי. "זה בנוי על ראייה חיובית של בני האדם. אנשים רוצים להיות עצמאיים ולשפר את מצבם".

הטיעון העיקרי נגד הכנסה בסיסית ברור מאליו: אם כולם יקבלו כסף ללא דרישה לעשות משהו, אנשים ייהפכו לבטלנים. עבור יארי ויליאלה, הרעיון הזה מגוחך. ויליאלה הוא חשמלאי, שעובד ברוחות ארקטיות מקפיאות בטמפרטורה של מינוס 35 מעלות, שבהן הוא מותח כבלים בשלדי בתים חדשים. הוא לעתים נפרד מאשתו ושתי בנותיו למשך שמונה חודשים כדי לעבוד בפרויקטי בנייה. הוא משלב את זרועותיו המקועקעות, ומתגאה במוניטין שלו כאדם שיעשה כל דבר. "העבודות הכי מלוכלכות ומסובכות שאף אחד לא רוצה לעשות", הוא אומר, "תמיד התנדבתי לעשותן".

ואולם מאז הקיץ הוא מובטל. השכר החודשי שלו, 3,300 יורו (3,450 דולר) פינה מקום לדמי אבטלה של 680 דולר. הוא זקוק לכסף להחלפת הבלמים בפורד בת ה-11 שלו, שלא עברה טסט. ללא מכונית, הוא לא יכול לעבוד בכלל. הוא זקוק גם לדמי שכירות, שאותם לא שילם חודשיים.

בגיל 36 הוא שרירי וחזק, הוא יכול להשתכר מהצד, אבל תנאי האבטלה לא מאפשרים לו. הוא נשאר בבית ועושה מה שהוא יכול - מכין ארוחות ערב לבנות, מכבס. הוא נוסע באוטובוס למשרד התעסוקה עם שחר. הוא מחכה ודואג. הוא תוהה כיצד הגיוני שאדם בריא בגופו עם רצון עז לעבוד חייב להישאר מובטל כדי להבטיח פרנסה למשפחתו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#