הסטארט-אפ הבא של המיליארדר שהשקיע בפייסבוק: דונלד טראמפ - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסטארט-אפ הבא של המיליארדר שהשקיע בפייסבוק: דונלד טראמפ

פיטר תיל מייסד פייפאל הוא אחד האישים הבולטים בעמק הסיליקון, בן למהגרים והומוסקסואל מוצהר ■ אז מה הוא מוצא בנשיא החדש ואיך הוא מתכוון לעזור לו "להפוך את אמריקה לגדולה שוב"?

10תגובות
פיטר תיל בכנס בחירות של דונלד טראמפ
בלומברג

פיטר תיל, מבכירי קהילת ההיי-טק העולמית ודמות שנויה במחלוקת בעמק הסיליקון, תמיד יודע להמר נכון. הוא עשה זאת כשהימר נכון על הצורך של אנשים להעביר כסף ותשלומים באמצעות האינטרנט - כשייסד את פייפאל ב-1998 - ומכר אותה כעבור ארבע שנים תמורת 1.5 מיליארד דולר.

הוא הימר נכון על סטודנט צעיר בשם מארק צוקרברג, שב-2004 החליט להפוך את הרשת החברתית שפיתח לעסק - והשקיע בו חצי מיליון דולר תמורת 10% ממניות החברה. כעבור כמה שנים, ההימור הזה הכניס לכיסו של תיל יותר ממיליארד דולר - במה שנחשבת לאחת העסקות הטובות בהיסטוריה. תיל גם הימר נכון על עוד עשרות חברות שבהן זיהה פוטנציאל הצלחה - וכיום נחשבות למובילות בעולם הטכנולוגיה, ובהן לינקדאין, פלנטיר, ספוטיפיי, airbnb וספייס x.

את ההימור המוצלח האחרון שלו הוא לקח על אף שכל חבריו מעמק הסיליקון ניצבו נגדו - ההימור על הנשיא הנבחר של ארה"ב, דונלד טראמפ, שהצליח להיבחר אף שהיה אנדרדוג ברור ושנוי במחלוקת. כעת עומד תיל להצטרף לצוות המעבר שמקים טראמפ לקראת כניסתו לבית הלבן. "נפתח פרק חדש בדפי ההיסטוריה, ויש הזדמנות חדשה לחשוב על הבעיות שלנו מנקודת מבט חדשה. אני אנסה לעזור לנשיא הנבחר בכל דרך שאוכל", אמר תיל בראיון ל"ניו יורק טיימס" יום לאחר ניצחונו של טראמפ בבחירות.

עמק הסיליקון ידוע כמעוז תמיכה של המפלגה הדמוקרטית. עובדה זו קיבלה חותמת במערכת הבחירות הנוכחית, כשבאופן גורף ראשי ענקיות הטכנולוגיה - מאפל ועד פייסבוק - התייצבו לצדה של הילרי קלינטון. התמיכה הזאת הגיעה לשיא כשארבעה חודשים לפני הבחירות חתמו כ-150 מבכירי תעשיית הטכנולוגיה של ארה"ב על מכתב פתוח שבו הם יצאו נגד טייקון הנדל"ן וטענו כי "טראמפ יהיה אסון לחדשנות".

על רקע זה בלטה דווקא תמיכתו של תיל בטראמפ, שעוררה קולות מחאה רבים נגדו בתעשייה, כשרבים אף קראו בפומבי להדחתו מתפקידיו השונים, ובהם חבר במועצות המנהלים של פייסבוק ויועץ באקסלרטור Y Combinator - אחת מהתוכניות להאצת סטארט־אפים המצליחות בעולם. מי שנחלץ לעזרתו באותה עת היה ידידו משכבר הימים, צוקרברג, שפירסם סטטוס ברשת החברתית שבו הוא קורא לעמיתיו לקבל גם קולות אחרים, כמו זה של תיל.

עם זאת, יש שוני מהותי בין תיל לטראמפ, שהונם האישי הרב הוא אולי הקו המשותף היחיד ביניהם. תיל הוא ליברטריאני בהשקפותיו האידיאולוגיות, הומוסקסואל מוצהר ומשתייך לאליטה הטכנולוגית - בעוד טראמפ הוא שמרן שבנה את הונו מעסקות נדל"ן והימורים, מצהיר כי אינו משתמש באי־מייל ומינה לסגנו את מייק פנס, המתנגד לנישואים חד־מיניים.

