המחאה סללה את הדרך לבנק הקואופרטיבי - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחאה סללה את הדרך לבנק הקואופרטיבי

עוד בנק בבעלות הון לא ישנה דבר - אבל גופים שאינם פועלים למקסום רווחים עשויים ליצור שינוי אמיתי בטווח הארוך

2תגובות
אסיפה כללית של חברי הבנק הקואופרטיבי אופק
מוטי מילרוד

חוק ההסדרים משמש בדרך כלל כמנגנון עוקף דמוקרטיה, אך בחוק ההסדרים הקרוב תעבור רפורמה אחת שאין דרך אחרת להגדיר אותה אלא כהצלחה של הדמוקרטיה הישראלית.

אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בבסיס המחאה החברתית היה עושק הלקוחות על ידי הבנקים. מאז 2011 עלו שוב ושוב הדרישות לאפשר להקים בישראל גופים פיננסיים קואופרטיביים, בבעלות לקוחותיהם, כפי שמקובל בכל העולם. פוליטיקאים רבים יצאו בהצהרות אוהדות, בנק ישראל תמך, אבל הרגולציה שהוצעה מנעה את השינוי.

אגודות אשראי, או בנקים קואופרטיביים, הם מוסדות פיננסיים שאינם פועלים למטרות מקסום רווחים - הם פועלים לטובת הבעלים, שהם הלקוחות. בנוסף על המודל הכלכלי, כמו כל קואופרטיב, אגודות אשראי פועלות במודל דמוקרטי, המעודד מעורבות חברים, שקיפות העברת מידע שוטף ולקיחת חלק בקבלת החלטות.

מהלך כזה התקיים החודש בבנק הקואופרטיבי אופק. מתוך רצון לאפשר לחברים רבים להצטרף, ביקשה הנהלת אופק את הסכמת החברים להוריד את מחיר ההצטרפות לקואופרטיב מ-3,000 שקל ל-1,000 שקל, מהלך שאושר בתמיכה גורפת. אופק, כמו בנקים קואופרטיבים בעולם, מנסה לייצר מערכות טכנולוגיות מתקדמות, שיאפשרו לחברים רבים להשתתף בנעשה בו באופן שוטף ולהשפיע על ההחלטות המתקבלות. מהלך דמוקרטי נוסף מאפשר כבר כעת לתת הלוואות עמיתים במסגרת אופק - השקעות שיש בהן ערך חברתי מוסף.

ההצעה שעומדת לעבור בחוק ההסדרים היא תוצאה של עבודה מאומצת של חמש שנים, אך היא יוצאת לדרך בעיקר בזכות כמה אנשים אמיצים. הראשונה שבהם היא המפקחת על הבנקים, חדוה בר, ששיחררה את אגודות האשראי והפיקדון מהמחויבויות הכבדות של בנק ישראל. כל עוד מדובר בגופים בעלי היקף פעילות קטן יחסית, החליטה בר, אין להיצמד לתפישות השמרניות של יציבות, וחשוב יותר לאפשר לגופים חדשים לקום - להתאים את הרגולציה להיקף הפעילות. ההחלטה להוריד את ההון העצמי הנדרש מ-75 מיליון שקל ל-3 מיליון שקל (ולמעשה ל-800 אלף שקל), ולצמצם את הדרישות הרגולטוריות, מאפשרת לצאת לדרך.

הוועדה שהכינה את הצעת החוק, בראשות היועץ המשפטי לשעבר של משרד האוצר, יואל בריס, ובהשתתפות נציגי כל גופי השלטון הרלוונטיים, הבינה כי תחרות אינה רק עניין של מספר הגופים הפועלים בשטח, אלא גם של גיוון הגופים - עוד בנק בבעלות הון לא ישנה דבר, אבל גופים שאינם פועלים לשם מקסום רווחים עשויים לייצר שינוי אמיתי בטווח הארוך. התפנית שחלה בתפישתם של כמה מהפקידים המובילים באוצר מעוררת תקווה לעתיד. ואולם למרות הגיבוי של שר האוצר ומשרדו, שנתנו את האור הירוק למהלך, לא מדובר בסוף הדרך.

אחד התיקונים שרצוי להכניס לחוק מתייחס לשאלת החברות באגודת האשראי. בצדק קבעה הוועדה כי אגודות האשראי יספקו פתרונות למשקי בית ולעסקים קטנים, אך הסיווג גורף מדי. בבלגיה התארגנו הארגונים החברתיים לפני שנים אחדות כדי להקים בנק שישרת אותם. גם בישראל יש לאפשר לארגונים שאינם למטרות רווח או שאינם למטרות מקסום רווחים, להצטרף לאגודות אשראי. כך אגודות האשראי יוכלו לפעול בהיקפים גדולים יחסית בתקופה קצרה, והארגונים החברתיים יקבלו תנאים טובים יותר מאשר בבנקים.

גם אחרי שתעבור הצעת החוק, עדיין ייוותרו כמה סימני שאלה גדולים לפני התחלת הפעילות, ובראשם שאלת המערכות הטכנולוגיות שידרוש הרגולטור ואם יעמיד אותן לרשות האגודות, או שהן יידרשו להקימן בעצמן. מן הראוי שנושא זה יוסדר כבר בחקיקה הנוכחית, ולכל הפחות שיובא להכרעה מהירה - כדי שלא יהיה עיכוב נוסף ביישומה לאחר כניסת הרגולציה לתוקף באמצע 2017.

ב-14 ביולי 2017 יעברו שש שנים מאז המחאה החברתית. לעת עתה יש סיכוי ממשי שנוכל להכריז עד אז על פתיחתה של אגודת אשראי ראשונה בישראל ב–50 השנים האחרונות. אם נצליח בכך - איש כבר לא יוכל לומר שלא יצא דבר מהמחאה החברתית.

הכותבת היא עורכת דין, חברת הוועד המנהל של אופק - אגודה שיתופית לניהול הון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#