אבסורד ישראלי: קרימינולוגים מוסמכים אינם יכולים לטפל בעבריינים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אבסורד ישראלי: קרימינולוגים מוסמכים אינם יכולים לטפל בעבריינים

בוגרי לימודי קרימינולוגיה שיקומית, שיוצאים לשוק העבודה, נתקלים בהיעדר תקנים ובחוסר הכרה במקצוע כדי לעבוד בתחום הם נאלצים לבצע הסבות לעבודה סוציאלית או לחינוך בינתיים, שלוש הצעות חוק להסדרת עבודת הקרימינולוגים הועלו בכנסת אבל אף הצעה לא אושרה

11תגובות
אסיר בכלא רימונים
מוטי מילרוד

"סיימתי את הלימודים והתחלתי לעבוד כרכזת הוסטל ברשות לשיקום האסיר. אף שיש לי תואר שני בקרימינולוגיה שיקומית, נכנסתי על תקן 'אשת טיפול'", אומרת ענת (שם בדוי) מאזור המרכז. "במקביל, כבר שבע שנים אני מתנדבת בהוסטל לגברים שהיו בכלא בשל אלימות במשפחה. מה שאירוני הוא שכדי להתנדב לא הספיק התואר שלי בקרימינולוגיה - הייתי צריכה לעשת קורס בהנחיית קבוצות".

לדברי ענת, היא בחרה להתנדב כדי שלא תשכח את המיומנויות שלה כקרימינולוגית. "ניסיתי במהלך השנים להתקבל לאין־ספור מקומות עבודה, כקרימינולוגית בעלת ניסיון רחב, אבל לא התקבלתי - וכל פעם מאותה סיבה: אני לא עובדת סוציאלית", היא אומרת.

ענת אינה היחידה. 400–500 סטודנטים לומדים בישראל לתואר ראשון בקרימינולוגיה מדי שנה, ואליהם מצטרפים עוד כ-100 סטודנטים לתואר שני ולדוקטורט, אבל רק מעטים זוכים לעבוד במקצוע. "במדינות רבות התואר בקרימינולוגיה מאפשר כניסה לשוק העבודה במקומות הרלוונטיים למקצוע, אבל בישראל בוגרי התואר אינם משתלבים במקומות טבעיים לתחומם, כמו משטרה, הרשות לשיקום האסיר (רש"א), רשות חסות הנוער, שירות בתי הסוהר (שב"ס) או עמותות וגופים שעובדים עם נוער בסיכון", אומר ד"ר תומר עינת, מרצה בכיר לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר־אילן, ויו"ר האגודה הישראלית לקרימינולוגיה. "מכיוון שבישראל לא הוגדרה הקרימינולוגיה כמקצוע, בניגוד לפסיכולוגים או עובדים סוציאליים, אין תקנים לקרימינולוגים - מה שיוצר מצב ביזארי: מקצוע ייעודי וספציפי בתחום אכיפת החוק ומניעת עבריינות, שאינו מוכר כמקצוע רשמי על ידי המערכות העוסקות בתחומים האלה בדיוק", מסביר עינת.

מי שמבקש להשתלב במסגרות הרלוונטיות כקרימינולוג, צריך להיכנס בדלת האחורית. "לעתים בוגרי קרימינולוגיה מגויסים למסגרות הרלוונטיות כבעלי תואר במדעי החברה, ולחלופין, מגויסים למערכות אכיפת החוק, אבל לא באופן ישיר, אלא אחרי שהם עושים הסבה מקצועית", אומר עינת. "חלקם לומדים הוראה, פסיכותרפיה, סדנאות הורות או עבודה סוציאלית, ונכנסים לעבוד בתחומים האלה. גיוס קרימינולוגים נעשה בעיקר לצורך עריכת מחקרים ובניית אסטרטגיה - רובם המוחלט כעובדי מיקור חוץ. בניגוד למדינות אחרות, הדיסציפלינה הזאת נחשבת אקדמית ולא מעשית. מבקשים קרימינולוגים לידע, לא לפרקטיקה".

