"לעיר הזאת אין עתיד. חוץ מהמלונות אילת מתה. תקרוס תוך שנה" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
צפו

"לעיר הזאת אין עתיד. חוץ מהמלונות אילת מתה. תקרוס תוך שנה"

בשיא עונת התיירות באילת בתי המלון והטיילת מלאים אבל העיר כמעט שוממת ■ בעלי העסקים טוענים שהסיבה לכך היא המחירים הגבוהים במלונות, שמצדם לא מתכוונים להוריד מחירים ■ העירייה: "נפעל לקידום אטרקציות ולמיצוי הפוטנציאל התיירותי"

246תגובות
החוף באילת
עופר וקנין

"סליחה, איבדתי את בעלי ונגמרה לי הסוללה, אפשר לעשות טלפון?".

בבקשה.

האשה, שדוחפת עגלה עם תינוק ואוחזת בידיה פעוטה נוספת, לוקחת את הטלפון ומחייגת. "איפה אתה?! כדאי לך להגיע לפה מהר! אני עם הילדה על הידיים! בוא לכאן מיד! אחרי הגשר, ליד ממן מלך הנרגילות", היא צורחת על הבעל האובד.

היה קל מאוד לאבד בן משפחה השבוע על הטיילת באילת, לשם נפלטו אלפים בתקופה שבין סיום הקייטנות לפתיחת שנת הלימודים. ואולם לעומת הטיילת הסואנת, במרחק של כ-100 מטר בלבד, נראה היה שמדובר כבר בעיר אחרת. מול קניון מול הים השוקק, בצדו שני של הכביש, המתחם שבו מתרכזים כארבעה־חמישה ברים היה שומם.

"נו, מה אתה חושב, הקהל שבא לעיר זה משפחות, לא הקהל שלנו, או בני נוער, שאותם אי אפשר להכניס לכאן", אומרת ליעם, 27, מארחת בפאב פאדי'ס, שכמעט ריק לחלוטין. "בכלל הקיץ הזה חלש מאוד, ומאז מבצע צוק איתן ב-2014 יש ירידה. אבל במקום ליצור אטרקציות בעיר, שימשכו לכאן אנשים - בנו לנו דווקא מזרקה מוסיקלית (שנחנכה לפני כשנה בעלות של כ-8.5 מיליון שקל). יופי, מה זה עוזר לנו? העיר הזאת חייבת להתעורר, חייבת משהו שיעיר אותה, אחרת אני לא יודעת מה יהיה פה".

בר קאזה הריק באילת
עופר וקנין

ליד פאדי'ס נמצא הבר קאזה, שבחזיתו שלט כי "המקום מוגבל ל-142 איש בלבד". עם זאת, השעה 23:00 ואנחנו אמנם בערב יום ראשון, אך היחידים שנמצאים בו הם אנשי צוות הבר, חמישה צעירים בני 22–25, שיושבים מיואשים בכניסה. "המלונות לוקחים לנו את כל הלקוחות", הם אומרים. "אנשים באים לחופשה, ואחרי ששילמו מחירים כל כך גבוהים על החדר במלון, לא בא להם להוציא יותר כסף. מי שבדיל הכל כלול בכלל אין לו מה להגיע לכאן".

"מישהו מהממשלה צריך לראות מה קורה כאן. חוץ מהמלונות, העיר מתה", אומר הדי.ג'יי מתן פריינטה. "העיר הזאת צריכה תוכנית הבראה. חייבים להוריד מחירים, כי כולם פה חזירים. הייתי בחו"ל, ושם אתה מבלה ושותה במחירים נורמליים, כי שם הם לא חזירים. העיר הזאת צריכה לעבוד ביחד, כדי שכולם יוכלו להרוויח, לא רק המלונות. לא צריך לקחת כל כך הרבה כסף על חופשה. מצדי, שאת התיירים מחו"ל המלונות 'ישברו' במחיר, אבל תנו הנחות לישראלים".

