"54 אלף משפחות עסוקות ברכישת דירה רביעית וחמישית - ולמאות אלפי צעירים אין דירה" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"54 אלף משפחות עסוקות ברכישת דירה רביעית וחמישית - ולמאות אלפי צעירים אין דירה"

ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת, לא מתכוון להיכנע ללחצי הבנקים, מדגיש את חשיבותה של הרפורמה במערכת הבנקאות ומדבר בעד מס הדירה השלישית

116תגובות

"הלחצים שמפעילים הבנקים וגופים אחרים לשינוי הצעת החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאות לא יועילו. פתיחת השוק הפיננסי הריכוזי בישראל חשובה להגברת התחרות בין הבנקים" - כך אומר יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת, ח"כ אלי כהן (כולנו), בראיון ל-TheMarker.

ועדת הרפורמות החלה בקיץ האחרון בדיוניה בהצעת החוק שגובשה בעקבות המלצותיה של ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות - לקראת ההצבעות בקריאה שנייה ושלישית שצפויות להיערך בסוף השנה. הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים (הפועלים מישראכרט, ולאומי מלאומי קארד), היא אחת ההמלצות העיקריות של ועדת שטרום, וכהן תומך בה: "הנהנים הישירים מהמהלך יהיו לקוחות הבנקים, שיהפכו מלקוח שבוי ללקוח מחוזר, ומגזר העסקים הקטנים והבינוניים, שרמת התחרות בו היא הנמוכה ביותר".

אלי כהן
אוליבייה פיטוסי

כהן תומך בהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים למרות לחצים שמפעילים על חברי ועדת הרפורמות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי והסליקה - ששכרו שישה משרדי לובינג כדי לשנות את החוק. בנק הפועלים ואיגוד הבנקים שכרו את שירותי פוליסי, בנק לאומי את אימפקט, הבנק הבינלאומי את קונטקטי, בנק אגוד וחברת הסליקה ג.מ.א את בהירה ברדוגו, חברת ישראכרט את כהן רימון כהן, וחברת כרטיסי האשראי ויזה אירופה את גורן עמיר.

"הבנקים פנו אלי כדי להעיר את הערותיהם וכמה מהם אף שלחו ניירות עמדה", מספר כהן. "נציגיהם קיבלו ויקבלו זמן התייחסות בדיוני הוועדה, אבל למרות הלחצים וההסתייגויות שלהם אנחנו נחושים להעביר את הרפורמה - מדובר בחקיקה היסטורית, לאחר 47 שנה שבהן לא נפתח אף בנק בישראל".

כהן, חבר מפלגתו של שר האוצר, משה כחלון, עוקץ ברמיזה את שר האוצר הקודם, יאיר לפיד (יש עתיד), שלפני כניסתו לפוליטיקה היה הפרזנטור של בנק הפועלים (שייאלץ להיפרד מישראכרט): "כחלון אף פעם לא היה פרזנטור של בנק. מה שעומד לנגד עיניו זה לא רק הבנקים - אלא הלקוחות - ולמהלך תהיה השפעה חיובית על הצמיחה במשק".

דרור שטרום
עופר וקנין

"עמלות סליקה בלתי נסבלות"

בשלושת דיוני ועדת הרפורמות שהתקיימו באחרונה התברר כי כהן עצמו מתכנן להכניס שינויים בנוסח החוק. כך, למשל, ועדת שטרום המליצה להפחית בתוך שנתיים את מסגרות האשראי של הלקוחות בכרטיסי האשראי, כדי שבעת מכירת החברות הגדולות הלקוחות יוכלו לפנות לחברות המופרדות ולקבל אשראי. בנקודה זו מצדד כהן בעמדת הבנקים וסבור כי יש להאריך את התקופה מעבר לשנתיים, ולהפחית את מסגרות האשראי בהדרגה.

כהן גם מתכוון לפעול לשינוי הסעיף בהצעת החוק שבו נקבעו הגנות ינוקא - הגנות שאמורות לאפשר לבנקים קטנים חדשים ולחברות כרטיסי האשראי להתמודד מול הבנקים הגדולים. כהן מדגיש כי "בכוונת הוועדה לחזק הגנות אלו".

משה כחלון
מיכל פתאל

שינוי נוסף שלגביו יש הסכמה רחבה בוועדת הרפורמות מתייחס לפעילות הבנקים הגדולים מול חברות כרטיסי האשראי לאחר פתיחת השוק לתחרות. ועדת שטרום המליצה לחייב את הבנקים לעבוד עם שלוש חברות כרטיסי האשראי, לפי נתח השוק שלהן: שתיים החולשות על 40% מהשוק, כל אחת, וחברה נוספת עם נתח של 20% מהשוק. בוועדת הרפורמות התגבשה הצעה לתיקון הסעיף, כך שבכל חברה היקף הפעילות יהיה 50% - כלומר לאף חברת כרטיסי אשראי לא יהיה נתח שוק מובטח, מה שיגביר את התחרות בין הבנקים ויבטיח רמת שירות נאותה.

