בניכוי השוחד, העסקים לא משהו: הביצועים של יצרנית הצוללות הגרמנית נחשפים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בניכוי השוחד, העסקים לא משהו: הביצועים של יצרנית הצוללות הגרמנית נחשפים

תיסנקרופ שעלתה בשנים האחרונות לכותרות בהקשרים של שוחד לבכירים ברחבי העולם, נאלצה להתמודד השנה עם חולשה וירידה ברווחים במרבית חטיבותיה העסקיות

תגובות
ניו יורק טיימס

Thyssenkrupp Marine Systems (תיסנקרופ), החברה הגרמנית שעומדת במוקד "פרשת הצוללות" אליה נקשר עו"ד דוד שמרון, פרקליטו הצמוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו, דיווחה היום על ירידה ברווחים ובהכנסות, וזאת בעיקר עקב תחרות עזה מצד יצרנים סיניים - ועודף ההיצע שפוקד את ענף הפלדה העולמי.

דו"חותיה הכספיים של תיסנקרופ, מלמדים כי בשנת הכספים שהתסיימה ב-30 לספטמבר 2016, נאלצה החברה להתמודד עם חולשה וירידה ברווחים במרבית חטיבותיה העסקיות; מחסור בהזמנות לייצור אוניות וצוללות; וירידה בצבר ההזמנות הכללי.

הרווח הנקי של תיסנקרופ ירד בשנה האחרונה בכ-4%, והסתכם בכ-296 מיליון יורו, בהשוואה ל-309 מיליון יורו בשנת הכספים הקודמת. החברה החמיצה את תחזיות האנליסטים לרווח שנתי של 364 מיליון יורו. עם פתיחת המסחר בבורסת פרנקפורט, מניית החברה איבדה כ-2.8%, אך הירידה התמתנה מעט לאחר מכן.

מכירותיה השנתיות של תיסנקרופ נפלו בכ-8% ל-39.29 מיליארד יורו, בעוד צבר ההזמנות - פרמטר מרכזי להערכת הביצועים העתידיים - התכווץ בכ-9% ל-37.42 מיליארד יורו. ההכנסות נפלו בעיקר בשל תחרות עם חברות סיניות, שמציפות את העולם בפלדה ומוצרי פלדה זולים - ומקשות על התעשיות המערביות לשמור על רווחיותן.

תוצאותיה הכספיות של תיסנקרופ, פורסמו בשעה שמשטרת ישראל החלה בבדיקת הקשר לכאורה שבין עו"ד שמרון לבין החברה ונציגה בישראל - מיכאל גנור, כשבמרכזה השאלה האם שמרון פעל לקידום האינטרסים של החברה בארץ - ובכלל זאת, רכש צוללות לחיל הים, בניגוד לעמדת משרד הביטחון.

מחסור בחוזים לבניית ספינות

חברת תיסנקרופ
בלומברג

תיסנקרופ, מיצרניות הפלדה הגדולות בעולם, נוסדה ב-1999 לאחר האיחוד בין החברות Thyssen AG ו-Krupp. בנוסף לייצור הפלדה, הקבוצה, שכוללת כ-670 חברות בנות, מייצרת רכיבים ומערכות עבור תעשיית הרכב, מעליות, דרגנועים ושירותים תעשייתיים, וכן – בונה ספינות פלדה וצוללות. מניית החברה, שנסחרת לפי שווי של כ-12 מיליארד דולר בפרנקפורט, איבדה כ-17% מאז יוני 2015. בעלת המניות הגדולה ביותר היא קרן Alfried Krupp.

הרווח התפעולי המתואם של תיסנקרופ (EBIT), כלומר הרווח התפעולי לפני הוצאות מימון ומסים, נפל השנה בכ-12% ל-1.5 מיליארד יורו. הירידה נבעה משחיקה ברווחיות של שלוש חטיבות מרכזיות - חטיבת הפלדה באירופה (European steel), שירותי רכיבים (materials services) ו הפתרונות התעשייתיים (industrial solutions businesses).

פעילות החברה באירופה (Steel Europe) רשמה נפילה של 36% ברווח התפעולי המתואם ל-315 מיליון יורו, בעיקר בשל ירידת המחירים והקושי להתמודד עם חברות סיניות ויבוא זר. במקביל, פעילות הפלדה ביבשת אמריקה רשמה הפסד, למרות ביצועים תפעוליים משופרים בשל צעדי התייעלות; וזאת בשעה שהחברה פועלת למכור את מפעלי הפלדה שלה בברזיל.

החטיבה הרלוונטית לישראל בהקשר של הבדיקה המתנהלת היא חטיבת הפתרונות התעשייתיים (industrial solutions businesses) שמתמחה בייצור ספינות צבאיות וצוללות. מהדו"חות הכספיים עולה כי החטיבה, הממוקמת בעיר קיל שבגרמניה, דיווחה על נפילה של 16% ברווח התפעולי (EBIT), לכ-355 מיליון יורו. הירידה נבעה בין היתר, ממחסור בחוזים לבניית ספינות ובירידה בביוקש למוצרים נוספים של החטיבה. הפעילויות היחידות שבהן נרשמה צמיחה היו חטיבת המעליות והפתרונות לתעשיית הרכב (מוצרים טכנולוגיים).

