"אני יודע שצפויים עוד מהלכים של להב 433 בחברות הממשלתיות" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אני יודע שצפויים עוד מהלכים של להב 433 בחברות הממשלתיות"

אורי יוגב, המנהל השנוי במחלוקת של רשות החברות הממשלתיות, לא מתכוון להתפטר מניהולה ("יש אינטרסנטים שפועלים נגדי"), לא מתכוון להרפות מהמאבק במינויים הפוליטיים, ומתעקש שאין כלום מאחורי הטענות לשחיתות שמועלות נגדו: "ידעתי שאשלם מחיר בדמות השמצות"

17תגובות
אורי יוגב
אייל טואג

אורי יוגב, מתי אתה מתכוון לעזוב את תפקידך כמנהל רשות החברות הממשלתיות?

"בעוד שנה".

לא לפני?

"אני מעריך שלא. באתי לארבע שנים, ואני מתכוון להשלים אותן".

אבל שר אוצר משה כחלון, שהוא השר הממונה עליך, טוען שיש לו משבר אמון אתך ושהוא לא מסוגל לקיים עמך יחסי עבודה תקינים — וכבר נקט מהלכים להדחתך. למה אתה לא שם את המפתחות והולך?

"באתי לתפקיד לתקופה קצובה שבמסגרתה מחובתי לפעול בתחומים מסוימים — גם אם זה בניגוד לרצון גורם פוליטי זה או אחר. בסופו של דבר, ההחלטות הן של השר, ואנחנו גוף מבצע ונפעל לפיהן. בחודשים האחרונים דווקא העבודה מתנהלת בצורה תקינה ושוטפת".

זה לא נראה כך. מדי יום אנחנו שומעים על ניסיון להצר את צעדיך — החל בנבחרת הדירקטורים, דרך עצירת תוכנית ההנפקות בחברות הממשלתיות וכלה בהקפאת הפרטת תעש.

"יש פער גדול בין הדיווחים בתקשורת לבין העבודה בכללותה. רוב רובה של העבודה מתנהל כראוי. חלק מהנושאים שבמחלוקת מסתיימים בהחלטות לגיטימיות ומקצועיות, כך שבמכלול אין לי ספק שהיכולת של הרשות לתפקד ולהשלים את הרפורמה הגדולה שאליה אנחנו מובילים מספיק חשובה כדי לעמוד בחובה הבסיסית שלי לסיים את הקדנציה שאליה התחייבתי".

אתה נתון כמעט מדי יום תחת מתקפות אישיות. משרד האוצר, שבו אתה עובד, מטיח בך האשמות בוטות ומפורשות. זאת דרך להתנהל?

"אני לא נותן ציונים לאף אחד".

משה כחלון
אוליבייה פיטוסי

מדוע מבקר המדינה לא לצדך?

"אני לא יודע. ברור שיש הרבה מאוד אינטרסנטים שמטיחים האשמות בי וברשות בתקופה זו, אף שרובן ככולן לא נכונות או לא מדויקות. תפקידו של המבקר הוא לבקר במקרה של חשש זה או אחר. באופן טבעי, אם עשינו כמה טעויות — נשמח לתקן אותן".

המבקר העביר בעניינך חומרי ביקורת ליועץ המשפטי לממשלה, וטען שיש היבטים פליליים לכאורה בהתנהלותך.

"אני ניזון מהתקשורת בדיוק כמו כל אחד אחר. לא התבקשתי להגיב על אף טענה אישית".

היועץ המשפטי לא היה בקשר אתך?

"אף גורם משטרתי או משפטי לא היה אתי בקשר".

אז מדוע אתה לא מבקש מהיועץ הגנה על שמך ועל מעמדך?

"אני לא מרגיש שמפריעים לי. כל אחד עושה את תפקידו. אנחנו חיים במדינת חוק, והאמת תנצח".

"לא אמור להיות לי גיבוי פוליטי"

ספק אם יש תקדים למציאות שבה פקיד ממשלתי נתון תקופה כה ממושכת למסכת של איומים פוליטיים מפורשים ומשתמעים — כמו זאת שבה נתון יוגב בשנתיים האחרונות. ספק גם אם היה פקיד ממשלתי, כמו יוגב, שסביב תקינות מעשיו הוגשו תלונות בהיקף כזה בעוד שהוא ממשיך לכהן בתפקידו.