את קיומן של שתי ישויות באילת - זו של בתי המלון וזו של מקומות הבילוי האחרים - מבטאים גם בעלי עסקים נוספים בעיר. "השנה חלש מאוד אצלנו. אנחנו בעצם נפגעים מפני שמחירי המלונות באילת אסטרונומיים", אומר שלומי שושנה, מנהל פארק המשחקים בבילון באייסמול, הקניון שבמרכזו משטח החלקה על הקרח שהוקם ב–2012. "חופשה למשפחה כאן עולה 15 אלף שקל - במחיר הזה אנשים מעדיפים לנסוע לחו"ל, לראות עולם. אם בתי המלון יורידו מחירים - גם אנחנו נוכל להוריד מחירים, ואז כולם ירוויחו".

במצפה התת־מי, אחד מסמליה של העיר, התנועה דלילה למדי, ורק בריכת הכרישים, שם מנסים לשכנע את ההורים והילדים שכרישים לא מעוניינים בדרך כלל לתקוף בני אדם, גוררת התעניינות. "הקיץ הזה על הפנים. יקר פה באילת, והישראלים מעדיפים את חו"ל", אומרת נטע כץ, מלונאית לשעבר שעובדת כיום בחנות המזכרות במקום. "הבעיה שזאת עיר שלא יודעת לארח. בתי המלון יקרים מדי, נהגי המוניות מתנהגים בחוצפה, רבים על לקוחות מול הנוסעים, עיר המלכים (הפארק הגרנדיוזי שנסגר בתחילת השנה עקב חובות של כ–50 מיליון שקל; ק"ר) קרסה, קולנוע האיימקס נסגר. אין פה תרבות של כלום, לעיר הזאת אין עתיד. איך, למשל, יכול להיות שבעיר כמו אילת אין פארק מים?

"בנוסף", אומרת כץ, "הישראלים מגיעים לכאן וישר חושבים שמנסים לדפוק אותם - חצי אבטיח ב-49 שקל, בקבוק מים קטן ב-9 שקלים, מוניות שלוקחות תשלום לפי בן אדם ולא לפי נסיעה. אני באופן אישי מאוכזבת מהעיר הזאת. בתור ותיקה כאן, זה ממש כואב לי. העיר לא תחזיק הרבה זמן מעמד. אין לה תקווה. העיר הזאת תיפול, אם לא השנה, אז בשנה הבאה. ובינתיים בירדן בונים. שם הרבה יותר משקיעים מפה, וגם האירוח זול יותר. ומה לנו? פתחו מזרקה מזמרת במיליוני שקלים, ואו, איזה יופי! אבל כמה אפשר לראות את זה. אולי תחדשו? הים הרי הוא אותו ים, מה עם משהו אחר? לא, מה שקורה כאן זה ממש לא זה. מדברים גם על הצרפתים שירימו את העיר, אבל הם באים, קונים כאן דירות, מעלים את ערך הדירות בעיר בצורה מטורפת - וחוזרים לצרפת. למשל, כשאמא שלי מתה, באמצע השבעה השכן הצרפתי דפק בדלת ואמר: 'אני רוצה לקנות את הדירה'. אמרנו לו: 'סליחה, אנחנו באמצע שבעה'. הוא אמר 'נכון, אני רוצה את הדירה'".

"אם היה בידי הכוח לשנות דברים, הייתי משנה, אבל אני לא ביבי", נאנחת כץ, שבכל זאת מוצאת גם תקווה: "קזינו יכול להיות פתרון מצוין לעיר הזאת. מפחידים אותנו עם פשע וזנות - אבל תראו את לאס וגאס, שם זה עובד. פשוט צריך שתהיה פה משטרה עם ביצים. גם רכבת מהמרכז לכאן יכולה לעזור מאוד".

"קזינו יכול להיות 'אש' לעיר", אומר מנהל המשמרת במסעדת ברביץ', בחוף אלמוג, "הרי הקיץ הזה חלש מאוד - אתה רואה בעצמך - סוף אוגוסט והמקום לא מלא. בכלל השנים האחרונות לא טובות מבחינת כמות התיירים. הבעיה של אילת היא שאין לה מספיק אטרקציות כדי למשוך לכאן תיירים. אנשים באים לפה פעמיים, שלוש, הם כבר הבינו את הסיפור, ועוברים לחפש מקום אחר. בנוסף, כנראה שלאנשים כיום יש גם פחות כסף לבזבז".