מנכ"ל תיסנקרופ, היינריך הייזינגר, אמר עם פרסום התוצאות שהתנודתיות בשוק הסחורות גרמה לכך שהחברה נאלצה להתאים את פורטפוליו המוצרים שלה, כך שתתמקד במוצרים רווחיים יותר. היינריך הדגיש כי החברה מחויבת להמשיך בהתאמות על מנת להתמודד עם אתגרי השוק.

ביחס לשנת הכספים הבאה, תיסנקרופ העריכה שתציג רווח תפעולי מתואם, לפני הוצאות מימון ומסים (EBIT), שינוע סביב 1.7 מיליארד יורו, בהשוואה לרווח תפעולי מתואם של 1.5 מיליארד יורו בשנת הכספים שהסתיימה בספטמבר 2016, כאמור. כמו כן, החברה צופה "שיפור ניכר" ברווח הנקי ועודף בתזרים מפעילות שוטפת, לפני מיזוגים ורכישות.

המשבר בתעשיית הפלדה

Thyssenkrupp פועלת בשנים האחרונות מסביבה עסקית מאתגרת מאוד. סין, יצרנית הפלדה הגדולה בעולם, האיצה את יצוא הפלדה והציפה את השווקים. התוצאה הייתה מגמה של קונסולידציה בענף הפלדה באירופה. מי שהושפעה במיוחד היתה בריטניה: יצרנית הפלדה הגדולה ביותר שלה, טאטא סטיל (Tata steel), הכריזה כי היא מתכננת לעזוב את המדינה. ביולי האחרון אישרה ThyssenKrupp שהיא נמצאת במגעים עם טאטא סטיל וקבוצות פלדה אחרות ביחס למיזוג אפשרי, לפי ה"וול סטריט ג'ורנל".

על רקע המשבר בענף, באפריל האחרון כונסה וועידה של יותר מ-30 נציגי מדינות, בחסות ה-OECD, כדי לדון בעודף הייצור העולמי של הפלדה. המשתתפים לא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע לצעדים שיינקטו כדי למנוע משבר פלדה עולמי. וושינגטון הפנתה אצבע מאשימה כלפי סין לגבי כישלון השיחות, ואמרה כי על סין לפעול בנוגע לעודף הייצור – או שתיאלץ להתמודד עם פעולות אפשריות של מדינות אחרות, הקשורות ליחסי הסחר עמה. מנגד, בסין טענו כי האשמה של סין בצרותיה של תעשיית הפלדה העולמית יהיה רק תירוץ קל לפרוטקציוניזם (מדיניות כלכלית של כפיית מגבלות וחסמים על הסחר בין מדינות), וצעד לא יעיל.

כך או אחרת, המשבר הפלדה העולמי הפך את ניהול עסקיה של Thyssenkrupp למאתגר יותר. בדיווחים שונים בתקשורת הגרמנית בחודשים האחרונים נטען כי Thyssenkrupp מעורב בעסקות מפוקפקות שכללו מתן שוחד לגורמים שונים ברחבי העולם כדי לקדם עסקאות למכירת הצוללות שלו.

חשד לשוחד בקידום מכירת צוללות

באוגוסט 2015 דיווח העיתון הכלכלי הגרמני Handelsblatt כי תיסנקרופ ניהלה חקירה פנימית בחשד שעובדים בחברה העבירו שוחד לבעלי תפקידים כדי לקדם עסקאות למכירת צוללות. הדיווח, שצוטט בתקשורת הגרמנית ובסוכנויות הידיעות הבינלאומיות, התבסס על מסמכים פנימיים בני אלפי עמודים מתוך החקירה שהגיעו לידי העיתון, לרבות תכתובות אימייל, חוזים עם יועצים ולקוחות ודו"חות בנקאיים.

לפי דיווח מינואר 2016 בעיתון הגרמני Kurier-Weser, שצוטט בכלי תקשורת נוספים, חברה בשם "אטלס (Atlas) אלקטרוניקה", הנמצאת בבעלות משותפת של תיסנקרופ ושל חברת איירבוס, נחשדה במתן שוחד למדינות להן מכרה ציוד צבאי, לרבות חלקי צוללות ואוניות מלחמה. בדיווח נטען כי מאז 2013 מנהלות הרשויות בגרמניה חקירה נגד החברה, בחשד למתן שוחד במיזם ביוון ולהתנהלות בלתי תקינה בפרויקט שבוצע בטורקיה.

תיסנקרופ לא התייחסה ישירות לטענות שהועלו בתקשורת הגרמנית נגד החברות הקשורות אליה, אך מסרה כי היא עוברת שינוי ארגוני שכלל גם חילופים של בעלי תפקידים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#