"לא ישנתי בלילה בגלל הצורך לפטר, אבל הזמן לקצץ הוא דווקא כשהחברה רווחית" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לא ישנתי בלילה בגלל הצורך לפטר, אבל הזמן לקצץ הוא דווקא כשהחברה רווחית"

לדברי אמיר פיינטוך, הישראלי הבכיר ביותר באינטל העולמית, לאחר מהפכת האינטרנט בשנות ה-90 והופעתן של הרשתות החברתיות בשנות ה-2000, אנחנו עומדים בפני מהפכה עוד יותר משמעותית, שאינטל מתכוונת להיות בין מוביליה

35תגובות
אמיר פיינטוך
עופר וקנין

שנה לא פשוטה עברה על חברת אינטל. ההחלטה על ארגונה מחדש של החברה תוך בניית אסטרטגיה המכוונת אל מנועי צמיחה חדשים, גבתה מחיר לא פשוט מכוח האדם שלה.

ענקית השבבים, המעסיקה 100 אלף עובדים ברחבי העולם וכ-10,000 בישראל, הודיעה באפריל על קיצוץ רוחבי של כ-11% מכוח העובדים בחברה, שמשמעותו בפועל היא פיטוריהם של אלפי עובדים בעולם וכמה מאות בישראל. ההחלטה, שהכתה כרעם ביום בהיר את העובדים והתקשורת העולמית, הגיעה לאחר שנים שבהן היה ברור כי אינטל החמיצה את אחת המהפכות הגדולות של השנים האחרונות - המובייל. התוצאה היתה חישוב מסלול מחדש.

מי שהיה קרוב מאוד למקבלי ההחלטות במהלך השנה האחרונה הוא אמיר פיינטוך, הישראלי הבכיר ביותר כיום באינטל העולמית וחבר הנהלה. כסגן נשיא בכיר ומנהל של קבוצת תכנון ופיתוח השבבים (PEG), פיינטוך גם אחראי על עשרות אלפי עובדים. הוא מתגורר בעמק הסיליקון כבר 17 שנה, ובמהלכן כיהן בדרגות ניהול שונות בחברות טקסס אינסטרומנטס וקוואלקום, אותה עזב לאינטל ב-2014. "היתה לנו שנה קשה שבמהלכה התמקדנו באסטרטגיה של החברה. הסטנו משאבים מאזור אחד לאזור שני וזה לא היה פשוט, כי מאחורי המלה 'משאבים' יש אנשים", אומר פיינטוך בתחילת הראיון איתו. "כשאתה צריך לפטר אנשים בעודך מגייס אנשים אחרים - התחושות אינן פשוטות".

לדברי פיינטוך, ההחלטה על הקיצוץ הענקי התקבלה לאחר התחבטויות לא פשוטות. "התהליך מתבשל לאורך זמן. המנכ"ל צריך להבין שאם הוא לא יעשה זאת מעמדה חזקה - ולא בעת משבר - היכולת לבצע תפנית תהיה קשה יותר", הוא אומר. הזמן לבצע שינוי הוא כשהחברה רווחית ויש לה משאבים. מנגד, זה מה שהופך את ההחלטה על פיטורים לקשה עוד יותר. קשה לספר לעובד שהוא מפוטר כשהמצב בחברה טוב לכאורה, אבל ההנהלה רוצה להתמקד באזורים בעלי סיכוי טוב יותר לצמיחה.

"באותם ימים לא ישנתי בלילה. קראתי שוב את הספר של מייסד החברה, אנדי גרוב, "רק פרנואידים שורדים". בספר נכתב כי הימים שבהם הביטחון התעסוקתי של עובד נמשך 30 שנה ויותר, נגמרו. לחברה יש מחזורי עסקים והיא צריכה להמציא את עצמה מחדש". פיינטוך מוסיף כי גל הפיטורים הנוכחי הסתיים.