יוגב, יש להזכיר, רחוק מתדמית הפקיד השקט. מאז ומתמיד משך אש, בין אם בנסיבות חיוביות ובין אם שליליות. כהונותיו בשירות הציבורי (הממונה על התקציבים באוצר, ראש המועצה הכלכלית ויו"ר דירקטוריון רכבת ישראל) לוו בסערות תכופות. גם בעסקיו הפרטיים לא ידע שקט — בין אם בתקופתו כמנכ"ל בזק בינלאומי, ובייחוד לנוכח קריסת חברת טכנולוגיות המים שלו, וייטווטר.

יוגב לא התכוון לשקוט על שמריו גם בתפקידו כמנהל רשות החברות הממשלתיות, שלו מונה בידי שר האוצר הקודם יאיר לפיד. ואמנם, הוא הקים מרבצה את הרשות החלשה והמנומנמת, לאחר שנים שבהן היתה עסוקה בעיקר בעצימות עין. יוגב הצעיר את שדרת הניהול ברשות, שיקם את מעמדה השפוף והחזיר את כושר ההרתעה שכה נחוץ לרגולטור שאחראי על 60 אלף עובדים ב–100 חברות ממשלתיות, שמגלגלות מדי שנה 70 מיליארד שקל.

התפנית הפוליטית אירעה לפני שנתיים. יוגב ולפיד בישרו אז על כינונה של "נבחרת הדירקטורים" — מסלול מינויים חדש לדירקטוריונים בחברות הממשלתיות, שנועד להפסיק את הנוהג של מינויי מקורבים פוליטיים ולהחליפו בהליך מכרזי שקוף ואובייקטיבי יותר. היתה זו הכרזת מלחמה, לא פחות, על מרכזי המפלגות הגדולות, ובראשן הליכוד. הפקעת היכולת "לשלם" לפעילים פוליטיים באמצעות מינויים בחברות הממשלתיות היתה גורמת לפגיעה אנושה בכוחם הפוליטי של השרים.

התוצאה היתה סדרה של התנכלויות לא ענייניות כלפי יוגב לצד החרמתו המקצועית. אלא שלאורך זמן החלה ההתרסה כלפי יוגב להציף גם טענות קשות בדבר התנהלות לא תקינה לכאורה, לרבות טענות לקידום מקורבים מטעמו, התערבות פסולה במכרזים וניגודי עניינים.

מבלי לפסוק בשאלה מי צודק — יוגב או מבקריו — מוזר שלנוכח עוצמת הטענות המוטחות בו, ובייחוד לנוכח תוכנן, איש בממשלה או ברשויות החוק לא אזר עד כה אומץ לפטר את יוגב, או לחלופין דאג לגבותו ולנזוף באלה שפוגעים בעבודתו.

במציאות האבסורדית שנוצרה ממשיך יוגב לתפקד כאחד הרגולטורים הבכירים במשק ולכהן באחת המשרות הרגישות מבחינה כלכלית ופוליטית — שעה שהדרג הפוליטי חובט בו ללא הרף, המפוקחים שלו קוראים עליו תיגר ואילו אנשי החוק ממלאים פיהם מים ולא מתערבים, לכאן או לכאן.

שר הרווחה, חיים כץ
אלכס קולומויסקי

ספק אם אדם אחר היה שורד במעמד זה ולו דקה. אלא שיוגב — יעיד כל מי שפגש בו — קורץ מחומר אחר, לחיוב ולשלילה. כך, יש שמכנים את יוגב מחרחר ריב, שפועל בחסות אינטרסים תת־קרקעיים עלומים ולא מפספס הזדמנות להתכתשות. לעומתם, יש הטוענים כי הוא ניחן באומץ ציבורי ("אין לו אלוהים"), וכי את האש הוא מושך מכיוון שהוא לא נרתע מנגיעה במורסות המסוכנות ביותר ("למי עוד היו ביצים להעיף את חיים כץ מהתעשייה האווירית?").

