מעסיקים, כך תזהו אלימות נגד עובדות - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעסיקים, כך תזהו אלימות נגד עובדות

הסימנים שנושאות נשים המגיעות עבודה וסובלות מאלימות הם: ירידה בתפוקה, איחורים, שימוש מרובה בימי חופשה ומחלה, שינוי במקום הישיבה, לבוש ארוך בימים חמים, תגובות מתוחות ותלונות על כאב

תגובות
2
Bigstock

מקרי האלימות נגד נשים המגיעים לידיעת הציבור הם, על פי רוב, מקרי הקצה - המקרים של אלה שנרצחות או נפגעות פיזית באופן קשה על ידי בן זוג, הבעל, הגרוש, או בן משפחה ש"מגן" על מה שמכונה באופן מבעית "כבוד המשפחה".

ואולם אנו, בארגונים המטפלים בנפגעות האלימות ובילדיהן, יודעים כי מאות אלפי נשים חיות בתוך זוגיות אלימה. אלימות אינה מתבטאת בהכרח בסימנים הנראים לעין. לעתים זהו סתם טרור רגשי בלתי פוסק, טרור כלכלי, השפלות או בידוד חברתי. למרבה הצער, רק חלק מהנשים הנמצאות במצוקה פונות לקבלת עזרה. חלקן הגדול חושש לפנות - אם מאימת בן הזוג האלים, ואם מחמת הבושה.

נפגעות אלימות חוות את מצבן ככישלון. פעמים רבות הן רואות בעצמן אחראיות לכישלון - כישלון בבחירת בן הזוג, כישלון בזיהוי הנורות האדומות, כישלון במתן חיים טובים ומוגנים לילדיהן.

הסטטיסטיקה לא ברורה, המחקרים אינם מספקים תמונה מלאה והבדיקה האחרונה שנערכה בישראל, העוסקת בשאלה כמה נשים סובלות מאלימות במשפחה, התקיימה בשנת 2000. על פי בדיקה זו מדובר בכ-200 אלף נשים, במלים אחרות 1 מכל 12 נשים. אני מציינת את המספר רק כדי לסבר את העין, סביר להניח שהנתונים השתנו מאז המחקר האחרון, אך בעיני, לסטטיסטיקה יש חשיבות פחותה. כאשר אני מדברת על אלימות כלפי נשים במסגרת התא המשפחתי, ההגדרה שאליה אני מתייחסת היא: "סגנון יחסים המבוססים על שליטה, טרור ודיקטטורה - עם אלימות פיזית או בלעדיה".

כאשר היא מצויה בנקודת השפל הנמוכה בחייה, מתקשה לעתים נפגעת האלימות לגייס את תעצומות הנפש הנדרשות כדי להודות אפילו בפני עצמה בגודל המצוקה שלה. קשה לה לבוא ולומר בפה מלא: "כן, אני זקוקה לעזרה". ולמען האמת, לא תמיד היא גם יודעת לאן לפנות.

דפוס מוכר במשפחות שבהן בן הזוג אלים הוא ניתוק הדרגתי של האשה ממקורות הכוח והתמיכה שלה, ממשפחתה ומחברותיה. לעתים זהו בן הזוג החש מאוים, שמרחיק אותה מהקשרים העצמאיים שלה, ולעתים זו היא שמתרחקת מחמת הבושה והצורך להסתיר את מצבה.

גליה וולוך, יו"ר נעמ"ת
דודו בכר

פעמים רבות הקשר העקבי המשמעותי של אשה נפגעת האלימות עם הסביבה החוץ־ביתית, הוא מקום עבודתה, שאליו היא מגיעה מדי יום ושבו היא שוהה שעות רבות מחוץ לטווח ראייתו של הפוגע.

מדי שנה מציין האו"ם את היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. כל שנה ב-25 בנובמבר מקדישים בכל רחבי העולם יום אחד לנושא כאוב זה. השנה אנו מבקשות להפנות את תשומת הלב לסימני האלימות שנושאות אותן הנשים שמגיעות למקומות העבודה. הסימנים שאנו מבקשות לשים לב אליהם נובעים מניסיוננו וממחקר ספציפי בנושא שנערך באוניברסיטת קיימבריג': ירידה בתפוקה מסיבה שאינה ידועה, איחורים והגעה לעבודה בשעות לא־סדירות, שימוש מרובה בימי חופשה ומחלה, שינויים במקומות הישיבה, לבוש חם (שרוולים ארוכים) בימים חמים, תגובות מילוליות רוויות מתח, תלונות על כאבים כלליים ותגובות קשות לשיחות טלפון בשעות העבודה.

אין ספק כי מקום עבודה שמגלה רגישות לעובדותיו יוכל להוות גורם תמיכה משמעותי. הצפת הנושא, קיום הרצאות והסברה, הפצת מספרי טלפון וכתובות של גורמי הסיוע וקווי המצוקה - וחשוב מכל, מתן גיבוי ודלת פתוחה לעובדות, הן על ידי המעסיק והן על ידי חברות וחברים לעבודה, יוכלו למצב את מקום העבודה כמקום בטוח שבו ניתן לפרוק ולשתף ללא חשש ולקבל יד מושטת שתלווה את האישה  בדרך אל היציאה ממעגל האלימות.

הכותבת היא יו"ר נעמת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#