השופטת לא דיווחה לצדדים שעורך הדין הבכיר הוא ידיד אישי שלה - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השופטת לא דיווחה לצדדים שעורך הדין הבכיר הוא ידיד אישי שלה

ב-2013 אמרה השופטת רות רונן כי עו"ד גיורא ארדינסט הוא ידיד אישי שלה ושותפו, רמי בן נתן, הוא חבר טוב שלה ■ למרות זאת, בתיק שבו דנה לא ניתן גילוי על קשרי הידידות - אף שארדינסט חתום על חלק מהבקשות בו

52תגובות
השופטת רות רונן
יוסי זמיר

השופטת רות רונן, מבית המשפט המחוזי בתל אביב (המחלקה הכלכלית), פסקה השנה בתיק שבו היה מעורב עו"ד גיורא ארדינסט - ולא יידעה את הצדדים בתיק על יחסי הידידות בינה לבין ארדינסט.

במאי נתנה רונן פסק דין אשר דוחה בקשה לתביעה נגזרת שהוגשה נגד התעשייה האווירית, לסעד כספי של כ-19 מיליון דולר. הבקשה לתביעה נגזרת הוגשה בסוף 2014 על ידי אפרים מנשה, בעל מניות בחברת יוויז'ן, ואת התעשייה האווירית ייצג משרד ארדינסט בן נתן ושות'.

בתחילת 2013 ציינה השופטת רונן, במהלך דיון משפטי כי ארדינסט הוא "ידיד אישי" והשותף המייסד השני של המשרד, רמי בן נתן, הוא "חבר טוב" (מהלימודים באוניברסיטה העברית; א"נ.). למרות זאת, רונן לא יידעה את הצדדים בתיק הנוכחי על קשרי הידידות והחברות האלה עם ראשי המשרד, ובעיקר קשרי הידידות עם ארדינסט - שאמנם לא הופיע בפניה בתיק זה, אך חתום על חלק מהבקשות והתגובות בתיק.

ב–2015, שבה החלה להתברר הבקשה, משרד ארדינסט בן נתן מנה כ–65 עורכי דין. מי שהוביל את התיק הנוכחי היה עורך דין רן שפרינצק, שהוא מנהל משותף של מחלקת הליטיגציה במשרד. שפרינצק חתום לבדו על חלק מהבקשות בתיק, אך ארדינסט - שמוביל את הליטיגציה המסחרית במשרד — חתום על ארבע בקשות או תגובות שהוגשו לשופטת רונן בתיק. על אחת מהבקשות ארדינסט אפילו חתום לבדו.

גיורא ארדינסט (מימין) ורמי בן נתן
אייל טואג

"הרשימה אינה מעודכנת באופן שוטף"

מנשה, שהגיש את הבקשה לתביעה נגזרת, ייסד והיה בעל המניות היחיד בחברת אמית שעסקה בפיתוח מוצרי תעופה, מל"טים וטילים מתקדמים. ב–2006 נקלעה החברה לקשיים כלכליים וב–2010 נכנסה להליכי פירוק. לפי ההסדר שגובש עם הנושים ואושר על ידי בית המשפט בתחילת 2011, נהפכה חברת מגנוס שאהרון פרנקל הוא הבעלים שלה, באמצעות חברת יוויז'ן אייר, לבעלים של 70% ממניות אמית — ומנשה החזיק ב–30% הנותרים. שמה של אמית שונה ליוויז'ן אייר מחקר ופיתוח בע"מ.

ב–2011 התעוררה מחלוקת בין מנשה לפרנקל בנוגע לדילול אחזקותיו של מנשה ביוויז'ן. הוא פוטר מהחברה ובינו לבין פרנקל מתנהלים הליכים משפטיים שונים.

רן שפרינצק
אייל לנדסמן

מנשה הגיש את הבקשה לתביעה נגזרת לאחר שפנה ליוויז'ן ודרש ממנה להגיש תביעה נגד התעשייה האווירית. הוא טען כי התעשייה האווירית הפרה הסכם שהיה בין הצדדים, שלפיו יוויז'ן התחייבה שלא להתחרות בתעשייה האווירית במכירת מטוסים ללא טייס בשתי מדינות — ובתמורה התעשייה האווירית התחייבה שתמסור לה עבודות בשיעור של 15% מכל חוזה רכש שייחתם על ידי התעשייה האווירית במדינות הזרות.