"כשמובילים לשינויים משמעותיים יש לא מעט גורמים שכועסים, לא רוצים, או שפשוט לא מתאימים להם השינויים", אומר יוגב בראיון ל–Markerweek. "לעומתם, יש רבים אחרים שמריעים ושמחים. בסוף, צריך להסתכל על טובת הכלל ועל טובת המדינה".

מהי טובת המדינה?

יוגב: "יזמתי הרבה רפורמות בשירות הציבורי, אבל במקרה של החברות הממשלתיות, הרפורמה במינויים היא אולי הגדולה ביותר, כי היא לא עוסקת רק בחברת החשמל, רק בנמלים או רק ברכבת ישראל — אלא במערכת כולה. זה שינוי שיש לו השלכות אישיות גדולות מאוד, כי העוגן המרכזי הוא הניסיון למנוע מינויים פוליטיים, למנוע מינוי דירקטורים שאינם המנוסים והמתאימים ביותר, ובמקום זאת ליצור מציאות שבה דירקטורים מתמנים מתוך נבחרת שגובשה במכרז פתוח ומבוקר. סוג כזה של שינוי מקומם עליו הרבה מאוד אנשים שנהנו מהמציאות הקודמת, שרוצים להחזיר את מצב העניינים לאחור — ולעתים גם לא בוחלים בשום אמצעי כדי להחזיר את המציאות אחורה".

אתה מתכוון לשר כחלון, שתקף אותך מעל הבמה בכנס הרשות השנתי שאירגנת בינואר?

"זה היה בפירוש אירוע לא נעים, מאוד מפתיע ולא מובן. אני מצטער שזה קרה, אבל בסופו של דבר באתי לתפקיד הזה בידיעה שאשלם מחיר בדמות השמצות ופרסומים שליליים".

אתה רומז לכך שהמתקפה באה בעקבות פסילת דירקטורים שהיו מקורבים לשר?

"הופתעתי מהדברים, ואני לא מבין אותם עד היום".

עד כדי כך אין לך אמון בשרים? נבחר ציבור לא יכול למנות דירקטור מקצועי על בסיס ענייני?

"צריך מערכת מקצועית שתסייע לשר. עובדה שהשרים מינו עד כה 200 דירקטורים משורות הנבחרת, ועובדה שכשנותנים להם את השירות — הבחירות סבירות. לרוב, הבעיה היא הלחצים הלא ענייניים שמופעלים על השרים בכל הנוגע למינויים, ולאו דווקא חוסר הרצון של השר להביא מינוי טוב. לפעמים זה הקושי של השר לעמוד בלחץ למנות פלוני שאולי הוא טוב, אבל לא מתאים למשימה הנדרשת בחברת החשמל או ברכבת ישראל. בשנה וחצי שלפני כינון הנבחרת פסלה ועדת המינויים בשירות הציבורי שליש מהמועמדים שהגישו לה השרים לדירקטוריונים, שרבים מהם הפגינו רמת מקצועיות לא מספקת. כיום הוועדה פוסלת רק 3%".

מצד שני, טוענים כי בנית נבחרת בצלמך: "לבנה", תל אביבית, מדושנת. תנאי הסף שהכתבתם מאפשרים כניסה רק למיליה העסקית שבה כולם מכירים כולם, והתוצאה היא חתך הומוגני מאוד.

"לראשונה, מחצית מהדירקטורים שמונו הן נשים ו–10% מהמינויים הם של בני מיעוטים. שנית, לשליש מהנבחרת הנוכחית אין בכלל ניסיון קודם בדירקטוריונים. שלישית, לפי חוק חברות ממשלתיות צריכות להיות מאוישות על ידי האנשים המתאימים ביותר לנהל אותן. לכן דירקטור חייב להיות מנוסה, עם השכלה רלוונטית, ואם האפליה הקיימת בשירות התעסוקה גרמה לכך שרוב העסקים ממוקמים בגוש דן — אז זאת הסיבה שרבים מהמועמדים תל אביבים, ולא רשות החברות גרמה לכך. אכן, בנבחרת הראשונה שגייסנו היה פרופיל עסקי דומיננטי מאוד, אבל בסבב הנבחרת השני יצאנו עם פרופילים אחרים — של התמחויות בתשתיות, בזירה הביטחונית והחברתית.

