איך הפך שחקן פוטבול לגיבור תרבות וגאון שיווק - בלי לשחק אפילו דקה אחת - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך הפך שחקן פוטבול לגיבור תרבות וגאון שיווק - בלי לשחק אפילו דקה אחת

כריעת ברך אחת של קולין קאפרניק בזמן ההמנון האמריקאי, כמחאה על אלימות שוטרים כלפי שחורים, הצליחה להסעיר אומה שלמה ולפצל אותה לשני מחנות; את קאפרניק עצמו היא הצילה מקריירה דועכת ואת חולצתו הפכה לנמכרת ביותר ב-NFL

3תגובות

קולין קאפרניק לא דמיין שכריעת ברך אחת תקים אומה שלמה על הרגליים. עונת הפוטבול המקצועני בארצות הברית אפילו עוד לא החלה כשקאפרניק, קווטרבק מחליף בן 28 מקבוצת סן פרנסיסקו 49' בליגת הפוטבול האמריקאי (NFL), החליט לעשות מעשה שיכניס אותו לספרי ההיסטוריה – וכל זה מבלי לשחק. במשחק טרום עונה של קבוצתו ב־26 באוגוסט, קאפרניק החליט לא לעמוד בעת נגינת ההמנון. במקום זאת הוא פשוט כרע ברך, לתדהמת מאמנו, חבריו לקבוצה ועוד עשרות אלפי צופים.

את ההסבר לצעד חסר התקדים, משול להנפת אצבע משולשת לעבר הנשיא בבית הלבן, הסביר קאפרניק בראיון בתום המשחק: ״אני לא מתכוון לעמוד בהמנון כדי להפגין גאווה בדגל של מדינה שמפעילה דיכוי נגד שחורים ובני מיעוטים. עבורי, זה גדול יותר מפוטבול וזה יהיה אנוכי מצדי להעלים עין. יש גופות שמוטלות ברחובות ואנשים שחמקו ממעשי רצח", אמר קאפרניק, שנולד לאב שחור ולאם לבנה שנטשה את בנה לאחר שילדה אותו בגיל 19. קאפרניק לא הסתפק בהצהרה הזאת, שעומדת בניגוד גמור לכל כללי התקינות הפוליטית, אלא גם הבהיר כי בכוונתו להמשיך במחאה ״עד שהדגל האמריקאי ייצג את מה שהוא אמור לייצג".

Denis Poroy/אי־פי

המחאה של קאפרניק נהפכה לסלע מחלוקת פוליטית שפגע בעוצמה רבה בשבר האפרו־אמריקני ההולך ונפער בשנים האחרונות, בעקבות גל אלימות השוטרים כלפי שחורים ברחבי המדינה. בתנוחת גוף אחת נטולת מילים הצליח קאפרניק להסעיר את ארצות הברית כמעט כמו אלפי מילים עוינות ששפך בשנה החולפת המועמד הרפובליקאי לנשיאות, דונלד טראמפ, כלפי שחורים, מקסיקאים ובני מיעוטים אחרים.

מי שעקב אחרי קאפרניק בשנתיים האחרונות בטוויטר הופתע פחות ממעשיו. הפיד שלו הוקדש כמעט אך ורק לאלימות שוטרים והוא הפגין תמיכה עקבית בפעילות תנועת Black Lives Matter, שצמחה ב־2013 בעקבות מהומות שפרצו לאחר שורה של מקרים ברחבי ארצות הברית שבהם שוטרים ירו למוות בשחורים.

התגובה המיידית למעשה של קאפרניק היתה התנערות. הן קבוצתו והן ליגת ה־NFL פרסמו הודעות שהבהירו שהעמידה בזמן השמעתו היא ״הזדמנות להעניק כבוד למדינה שלנו ולבטא את החירויות הגדולות שאנחנו מעניקים לאזרחינו״, כפי שנוסח בהודעת הקבוצה.

וכשקאפרניק כרע ברך גם במשחק הבא – בזמן שההמנון בוצע על ידי זמר שחור – הוא כבר זכה לטעום את היד הקשה של כחולי המדים. איגוד השוטרים של סן פרנסיסקו תבע ממנו להתנצל על מעשיו, במכתב רשמי ששלח לבעלי המועדון ג׳ד יורק ולקומישנר (מנכ"ל) של ליגת ה־NFL, רוג׳ר גודל. הקשר בין ליגת הפוטבול למשטרה ולצבא האמריקאי אינו רק חיבור בין ארגונים שנהפכו לחלק בלתי־נפרד מתרבות המאצ׳ו האמריקאית ושהפגנת כוח אלים היא פועל יוצא של עיסוקם, אלא גם קשר כלכלי. ב־2012־2015 שילם משרד ההגנה של ארצות הברית לא פחות מ־6 מיליון דולר לליגת ה־NFL בתמורה לעריכת טקסים לפני משחקים שכללו מפגן של זיקוקי דינור, מסוקי קרב שחגים מעל האצטדיון ופרישת הדגל האמריקאי לאורך כל המגרש. מבחינת אנשים רבים במדים, שחורים כלבנים, שרואים בעבודתם הגנה על 300 מיליון אמריקאים, המעשה של קאפרניק הוא יריקה בפרצוף. ״קאפרניק הביך את עצמו, את המועדון ואת הליגה כולה כשהתבסס על מידע מוטעה וחסר כל בסיס עובדתי״, כתבו שוטרי סן פרנסיסקו. נשיא איגוד השוטרים בעיר, מרטין הלוראן, אף ביקש מקאפרניק להתנצל: ״עשה את הדבר הנכון״, אמר לו.