פיטר תיל
בלומברג

"הבוחרים עייפים מכך שמשקרים להם"

לאורך מסע הבחירות עמדו מרבית התבטאויותיו של טראמפ בניגוד להשקפותיו של תיל, בעיקר סביב משנתו הכלכלית. תיל מאמין במעורבות מינימלית של הממשלה בחייהם של האזרחים ובהגדלת הכוח שניתן להם להתאגד ולסחור כרצונם. הוא גם מאמין בעיקרון חופש הפרט והאזרח ובכך גם בחופש בלתי־מוגבל של תנועה - מה שלא מתיישב עם מדיניות ההגירה של טראמפ.

העמדות של תיל בעניין הזה מתיישבות עם המקובל בעמק הסיליקון. ממחקר שערכה השנה הקרן הלאומית למדיניות אמריקאית, עולה כי ביותר מחצי מהסטארט־אפים הטכנולוגיים בארה"ב המוערכים בלפחות מיליארד דולר או יותר - יש מייסד אחד שהוא מהגר. בנוסף, בשתיים משלוש ענקיות הטכנולוגיה עומד מהגר: מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה; ומנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי. כמו כן, בשני מחוזות של עמק הסיליקון כשני־שלישים מהמועסקים הם מהגרים, המתמחים במקצועות המחשבים והמתמטיקה.

ואולם במשך קמפיין הבחירות הנוכחי הצליח תיל לקרוא את השטח נכון והבין כי למרות הסקרים והשיח ברשתות החברתיות - ארה"ב מסתכלת על טראמפ באופן שונה מאיך שהוא מוצג במדיות השונות. בנאום שנשא תיל במועדון העיתונות הלאומי (National Press Club) שבוושינגטון, שבוע לפני הבחירות, הוא הצליח לסכם את טראמפ כפי שארה"ב שבחרה בו ראתה אותו.

עמק הסיליקון הצביע קלינטון
התרומות של ענקיות הטכנולוגיה לדונלד טראמפ והילרי קלינטון במערכת הבחירות האחרונה,
באלפי דולרים

"אני חושב שיש כאן הבחנה אחת והיא שהתקשורת תמיד לוקחת את טראמפ בצורה מילולית", הסביר תיל. "היא אף פעם לא לוקחת אותו ברצינות, אבל תמיד באופן מילולי. אני חושב שמצביעים רבים שתומכים בטראמפ לוקחים אותו ברצינות, אבל לא באופן מילולי, וכשהם שומעים אותו מתבטא לגבי מוסלמים או לגבי החומה, השאלות שהם שואלים הן לא: 'האם הוא הולך לבנות חומה כמו החומה הגדולה של סין', או 'איך הוא הולך לכפות בדיקות דת על מהגרים?'. מה שהם שומעים הוא שאנחנו הולכים לקיים מדיניות הגירה שפויה והגיונית יותר".

את הסיבות לכך שצריך להצביע לטראמפ מנה תיל באותו נאום בוושינגטון: "אנו מצביעים עבור טראמפ כי אנחנו סבורים שההנהגה במדינה שלנו כשלה", אמר. הוא טען כי האליטה הרפובליקאית והאליטה הדמוקרטית בארה"ב ניפחו במשך עשורים בועות. "בועת הסחר אומרת שכולם מנצחים; בועת המלחמה אומרת שהניצחון מעבר לפינה. אבל הסיפורים האופטימיים מדי האלה פשוט לא היו נכונים, והבוחרים עייפים מכך שמשקרים להם".

בנאומו בוושינגטון אמר תיל כי טראמפ צודק בעיקרי דבריו, "כמו שהוא רוצה לעשות את 'אמריקה גדולה שוב', האג'נדה שלו היא בעיקר להפוך את אמריקה למדינה נורמלית. למדינה נורמלית אין גירעון של 500 מיליארד דולר במאזן סחר החוץ; מדינה נורמלית לא נלחמת באופן סימולטני בחמש מלחמות לא מוכרזות שונות; במדינה נורמלית הממשלה עושה את העבודה שלה. לא משנה מה יקרה בבחירות האלה בסוף - מה שטראמפ מייצג הוא לא משוגע והוא גם לא הולך לשום מקום אחר".