"בנבחרת הקרובה, שהליכי הגיוס עבורה יפורסמו בקרוב, ישולבו קריטריונים שבנתה ועדה ממשלתית לשילוב אוכלוסיות נוספות — שהמליצה לנו על שילוב בעלי מוגבלויות ויוצאי העדה האתיופית. גם את זה נעשה בצורה מכרזית שקופה. נאתר את המועמדים הטובים ביותר באותן אוכלוסיות מודרות — ועדיין 80%–90% מהדירקטורים יהיו חייבים להיות הכי טובים ומתאימים".

ואולי הסיבה לכינון הנבחרת היא פוליטית? אולי שימשת חייל של לפיד במהלך מתוחכם לפגיעה בכוחו של מרכז הליכוד?

"אחת לכמה שנים אני מקדיש את מרצי לטובת המגזר הציבורי, ומעולם לא הייתי בעל מעורבות פוליטית כלשהי. גם כשעבדתי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו היו טענות שפעילותי מוטה לצדו, וכיום הטענות הן לצד האחר. התפקוד שלי ושל הרשות הוא לגמרי מקצועי, וברור שיש פה אג'נדה מרכזית להפסקת המינויים הפוליטיים ולהפסקת תרבות הג'ובים, גם אם יש מי שטוען שזה תואם את האינטרס של מפלגה פוליטית כלשהי".

מדוע באמת ראש הממשלה לא יוצא להגנתך, ולמעשה הפקיר אותך בהליך ההדחה שיזם כחלון?

"אני רגולטור עצמאי לגמרי, ולא אמור להיות לי גיבוי פוליטי מאף אחד".

יצא לך לדבר עם נתניהו על נבחרת הדירקטורים?

מנכ"ל מקורות, שמעון בן-חמו
אמיל סלמן/ג'יני

"לא. בשנה האחרונה לא יצא לי לדבר עם אף גורם פוליטי על נבחרת הדירקטורים. היא כבר עובדה קיימת".

"הרמה המקצועית של פקידי הממשלה השתפרה"

ברקע הטענות על הרכבה של נבחרת הדירקטורים, אין ספק כי הליך הבחירה המקצועי, הדרתם של מינויים פוליטיים מובהקים — וכן הגברת מעורבותה של רשות החברות בדיונים — כבר נושאים פרי. שלטון הוועדים בנמל אשדוד ובחברת החשמל מתרופף, במקורות ובמעצ דורשים הדירקטורים מההנהלות הסברים ותוצאות, וגם בדואר ובעמידר החלה חשיבה עסקית ושירותית יותר.

בה בעת, מלווים שינויים ניהוליים אלה בטענות הדרג הפוליטי וראשי כמה מהחברות, שלפיהן יוגב מנסה להשתלט בעצמו על החברות הממשלתיות, ונכנס לנעליהם של מקבלי ההחלטות — אף שהוא פקיד לא נבחר.

"תפקידה של הרשות לפי חוק הוא לשמש פונקציית הבעלות על החברות הממשלתיות. הרשות היא הגורם המקצועי שאמור לפקח על החברות, וגם לסייע ולייעץ לדרג הפוליטי — בכל הקשור אליהן", משיב יוגב לטענה.

לייעץ זה בסדר. אבל אתה מתערב לעתים בהחלטות ניהוליות ועסקיות, וגם רוצה להחליט מי ימונה לדירקטור, להיכן ימונה, ומי לא ימונה.

"בטווח הארוך ראוי שגורם מקצועי־מינהלי יהיה אחראי על תהליך המינויים כולו, בפיקוח ועדה ציבורית, אבל המצב כיום אחר. גם כך, 200 הדירקטורים שכבר מונו לתפקידם משורות נבחרת הדירקטורים נבחרו על ידי שרים. אנחנו לא בחרנו אף אחד מהם, לא ניסינו לבחור — וגם לא יכולים לבחור".

טוענים שאתה שולט בתהליך, כלומר מסוגל לפסול מאחורי הקלעים כל מועמד שלא לרוחך.

"הטענה אפילו לא קרובה לנכונה. נכון שתהליך המינויים רגיש, וכשמקבלים תלונות אז בודקים אותן, כי זו חובתנו. אבל האנשים אצלנו נקיים, לא חושדים בהם במניעים לא כשרים, ודאי שוועדת המינויים, בראשות השופטת בלהה גילאור, בודקת הכל באופן מלא. אפשר לטעון לשיקולים זרים בכל מהלך שתעשה, אבל מדובר כאן במערכת שלמה — ולא בעניין פרסונלי".

