השנה הראשונה של הרפורמה בבריאות הנפש: יותר מטופלים, לא מספיק טיפולים לאדם - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השנה הראשונה של הרפורמה בבריאות הנפש: יותר מטופלים, לא מספיק טיפולים לאדם

המספרים של הרפורמה בבריאות הנפש נחשפים: הכללית עדיין לא הגיעה ליעד המספרי, אך מטופליה מקבלים טיפול ציבורי מלא ■ מכבי עברה את היעד, אך כרבע ממבוטחיה מטופלים במסלול בתשלום ■ סוגיה מרכזית שעדיין לא קיבלה מענה מלא: זמן ההמתנה לתורים

3תגובות
מחלקת יום פסיכיאטרית בבית החולים איכילוב
אסף עברון

כ-15 חודשים חלפו מכניסתה לתוקף של הרפורמה בבריאות הנפש, שמעבירה את האחריות על התחום לקופות החולים. האם הרפורמה עמדה ביעדיה? לבקשת TheMarker העביר משרד הבריאות מארבע קופות החולים את הנתונים לגבי מספר המטופלים, גילם, מספר הטיפולים למטופל ומסלולי הטיפול השונים. זאת הפעם הראשונה שמתפרסמים נתונים כה מפורטים על שנתה הראשונה של הרפורמה (יולי 2015-יולי 2016), והם משקפים תמונה מורכבת שכוללת הישגים לצד נקודות מהותיות לשיפור.

לרפורמה, שיצאה לדרך לאחר עשור וחצי של מאבקים קשים בעד ונגד, היו כמה מטרות־על, כשהראשונה היתה הגדלת המימון והכיסוי הציבורי בתחום בריאות הנפש - שהיה עד אז כמעט מופרט עם שני שלישים מימון פרטי; הגדלת הנגישות למערכת בריאות הנפש באמצעות הרחבת פריסת המרפאות; והסרת הסטיגמה מעל התחום בעיקר באמצעות ביטול ההפרדה בין הטיפול בגוף ובנפש בקופות החולים.

לרפורמה נקבעו גם כמה יעדים כמותיים: הגדלת מספר המטופלים במערכת הציבורית ל-2% מכלל הילדים המטופלים ו-4% מהבוגרים, וכן ממוצע של 12 פגישות טיפוליות בשנה לילד ו-9 למבוגר. לגבי אורך זמן ההמתנה לקביעת התורים, אולי הבעיה המרכזית של התחום, לא נקבע עד היום יעד ברור.

לא כל הקופות עומדות ביעד משרד הבריאות

ערב הרפורמה הוגדר כי היעד הוא להגיע לשיעור מטופלים של 2% מאוכלוסיית הילדים והנוער, ו-4% מהמבוגרים מבוטחי קופות החולים. זאת, בתוך שלוש שנים מתחילת הרפורמה. לפי נתוני משרד הבריאות, אפשר להגיד כי באופן כללי היעד הזה הושג: בשנה הראשונה לרפורמה טופלו במערכת הציבורית 220,309 מטופלים מבוגרים, שהם כ-4% מהאוכלוסייה הבוגרת, ו-62,504 מטופלים ילדים ובני נוער, שהם כ-2.23% מציבור הילדים והנוער בישראל. בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2015-2014, מדובר בגידול של כ-30 אלף מטופלים במערכת בריאות הנפש הציבורית כולה.

ואולם כשבודקים את קופות החולים השונות, מגלים כי קיימת שונות רבה ביניהן מבחינת עמידה ביעד של מספר המטופלים: קופות החולים מכבי ומאוחדת עמדו ביעד ואף עברו אותו באופן ניכר: כך, למשל, 5.32% ממבוטחי מכבי המבוגרים ו-5% ממבוטחי מאוחדת המבוגרים, וכ-2.9% מהילדים והנוער המבוטחים בשתי הקופות מטופלים כיום במערכת בריאות הנפש. בלאומית כמעט השיגו את היעד עם 3.95% מהמבוגרים ועברו אותו עם 2.6% מהילדים. מנגד, שירותי בריאות כללית, קופת החולים הגדולה בישראל, עדיין לא הגיעה ליעד: 1.6% מכלל הילדים והנוער המבוטחים בקופה מטופלים במערכת בריאות הנפש הציבורית, ו-3.14% בלבד מכלל המבוטחים המבוגרים.

בריאות הנפש - הפער במספר פגישות הטיפול בין הקופות והמסלולים נתונים שנתיים

לדברי עידית סרגוסטי, רכזת תחום בריאות הנפש בארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, "היעד שהמדינה הציבה של 2% מהילדים ו-4% מהמבוגרים היה מלכתחילה נמוך מדי, וברור שבפועל יותר אנשים יצטרכו טיפול. הנתונים לגבי מכבי ומאוחדת כיום, שנה לרפורמה, משקפים זאת".