תיל, שהדגיש כי דבריו הבוטים של טראמפ כלפי נשים הם "פוגעניים ולא הולמים", ציין כי התמיכה בטראמפ לא עלתה לו בחברויות מעמק הסיליקון. "התמיכה שלי בהחלט משכה הרבה תשומת לב. אני לא טראמפ, והמייסדים של החברות שאני משקיע בהן הם לא אני".

שון פרקר
בלומברג

תיל גם היה אחד הנואמים המרכזיים בוועידת המפלגה הרפובליקאית שהתקיימה ביולי, שבה הביע באופן רשמי את תמיכתו בטראמפ. מה שהפך את נאומו למשמעותי ואף היסטורי הוא העובדה שתיל ייצג שתי קבוצות שלא נמנו עם תומכיו של טראמפ - תעשיית הטכנולוגיה וקהילת הלהט"ב. ביום נעילת הוועידה אף הכריז תיל מעל הבמה, שעות לפני מינויו של טראמפ לראשות המפלגה: "אני גאה להיות הומו. אני גאה להיות רפובליקאי".

באוקטובר אף העביר תיל לקופת המפלגה הרפובליקאית 1.2 מיליון דולר - תרומה צנועה אמנם, אך חשיבותה עולה על ערכה הכספי. בצוות המעבר של טראמפ לקראת כניסתו לבית הלבן, אמור תיל, כך על פי הדיווחים, לסייע לנשיא החדש לבנות גשרים עם חברות הטכנולוגיה בעמק הסיליקון ומרכזי ההיי־טק ברחבי ארה"ב.

ביקורת על האליטות - ועל סטארט־אפים

טראמפ לא היתה בחירתו הראשונה של תיל מבין המועמדים הרפובליקאים. תחילה הוא תמך בעמיתתו לשעבר מעמק הסיליקון, קארלי פיורינה, מנכ"לית HP לשעבר, לה תרם 2 מיליון דולר בתחילת המרוץ בפריימריס. לאחר שטראמפ כבש את צמרת המפלגה, החליט תיל, שלאורך השנים תמיד תמך במועמדים מהמפלגה הרפובליקאית, להמשיך באותו קו ולתמוך בהשקפת העולם שיותר קרובה אליו.

מארק צוקרברג
Eric Risberg/אי־פי

דעותיו של טראמפ לגבי הגירה, נשים, קהילת הלהט"ב או אפילו סחר בינלאומי אמנם לא מתיישבים עם דעותיו של תיל, אבל דרכה של קלינטון עוד יותר לא מתיישבת עם רוחו. קלינטון מייצגת בעיניו את הקיפאון שבו נמצאת ארה"ב כבר שלושה עשורים - וטראמפ לדעתו מציע משהו שונה.

מה שמקרב את תיל לחיבור המוזר עם טראמפ היא גם הביקורת הגדולה שלו על ההתנהלות הכללית של מי ששלטו עד כה בארה"ב. "האליטות שלנו מטיפות לסחר חופשי", הוא אמר לעיתונאים בעבר. "אנשים בעלי השכלה גבוהה, שמגבשים את המדיניות הציבורית, מסבירים שיבוא זול הוא ניצחון עבור כולם, כפי שאומרות התיאוריות הכלכליות, אבל בפועל איבדנו עשרות אלפי מפעלים, מיליוני מקומות עבודה לטובת הסחר הבינלאומי. אמריקה נפגעה. ייתכן שקובעי המדיניות מאמינים באמת שאף אחד לא מפסיד מכך, או שאולי הם לא דואגים יתר על המידה, מכיוון שהם חושבים שהם נמצאים בצד המנצח".

תיל לא חוסך את הביקורת גם מעמיתיו בעמק הסיליקון, ומאשים אותם באחריות לכך שהמהפכה הטכנולוגית שהם מובילים מותירה רבים מאזרחי ארה"ב מאחור. "עמק הסיליקון הציג הצלחות יוצאות דופן לאורך העשור האחרון, פחות או יותר, אך זוהי הצלחה שהיתה מנת חלקן של חברות מסוימות בלבד".