נטע כץ, מלונאית לשעבר
עופר וקנין

עם זאת, לדברי עומר ארמוזה, מנהל התפעול של ריף הדולפינים, "קזינו זה פלסטר, זה הפתרון הקל. לנו זה לא יעזור, כי מי שבא להמר בלילות, לא הולך בדרך כלל לשחות עם דולפינים בבוקר. מה שצריך כאן זה לתת מעטפת לתייר - אטרקציות ותחבורה נוחה, כדי שיהיה מרוצה".

"אני אוהבת את העיר, אבל המחירים פה מחרידים"

אחרי שבנובמבר 2013 פונו הדוכנים שהיו פרושים על הטיילת באילת, לאחר סאגה משפטית שנמשכה יותר מעשור, באפריל 2014 החלו הרוכלים לפעול במתחם ייעודי המאכלס עשרות דוכנים. אבל בעלי הבאסטות, שנאבקו במהלך, עדיין ממורמרים. "תראה, מ-9:00 בבוקר עד 21:00 בערב אני עומד על 500 שקל. אם הייתי עכשיו על הטיילת ולא פה במתחם, הייתי כבר על 2,500 שקל. לפה צריכים להיכנס אנשים במיוחד, אבל זה קשה כשכל היום התיירים נשארים בבתי המלון - ובערב לא מוציאים כסף בשאר העיר. בכלל, מרגישים היום שאנשים חושבים כלכלית, מוציאים פחות כסף. המלונות בעצם קובעים את המחירים בעיר - והם גבוהים, ואז התייר לא מוציא פה כסף. אנשים, בגלל שיקר, גם הולכים לחו"ל אחרי זה, או למקום אחר. מה יהיה פה בעוד שנה־שנתיים? רק השם יודע".

לפי נתוני התאחדות המלונות שפורסמו השבוע, ביולי השנה נרשמו באילת כ–750 אלף לינות של ישראלים - ירידה של 5% לעומת השנה שעברה. "בהזמנות לאילת נרשמה אצלנו ירידה של 10%, לעומת עלייה ביציאות ישראלים ליוון, קפריסין ולמזרח אסיה", אמר השבוע ל–TheMarker מנכ"ל אתר גוליבר תיירות, זיו רוזן. "מחיר חופשה משפחתית באילת ביולי נתפש גבוה בעיני התייר הישראלי".

"את החופשה השנתית שלי עם בעלי עשיתי בכלל בחו"ל", אומרת סבתא מבאר שבע המבלה עם משפחתה בטיילת, "עכשיו אני פה בשביל הנכדים. אבל יקר פה בצורה מוגזמת. אני אוהבת את העיר, אבל המחירים פה מחרידים. אנחנו למשל, לקחנו מלון דירות, ואני מבשלת לילדים צהריים, מה שמוזיל לנו את השהייה כאן".

"נרתענו מהמחירים של בתי המלון, אז את החדר הכי זול, 560 שקל ללילה, מצאנו במלון דירות שמרוחק מהטיילת", אומר ציון, 49, מתל אביב, שהגיע לעיר עם בתו. "גם כל המתקנים בעיר יקרים בטירוף, והמסעדות לא משהו - אבל עדיין גובות מחירים גבוהים. זאת עיר 'משחטה', וגם השירות שקיבלנו כאן לא היה טוב בהשוואה לתל אביב. נראה שחוץ מהטיילת וקניון מול הים, אין מה לעשות ואף אחד לא מסתובב בחלקים האחרים של העיר. העיר גוססת, במצב קטסטרופלי.

אילת 2016, פאדי'ס בר הריק
עופר וקנין

"אז למה בכל זאת באתי? כיום אני בא לעיר מסיבות היסטוריות, כי הייתי בא לפה כשהייתי ילד, ואז זה היה גן עדן. זאת היתה עיר מטריפה, מושבה של ביטניקים, הכל היה נקי ולא היתה אלימות באוויר כמו היום, עם להקות של בני נוער שמחפשים מה לעשות. יש לעיר הזאת פוטנציאל אינסופי. אם המחירים של המלונות והמסעדות היו יורדים וזאת לא היתה משחטה של תיירים - אנשים היו נוהרים לאילת. כיום אני לא יודע אם עושים כאן את המקסימום הקיים".