פיינטוך, שהגיע לישראל במסגרת השקת קו ייצור חדש במפעל בקריית גת וחגיגות החברה לרגל השקת המעבד החדש, מסביר כי חשוב גם לחגוג את הנצחונות. "צריך לקשור את המטרות הגדולות לעבודת היומיום. המעבד החדש יכניס מיליארדי דולרים לחברה, ורוב עבודת הפיתוח עליו נעשתה מישראל", הוא אומר, אך אינו מסתיר את הקשיים של אינטל בשנים האחרונות: "במבט לאחור, החברה הצליחה לנווט בהצלחה במהלך שני שינויים חשובים: הראשון - אינטל השליכה את יהבה על תעשיית המיקרו־מעבדים ובעצם הימרה על התחום. השני - המעבר למחשוב האישי מהמיינפריים. עם זאת, החברה נחלה כישלון חרוץ בשתי מהפכות טכנולוגיות: מהפיכת הסמארטפונים ומהפכת הדור הרביעי, שמהלכן כמעט לא הורגשה נוכחותה. כתוצאה מכך, המשימה שעמה היה צריך להתמודד המנכ"ל, בריאן קרזניץ', עם כניסתו לתפקיד ב–2013 לא היתה פשוטה. לדברי פיינטוך, הכישלון הוביל לשינוי אסטרטגיה באינטל.

עובדים באינטל ישראל
אינטל ישראל

מהי אותה אסטרטגיה?

"בבסיס האסטרטגיה ישנה תפישה ברורה שאנחנו בעיצומה של מהפכת מידע או מהפכת דאטה. המהפכות הקודמות נבעו מהצורך במידע. בשנות ה-90 היה זה האינטרנט. בשנות ה-2000 התחלנו לייצר דאטה והרשתות החברתיות הופיעו. כל המידע שייצרנו והעיבוד שלו הובילו למהפכה נוספת. כעת אנחנו עומדים בפני מהפכה עוד יותר משמעותית", אומר פיינטוך.

"אנחנו מאמינים שבשנים הקרובות ממשק האדם־מכונה ומכונה־מכונה ייצרו כמויות אדירות של מידע. חיבור של התקנים שונים לענן (Internet of Things) מייצר הזדמנויות חדשות, כשבמרכז העלאת התפוקה והיעילות. לאינטל יש כאן הזדמנות אדירה.

"ככל שכמות המידע שתצא מההתקנים (Things) תגדל, נדרשות יותר קישוריות בחיבור לענן. אלה יהיו המכשירים שיעבירו נתונים למרכזי המידע (Data Centers) ושם אינטל שולטת, שם נמצא היתרון היחסי שלנו. מה שמושך אותי הוא ההפיכה של כל המידע הזה לידע".

באינטל מנסים כבר תקופה ארוכה לייצר שיח צעיר, ולמתג מחדש את חברת החומרה הוותיקה שכבר אינה משדרת סקסיות. באינטל מתהדרים לדוגמה בהיותם אחת מחברות התוכנה הגדולות בישראל, עם אלפי מהנדסים העוסקים בפיתוח תוכנה דווקא. לשם כך דאגו באינטל לצרף לראיון את רועי רמון, מנהל תוכנית החדשנות של החברה, שבמסגרתה מפעילה אינטל כל מספר חודשים מחזור האצה (אקסלרטור) עבור סטארט־אפים ישראליים.

מהן התמורות שעברה אינטל?

פיינטוך: "אנחנו חברה שבבסיסה מייצרת מעבדים ושבבים. זה תחום העיסוק שלנו והוא לא ישתנה בעתיד הנראה לעין. עם זאת, חל שינוי בתפישה שלנו את אינטל מחברה שמייצרת חומרה לחברה ששמה בראש סדר העדיפויות שלה את חוויית המשתמש. אנחנו רוצים להשפיע על הדרישה לשבבים שלנו והדרך להשפיע היא באמצעות החוויות.