כך, בעוד פילנתרופים רבים מעניקים מלגות לסטודנטים כדי שילמדו, ב-2010 השיק תיל קרן מלגות בשם The Thiel Fellowship, שמחלקת 100 אלף דולר לצעירים עם רעיונות חדשניים וייחודיים כדי שינשרו מהאוניברסיטה - ובמקום זאת יפתחו את הרעיונות שלהם. לדבריו, הוא מאמין כי הרעיונות הטובים ביותר נולדים לפני גיל 20, כפי שקרה עם צוקרברג, סטיב ג'ובס וביל גייטס. השבוע, אגב, פרש מהמיזם של תיל צעיר בן 19, שאמר כי הוא לא מוכן לקבל כסף מאדם שתומך בגזען, סקסיסט, קסנופוב, דמגוג ופסיכופט כמו טראמפ.

דונלד טראמפ וסגנו, מייק פנס
MIKE SEGAR/רויטרס

כבר זמן מה טוען תיל כי ההתקדמות הטכנולוגית נמצאת בקיפאון. ציטוט אחד מפורסם המופיע באתר של קרן ההון סיכון שהקים, Founders fund, משקף את דעתו בצורה הפשוטה ביותר: "רצינו מכוניות מעופפות - ובמקום זאת קיבלנו 140 תווים", הוא עקץ את טוויטר, ואחר כך ניסה לפצות על כך כשאמר: "זאת חברה מצוינת, אבל זה לא מספיק בשביל לשפר את חייהם של 300 מיליון פלוס אמריקאים".

ב-2014 כתב תיל את הספר "מאפס לאחד: רשימות על סטארט־אפים או איך לבנות את העתיד", שנהפך ל"קריאת חובה" עבור יזמי היי־טק בעולם לצד רב המכר The Lean Startup. ככותרת הספר, תיל לא מנסה לייצר רשימת מכולת או תוכנית עבודה איך להקים סטארט־אפ. בעיניו, לסטארט־אפים יש תפקיד חיוני בעיצוב המציאות שבה אנו חיים, ולכן גם בבניית העתיד.

הנקודה המרכזית שהספר מעביר הוא הצורך בחברות שעוברות "מאפס לאחד" - הצורך במשהו חדש שלא היה קיים קודם - ומהרגע שמגיעים ל"אחד" אפשר לשכפל את ההצלחה עד אינסוף. עמדתו זו לגבי סטארט־אפים נשענת על האמונה שניתן לעצב את העתיד, אבל לשם כך צריך לתכנן איך העתיד ייראה. בכך הוא מעביר ביקורת על מרבית הסטארט־אפים, שלא מחדשים ויוצרים מוצר חדש, אלא בעיקר מעתיקים או עושים שיפורים קטנים ולא מהפכניים.

על פי הספר, תיל מחלק את העולם באופן גס לשתי חלוקות דיכוטומיות: אופטימי ופסימי, מול צפוי ובלתי־צפוי. הוא טוען בספרו כי מתחילת שנות ה-80 נמצאת ארה"ב במצב של קיפאון שנובע מתפישה של "אופטימיות בלתי־צפויה" - אנשים אופטימים לגבי העתיד, אבל לא טורחים לתכנן אותו, שכן העתיד אינו צפוי. זאת, לעומת שנות ה-50, שבהן ארה"ב היתה "אופטימית צפויה", ובשנים אלה תיכננה ומימשה תוכניות גרנדיוזיות דוגמת הנחיתה על הירח.

פיטר תיל ואילון מאסק
PAUL SAKUMA / ASSOCIATED PRESS

זה יכול להסביר את החיבור של תיל לטראמפ, כמי שרץ בבחירות עם הסיסמה "להפוך את אמריקה לגדולה שוב". יכול להיות שתיל שואף להביא את ארה"ב בחזרה לרוח שאיפיינה אותה בשנות ה-50 בעזרתו של הנשיא הנבחר. רק ימים יגידו אם ההימור על טראמפ הוא התשובה לכל בעיותיה של המדינה, כפי שתיל תופש אותן.