הוועדה שבראשות כהן צפויה גם להגביל את עמלת הסליקה שגובות חברות כרטיסי האשראי מהעסקים. לפי בנק ישראל, עמלות הסליקה נמצאות במגמת ירידה - אבל כהן מסביר כי "העסקים הקטנים והבינוניים משלמים לחברות הסליקה עמלות הגבוהות ב-70% מאלה שמשלמים העסקים הגדולים. עמלות הסליקה שמשלמים העסקים הקטנים והבינוניים מגיעות לכ-20% מהרווח הנקי של העסקים - זהו שיעור חריג ובלתי נסבל".

ואולם הקרב בגדול במערכה שמנהלים הבנקים וחברות כרטיסי האשראי נגד החוק, הוא סביב דרישת הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי - להאריך את התקופה למכירת חברות כרטיסי האשראי. לאומי דורש להאריכה בארבע שנים, לשש שנים; הפועלים והבנקים הקטנים ביקשו להאריך את תקופת המעבר. כמו כן, בנק הפועלים הביע הסתייגות מהמלצתה של ועדת שטרום, שמופיעה בהצעת החוק, לא להפריד את חברת כ.א.ל מדיסקונט במשך ארבע שנים לפחות.

הוועדה גם לא תומכת בהכנסת שותף חיצוני לכ.א.ל, אף שהיא תישאר בשליטת בנק דיסקונט. כהן מסביר למה: "לא ניכנע לדרישות הבנקים הגדולים בעניין זה. אין לנו כוונה להאריך את התקופה - בתוך שלוש שנים לכל היותר תושלם ההפרדה בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי".

ועדת שטרום גם המליצה שזמן ההתארגנות של כל הבנקים ליישום הרפורמה יהיה שנה. הבנקים הקטנים דורשים להאריך עבורם את התקופה. אגוד, למשל, דורש לקבוע תקופת מעבר של שלוש שנים. בעניין זה כהן נחרץ פחות: "ככל שנלמד כי הדרישה מוצדקת, נשקול הארכה בכמה חודשים".

בנייה למגורים בראש העין
עופר וקנין

"כלכלה חופשית עם רגישות חברתית"

במאבק נגד הבנקים, כחלון וכהן זוכים לרוח גבית מהציבור. אבל יוזמתו של שר האוצר להטיל מס על בעלי דירה שלישית (1% מערך כל דירה, עד 18 אלף שקל בשנה לכל דירה) נתקלת בביקורת חזיתית - הן בציבור והן בכנסת. בבית המחוקקים מעריכים שהיא תעבור שינויים במהלך הכנתה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הטיל ספק לגבי השתתפותו בהצבעות, אף שלאחר מכן התברר כי אין בסיס משפטי לאמירתו.

בכנסת תוהים אם בכך נתניהו התכוון גם לשלוח עקיצה לכחלון, שנמנע מלהשתתף בהצבעות על מתווה הגז בגלל חברותו עם איש העסקים קובי מימון (ההערכה היא שמימון שולט בישראמקו, שברשותה אחזקות במאגר הגז תמר). אגף התקציבים במשרד האוצר מוביל את המהלך למיסוי דירה שלישית, ומי שמתנגדת לכך בדיונים הפנימיים במשרד היא רשות המסים.

כהן, רואה חשבון במקצועו, מציג את עמדתו בעניין זה: "ללא קשר למשבר בתחום הדיור, זהו מס צודק. מבנה המיסוי בישראל מעוות - מס הכנסה לשכירים ולחברות הוא גבוה, ואילו מס בגין הכנסה פאסיבית נמוך. לכן, התקציב כולל הפחתה של מס הכנסה ומס חברות, ומנגד העלאת המס בגין הכנסות משכר דירה.

"המס לא נועד להעשיר את קופת המדינה, אלא להקטין את הביקוש לדירות מצד המשקיעים, ולסייע בכך לזוגות צעירים לרכוש את דירתם הראשונה. אנחנו נשנה את המציאות שבה 54 אלף משפחות עסוקות ברכישת דירה רביעית, חמישית ושישית — ומנגד, למאות אלפי זוגות צעירים אין דירה. המתנגדים למיסוי החדש הם בעיקר הקבלנים, שחוששים כי המשקיעים יפסיקו לפקוד את משרדי המכירות — מה שתידלק את העליות במחירי הדירות — ובעלי דירות שנהנים מרמת מיסוי נמוכה במיוחד. זהו בדיוק המקרה של כלכלה חופשית עם רגישות חברתית".

