ביהמ"ש: על אף העמדה של רשות ניירות ערך - אופציות בינאריות אינן הימור אסור - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביהמ"ש: על אף העמדה של רשות ניירות ערך - אופציות בינאריות אינן הימור אסור

קביעת בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבוע שעבר היא חלק מתביעה ייצוגית שהוגשה נגד זירות סוחר בטענה שהן מהוות הימורים לא חוקיים ■ בית המשפט סבר כי מכיוון שהתחום עובר הסדרה ופיקוח, אין לראות בו פעילות פלילית

16תגובות

השופטת דניה קרת מאיר מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה בשבוע שעבר על הסף את הטענות בדבר עבירות פליליות לפי חוק העונשין של הימור או משחק אסור בזירות מסחר של אופציות בינאריות ואת האפשרות לבסס על כך עילות תביעה אזרחיות, כפי שעלו בבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברות איטריידר (זירת המסחר באופציות בינאריות הוותיקה בישראל), מנקס אונליין טריידינג ו–24 גרופ.

השופטת שללה את הפליליות הנטענת של הפעילות, לפי חוק העונשין, אף שרשות ניירות ערך החליטה, בסופו של דבר, לא לתת רישיונות לזירות המציעות אופציות בינאריות.

הבקשה לתביעה ייצוגית הוגשה לפני שלוש שנים על ידי שירה בר־אור, לירון ששון ועידן ויצמן, המיוצגים על ידי עורך הדין עידן איידן. המבקשים הפקידו בזירות מסחר של אופציות בינאריות סכומים הנעים בין 500 ל–1,000 שקל, והפסידו אותם בתוך זמן קצר.

אופציות בינאריות הן מעין מכשיר פיננסי, שמאפשר להפסיד או להרוויח כסף בהתאם להימור על השינוי במחירי נכסים פיננסיים בטווח הקצר. חלק מרכזי מבקשת התביעה הייצוגית עסק בטענה שמדובר למעשה בהימורים אסורים, המתחזים לפעילות בשוק ההון.

השופטת דניה קרת מאיר
עופר וקנין

בבקשה נטען כי זירות אלה פועלות באופן שבו מתנהלים ארגוני הימורים מקצועיים; הן משווקות לציבור מוצר הימורים מובהק במסווה של מוצר פיננסי — ולכן מדובר במשחק הימורים המנוגד לדין (חוק העונשין).

הבקשה הוגשה גם נגד שישה דירקטורים של החברות, ובהם עו"ד טלי ירון אלדר (יו"ר חברת איטריידר), אבל הדירקטורים נמחקו על הסף מהבקשה בשלב מקדמי.

איטריידר, שיוצגה על ידי עורך הדין דוד לשם, טענה כי חוק תובענות ייצוגיות לא נועד למנוע עבירות פליליות, ולכן יש לסלק את הסף את הבקשה הנוגעת לעילת הפרה חקוקה. הם גם טענו כי עצם העובדה שהמחוקק הראשי, מחוקק המשנה והרשות עצמה עמלו במשך שנים על הסדרה זו, שוללת את האפשרות לטעון כי אותה פעילות שביקשו להסדירה מהווה עבירה פלילית של הימורים.

"אין טענה של התמכרות"

אחת השאלות שעלו מהבקשה היא האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית בעילה של "הפרת חובה חקוקה" (כפי שהיא מוגדרת בפקודת הנזיקין), בשעה שהיא מתייחסת להפרת נורמה פלילית? המבקשים הסתמכו על פסק דין דבוש, שבו אישרה השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בקשה לתביעה ייצוגית בעניין מכרזים הנערכים באתר אינטרנט. עם זאת, בערעור שהוגש לבית המשפט העליון על ההחלטה נחלקו הדעות והיא נהפכה.