קאפרניק אמנם קיבל השראה מהמשפט האחרון, אבל העדיף לעשות זאת בגרסת הסרט של הבמאי השחור ספייק לי, ולחולל מהומה. הוא המשיך לכרוע ברך בהישמע ההמנון, המשיך להסביר למיליוני צופים את המחאה שלו, והמשיך להדוף כל בקשה להפסיק. ״יש הרבה דברים שצריכים להשתנות. אחד במיוחד? הברוטליות של המשטרה״, הסביר בראיונות.

בתוך כל המהומה הלא ספורטיבית הזאת, קאפרניק ודאי קיווה שמשהו אחד ישתנה – דקות המשחק שלו, שצנחו והלכו בשנתיים האחרונות והפכו אותו מקווטרבק מבטיח שהביא את סן פרנסיסקו עד לגמר הפוטבול, לקווטרבק מחליף שתוהה אם ימי התהילה שלו מאחוריו. לפחות בשורת ההכנסות אין מה לדאוג לו – הוא חתום על חוזה של 126 מיליון דולר לשש שנים במועדון.

בינתיים נדמה שהמהומה השתלמה: הדממה המעיקה שהוא חווה על ספסל המחליפים בעונה שעברה התחלפה ברעש תקשורתי בלתי פוסק, והקריירה הספורטיבית הדועכת הומרה בהפיכתו לגיבור תרבות. כלי תקשורת בארצות הברית חוגגים את מחאתו המפתיעה, והרשתות החברתיות מוצפות בהאשטאג Kaepernick#. התגובות, ברוח התקופה, נחלקו לשני מחנות – שמרנים מול ליברלים. מצד אחד, צופים שרקו לו בוז, אוהדים שרפו את חולצתו מול המצלמות, פרשנים מתחו עליו ביקורת ואיגודי שוטרים איימו להפסיק להגיע למשחקים. המוזיקאי קיד רוק קילל אותו במהלך הופעה ודוגמנית העל קייט אפטון כתבה כי מעשיו הם ״בושה וחרפה״. מנגד, סלבריטאים לבנים ובהם סוזן סרנדון תמכו בו והספורטאי השחור קארים עבדול ג׳באר קרא לו ״פטריוט אמריקאי״.

המחאה של קאפרניק גלשה לתוך העונה הסדירה שהחלה ב־12 בספטמבר. במשחק הפתיחה הוא זכה לתמיכה של חברו לקבוצה אריק ריד, שכרע ברך לצידו כפי שנהג גם במשחקים קודמים, ואליהם הצטרפו ארבעה שחקנים שחורים בקבוצה, שהניפו את אגרופיהם בזמן נגינת ההמנון לאות הזדהות.

לתמיכה המשמעותית ביותר זכה קאפרניק מבן תערובת כמותו, שגם הוא גדל ללא אב ביולוגי והצליח לטפס בגיל צעיר לעמדת השפעה, בניגוד גמור לסיכוייו בראשית חייו. ״אני חושב שהוא משתמש בזכות החוקתית שלו כדי לבטא עמדה, ואני חושב שיש לנו היסטוריה ארוכה של ספורטאים שעושים זאת״, אמר הנשיא ברק אובמה, בזמן שהוא נועד עם מנהיגי העולם בפסגת ה־G20 בסין. ״איני מטיל ספק בכנות מעשיו״.

הסערה שחולל קאפרניק, בזמן שאובמה שוהה בסין ומביע בו תמיכה, עשויה בעקיפין לסייע בהפצת בשורת הפוטבול האמריקאי אל אזרחי המעצמה האסיאתית. ראשי ה־NFL ודאי אינם מתלהבים מפרשת קאפרניק, בעיקר מאחר שהיא עלולה לגרום לפגיעה בהכנסות מצד צופים וארגונים שיחרימו משחקים, אבל חשיפתה לקהל הסיני עוד עשויה להניב להם חוזי שידור יקרי ערך בעתיד. במדינה עם אוכלוסייה של 1.3 מיליארד איש אפשר להניח שניתן לגייס אוהדי פוטבול חדשים.

למחאה של קאפרניק היה גם אפקט כלכלי מרשים. חולצת המשחק שלו טיפסה לראש טבלת מכירות המרצ׳נדייז של ה־NFL. גם ללא נתוני מכירות רשמיים, אפשר להעריך שב־99 דולר לחולצה, באחד מענפי הספורט הפופולריים, גם הנהלת הליגה החלה להבין את הפוטנציאל השיווקי האדיר של המעשה. האפרו האימתני שעל ראשו ועשרות הקעקועים על זרועותיו ודאי לא מזיקים לאפיל של השחקן בעיני מיליוני אוהדים צעירים שמזדהים עם הרטוריקה האמיצה שלו. אחרי שהצליח גם להיכנס לדפי ההיסטוריה וגם לשבור שיאי מכירות בלי לשחק פוטבול, נדמה שכעת נותר לקאפרניק עוד יעד להשיג: לחזור לשחק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#