ואולי הבעיה היא שכל המנגנון הזה הוא one man show. בלעדיך הוא לא מתקיים, וביום שלא תהיה, הוא יקרוס.

"הרמה המקצועית והערכית של פקידי הממשלה השתפרה בעשור האחרון. הקושי הוא באומץ האישי ובגיבוי. המהלך של נבחרת הדירקטורים מנוהל על ידי שבעה־שמונה עובדים שפועלים בשקיפות, תחת בקרה, מתועדים, ואני חושב שעובדה זו — לצד ההצלחה בתפקוד החברות — יאפשרו לנבחרת להמשיך לאורך זמן".

זאת לא טעות שהנבחרת לא עוגנה בחוק — ולכן מעמדה רעוע?

"אני מסכים וחושב שצריך לשנות את החוק".

למה זה לא קרה עד היום?

"אני מקווה שאספיק עוד בקדנציה שלי להגיש הצעה לשינוי מהותי בחוק החברות הממשלתיות, ולהביא לשינוי דרמטי שבעקבותיו השרים לא ימנו דירקטורים — וגם לא יאשרו מנכ"לים ויו"ר דירקטוריון. הנבחרת פועלת כיום מתוקף החוק הנוכחי, ואין צורך לשנות אותו. בעתיד יצטרכו לשנותו, כי זה מה שנהוג בעולם המפותח — שרים לא מעלים על דעתם להיות מעורבים במינויים מקצועיים.

"ככל שהדירקטוריון יהיה חזק ומקצועי יותר, כך נצטרך פחות בקרות ביורוקרטיות. הטענה ששרים צריכים למנות מישהו שיש לו היכרות עמו כדי לסמוך עליו היא אבסורד. שרי הביטחון ממנים לאלוף פיקוד צפון מקורב שהם יכולים לסמוך עליו? הדירקטורים הם הפיקוד העסקי על החברות, שהן הגוף הכלכלי הכי חשוב במדינה".

היו מגעים לפרישתך מרצון, בתמורה לעיגון הנבחרת בחקיקה?

"לא רוצה להתייחס למגעים שהתקיימו לפני חודשים ארוכים".

תסכים לדיל כזה?

"אני נמצא ברשות החברות כדי להשלים את הרפורמה ולהמשיך בהליך ההתמקצעות בחברות הממשלתיות. ככל שאצליח להשיג הישגים משמעותיים לטווח הארוך — כמובן שזה חשוב יותר מכל דבר. אני לא מעריך שאוכל להגיד לפני תום השנה הקרובה שהשגתי את ההישגים המספיקים כדי להגיד ש'זהו, עשינו את השינוי — אפשר לסיים את התפקיד טרום הזמן".

"שימוש נלוז באיומים ובלחצים"

לפני שבועיים געשו שוב הרוחות בעקבות פרסום מכתב תלונה ששיגרה מקורות נגד יוגב. החברה סירבה לשתף פעולה עם ביקורת חקירתית שאמורה היתה להיפתח בחברות הבנות שלה — בהוראת יוגב. לטענת מנכ"ל מקורות שמעון בן חמו, שבעצמו כיהן לפני כעשור בראשות רשות החברות, הליכי הביקורת הופעלו על ידי יוגב מטעמים פסולים לכאורה ולא ענייניים. זאת, בין היתר, לאחר שנכשל באישור הנפקת האג"ח במקורות ולאחר שסירב לדרישת יוגב להתפטר מתפקידו.

במכתב ששיגרה ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה האשימה מקורות את יוגב בנקמנות. זאת, לאחר שהעבירה חומרים מפלילים לכאורה על יוגב מחשש כי הפר את הסדר ניגוד העניינים שעליו חתם, ולחץ על בן חמו לפעול לטובת עסקיו הפרטיים. יוגב כינה את הדברים "שורת השמצות, שקרים ודברי כזב" — ואף איים בתביעת לשון הרע.