השופט מני מזוז קבע כי בדרך כלל אין לראות בנורמה פלילית כמבססת זכות לפיצוי לפי פקודת הנזיקין, אך ייתכנו מקרים חריגים שבהם זה כן יתאפשר, כשברור כי מדובר באירוע שבו כל המעורבים פעלו בניגוד לדין הפלילי — אבל זה אינו המקרה, ולכן הוא קיבל את הערעור.

השופטת דפנה ברק־ארז נקטה גישה מרחיבה יותר, וסברה כי האיסור הפלילי על משחקי מזל יכול לשמש גם כסיס לתביעה בעילה של הפרת חוקה חקוקה — אבל גם היא קיבלה את הערעור. זאת, מכיוון שהנזק שמפניו נועד להגן האיסור הפלילי על משחקי המזל, הוא הנזק של התמכרות והתמוטטות כלכלית בשל הימורים — להבדיל מנזק קטן יחסית, שעלול לנבוע מהשתתפות של פעם או מספר פעמים מוגבל במשחק מזל.

עו"ד דוד לשם
דן קינן

לאחר שבחנה פסיקה זו, קבעה קרת מאיר כי מקובלת עליה גישתה של ברק־ארז בדבר האפשרות להגן על פרטים ספציפיים, גם כשהוראה כלשהי, בין השאר בדין הפלילי, נועדה להגן על הציבור בכללותו — אבל במקרה של האופציות הבינאריות לא היתה טענה של התמכרות. "לא זה הנזק שאליו התכוון החיקוק הפלילי", היא ציינה, ולכן קבעה כי הטענה המתייחסת להפרת חובה חקוקה תסולק על הסף.

האם החוזה לא חוקי?

המבקשים טענו כי המסחר באופציות בינאריות הוא משחק הימורים אסור, הנוגד את תקנת הציבור, ולכן מדובר בחוזה פסול בין הצדדים. השופטת קרת מאיר לא קיבלה זאת: "לאור השינוי היסודי שחל עם הסדרת הנושא של זירות מסחר בהתאם לתיקון 42, שכלל בחובו, בין השאר, הסדר פלילי ספציפי והגדרת המושגים 'לקוח' ו'ניהול זירת סוחר' — באופן שאינו עולה בקנה אחד עם ראיית הדין הפלילי הן את מארגן או עורך המסחר האסור והן את המשחק במשחק אסור — כמבצעי עבירה פלילית שדינה מאסר", כתבה.

תיקון 42 לחוק ניירות ערך, שמטרתו להסדיר את אופן הפעילות בזירות המסחר המקוונות, התקבל בכנסת ביוני 2010. בנובמבר 2014 פורסמו התקנות המכשירות אותו, שתחולתן שישה חודשים לאחר מכן. במסגרת ההסדר נחקקה הוראה מפורשת על איסור ניצול הלקוח ואיסור הטעיה.

"נעשה הסדר כולל ויסודי בכל סוגיית זירות הסוחר והמסחר בנכס פיננסי, כולל אופציות בינאריות, במסגרת חוק ניירות ערך", ציינה השופטת. "הסדר כולל זה, שתחילת חקיקתו עוד ב–2010, שונה לחלוטין מהוראות חוק העונשין שעליהן הסתמכו המבקשים, והופך אותן לבלתי רלוונטיות".

בתחילת השנה התקבלה החלטה האוסרת מסחר באופציות בינאריות בזירות סוחר. "אין בקביעה זו כדי להחזיר את בחינת השאלה האם פעילות המסחר באופציות בינאריות היא עבירה פלילית להוראות חוק העונשין הדנות בהימור או במשחק אסור. היה ותמשיך חברה בניהול זירת מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית, יהיה בכך כדי להוות עבירה פלילית על פי חוק ניירות ערך", קבעה קרת מאיר.