ד''ר תומר עינת
עופר וקנין

גם רונית (שם בדוי) מכירה את הנושא על בשרה. "התמחיתי בעבודה עם נוער בסיכון, ועד לאחרונה ניהלתי מרכז ערב בלתי פורמלי של עמותת עלם באזור המרכז", היא מספרת. "סיימתי את תפקידי לפני חודשיים מתוך רצון להתפתח בתחום, אבל מאז אני מובטלת. ההסבר היחיד שאני מקבלת הוא שאני לא עובדת סוציאלית".

עינת שומע על המקרים האלה ומתקומם: "עובדים סוציאליים מוכשרים בתחומם אבל אינם עוברים את ההכשרה של הקרימינולוגים לעבודה ספציפית עם אוכלוסיות עוברות חוק, הן בלימודים התיאורטיים והן בלימודים המעשיים", הוא אומר. "למרות זאת, עדיין לא מכירים בקרימינולוגיה כמקצוע — מה שיוצר השלכות בעייתיות: מצד אחד האוכלוסיות לא מקבלות טיפול ראוי, ומצד שני אנשים מוכשרים נותרים ללא עבודה".

דנה קייזר, קרימינולוגית יישומית ויו"ר עמותת הקרימינולוגים היישומיים והחברתיים, מזכירה השלכה נוספת: "רכזות שיקום האסיר, שהן עובדות סוציאליות, מתחלפות בתדירות גבוהה", היא אומרת. "הדבר נובע, בין השאר, מהעובדה שהן לא הוכשרו באופן ספציפי לעבוד עם האוכלוסייה הזאת. אני, שבחרתי לעסוק במקצוע הזה — לא יכולה לעשות זאת, כי בגופים רלוונטיים אין תקנים לקרימינולוגים שיקומיים".

לדברי קייזר, המצב הזה נוצר, בין השאר, מכיוון שהמדינה שמה דגש יתר על הרתעה על חשבון מאמצי שיקום. "איך עוד אפשר להסביר את העובדה שאין תקנים למומחים שיש להם ידע וניסיון, לא רק בשיקום אסירים אלא גם במניעת פשיעה בקרב בני נוער או בקרב מבוגרים בשכונות מצוקה?" היא שואלת.

אסיר בכלא
מוטי מילרוד

"משאב יקר שהולך לאיבוד"

שלוש הצעות חוק להסדרת עבודת הקרימינולוגים הונחו על שולחן הכנסת ב–2011, ב-2013 וב-2015, על ידי חברי הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, יואל חסון ויריב לוין, אבל שלושתן לא אושרו בסופו של דבר. בדברי ההסבר להצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת ב–2015 על ידי ח"כ לוי אבקסיס, נכתב כך: "תחום הקרימינולוגיה הוא הדיסציפלינה המדעית היחידה העוסקת באופן ממוקד ומובחן במתן מענה מקצועי לפשיעה ולעבריינות. קרימינולוגים, בעלי תואר ראשון, שני ושלישי בקרימינולוגיה, הם אנשים שזכו לקבל השכלה אקדמית רלוונטית לעיסוק מקצועי בפיקוח על הפשיעה. אך למרות זאת, אין לקרימינולוגים בישראל מעמד מקצועי המאפשר להם להשתלב במערכות העוסקות בפיקוח על הפשיעה. במצב הקיים כיום, הקרימינולוגים הם משאב יקר שהולך לאיבוד. מוצע בזאת לחוקק את חוק הקרימינולוגים, בדומה לחוק הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים, שיקנה מעמד סטטוטורי לכלל הקרימינולוגים בישראל, שיאפשר להם לבטא באופן ממוסד ומערכתי את הידע האקדמי והיישומי שרכשו במסגרת לימודיהם".

הניסיון להבין מחברי הכנסת מדוע החוק הזה לא עבר עלה בתוהו — מה שמוכיח אולי את רמת המחויבות שלהם לנושא. מאיה, קרימינולוגית חברתית שיקומית, מחכה בקוצר רוח לחוק כזה. "חיפשתי עבודה בתחום אחרי סיום התואר, אבל כל הדלתות נסגרו בפני. מעסיקים אומרים שאנחנו לא בחוק, אז שיחוקקו חוק. אנחנו פונים למקצוע הזה כי אנחנו רוצים להשפיע על החברה ולעזור לאנשים במצוקה. תנו לנו לעשות את זה", היא אומרת.