למרות זאת, את הפתרון ציון לא מוצא בבניית קזינו: "זה יהיה זוועה לעיר. זה יהיה ממש מושחת לפתוח כאן קזינו, זה יהיה להוציא לעניים את המעט שעוד יש להם. אולי לסוחרים בעיר זה יעשה יותר טוב, אבל לעיר לא, כי בקזינו רק מפסידים".

"אנחנו מדינה יקרה, אין סיבה שהמלונות יורידו מחירים"

"נכון, המחירים באילת בקיץ גבוהים, אבל אנחנו לא נתנהג אחרת", אומר מנכ"ל התאחדות המלונות באילת, שבי שי. "אם הישראלי רוצה לבוא דווקא בשיא, בסוף אוגוסט, אין סיבה שנוריד מחירים. אי אפשר לתפוס את המקל בשני הקצוות, גם לבוא בשיא וגם לשלם מחיר של אכסניה. הירידה ביולי מטרידה אותי, אבל אנחנו לא פוחדים לאבד נתח מתיירות הפנים, כי כבר 30 שנה אנחנו לא מאבדים. לאילת מגיעים כל שנה 2.25–2.5 מיליון ישראלים והיא תמיד היתה יעד הנופש המועדף על הישראלים, אבל הבשורה לא תהיה במחירים".

נתונים שמופיעים בכתבה

לדברי שי, "אני עוד לא פגשתי בעל עסק באילת שאומר על המלונות משהו טוב, גם כשמלא בעיר וגם כשריק, הם תמיד מתלוננים. בעלי העסקים צריכים לחשוב, אולי גם המחירים שלהם גבוהים? הרי שיעור החדרים של הכל כלול בעיר הוא פחות מ-20%.

"בכלל, אומר שי, "צריך להבין, אנחנו באופן כללי מדינה יקרה. הרי אם נלך לסופרמרקט בברלין או בלונדון, נשלם 30% פחות מאשר בישראל. אי אפשר לבקש מהמלונות להוריד מחירים - וגם לשלם את כל החשבונות הגבוהים שיש בארץ על חשמל, ארנונה וכוח אדם. אז האזרחים לא מוחים נגד רשתות המזון - אבל מול המלונות כן.

"מה שכן חסר בעיר", מודה שי, "הם אולמות כנסים, וגם קזינו יכול בהחלט לעזור לעיר, אם הוא יופעל במודל הנכון - הוא יכול רק לפתח את אילת ולספק הרבה מקומות תעסוקה".

בעיריית אילת אומרים כי "התחרות על לבו וכיסו של התייר, בין אם זה הישראלי או מחו"ל, גדלה מאוד, והעירייה - בשיתוף גורמי התיירות ומשרד התיירות - פועלת להשקיע עוד ועוד כדי למצות את הפוטנציאל התיירותי של העיר.

הטיילת באילת
עופר וקנין

"הירידה ב-5% במספר הלינות ביולי שולית ונעוצה בעיקר בהתמודדות של אילת מול טיסות הלואו־קוסט ומדיניות השמים הפתוחים, שהביאה להורדה של מחירי הטיסות לחו"ל, דבר שמעודד ישראלים לטוס לחו"ל. לצד זאת, מנהלי הקניונים ולא מעט בעלי עסקים מדווחים על מחזור כספי טוב המעיד על היקף הפעילות הכלכלית, ועל כך מעידים דו"חות אובייקטיביים.

"מדי שנה פוקדים את אילת כ-2.5 מיליון ישראלים, שרובם בוחרים בביקורים חוזרים ומצביעים ברגליים. ברור כי אין עיר בארץ או בעולם שיכולה להמציא עצמה מחדש מדי שנה, ועדיין אילת מציעה שפע של אטרקציות, כמו המצפה התת־ימי, ריף הדולפינים, טיולים מדבריים בג'יפים וטרקטורונים, אתרי צלילה וספורט ימי, ופועלת לקדם בניית חדרי מלון ובתי מלון נוספים וכן אטרקציות חדשות - טיילת ימית ראשונה מסוגה ושני פארקי ענק: פארק מים בסגנון פארק היורה ופארק סקי מים בכבלים שיפעל בתוך אגם מלאכותי, שייבנו על שטח כולל של 300 דונם.

