חניוני הענק שיוקמו בגוש דן: האם זה הפתרון לפקקים? - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חניוני הענק שיוקמו בגוש דן: האם זה הפתרון לפקקים?

המדינה מתכננת להקים חמישה חניוני "חנה וסע" חדשים סביב גוש דן, ואחד בכניסה לירושלים ■ אבל שישה מהחניונים שהקימה לקראת עבודות הרכבת הקלה בתל אביב נותרו מיותמים, ושלושה מהם כבר נסגרו

36תגובות
חניון "חנה וסע" במחלף שפירים
תומר אפלבאום

ההכנות למסע ההלוויה של שמעון פרס, לפני כחודש, נהפכו למקרה בוחן בענף התחבורה. צירים רבים בעיר נחסמו לתנועה, וכביש 1 לכיוון ירושלים נסגר לסירוגין עבור מצעד המשלחות הזרות לבירה.

הציבור שפקד את ארונו של הנשיא התשיעי ברחבת משכן הכנסת התבקש להחנות את הרכב ללא תשלום באחד משישה חניונים בירושלים ובפאתיה. מששת החניונים יצאו באופן תדיר שאטלים חינמיים אל הכנסת, ובחזרה.

50 אלף הישראלים שהגיעו להיפרד מפרס המחישו בצלו של האירוע הלאומי הטראגי גם את הפוטנציאל הקיים במערכי "חנה וסע" עבור ניוד יעיל של אנשים לאזורי ביקוש עירוניים, ואת היכולת לצמצם את השימוש ברכב פרטי בערים בזכות תכנון נכון וארגון יעיל - ובעלות נמוכה יחסית.

הרעיון אינו חדש כמובן. בישראל כבר פועלים חמישה חניוני "חנה וסע", שמהם יוצאים שאטלים או קווי אוטובוסים סדירים. תכליתם - להשאיר את כלי הרכב הפרטיים מחוץ לערים הצפופות.

משרדי התחבורה והאוצר מקדמים בימים אלה הקמה של שלושה חניונים נוספים בכניסות הצפונית, הדרומית והמזרחית לגוש דן - וכן בוחנים הקמה של שירות "חנה וסע" חדש גם בכניסה לירושלים.

מתחת לרדאר, גם עיריית תל אביב מקדמת בימים אלה תוכנית משלה להקמת שני חניוני "חנה וסע" עם שאטלים בשוליה הצפוניים והדרומיים של תל אביב: האחד, בין צומת מורשה למתחם התעסוקה המתפתח בקרית עתידים, והשני - שיוקם בעיר אזור, על כביש 44, לכיוון תל אביב.

מפת חניוני חנה וסע

היות שהטלת אגרת גודש אינה עומדת על הפרק - מטעמים פוליטיים ואחרים, הקמת חניוני שאטלים הם התקווה להוכחה שלתוך העיר הפקוקה אין טעם להיכנס עם מכונית, גם בלי "המקל" של אגרה. ואולם עד כה רק שניים מהחניונים הפעילים הצליחו, ואילו רובם נחלו כישלון חרוץ.

כך, למשל, באוגוסט האחרון החליטו משרדי התחבורה והאוצר לבטל את מערכי "חנה וסע" שהקימו שנה קודם לכן בגני יהושע ובחוף תל ברוך שבתל אביב וכן באצטדיון המושבה בפתח תקוה - בגלל היעדר שימוש.

שלושת החניונים הוכשרו זמן קצר לפני תחילת עבודות החפירה והתשתית בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, אז גיבשה המדינה תוכנית חירום להתמודדות עם פקקי הענק שצפתה שייווצרו בכניסות לתל אביב.

לציבור הוצע להשאיר את המכונית בחניון, בתשלום של 15 שקל ליום, ולנסוע חינם בשאטלים ייעודיים למתחמי התעסוקה בעיר ובחזרה. עד כה השקיעה המדינה כ–50 מיליון שקל בהפעלת השאטלים, ששירתו נוסעים ספורים בלבד מדי יום.

מדוע נמנעו הישראלים משימוש בשלושת החניונים? תלוי את מי שואלים. עמדת משרד התחבורה היא שהפקקים שנגרמו כתוצאה מהעבודות אינם חמורים דיים כדי לשנות את הרגלי הנסועה של המגיעים לעיר. מנגד, נשמעות טענות שלפיהן נבחרו חניונים במיקומים לא מתאימים, שנקבעו לפי זמינות ואילוצים של הרגע האחרון ולא לפי הצרכים התחבורתיים.

מה הטעם בשאטל שנתקע בפקק?

את החניון בתל ברוך, למשל, הוחלט להכשיר אף שאינו ממוקם לצד ציר תנועה מרכזי. הגעה אליו דרשה סטייה ממסלול הנסיעה הרגיל. החניון בגני יהושע הושמש ל"חנה וסע" אף שהגורמים המקצועיים העריכו מראש שהוא קרוב מדי ללבה של העיר, ולכן הנוסעים לתל אביב שהגיעו עד לגני יהושע העדיפו להמשיך עם המכונית עד ליעד הסופי.