"אנחנו מורגלים בהתנגדויות לבדיקות ובשימוש נלוז בלחצים ובאיומים כנגד ביצוע הבדיקות — אבל כשליחי ציבור וככאלה הממונים על תפקודן התקין של החברות אין בדעתנו לוותר בעניין זה", אומר יוגב, ומוסיף בחיוך ציני: "באופן מקרי, בכל עת שאנחנו נכנסים לבדיקה במעוזי התנגדות, צצות נגדי כל מיני האשמות מופרכות ומספר האחיות שלי גדל. כמובן שאלה לא הרתיעו ולא ירתיעו אותי מלעשות את העבודה החשובה של ביעור החברות הממשלתיות מפוליטיזציה ומכל מיני סוגים של 'מקורביזם'".

למרות דבריו העקרוניים, טענות על אגרסיביות שהפגין של יוגב אינן חדשות. תלונות על מעורבותו התמוהה בפעילות החברות שכפופות לו ועל שימוש בסמכותו כדי להפעיל לחץ על המנכ"לים הועלו בעבר גם מכיוונן של חברות נמל חיפה, אשדוד, נ.ת.ע והתעשייה האווירית.

"חלק מהשינוי המשמעותי ברשות הוא הפיכתה לפונקציית בעלות שבאה לסייע לחברות בניהול עסקיהן", מסביר יוגב את התנהלותו. "מה שאתה מתאר הוא התעקשות על ניהול תוכניות עבודה, דחיפה לתוכניות התייעלות ודאגה לניקיון תהליכים במקום שבו קיים חשש כי התנהלו באופן לא ראוי. זהו תפקידה המסורתי של רשות החברות".

מינית בודק כדי שיבחן את דרישות הצבע של הקרונות במכרז של הרכבת הקלה בגוש דן. זה תפקידה של רשות החברות?

"כלי משמעותי של הרשות בתפקודה כפונקציית בעלות הוא לבצע ביקורות במקומות שבהם יש חשש שהתהליך התנהל בצורה לא נכונה — ועצם הבדיקה לכשעצמו יכול להבטיח מניעה של הישנות תהליכים לא תקינים. אין ספק שהתהליך במכרז הקרונות של נ.ת.ע היה לא תקין, ואין ספק שבכלים שלנו היינו צריכים לערוך ביקורות — אולי אף מוקדמת יותר. וכשאתה עורך ביקורת המבקר נכנס לפרטים שאינם חשובים לכשעצמם, אלא אם הם מצביעים על כיוון לא נכון.

"רשות החברות עורכת ארבע־שש ביקורות עומק בשנה, בתחומים שבהם עולה חשש. קח למשל את חברת נתיבי ישראל (מעצ, א"ב). המעורבות הפעילה שלנו, עד כדי העברת מנכ"ל מתפקידו, היא שהביאה לפתיחת החקירה המשטרתית בה. עיקר התפקיד של הרשות ביום־יום הוא לא המינויים — אלא בתפקוד החברות".

גם בחברת החשמל, שהעסיקה אותך בעבר, תועדה שחיתות במכרזים. ואולם שם אתה נמנע מעריכת ביקורת.

"זה שייך לעולם שיקול הדעת שלנו. ערכנו ביקורת בחברת הסיבים של חברת החשמל, ערכנו ביקורת במקורות ייזום ובקרוב נצא לביקורת חשובה מאוד בתעשייה האווירית. כמובן שבדיעבד אפשר לטעון שהיינו צריכים לבחור חברה אחרת, אבל אני חושב שבחברות האחרות כבר עובדים כיום בצורה נכונה יותר".

יש עדיין תחושה שהיכן שלא תשים אצבע בחברות הממשלתיות — תמצא משהו. המציאות הזאת תשתנה מתישהו?

"גם בחברות ענק שבמגזר העסקי המצב אף פעם לא מושלם. תמיד יהיו תופעות כאלה. השאלה היא מה המינון, ולאט־לאט זה ישתנה. זה לא נכון שהשחיתות פושה בכל מקום, והעבודה היא לנקות את הרובד השולי".

מדוע אנחנו לא עדים ליותר תוצרים מהיחידה המשטרתית שהקמת עם להב 433?