"בעניין הקזינו, מועצת העיר אילת קיבלה לפני שנים אחדות החלטה שעודנה תקפה, התומכת בהקמת קזינו בעיר כקומפלקס של מרכז כנסים וקונגרסים ומתחם בילוי ופנאי גדול, מתוך הבנה כי הקזינו, תחת מנגנוני בקרה מוקפדים, יהווה מנוע צמיחה נוסף לתיירות ואטרקציה נוספת שיש ביכולתה לתרום לעידוד וקידום התיירות לאילת מהארץ ובעיקר מחו"ל".

משרד התיירות: "החוק להורדת מחירי הנופש יביא לירידה במחירים"

החוף באילת, דולפין ומאמנת מתנשקים
עופר וקנין

במשרד התיירות אומרים כי "מחירי המלונות באילת נגזרים מהיצע וביקוש. יש שלושה שיאים של ביקוש במהלך השנה - פסח, יולי־אוגוסט וחגי תשרי. ביתר חודשי השנה המחירים באילת סבירים ביותר.

"המשרד אינו מתערב בקביעת מחירים של עסקים פרטיים ורואה את תפקידו ביצירת סביבת מסחר תחרותית, באמצעות עידוד יצירת היצע על ידי מתן מענקים והקלות ליזמים המעוניינים בהקמת חדרי לינה באילת בפרט וברחבי הארץ בכלל. בתחילת החודש אישרה הכנסת את החוק להורדת מחירי הנופש בישראל, שנועד לסייע ליזמים לבנות מלונות מסוגים שונים, לקצר הליכים ביורוקרטיים ולהביא להיצע גדול ומגוון יותר. מימוש החוק יביא לירידה במחירי הנופש בישראל.

"בשנים האחרונות השקיע המשרד מאות מיליוני שקלים בהקמת תשתיות תיירותיות שימשכו תיירים לעיר, ובהן פינוי הטיילת מדוכנים בלתי חוקיים והקמת שוק תיירותי בסמוך; שיפוץ הטיילת והקמת רשת טיילות באזורים התיירותיים; הקמת פארק באזור התיירותי הכולל מזרקה מוסיקלית וסקייט פארק. כמו כן, המשרד תומך ומשקיע בקיומם של אירועים תרבותיים מחוללי תיירות ולינות בעיר כמו פסטיבל הג'אז, תחרויות צלילה בינלאומיות ומרתון אילת.

"בנוסף, משרד התיירות, בשיתוף עם התאחדות המלונות באילת, משקיע עשרות מיליוני שקלים במתן מענקים לחברות תעופה כדי לעודד הפעלת טיסות ישירות לאילת, ובחורף 2015 נחתו בעיר בזכות מענק המשרד והתאחדות המלונות כ-20 טיסות בשבוע, לעומת 2–4 טיסות בשבוע בתקופה המקבילה ב-2014. השנה יש ביקוש רב למענקים אלה ויש בקשות המשקפות יותר מ-100 אלף תיירים שצפויים להגיע בטיסות ישירות מאירופה בתקופת החורף. המשרד רואה באילת עיר תיירות מרכזית בישראל וימשיך לפעול לפיתוח התיירות בה.

אילת, אוגוסט 2016
עופר וקנין

"כמו כן, המשרד פועל בשלושה מישורים: הפחתת הרגולציה; הגדלת המגוון בדגש על מלונות עממיים במחירים השווים לכל נפש; והגברת התחרות באמצעות חוק הות"ל שאושר באחרונה בכנסת (מלונות נהפכים לתשתית לאומית והקמתם תידון בוועדה לתשתיות לאומיות).

"בעניים הקזינו, המשרד עושה בימים אלה עבודת מטה מול משרדי הממשלה וגופים נוספים שבסיומה תהיה עמדה מבוססת לגבי העניין. ברמה העקרונית המשרד סבור שקזינו באילת, שיפעל תחת פיקוח הדוק, יכול לתרום רבות לתיירות לעיר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#