ייתכן כי מאיה וחברותיה יצטרכו להמתין. על השאלה מדוע החוק לא מצליח לעבור בכנסת, משיב עינת תשובה פשוטה: פוליטיקה ואינטריגות. "להבנתי, איגוד העובדים הסוציאליים מפעילה לחץ, וזאת הסיבה העיקרית לעובדה שהחוק הזה לא עובר. אני מבין את הלחץ, הם לא רוצים תחרות. מצד שני, מדובר במאות אנשים שיכולים לתרום לחברה בתחום כה חשוב, בדיוק כמו שזה קורה בעולם, אבל בשוק העבודה הישראלי שמים להם בעיקר מקלות בגלגלים".

ברש"א מתנערים מאחריות: "על פי הנחיות משרד הרווחה ומשרד הבריאות, כשמדובר במשרות לטיפול ישיר, אנו מורשים להעסיק עובדים סוציאליים וקרימינולוגים קליניים בלבד. אין מדובר במדיניות של רש"א, אלא בנהלים של משרדי הרווחה והבריאות", נמסר מהרשות.

בוגרי לימודי קרימינולוגיה בישראל:
חמש עשרה אלף איש (הערכה)
לימודים בתחום בישראל: מתחילת שנות ה 60-
לומדים לתואר ראשון בתחום :
כ 450- סטודנטים בשנה
לומדים לתואר שני: כ 100- סטודנטים בשנה
(באוניברסיטת בר אילן, במסלול שיקומי וקליני)
תנאי קבלה ללימודים: משתנים ממוסד למוסד
מוסדות לימוד: האוניברסיטאות בר אילן, העברית, חיפה ואריאל;
המכללות האקדמיות אשקלון, גליל מערבי, צפת, בית ברל, קיי וכנרת

"אין מקצוע אחד בא על חשבון השני"

עינת טוען כי בפגישה שנערכה ביולי 2015 עם מנכ"ל רש"א, הובהר למשתתפים כי רש"א היא שקובעת את הגדרות התאמת התפקידים על פי דעתה, ולכן היא יכולה להעסיק לא מעט קרימינולוגים שאינם בתחומי הטיפול הישיר.

דנה קייזר
עופר וקנין

ממשרד הרווחה נמסר: "עשרות משרות במשרד פתוחות לכלל בוגרי מדעי החברה והרוח, לרבות בוגרי תואר בקרימינולוגיה. כלל המשרות במערך חקירות הילדים והחקירות המיוחדות פתוחות לקרימינולוגים, אבל לצערנו שיעור הקרימינולוגים המגישים מועמדות למשרות אלה נמוך מאוד. על פי חוק העובדים הסוציאליים, יש משרות ותפקידים שבהם רק עובד סוציאלי רשאי לכהן, כמו קצין מבחן, מפקח מחוזי וכדומה, המהוות את השדרה המקצועית העיקרית של המשרד".

בשירות בתי הסוהר מודעים לבעיה. משב"ס נמסר כי "קרימינולוגים מוסמכים לעסוק בטיפול בתנאי שהם בוגרי תואר שני בהתמחות קלינית. כיום יש בשב״ס כמה תקנים המיועדים לקרימינולוגים קליניים. נוסף על כך, מגייס שב״ס קרימינולוגים בוגרי תואר ראשון או שני בהתמחות במחקר בתפקידים שונים. מאז שנחקק חוק העובדים הסוציאליים ב–1996, חובה על שב״ס להעסיק אך ורק עובדים סוציאליים בתקנים. עם זאת, נבדקת בשב"ס האפשרות להרחבת התקנים בתחום הקרימינולוגיה".

מאיגוד העובדים הסוציאליים נמסר: "לעובדים הסוציאליים יש הערכה רבה לקרימינולוגים, ואין מקצוע אחד בא על חשבון מקצוע אחר. אבל כמו שהעובדים הסוציאליים אינם יכולים לתת טיפולים פסיכולוגיים או לבצע אבחונים פסיכולוגיים, כך גם הקרימינולוגים אינם יכולים לבצע טיפולים פסיכו־סוציאליים — טיפולים שנקבעו בחוק העובדים הסוציאליים, שיכולים להינתן רק על ידי עובדים סוציאליים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#