לטענתו של מנשה, יוויז'ן קיימה את החלק שלה בהסכם, אך התעשייה האווירית לא העבירה לה עבודות כפי שהתחייבה. לכן, הוא פנה לבית המשפט במטרה שיאשר הגשת תביעה נגזרת של יוויז'ן נגד התעשייה האווירית. יוויז'ן יוצגה בתיק זה על ידי משרד ליפא מאיר.

לאחר שרונן דחתה את הבקשה במאי, עורך דינו של מנשה, גולן קאשי, הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון.

בשבוע שעבר פורסמה רשימה ב–TheMarker אשר כוללת את עורכי הדין ובעלי הדין שהשופטים בבתי המשפט השונים מנועים מלדון בעניינם. הרשימה התפרסמה לראשונה בעקבות בקשה לפי חוק חופש מידע, שהוגשה על ידי עמותת הצלחה.

ברשימת המניעויות של השופטת רונן, הופיעו גם משרד ארדינסט בן נתן ושות' ורמי בן נתן. בעת מסירת המידע, הנהלת בתי המשפט ציינה כי "הרשימה אינה מעודכנת באופן שוטף, בשל היקף התיקים הרב וריבוי בעלי הדין ובאי כולם". ואכן, ברשימה של רונן מופיע גם עורך דין יגאל ארנון, שמת ב–2014 - כך שברור שהרשימה אינה מעודכנת. ואולם על הקשר עם עורכי הדין ארדינסט ובן נתן אפשר ללמוד מדברים שאמרה רונן בדיון שנערך בינואר 2013, בתיק שבו הוגשה בקשה לתביעה נגזרת נגד חברת אי.די.בי, בני משפחת לבנת ואחרים.

כפי שמופיע בפרוטוקול, רונן אמרה לגבי ארדינסט, שייצג את בני משפחת לבנת, כי הוא "ידיד אישי שלי ושותפו הוא חבר טוב שלי". היא גם ציינה כי "חברת נייס, שבעלי הוא המנכ"ל שלה, מיוצגת במספר עניינים על ידי משרד ארדינסט, בן נתן". כשנה לאחר מכן עזב בעלה של רונן, זאבי ברגמן, את חברת נייס.

גם אם הטענה כי עזיבת ברגמן את נייס מאפשרת לרונן לדון בכל תיק שבו מייצג משרד ארדינסט בן נתן, למרות ההיכרות עם שני השותפים המייסדים, מוצדקת - הרי שבתיק נגד התעשייה האווירית ארדינסט בעצמו חתום על ארבע בקשות ותגובות בתיק. על הבקשה הראשונה, ממארס 2015, "להארכת המועד להגשת תגובה לבקשה לאישור נגזרת", הוא חתום לבדו. בנוסף, הוא חתום יחד עם שפרינצק ושני עורכי דין נוספים מהמשרד על שלוש בקשות נוספות: מאפריל 2015 (תגובה לבקשה לגילוי ועיון במסמכים), מיוני 2015 (בקשה למחיקת טענות וראיות חדשות) ומספטמבר 2015 (תגובה לתשובת המבקש לתגובות לבקשה לאישור תביעה נגזרת).

"קשר רופף בלבד"

מהשופטת נמסר באמצעות דוברות בתי המשפט: "בן נתן ממשרד ארדינסט הוא חבר אישי של השופטת ולכן הוא אינו מופיע לפניה כלל. בזמנו השופטת ביקשה כי לא יועברו לטיפולה תיקים של המשרד. ואולם מאוחר יותר השופטת לא ראתה מניעה בכך שהמשרד יופיע לפניה, ואכן הוא מופיע לפניה זה כמה שנים. מאחר שיש לשופטת היכרות אישית עם ארדינסט (כשותף של בן נתן), הרי כאשר הוא מופיע באולם בית המשפט, היא מודיעה על כך לצדדים.