במשרד התחבורה ובחברת נ.ת.ע הממשלתית העדיפו לפתוח "חנה וסע" בחניון בית העלמין בקרית שאול מטעמים תחבורתיים. אלא שמשרד הביטחון הערים קשיים להכשיר חלק מחניון בית העלמין הצבאי, אף שהוצעו כמה הסדרים מתאימים למקום.

חניון "חנה וסע" בראשון לציון
מוטי מילרוד

טענה אחרת שעלתה, בין היתר על ידי נ.ת.ע, היא שמערכי "חנה וסע" יעבדו רק אם ההסעות מהם למרכז העיר יעברו בדרכים בעלות העדפה לתחבורה הציבורית. מכיוון שלא נעשה כך, השאטלים עמדו בפקקים כמו כולם ולא היה בהם יתרון אמיתי עבור הנוסעים לעומת שימוש במכונית.

בעיה שלישית שעלתה סביב מערכי "חנה וסע" הכושלים היא מחיר השימוש בהם עבור הנוסעים. בעיריית תל אביב טענו בזמנו כי מחיר יומי של 15 שקל גבוה מדי ולא אטרקטיבי. בעירייה סברו כי נכון יותר היה להקטין את העלות למשתמש בשירות ואף להריצו בחינם לחודשים הראשונים כדי ליצור ביקושים. אולם יוזמות אלה נותרו על הנייר.

״חניוני 'חנה וסע' בישראל עובדים מצוין - אם הם משרתים את הנוסע ומקצרים עבורו את זמני הנסיעה", מסביר מנכ"ל ארגון צרכני התחבורה הציבורית "15 דקות", גיל יעקב. "לצערנו, חניוני 'חנה וסע' שהוכשרו לקראת עבודות הרכבת הקלה אינם עומדים בקריטריון הפשוט של קיצור זמני הנסיעה. השאטלים מהחניונים אל העיר תקועים בפקקים יחד עם עשרות אלפי כלי רכב פרטיים מכיוון שאין מהם נתיבים מהירים לתחבורה ציבורית. מרבית החניונים ממוקמים הרחק מצירי הנסיעה הראשיים המהירים, ולכן מחייבים סטייה ממסלול הנסיעה. כך, במקום לקצר את זמני הנסיעה - הם מאריכים אותם. זאת בנוסף לעלות הגבוהה של השימוש בהם".

לדברי יעקב: "למרות הצורך הברור בנתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית כבר משלבי התכנון של החניונים - טרם הוקצו נתיבים כאלה, ובנתיבים המעטים שקיימים אין כל אכיפה. הנהג הישראלי יעדיף את התחבורה הציבורית אם היא תהיה מהירה ויעילה. לשם כך צריך מאמץ משולב של משרד התחבורה, החברות הממשלתיות והעיריות השונות ברחבי גוש דן. עד שזה יקרה כולנו נתקע בפקקים".

20 אלף מכוניות מסביב לגוש דן

על הנחיצות של מערכי "חנה וסע", כשהם מתוכננים היטב, יעידו אלפי הנהגים החונים בחניון שפירים בחינם ומעדיפים תחבורה ציבורית בנתיב המהיר על פני נהיגה בפקקים בכניסה לתל אביב.

חניון "חנה וסע" בתל ברוך. מבוטל בגלל היעדר שימוש
עופר וקנין

הנתיב המהיר מצויד בכל הכלים לתמרץ אנשים להשתמש ב"חנה וסע": מיקום מרכזי (צמוד לכביש 1), חניה ונסיעה חינמית בשאטלים למרכזי תעסוקה בתל אביב וכמובן הנסיעה בנתיב עצמו שעוקפת משמאל את העומסים הקבועים בדרך הרגילה - בעוד את השירות מסבסדים נהגים פרטיים המשלמים 100-7 שקל לנסיעה יחידה בנתיב האגרה.

מבחינה זאת, החיסרון העיקרי ב"חנה וסע" בשפירים הוא מחסור במקומות חניה עבור משתמשים נוספים. החניון מסוגל להכיל כ-2,000 כלי רכב וכבר שנים שהוא עולה על גדותיו.

כדי לפתור את מצוקת החניה הוחלט על בניית קומה נוספת לחניון, שתכפיל את קיבולת המכוניות בשטחו. השטח התפעולי החדש שייוצר בחניון המשופץ יאפשר גם פתיחת קו שאטלים חדש, שייצא מהחניון בפאתי הכניסה הדרומית לתל אביב אל שדרות רוטשילד בעיר ובחזרה - ללא תשלום. עם זאת, בניית הקומה הנוספת תקועה יותר משנה בשל עיכובים ביורוקרטיים וסטטוטוריים.

בינתיים, משרד התחבורה יוזם הקמה של שלושה נתיבי אגרה בכניסות הצפונית, הדרומית והמזרחית לגוש דן, במתכונת דומה לזו שמיושמת בפרויקט הנתיב המהיר.