את החלטתה סיכמה השופטת בכך שלאור ההסדרה של תחום זירות המסחר וההחלטה האופרטיבית בדבר האופציות הבינאריות על ידי הרשות, "אין כל מקום לדון בבקשת אישור המבוססת על עבירות פליליות של הימור או משחק אסור, בניגוד להוראות חוק העונשין". לכן, נותר לה רק לדון בטענות הנוגעות להטעיה ותרמית, שבמסגרתן תבחן את טענת המבקשים לנזק שנגרם להם.

רשות נ"ע: "אופציות בינאריות - מכשיר הדומה להימורים"

ההחלטה של השופטת דניה קרת מאיר לדחות חלק ניכר מהטענות של המבקשים נגד החברות שהפעילו עד לאחרונה זירות למסחר באופציות בינאריות, מבוססת במידה רבה על כך ששיווקן של האופציות האלה לציבור הישראלי נאסר למעשה על ידי רשות ניירות ערך, לפי החלטה שפורסמה ב–21 במארס השנה, ושנכנסה לתוקף חודש מאוחר יותר.

החלטת הרשות היתה חלק מהמהלך להסדרה של פעילות זירות המסחר בישראל, שחלקו המרכזי הושלם בשבוע שעבר, עם מתן רישיונות להפעלה של חמש זירות מסחר במט"ח. זאת, מתוך 21 זירות שביקשו רישיון כזה — שלוש מתוכן זירות מתחום האופציות הבינאריות, שכאמור לא קיבלו רישיון.

ברשות נימקו את האיסור כך: "מדובר במכשיר שנראה כי פיקוח לא יוכל להיות אפקטיבי בעניינו, ועל כן הרשות אינה רואה לנכון כי יוצע כלל על ידי פלטפורמה מפוקחת. בשל מאפייני המכשיר ומאפייני הזירה, השירות דומה במהותו למשחק הימורים. לדעת הרשות, המשך פעילות של אופציות בינאריות בזירות מפוקחות עלול לפגוע לא רק בלקוחות הזירות (כלל הלקוחות, לרבות לקוחות מתוחכמים), אלא במוניטין השוק בכללותו".

להחלטת הרשות קדמה הצהרה בעניין טיבן של האופציות הבינאריות, שהוגשה כחלק מנייר עמדה לבית המשפט בתיק שבו דנה השופטת קרת מאיר. בנייר העמדה שהגישה הרשות בתחילת ינואר, הביעו לראשונה נציגיה עמדות שתואמות במידה מסוימת לטענה שהופיעה בבקשה להכיר בתביעה הייצוגית, שלפיה האופציות הבינאריות דומות יותר להימורים מלפעילות בשוק ההון.

נציגי הרשות כתבו אז לבית המשפט: "מורכבות המכשיר, הקושי בתמחורו והיעדר האפשרות לביצוע ניתוח כלכלי מושכל, מקנים לפלטפורמה ולמכשירים הפיננסיים אופי של משחק ניחושים".

כשבועיים מאוחר יותר, הגיע רמז עבה אף יותר מכיוון הרשות, כשמנהל מחלקת בורסה וזירות המסחר ברשות, איציק שורקי, אמר ל–TheMarker: "בכוונת סגל רשות ני"ע להמליץ למנוע מזירות הסוחר להציע את המסחר באופציות בינאריות לציבור הרחב. הקושי לתמחר אופציות בינאריות מחריף נוכח היעדר סחירות ומידע מספק במכשירים דומים, טווחי פקיעה קצרים של שניות ודקות בודדות, והיעדר סימטריה בין הרווח הנובע מהשקעה באופציה בינארית להפסד הנובע ממנה".

למרות האיסור, נראה כי ענף האופציות הבינאריות בישראל עדיין פעיל — שכן הסמכות של רשות ני"ע בעניין זה נוגעת ישירות רק לפיקוח על זירות הפונות ללקוחות ישראלים. זאת, כשרבים מהלקוחות של החברות הישראליות הפעילות בתחום נמצאים במדינות אחרות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#