כללית מובילה במספר הטיפולים למטופל

ואולם אין להסתפק במספר המטופלים לבדו. שאלה נוספת שמתבקשת היא מהי איכות הטיפול שהמטופלים מקבלים? מדד אחד לבחינת איכות הטיפול הוא מספר המפגשים שמקבל כל מטופל במערכת. כשבוחנים מקרוב את הנתונים של ארבע קופות החולים, מסתבר שקיימים הבדלים רבים במספר הטיפולים שמקבלים המטופלים בכל אחת מהקופות.

ברפורמה נקבע כי יעד הטיפולים הרצוי הוא 12 ביקורים בשנה לילדים ו-9 למבוגרים. המספר נקבע לפי צילום מצב של היקף הטיפולים במרפאות הממשלתיות, ערב הרפורמה. אלא שלפי הנתונים העדכניים שהעבירו הקופות למשרד הבריאות, הן עדיין רחוקות מאוד מלהגיע ליעד הזה.

המסלול העוקף של המטפלים העצמאים

במרפאות של מכבי, למשל, מקבלים הילדים 4.23 טיפולים בשנה בממוצע והמבוגרים מקבלים 3.34 טיפולים - מספר נמוך בהרבה מהיעד. במרפאות של מאוחדת ולאומית מספר הטיפולים למבוטח נמוך אף יותר: קצת יותר משלושה טיפולים בממוצע לילד ו-3.2 למבוגר. ואילו בכללית מספר המפגשים למטופל גבוה משמעותית: 8.62 מפגשים בממוצע לילדים ונוער, ו-7.1 למבוגר - מספר נמוך מהיעד אבל גבוה יותר לעומת הקופות האחרות.

הנתונים מצביעים על כך שמדובר בשקלול תמורות ("טרייד-אוף") בין מספר המטופלים לבין כמות הטיפולים שכל אחד מהם מקבל: בכללית שיעור המטופלים ביחס ליעדי הרפורמה הוא נמוך - ולכן כל מטופל מקבל מספר רב של טיפולים. בקופות החולים האחרות מספר המטופלים גבוה בהרבה - אך כל מטופל זכאי לפחות מפגשים טיפוליים.

מסלול המטפלים העצמאים: נוח אך יקר

הרפורמה יצאה לדרך עם מסלול ייחודי שלא קיים בתחומי רפואה אחרים בקופות החולים: מסלול המטפלים העצמאים. לפי מסלול זה, מטופל שירצה בכך, יוכל ליצור קשר עם מטפל עצמאי (פרטי) שעובד במרפאתו הפרטית ויש לו הסכם עם הקופה - בעבור תשלום הנמוך בהרבה ממחירי השוק. עם זאת, התשלום עדיין יהיה יקר בהרבה מתשלומי ההשתתפות העצמית שמקובלים בסל הציבורי - 133 שקל למפגש. כמו כן, המסלול אינו פרטי לגמרי - מבוטח שבוחר בו נדרש לעבור אבחון כמו שאר המטופלים, כתנאי להתחלת הטיפול. אך הוא יכול לבחור את המטפל, ולהיפגש עמו גם במרפאתו הפרטית.

בריאות הנפש - האם הקופות עומדות ביעד משרד הבריאות? שיעור המטופלים מבין מבוטחי הקופה

שאר המטופלים, שמקבלים את הטיפול במערכת הציבורית - במרפאות של הקופות, מרפאות חוץ בבתי חולים או על ידי עמותות - משלמים השתתפות עצמית רבעונית בגובה של כ-30 שקל לרבעון.

המסלול ה"חצי־פרטי" נוצר כדי לאפשר למבוטחים לקבל מענה שלא במסגרת מרפאה ייעודית, ולהרחיב את היצע המטפלים לציבור במחירים נמוכים מהמגזר הפרטי. עם זאת, המסלול עורר חשש בקרב גורמים במשרד הבריאות ובמערכת בריאות הנפש, מחשש שקופות החולים ישתמשו בו כצינור להסטת מטופלים מהמערכת הציבורית למערכת הפרטית־למחצה כדי לחסוך בעלויות.

כעת מתפרסמים בראשונה נתונים על היקף השימוש שעושים המבוטחים והקופות במסלול. הפערים בין הקופות ניכרים: יותר מרבע (27%) מהילדים מבוטחי מכבי שמטופלים בבריאות הנפש, עושים זאת דרך המסלול של המטפלים העצמאים. זאת, לעומת שיעור זניח של 1.57% מילדי הכללית. במאוחדת ובלאומית השיעור הוא 13.9% ו-9.7% בהתאמה. גם בקרב המבוגרים, מכבי מובילה בשיעור המטופלים דרך המסלול העצמאי (חצי־פרטי) עם 15.3% מהמטופלים לעומת 2.5% בלבד מהמבוגרים המטופלים בכללית.