"רכישתה במארס של אינטל את ריפליי טכנולוגיות הישראלית בעבור 175 מיליון דולר היא הדוגמה המושלמת. בהסתכלות מסורתית יכול להיות שאינטל לא היתה קונה את החברה. אך ריפליי מגדירה את חוויית המשתמש לאדם הפשוט בתחום ה-eSports ומשום כך קנינו אותה".

בנוסף מציין פיינטוך את מעורבותה של אינטל בפיתוח של שעון חכם בשיתוף עם המותג טאג הויר או בייצור רחפנים, כפי שפורסם בחודש האחרון. לדבריו, בעבר אינטל לא היתה מעורבת ישירות בסוג כזה של מוצרים, אלא רק הגיבה להם לאחר שכבר יצאו לשוק.

מניית אינטל

פיתוח הרחפן זאת החלטה שלך?

"לא. התפקיד שלי הוא לייצר את הפלטפורמות שמותקנות ברחפן, במחשב האישי או בשעון החכם".

למה אינטל צריכה רחפן?

"רחפן הוא חלק ממה שמכונה מכונה אוטונומית. העתיד כבר כאן. אנחנו כבר דוחפים מוצרים מסוג זה לשוק. שוק הרכבים האוטונומיים, למשל, יפתור בעיות אמיתיות. רחפן יכול לטפל בבעיות אבטחה, שליחויות והובלה. זאת טכנולוגיה שיכולה גם לחסוך שעות עבודה של נהגים. אנחנו לא רוצים לאבד את דור המוצרים הבא, וכשאתה מסתכל על הדור הבא מבחוץ - אתה מאבד אותו".

מהו היתרון של אינטל בשוק של רחפנים או שעונים? יש מספיק חברות שעוסקות בכך.

"אנחנו חיים בעולם שהוא חכם ומקושר. אנחנו משקיעים הרבה בחוויות של המשתמש וחומרה יודעת לתת דברים רבים, שחברות לא מצליחות לממש. לא בטוח שנרצה בהכרח למכור רחפנים, אבל אנחנו חייבים להכיר את חוויות המשתמש כדי שנוכל לדעת כיצד נכון לשנע את המידע ובשלבים מתקדמים יותר - להפוך את המידע לידע. ההזדמנות הזאת לבדה צפויה להעלות את הכנסות החברה בצורה ניכרת", מסביר פיינטוך.

כחלק מניסיונותיה לחדור אל עולם הטכנולוגיה, הכריזה ביוני אינטל גם על שיתוף פעולה עם החברות ב.מ.וו ומוביליי. החברות חתמו על הסכם שבמסגרתו יפתחו פלטפורמה משותפת, שתעמוד לרשותם של יצרניות רכב ותעשיות אחרות שיכולות להפיק תועלת ממכונות אוטונומיות. מטרת המיזם - לייצר מכונית אוטונומית עד 2021. "בקרוב תשמעו על שיתופי פעולה נוספים בתחום הרכב", מציין פיינטוך.

"אינטל צריכה להמציא עצמה מחדש"

עולם הייצור עומד כיום בפני המהפכה התעשייתית הרביעית, המכונה גם תעשייה 4.0, שבמסגרתה כל רובוט, מכונה או סנסור ישחררו מידע אודות תפקודם בכל רגע נתון, ויתריעו במצב של תקלה. כיום יש כבר מערכות שמסוגלות לחזות תקלה טרם התרחשותה.

לא מעט סטארט־אפים, גם בישראל, מזהים את הפוטנציאל החדש שטמון בתחום, ולאינטל יש בו מקום מרכזי, אומר פיינטוך. "היום כל סנסור 'טיפש' מייצר המון מידע - ואין לזה גבול. אנחנו רוצים להיות התשתית למודלים העסקיים שצפויים להופיע בשוק. יתרה מזאת, אנחנו מעוניינים לפתח פלטפורמות שיאיצו את הדמיון האנושי".