כהן מודע לחשש שהחוק המוצע, אם אכן ייושם, יגרום להעלאת דמי השכירות. "החשש קיים, אף שרק 12% מהדירות המושכרות יושפעו מהמיסוי החדש. אבל בכל מקרה נבחן צעדים להגן על השוכרים — בין השאר באמצעות חוק להנהגת שכירות הוגנת. אנחנו פועלים מחוסר ברירה, כדי לאפשר לשוכרים לרכוש דירה במחיר בר־השגה".

בכנסת מעריכים כי עתידו של המס החדש תלוי בדיל בין נתניהו לכחלון: כחלון יגיש הצעה מתוקנת למס, שתכלול שינויים, ובתמורה שר האוצר יסכים לבטל את הקמתו של תאגיד השידור הציבורי החדש, כאן, ולהוציא מחוק ההסדרים את הרפורמה בתקשורת הקווית של בזק, שבשליטת שאול אלוביץ', הנחשב מקורב לנתניהו.

התנגדותו של נתניהו להקמת תאגיד השידור ידועה. כחלון הכחיש ידיעות על דיל כזה, וטען כי הוא מתנגד לסגירת תאגיד השידור. עם זאת, יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (ליכוד) - כנראה בתיאום עם נתניהו - הגיש הצעת חוק לאי־סגירתה של רשות השידור.

.

בעניין זה אומר כהן: "איני מכיר את הצעת החוק של ביטן ולאחר שתוגש רשמית נוכל להתייחס אליה. בכל מקרה, כולנו לא תיתן ידה להשחתת כספי ציבור".

בכך הוא מעלה סימני שאלה לגבי האפשרות שכולנו תתמוך בדיל כזה בין נתניהו לכחלון. כל זה קורה כשסקרי דעת קהל עדכניים מראים כי כולנו מאבדת מכוחה, מעשרה מנדטים כיום לשישה מנדטים - במידה רבה מכיוון שבציבור ניכרת אכזבה מכחלון, שבינתיים אינו מצליח לקיים את הבטחתו להוריד את מחירי הדירות.

כחלון וגם כהן אומרים כי כולנו תרוץ בבחירות הבאות ברשימה עצמאית - ולבד. "אני מצפה שבסופו של דבר ישפטו אותנו על בסיס התוצאות במגוון תחומים", מציין כהן. "ככל שהזמן יחלוף, הפעולות של כולנו וכחלון יחלחלו מעבר לתחום הנדל"ן - כוונתי להעלאת שכר החיילים, הורדות המיסוי על שכירים וחברות, מה שיעודד צמיחה וישמור על אבטלה נמוכה, וכן הפחתת העמלות של ניהול הפנסיה".

אבל עוד לפני שנזכה ליהנות מירידה במחירי הדיור, כהן כנראה יקצר לנו את שבוע העבודה. הכוונה להצעת חוק סוף שבוע ארוך, שלפיה שש פעמים בשנה סוף השבוע יחול גם בימי ראשון. "החוק הזה טומן בחובו תועלות רבות - בהן הפחתת השחיקה של כוח העבודה במשק; הגברת האיזון בין חיי המשפחה לבין עבודה; תרומה לענפים כלכליים כמו מסחר, תיירות ופנאי; וסיוע בסנכרון ימי החופשה של התלמידים לאלה של הוריהם".

לדבריו, הרציונל שמאחורי הצעת החוק הוא שמספר שעות העבודה בישראל הוא מהגבוהים ב–OECD - בעוד מספר ימי החופשה מעבודה הוא מהנמוכים מבין החברות בארגון.

"כל החלטה של כחלון תהיה מקובלת עלי"

לאחר אישור תקציב המדינה בכנסת בסוף 2016, כחלון צפוי להעביר את תיק הכלכלה ליואב גלנט, שצפוי לפנות את לשכתו במשרד הבינוי והשיכון. כהן וראש מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי, מוזכרים כמועמדים לתפקיד שר השיכון. כל זה אם מפלגת העבודה לא תצטרף לקואליציה - במקרה כזה, כחלון יוותר למענה על תיק הכלכלה.

כהן לא מעוניין להתייחס לסוגיה הזאת. מה שהוא כן מוכן להגיד זה ש"מי שקובע הוא יו"ר המפלגה. אני יו"ר ועדת הרפורמות, וכל החלטה שיקבל כחלון תהיה מקובלת עלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#