"מדובר בהודעה למעלה מן הצורך, משום שזהו קשר רופף בלבד, שאינו כולל ולא כלל מעולם ביקורים זה בביתו של זה, או פגישות שאינן אקראיות. הקשר של השופטת עם ארדינסט אינו חברי שיש בו כדי לפסול אותה מלדון בתיקים שבהם הוא מייצג בעצמו. כאשר ארדינסט אינו מופיע באולם לפני השופטת (אלא עורך דין אחר מהמשרד שלשופטת אין עמו קשר), היא אינה רואה לנכון להודיע על הידידות הזאת. בתיק הנדון ארדינסט לא הופיע מעולם באולם בית המשפט - ולכן לא נמסרה על ידי השופטת כל הודעה".

רשימת ההימנעויות: חלקם של השופטים בשמירה על אמון הציבור במערכת

לפני שבוע פורסמה ב-TheMarker רשימה של עורכי דין ובעלי דין שהשופטים מנועים מלדון בעניינם, המצויה בידי מערכת בתי המשפט. הרשימה התקבלה בעקבות בקשה לפי חוק חופש מידע שהוגשה על ידי עמותת הצלחה. היא נמסרה להנהלת בתי המשפט על ידי השופטים עצמם, לפי שיקול הדעת האישי שלהם.

המקרה שבו דנה השופטת רות רונן בתיק שבו אחד הצדדים יוצג על ידי משרד ארדינסט בן נתן והשותף המייסד עו"ד גיורא ארדינסט היה מעורב במידה מסוימת, מראה עד כמה חשוב כי רשימת המניעויות תהיה זמינה באופן דינמי ויזום, ולא תיחשף רק בעקבות בקשות חופש מידע. משרד ארדינסט בן נתן ושות' מופיע ברשימת המניעויות שעליה דיווחה השופטת. אם הרשימה היתה פתוחה בפני עורכי הדין בתיק, הם היו יכולים לראות זאת בעצמם ולהעלות את השאלות המתבקשות.

לדברי השופטת, מדובר בטעות שנובעת מכך שהרשימה אינה מעודכנת והיא אינה מנועה מלדון בעניינים של המשרד. בהיבט הזה, המקרה גם מראה עד כמה הרשימה מותירה את שיקול הדעת לשופטים לבחור את הגבולות.

וכאן עולות לא מעט שאלות שאין עליהן תשובה חד־משמעית: האם השופטת צריכה לפסול את עצמה מלדון בכל תיק שבו מופיע משרד ארדינסט בן נתן בשל ההיכרות עם שני השותפים המייסדים? גם בזמן שבעלה של רונן, זאבי ברגמן, היה מנכ"ל נייס (הוא פרש ב-2014), המשרד ייצג את החברה בכמה עניינים. מצד אחד, לא מדובר במשרד קטן של כמה עורכי דין, אלא משרד בינוני בגודלו של עשרות עורכי דין. ואולם מצד שני, ארדינסט ובן נתן הם שני המייסדים והם מזוהים באופן מלא עם המשרד.

מתגובת השופטת עולה כי אם ארדינסט היה מופיע בפניה, אף שמדובר בקשר רופף, היא היתה מציינת בפני הצדדים את דבר ההיכרות האישית. כאן עולה השאלה האם העובדה שארדינסט חתום על בקשות בתיק מבלי שהופיע בפניה אמורה לשנות זאת - בייחוד כשעל אחת הבקשות הוא חתום לבדו?

נקודות השקה בין שופטים לעורכי דין מתבקשות, במיוחד במדינה קטנה כמו ישראל. רשימת ההימנעויות של השופטים אינה יכולה להיות ממצה, ולכן השופט צריך להתריע על פוטנציאל לניגודי עניינים - ובכל מקרה, כדי לא לפגוע באמון הציבור, לבחור בקו המחמיר.

בידקו בטבלה מי ברשימה האסורה (ניתן לחפש לפי שם שופט, עורכי דין ובעלי דין המנועים מלהופיע לפניו)


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#