"משרד הבריאות עוקב אחר נושא זה, ובוחן את ההשפעות שיש למסלול המטפל העצמאי על כלל המערכת", נמסר ממשרד הבריאות. "יש להדגיש שהמשרד הנחה את הקופות להציע טיפול פסיכותרפי לפי צורך קליני לכל אחד ללא תשלום, במסלול הציבורי הרגיל כברירת מחדל. המסלול העצמאי נועד למי שדורש זאת, למרות האפשרות לקבל טיפול חינם, מסיבות שונות, כגון נוחות - למשל טיפול בקליניקה של המטפל". עוד נמסר מהמשרד כי "הוא לא יאפשר מדיניות של הסטת תורים למסלול העצמאי והקופות נמצאות תחת בקרה רציפה בנושא זה. כמו כן, המשרד שוקל אפשרויות שונות להתייחסות לסוגיה זאת, כגון שינוי במנגנון ההשתתפות העצמית".

באשר למכבי, נמסר מהמשרד כי "המסלול של המטפל העצמאי משמעותי בקופת חולים מכבי, אך יש לזכור כי עוד טרם הרפורמה ניתן במכבי שירות זהה בעלות דומה, וההשוואה בין מספרי המטופלים במסלול לפני ואחרי הרפורמה לא מצביעה על גידול משמעותי בהיקפו".

לדברי סרגוסטי, "הכוונה היתה שהמסלול העצמאי יהיה משלים, קטן, ושולי יחסית למסלול הציבורי. כשמדובר ברבע מהמטופלים שמשלמים כסף מכיסם - זה כבר מטריד ובעייתי, במיוחד כשהמטופלים מקבלים במסלול זה הרבה יותר טיפולים מאשר במסלול הציבורי במרפאות הקופה".

זמן ההמתנה לתור - ארוך מהרצוי

בנוגע לסוגיה מהותית לבחינת הרפורמה - זמן ההמתנה לקביעת תור לטיפול נפשי - אין עדיין נתונים. בארגון בזכות אומרים כי למרות שיפור מסוים בהיבט זה, "זמן ההמתנה עדיין ארוך מדי, לעתים מספר חודשים, והיקף הטיפולים שהמטופלים מקבלים אינו מספק". לדברי סרגוסטי, "הדברים העיקריים שצריך לעשות בהמשך הם להגדיל את מספר אנשי הצוות במרפאות של קופות החולים כדי שגם בהן ניתן יהיה לתת יותר טיפולים, ולקצר את זמן ההמתנה לתורים".

במשרד הבריאות אומרים באופן כללי כי למרות הגידול במספר המטופלים, זמן ההמתנה מתקצר, אך "מכירים בכך שבמרפאות ובאזורים רבים זמן ההמתנה לטיפול נפשי עודנו ארוך מהרצוי למרות ההתקצרות שחלה, ורואים בנושא זה סוגיה מרכזית לטיפול, עתה משהרפורמה יצאה לדרך". כמו כן נמסר מהמשרד כי "המענה לכך ניתן בכמה מישורים, ובהם הרחבה נוספת של מערך השירותים שמפעילה כל קופה, בניית תשתית לשיתוף מידע אודות זמני ההמתנה בין מרפאות הקופות והמרפאות הממשלתיות וקביעת יעדים ומדדי איכות בנושא".

משירותי בריאות כללית נמסר: "סיכום השנה הראשונה לרפורמה מראה על גידול משמעותי במספר המטופלים בתחום בריאות הנפש בכל הארץ. במסגרת הרפורמה נפתחו בכללית 28 מרפאות חדשות לילדים ומבוגרים, בנוסף ל-18 שהיו קיימות טרם הרפורמה. ועד סוף 2017 יתווספו כ-17 מרפאות חדשות בפריסה ארצית בפריפריה ובמרכז.

"בנוסף נפתחו כ-100 נקודות שירות במרפאות הקהילה של אנשי מקצוע בבריאות הנפש, פסיכיאטרים ופסיכולוגים שמספקים טיפול ראשוני וייעוץ, ומשמשים גם כמענה להתייעצות לרופאי המשפחה - זהו שירות שמקיים את הערך המרכזי של שילוב בין גוף ונפש והסרת סטיגמות. מספר המגעים הגבוה למטופל בכללית מעיד על החשיבות שנותנים אנשי המקצוע שלנו לעומק הטיפול ולאיכותו מרגע פניית המטופל, האבחנה ועד יישום התוכנית הטיפולית. בשנה הקרובה צפויה הרחבה של מספר המטפלים בערוצים השונים כך שהנגישות תגבר באופן משמעותי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#