"הדון של המאפיה" והמרוץ לחיי נצח

על פי "פורבס", תיל מדורג במקום 246 ברשימת המיליארדרים של ארה"ב ובמקום 79 בעולם מבין יזמי הטכנולוגיה - עם הון המוערך ב-2.7 מיליארד דולר. הוא נולד בפרנקפורט ב-1967 ובגיל שנה היגרו הוריו יחד עמו ואחיו לארה"ב והתיישבו בקליפורניה.

בילדותו היה תיל אלוף שחמט וגילה חיבה גדולה למדע בדיוני ובעיקר לסדרת ספרי "שר הטבעות" - ובהמשך הוא בחר להשתמש בשמות מהסרט לחברות שהוא ייסד, כמו פלנטיר (אבן בדולח המאפשרת לצפות למרחק רב; ר"ג). הוא למד פילוסופיה באוניברסיטת סטנפורד, שם קיבל גם תואר דוקטור למשפטים. במהלך התואר הראשון ייסד את "The Stanford Review" - עיתון בעל אג'נדה ליברטריאנית. במהלך לימודיו יצר תיל קשרים עם סטודנטים אחרים שכתבו גם הם בעיתון, ולימים הם יצטרפו אליו לחלק ממיזמיו הטכנולוגיים, ובהם פייפאל ופלנטיר. בתום לימודיו התמחה תיל אצל שופט בבית משפט לערעורים ועסק מעט במקצוע.

ב-1998 ייסד תיל עם מקס לבצ'ין את פייפאל, חברת התשלומים המקוונים הגדולה בעולם, שלאחר מכן התמזגה עם x.com של היזם אילון מאסק (תומך נלהב של קלינטון) - ויחד הם מכרו את החברה ב-2002 לאיביי תמורת 1.5 מיליארד דולר. תיל, שהחזיק 3.7% ממניות החברה, הרוויח מהעסקה כ–55 מיליון דולר. לאחר מכן החליט תיל לצאת לדרך חדשה, וייסד את קרן ההשקעות קלריום קפיטל.

לימים זכה מעגל החברים של תיל, המורכב ברובו מיוצאי פייפאל הנחשבים כיום ליזמים ומשקיעים מובילים בעמק הסיליקון, לכינוי "מאפיית פייפאל" והוא עצמו כונה "הדון". יחד חולשת החבורה על עשרות חברות, ובהן לינקדאין, טסלה מוטורס, רדיט, ילפ, זינגה ויוטיוב - בין אם כמנכ"לים, יו"רים או משקיעים, והונם המשותף מסתכם בעשרות מיליארדי דולרים.

ב-2004 ביצע תיל את עסקת חייו, כשנהפך למשקיע הראשון בפייסבוק. מי שנחשב למתווך בעסקה היה שון פארקר, מייסד נאפסטר. לפי הסיפורים בתעשייה, פארקר, ששימש "נשיאה" הראשון של פייסבוק, יצא לחפש משקיע ראשון ברשת החברתית ותחילה פנה לרייד הופמן, מנכ"ל לינקדאין, עם ההצעה להשקיע בפייסבוק. אף שהופמן הביע עניין, הוא סירב בגלל ניגוד ענייינים הקשורים ללינקדאין, והפנה את פארקר לתיל - אותו הכיר מעבודתם המשותפת בפייפאל. תיל נפגש עם פארקר וצוקרברג, והחיבור ביניהם היה מיידי. ת'יל החליט להשקיע בחברה - ותמורת סכום של חצי מיליון דולר קיבל 10% מפייסבוק, במה שכינה לאחר מכן כ"השקעה בטוחה".

במקביל, באותה שנה ייסד תיל את חברת פלנטיר, ששוויה כיום מוערך ב-20 מיליארד דולר והוא משמש כיו"ר שלה. הטכנולוגיה של פלנטיר מסייעת למצוא תבניות ודפוסים בעלי משמעות בתוך כמויות גדולות של מידע (Big Data). החברה החלה את דרכה כחברת קבלן לסוכנויות ביון וביטחון בארה"ב ובעולם, אך לאחר מכן הרחיבה את שירותיה לגופים פיננסיים שרוכשים מידע על שוק ההון.