"בתחום האינטרנט של הדברים מדובר, בין השאר, במחשב, בטלפון חכם, במכונית, בראוטר או במערכת ההשקיה הביתית. כל מוצר יזדקק לשבבים מסוג שונה - וזה בר ביצוע", פיינטוך מוסיף. סל המוצרים של אינטל, לדבריו, גדל באופן חסר תקדים לחברה. "האתגר האישי שלי הוא לייצר מגוון מוצרים בעלי קשת רחבה של יכולות בעזרת סל משאבים נתון. אם חברה כמו אינטל רוצה לצמוח, היא צריכה להיות מהירה, לזהות את ההזדמנויות ולייצר הרבה מוצרים שנותנים מענה לשינויים שחלים בשוק".

הפעילות של אינטל בשוק הישראלי

נשמע שאתה צריך הרבה עובדים - מדוע, אם כן, החלטתם על קיצוץ כה גדול?

"זה נכון וזה מסביר את הכאב שחשנו פה השנה. כדי להסיט את המשאבים בצורה ממוקדת, נאלצנו להיפרד מאנשים בתחומים מסויימים ולגייס אנשים בתחומים אחרים. ריפליי לדוגמה מגייסת עובדים. אנחנו גם מגייסים אנשים רבים לתחום הרכב בחברה בישראל ובעולם — מה שמקשה עוד יותר על הפיטורים. אנחנו מזוהים מאוד עם המחשב האישי, אך כשמדובר בשווקים חדשים אנחנו צריכים לפתח מיומנויות שלא היו לנו. ולכן מגייסים עובדים מבחוץ או שמכשירים עובדים קיימים".

פעילים גם בבנקים

באינטל מבינים שכדי להישאר רלוונטיים בשוק מתחדש, צריך לנהל קשרים עם התעשייה ולהזין את הסביבה העסקית (אקו־סיסטם) שבה סטארט־אפים תורמים להתחדשותן של חברות. לשם כך הודיעה אינטל ישראל במאי על הקמת מעבדת חדשנות לתחום הפינטק, שתפעל במתחם של חברת The Floor בבורסה לניירות ערך בתל אביב - תחום שלכאורה אינו קשור עם פעילותה של חברת שבבים. "אנחנו יודעים כיום לייצר מחשבים, שעונים, רחפנים. כעת אנחנו נכנסים לתחום הרכב ופעילים גם בבנקים”, אומר פיינטוך.

למה צריך שבב שונה לתחום הפיננסי?

לדברי פיינטוך ורמון, "תחום זה דורש אבטחה שונה וממשק משתמש שונה וברמה גבוהה". דרך שיתוף פעולה כזה ניתן ללמוד על שוק נוסף. "בעולם חלה עלייה בדרישה לעיבוד ספציפי. כדי שדברים יעבדו בצורה חלקה צריך להטמיע יכולות חכמות כבר בחומרה", השניים מסבירים.

אז תהיה אינטל לפינטק, אינטל לתעשייה ואינטל למחשב האישי?

"כבר יש", אומר פיינטוך. "לכן עשינו את השינוי האסטרטגי. אם מסתכלים על הנתונים הכספיים של החברה רואים שכ-50% מההכנסות מגיעות ממוצרים שאינם מחשבים אישיים. לפני מספר לא רב של שנים, אינטל נשענה על שוק זה. משמעות הדבר, ששוק המחשוב האישי מתפרש על פני תחומים רבים. יש השואלים מה יש לאינטל ולפינטק וסייבר ואני מבין אותם. התשובה היא שזה משפיע הרבה על הארכיטקטורה של המוצרים שלנו".

פיינטוך הגיע לאינטל לאחר שעבד כמה שנים במתחרה קוואלקום, שאפשר לומר כי ניצחה את אינטל בהימור על שוק הסמארטפונים. הוא מעיד כי לפני שעבר לאינטל, היה בטוח שהחדשנות תגיע אך ורק משוק זה. "הייתי נאיבי. זאת היתה ראייה פשטנית", מציין פיינטוך. "השוק הרבה יותר גדול ממובייל. כשמדובר בטלפון חכם, בית חכם או מכונית אוטונומית, אותם מוצרים יזינו מרכזי מידע, שיזדקקו בתורם למערכות מתקדמות לעיבוד - מה יכול להיות טוב מזה עבור הגרעין העסקי של אינטל? זה מחזור צמיחה שייעצר ביום שהדמיון האנושי יפסיק להמציא דברים חדשים. אני שמח לראות שישראל הצמיחה כאן תעשיית סטארט־אפים ענפה בתחום הרכב".