כל אחד מהנתיבים יכלול לפחות חניון "חנה וסע" אחד עם שאטלים לתל אביב. החניונים ימוקמו בגעש, במחלף מורשה, בראשון לציון (מחלף משה דיין) וככל הנראה גם באזור מחלף הסמוך לראש העין. כלקח שנלמד מהחניון בשפירים, החניונים החדשים ייבנו מראש עם שתי קומות. בסך הכל צפויים להיות מאוכלסים חניוני "חנה וסע" לתל אביב בכ-20-16 אלף מכוניות, שיקוזזו מהפקקים העירוניים ומחיפושי החניה האינסופיים.

בימים אלה מכין אגף התכנון במשרד התחבורה עבודה למיפוי כל האזורים שרצוי להקים בהם מערכי "חנה וסע", נוסף לחניוני הנתיבים המהירים. מהמשרד נמסר כי במסגרת העבודה ייבחנו הסיבות לכישלון של שלושת החניונים שנסגרו, לצד סקירת מערכים דומים הנפוצים מזה עשורים באירופה ובארה"ב. "המשרד יגבש קריטריונים שעל פיהם יוקמו החניונים בארץ, בתוך הערים הגדולות ומחוצה להן", נמסר, ובין היתר ייבחן מיקום גם עבור מתחם "חנה וסע" בכניסה לירושלים, שממנו ייצאו שאטלים למוקדי התעסוקה בעיר. זאת, לאחר שפרויקט הנתיב המהיר בכניסה לבירה - בוטל.

"ספק אם מדובר בפתרון לטווח ארוך"

פרופ' אראל אבינרי, ראש התכנית להנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה, מציע עמדה מסויגת ביחס לתועלת של מערכי "חנה וסע". "הרעיון העיקרי של חניוני 'חנה וסע' הוא להוריד את הצפיפות של כלי הרכב שנוסעים למרכזי הערים. בגדול, המחקרים האמפיריים מראים שאכן זה קורה, אבל יש לזה מחיר מסוים. יורדת הצפיפות במרכזי הערים אבל היא גדלה מסביב לעיר. אחרי הכל, 'חנה וסע' מעודד שימוש ברכב פרטי, גם אם לא מגיעים אתו. ישנה ספקנות גדולה אם בטווח הארוך מדובר בפתרון האולטימטיבי".

לדברי אבינרי, יש להשתמש ב"חנה וסע" במקרים נקודתיים בלבד, ורק כשאין באותו מקום אפשרות להעביר את הציבור מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית הרגילה. "הפתרון הטוב ביותר הוא שנוכל לנסוע מדלת לדלת ללא תלות ברכב הפרטי. 'חנה וסע' הוא חצי פתרון, שאולי אף יוצר נזק", הוסיף.

ואמנם, ארבעה חניוני "חנה וסע" נוספים שפועלים כיום במעטפת החיצונית של המטרופולין המרכזית ומובילים למרכז תל אביב - לא רושמים הצלחה של ממש.

מדובר במתחמים הממוקמים בראשון לציון (יס פלאנט), מצפה מודיעין ובאצטדיוני הכדורגל בנתניה ובהרצליה. מערכים אלה פועלים במתכונת של חניה חינם ותשלום על נסיעה בקווי אוטובוסים של אגד, מטרופולין, קווים ונתיב אקספרס.

חניונים של אצטדיוני כדורגל מתאימים ל"חנה וסע" מכיוון שהם ריקים רוב הזמן. הבעיה היא שרובם נמצאים הרחק ממוקדי המגורים בערים.

מבין ארבעת החניונים הפעילים, במשרד התחבורה מתגאים במיוחד ב"חנה וסע" במצפה מודיעין. לפי המשרד, החניון מגיע מדי יום לתפוסה של 75%-80% מקיבולתו ועל כן הוכפל בחודשים האחרונים מ-450 מקומות ל-900. אלא שבאחרונה מתרבות התלונות מצד תושבי מודיעין, ירושלים והסביבה המשתמשים בשירותי החניון.

"החברה שקיבלה זיכיון לקווי השירות, קווים, אינה מגיעה בחלק ניכר מהשעות הערב וחוסכת, כנראה, בקווים המבוצעים - 130 ו-131 (שבוטל; א"ד). כך, בקו שאמור להגיע בתדירות גבוהה, אתה עלול לחכות שעתיים - אף שאתה שבוי שלו, שכן זו הדרך היחידה כמעט לחזור לרכבך בחניון", מספר דיויד, תושב מודיעין.

לדבריו, "בגלל השירות הלקוי רבים מהנוסעים ויתרו על הקו ובשל מיעוט הנוסעים בקווים - החברה המליצה לצמצם את שעות הפעילות. תלונות מרובות מנוסעים לנהגים, לסדרנים, לחברת קווים ולמשרד התחבורה לא נענו. האבסורד בסיפור הוא שמכפילים את החניון בעוד השימוש בו מתמעט בגלל התקלות", הוסיף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#