הכנסותיה השנתיות של פלנטיר מוערכות כיום ביותר ממיליארד דולר, מחציתן מגיעות מהמגזר הפרטי. תיל הגדיר את החברה כ"מאפשרת להבחין ברשתות של אנשים שלא רוצים להיראות", והשמועות מספרות כי החברה סייעה בלכידתו של מנהיג אל־קאעדה, אוסמה בן לאדן. כמו כן, הדלפות שהגיעו לידי אתר טקראנץ', חושפות כי טכנולוגיית החברה סייעה בניתוח רשומות של 40 שנה, שהביאו לחשיפת הונאת הפונזי של ברני מיידוף ולהרשעתו בה.

ב-2005 ייסד תיל את קרן ההון סיכון Founders Fund יחד עם פארקר, וחבריו מפייפאל קן הווארי ולוק נוסק. הקרן השקיעה בחברות טכנולוגיות רבות שנמצאות גם בשלבי פיתוח שונים ובתחומים כמו בריאות, חלל, אנרגיה ואינטרנט, כאשר הידועה והגדולה שבהן היא פרויקט החלל ספייס X של מאסק. ב-2016 ניהלה הקרן חברות שההון המצטבר שלהן יחד היה 3 מיליארד דולר.

כיום שאיפותיו הגדולות והשקעותיו של תיל מכוונות למטרה יומרנית במיוחד - חיי נצח, או לפחות מניעת הזדקנות והארכה משמועתית של תוחלת החיים. הוא תרם 6 מיליון דולר לקרן מתושלח, המוקדשת לפיתוח טכנולוגיה שנועדה לעצור את הזקנה, ונרשם לתוכנית של חברת אלקור, שבה מקפיאים את גופתו של אדם בתקווה להפשיר אותו בעתיד כשתימצא תרופה לזקנה. "רוב האנשים מתמודדים עם הזדקנות באמצעות שילוב משונה של קבלה והכחשה. אני חושב שמחסומים פסיכולוגיים שמונעים מאתנו לחשוב על הזקנה הם עמוקים מאוד, ואנחנו צריכים לחשוב עליה כדי להילחם בה", אומר תיל, שנוטל הורמוני גדילה באופן יום־יומי ומצהיר שהוא מתכוון לחיות עד גיל 120.

הנקמה של תיל: דאג לחיסול האתר שהוציא אותו מהארון

ההתגייסות למען דונלד טראמפ לא היתה הפעם הראשונה שפיטר תיל עורר סערה בעמק הסיליקון. במאי השנה נחשף כי תיל תרם בסתר 10 מיליון דולר לקמפיין המשפטי של המתאבק לשעבר האלק הוגאן, שתבע את אתר המדיה והרכילות גוקר (Gawker) על פרסום קלטות סקס פרטיות שלו. הוגאן זכה בתביעה - ובית המשפט פסק לטובתו תשלום פיצויים בגובה 140 מיליון דולר.

הסיבה לתרומה הלא שגרתית, כפי שהכריז תיל בעצמו, היא שהוא האמין כי האתר פגע בפרטיותם של אנשים רבים שלא יכולים להילחם בו בקלות. ואולם כנראה שהסיבה המדויקת יותר היא פרסום מ-2007, שבו הוציא גוקר את תיל בכפייה מהארון. מקורביו סיפרו למגזין הכלכלי "פורבס" כי האירוע השאיר בו צלקת וכנראה גם הניע אותו לחפש דרך לנקום באתר. בראיון לאחר הפרשה הגדיר תיל את התרומה כ"אחת מהפעילויות הפילנתרופיות החשובות בחיי".

כמה חודשים לאחר המשפט הכריז גוקר על פשיטת רגל וסגירתו לאחר 13 שנות פעילות. שאר האתרים שנמצאים תחת המותג גוקר, ובהם אתר חדשות הטכנולוגיה גיזמודו, בלוג הטכנולוגיה לייף-האקר ואחרים - נמכרו לענקית המדיה יוניוויז'ן. בתחילת החודש הגיעו עורכי הדין של שני הצדדים לפשרה, וגוקר יפצו את הוגאן ב-31 מיליון דולר.

האלק הוגאן. תיל תרם לו 10 מיליון דולר
Dirk Shadd/אי־פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#