אינטל בוודאי תרכוש חברות בתחומים האלה - גם טכנולוגיות ישראליות למשל?

"אנחנו מאוד פעילים בעולם ובישראל ומזינים את האקו־סיסטם בהשקעות וברכישות. אינטל משקיעה קרוב ל-400 מיליון דולר בשנה בתחומים האלה. גם בישראל ביצענו כמה רכישות ונמשיך לפתח את התעשייה כי החברות הנרכשות עוזרות לנו לפתח מוצרים טובים יותר. אם נעשה את העבודה בצורה נכונה אני צופה עשרות שנים של צמיחה חסרת תקדים".

מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ'
בלומברג

"אינטל ישראל יכולה לגדול"

לישראל יש מקום מאוד מרכזי באסטרטגיה של החברה העולמית. עם כ-10,000 עובדים המפוזרים בכמה מרכזי פיתוח ומפעלים, ישראל מהווה את אחד מאתרי הפעילות הגדולים של החברה בעולם כולו. לפי אינטל, בבדיקה שנעשתה באחרונה נמצא כי מלבד היותה המעסיק הגדול בהיי־טק הישראלי, אלפי אנשים שעזבו את אינטל ישראל, הקימו חברות חדשות.

לדברי פיינטוך, הפעילות המקומית היא מיקרוקוסמוס של מה שהחברה עושה בעולם, והיא צפויה עוד לגדול. "אינטל ישראל משחקת תפקיד מרכזי באסטרטגיה של החברה. חלק גדול מההכנסות של החברה הגיעו מפעילות של אינטל ישראל. ישראל כל הזמן מוסיפה ערכים שתורמים לחברה. לא בכדי 300 חברות רב לאומיות פתחו פה מרכזים. חברה רב לאומית שלא משכילה לנצל את הידע הישראלי - מפספסת.

פיינטוך מדגיש את מרכזיותה של הבינה המלאכותית בעתיד האנושות והכלכלה, ומציין כי ישראל חייבת להוביל את התחום: "אני מדבר על חומרה ותוכנה גם יחד. יש פה את האנשים המתאימים ביותר לכך, והמדינה צריכה לקחת את ההובלה הזאת".

טיפ אחרון לכלכלת ההיי־טק הישראלי?

"ההשקעה של מדינה בהון אנושי - כמוה כהשקעה בהון כספי. אני חושב שהשקעה בהון חשובה מאוד, ואנחנו מוקירים תודה על העבודה המשותפת של המדינה עם אינטל. עם זאת, אין מספיק מהנדסים חדשים כדי למלא את הצורך שלנו בחברה - ואני מאד מודאג מכך. צריך להעמיק עוד יותר את החינוך הטכנולוגי והאקדמי למדעים".

פיינטוך מזכיר כמו כן את הגיוון התעסוקתי. "חייבים לקדם אוכלוסיות שלא משתתפות במעגל העבודה. אחת הטענות שאני סולד מהן היא ירידה בפריון של חברה במצב של העסקת אוכלוסיות שונות. אם לא ניתן את ההזדמנות לעולם לא נצליח לשנות את הפרדיגמה הזאת".

מה הדבר הבא?

"אני לא יודע בדיוק מהו הדבר הבא, אבל מבחינתי צריך כבר לבנות תשתית כדי שהוא יוכל לצמוח. וזה מה שאני עושה עם הצוות שלי באינטל - בנייה של מיקרו־ארכיטקטורות שישפיעו על יכולת החישוב והחיבוריות של השנים הבאות. מה שבטוח זה שיהיה שימוש מתקדם בידע וטשטוש גבולות בין האדם למכונה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#