"בעבר היה פער עצום בין דו"חות ביקורת לבין תהליך פלילי שממוצה. אף אחד לא לקח דברים שהיו לא בסדר והעביר את הטיפול בהם הלאה. היום עושים הרבה, העבודה אינטנסיבית ברמה היומיומית, ואני יודע שצפויים עוד דברים. עצם הקצאת המשאבים ליחידה והתפישה שלפיה המגזר הזה לא פטור מהתמקדות משטרתית כבר יביאו לשיפור".

ומה לגבי ההרתעה? מתי מנהלים ושומרי סף בחברות הממשלתיות ישלמו מחיר על עצימת עין ועל מחדלים שברשלנות?

"מנכ"ל שעוצם עין לא צריך להיות בתפקידו. האם הטיפול בו אמור להיעשות בכלים פליליים? אני לא יודע לענות על השאלה. אבל ככל שמנכ"לים יהיו חזקים יותר ויקבלו גיבוי מהדירקטוריון שלהם — זה יקרה פחות, וניתן תשבוחות למי שלא עצם".

לאור הגשת כתב האישום נגד מנכ"ל נמל אשדוד לשעבר, שוקי סגיס, אפשר לומר שנפל דבר בנושא האחריות האישית של מנהלים בחברות הממשלתיות למעשים שנעשים תחת אפם, גם אם בחסות ועד עובדים?

"מנכ"ל שלא הצליח עסקית, או שפעל בניגוד לטובת החברה והחוק, צריך לשלם במשרתו. בדיוק בשביל זה יש דירקטוריון ורשות חברות. וללכת הביתה זה יותר חזק מכל תשלום בכיס".

אילו צעדים על הממשלה לנקוט כדי לרסן את כוחם של ועדי המונופולים הממשלתיים שפועלים להעמקת עיוותי השכר במגזר הציבורי ולפוליטיזציה שלו?

"המפתח להפחתת הפוליטיזציה, לאיזון כוח הוועדים ולממשל תאגידי נאות בחברות הממשלתיות טמון בהתמדה ביישום הרפורמה בחברות הממשלתיות ובהעמקת שילוב מועמדים מנבחרת הדירקטורים. לצד מינוי אנשי מקצוע וביצוע, שיהיו נחושים להתמודד עם האתגרים שיגיעו לפתחם, מנכ"לים עסקיים יידעו לגרום לכך שלאורך זמן, הוועדים יתמקדו רק בהגנה על זכויות העובדים".

"מקרה חיים כץ בתעש לא יחזור על עצמו"

אורי יוגב, לנוכח התנגדות הממשלה, האם נגוז החזון של הנפקת מניות מיעוט בחברות הממשלתיות לצורך העברתן לפיקוח רשות ניירות ערך?

"היערכות החברות להנפקת חוב ציבורי (אג"ח סחיר) היא כבר מהלך מקדים לתוכנית ההנפקות. אני מאמין שבסופו של דבר התוכנית תבוצע, אם כי בלוח זמנים ארוך יותר".

מתי יונפקו מניות נמלי חיפה ואשדוד?

"אני מקווה שהנפקת הנמלים תספיק להתרחש עוד לפני תחילת התחרות הענפית ב–2020. אני סבור שההנפקות האלה יעזרו מאוד לנמלים הממשלתיים להתמודד עם התחרות, אך עד שנגיע להסדרים שיאפשרו מצד אחד התייעלות ומצד שני רשת ביטחון סבירה לעובדים — לא נקדם את המהלך".

הפרטת תעש תצא בסוף לפועל?

"לצערי, המכרז תקוע כרגע. לאור מצבה של תעש והצורך האקוטי בהפרטתה, אני מקווה שבחודשים הקרובים אפשר יהיה להשלים את המכרז, לטובת החברה, עובדיה ולטובת משלם המסים. אני חושש שללא השלמת המהלך תתקשה תעש לממש את ייעודה ללא סיוע מסיבי של הממשלה ויהיה צורך בהעברת מאות מיליוני שקלים לצורך המשך קיומה".

לאחר קריסתו של מתווה הרפורמה הקודם בחברת החשמל, האם נדרשת בכלל רפורמה בחברה?

"אני חושב שרצוי להגיע להסדר שיאפשר שילוב של המשך התייעלות מהיר, גמישות העסקה, במקביל להוצאת תחנות הכוח הגזיות מהחברה. נכון שגם אם לא ייחתם הסכם רפורמה, הרפורמה האמיתית במשק החשמל כבר מתקיימת בפועל. יותר מ–30% מייצור החשמל כבר מיוצרים על ידי המגזר הפרטי, ובשנים הקרובות השיעור יעלה על 50%. ובכל זאת, אם לא ייחתם הסכם רפורמה, התהליך ועוצמת ההתייעלות יימשכו תקופה ארוכה יותר".

רכבת ישראל התנפחה ללא שינוי מבני. אתה לא חושש מיצירת עוד שאלטר עוצמתי שמופקד בידי ועד מיליטנטי?

"איני סבור שרכבת ישראל התנפחה. כיום החברה יעילה למדי, וההוצאות גדלו בקצב נמוך מהצמיחה שלה. הדרך הנכונה להתמודד בעתיד עם החשש שהעלית היא חברי דירקטוריון חזקים והנהלה אמיצה, בצד רגולציה נחושה".

ומה לגבי נתג"ז, שעובדיה מורידים בימים אלה את השאלטר ומונעים חיבור צרכנים לגז?

"בכל מדינה, ובמיוחד בישראל, יש מונופול טבעי בתשתיות. הדרך לצמצם את הסיכונים הכרוכים בגופים חזקים מדי היא לצמצם את מרחב הפעילות ותחום המונופול הטבעי, ולנהל את הגופים האלה באופן מקצועי ומקצועני, בלתי תלוי ושקוף. ואכן, במקרה של נתג"ז החברה מנוהלת היטב ופועלת אך ורק בתחום המונופול הטבעי".

מי אמור לשלם את מחיר הבור התזרימי במקורות ייזום?

"בחודשים האחרונים חל שינוי משמעותי בניהול ובמיקוד של החברה, בין היתר, הודות לדו"ח הביקורת החשוב שהזמנו. כיום מקורות ייזום ממוקדת בייצוב פעילות מתקן ההתפלה באשדוד ובהשלמת המחלוקות הכספיות הקשורות בו — ורק אז תחזור לפיתוח עסקי בשווקים הבינלאומיים בצורה מקצועית ונכונה. אני מעריך שהחוב התזרימי אינו משמעותי מאוד ביחס להיקף פעילות מקורות כולה, ומשוכנע שנצליח לפתור אותו מבלי להשפיע על תעריף המים".

האם שר הביטחון אביגדור ליברמן יצליח למנות את שלושת מקורביו ליו"רים בתעשיות הביטחוניות?

"אני מעדיף להתייחס לעניין העקרוני ולא למועמד כזה או אחר. אין לי דבר וחצי דבר עם המועמדים, אלא אני מחויב להליך הנבחרת המקצועי הכולל עמידה בקריטריונים ובראיון מקצועי אישי. הרשות נחושה לשנות את מבנה הדירקטוריונים של החברות ולהופכם ליותר מגוונים, מיומנים ומונחי ניהול עסקי, ולצורך כך הקמנו את נבחרת הדירקטורים שפועלת בהצלחה עצומה כבר שלוש שנים ומשנה מהיסוד את דרך הניהול והפיקוח של הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות. במידה שהמועמד הוא בעל זיקה פוליטית לממנה, עליו להיות גם בעל כישורים מיוחדים. אין כאן עניין אישי, אלא דאגה לאיכות הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות, למקצועיותם ולעצמאותם".

מדוע התנגדתם לכהונה בו־זמנית של יאיר שמיר כיו"ר בנת"ע ובתעשייה האווירית?

"ההחלטה לפסול את הבקשה התקבלה על ידי הוועדה לבדיקת מינויים (ועדת גילאור). עמדת הרשות היתה שלאור ריבוי המועמדים המצוינים, והצורך להתמקד ולהתמחות ולהקצות הזמן הנדרש לחברה אין מקום למינוי דירקטור ביותר מחברה אחת".

מה עשיתם כדי למנוע הישנות מקרה כמו של השר חיים כץ בתעשייה האווירית?

"פירסמנו חוזר שלא מאפשר חופשה ללא תשלום לתקופות ארוכות. כל החברות הגדולות אימצו את החוזר ולכן אני מקווה ומניח שמקרה דומה לא יחזור על עצמו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#