המדינה יכולה לחסוך 250 מיליון שקל בעזרת תוכנית תעסוקה נכונה לאסירים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה יכולה לחסוך 250 מיליון שקל בעזרת תוכנית תעסוקה נכונה לאסירים

מחקר חדש קובע כי תוכנית שיקום המאפשרת תעסוקה רלוונטית, מפחיתה ב10% את מספר האסירים החוזרים לבתי הסוהר ויכולה לחסוך לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים בשנה; למרות זאת, רק מספר קטן של אסירים זוכה לה; אסירים בישראל, כתבה רביעית בסדרה

תגובות
מפעל טקסטיל בכלא איילון
עופר וקנין

בכל בוקר בשנים האחרונות היתה א' מתעוררת, לובשת את בגדיה ויוצאת לעבודתה. היא לא לוותה על ידי איש, ולא היתה תחת כל פיקוח. בתום יום העבודה היתה שבה אל המקום שבו היא חיה: כלא נווה תרצה. א' היא אתי אלון, אחת האסירות המפורסמות בישראל, ששוחררה בתחילת החודש אחרי כ–14 שנה בכלא.

אלון, שעברה אין ספור תוכניות שיקום ועבודה בכלא, נכנסה לתוכנית שיקום פרטנית המאפשרת לאסירים לצאת כל יום לעבודה מחוץ לבית הסוהר, במטרה לפתח אורח חיים נורמטיבי שיפחית את סיכויי החזרה לכלא. היא השתתפה בתוכנית השיקום המתקדמת ביותר עבור אסירים שמסוכנותם נחשבת נמוכה במיוחד, ואין חשש כי יתפתו לברוח, אך רק מעטים זוכים לה — כ–134 בכל שנה, מתוך 12 אלף אסירים פליליים בישראל. מתוך אותה קבוצה קטנה, רוב האסירים אינם יוצאים מהכלא בגפם, אלא בקבוצות קטנות ומפוקחות, ועובדים במפעלים או בבסיסי צה"ל.

למרות מספרם הקטן של האסירים — תוצאות התוכנית משמעותיות. מחקר שערכו פרופ' אפרת שהם, סגנית ראש החוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון, ד"ר בדי חסייסי ופרופ' דויויד וייסבורד, שניהם מהאוניברסיטה העברית, בדק 827 אסירים שהשתתפו בתוכנית השיקום ב–2004–2012. מתוצאות המעקב עולה כי התוכנית הפחיתה את שיעור החזרה לכלא (רצידיביזם) בכ–10% בהשוואה לקבוצת הביקורת — שכללה אסירים שהיו בעלי פרופיל מתאים להשתתפות בתוכנית, אך לא נכללו בה.

"השנה הראשונה היא המסוכנת ביותר מבחינת סיכויי החזרה לכלא", אומרת פרופ' שהם. ואולם על פי נתוני המחקר, סיכויי החזרה לכלא בקרב המשתתפים בשיקום ירדו ב–43%. מתוך הקבוצה חזרו לכלא רק 6% מהאסירים בשנה שאחרי השחרור, בעוד שבקבוצת הביקורת נרשם שיעור של 11% חזרה. גם בהמשך נראו הבדלים גדולים בין מי שהשתתף בתוכנית הזאת, לבין מי שלא.

"בסיכום הכללי, הירידה הממוצעת בחזרה לכלא בקרב משתתפי השיקום היא של 10% יחסית לקבוצת הביקורת. בנוסף, 82% מהמשתתפים עמדו בקריטריונים לשחרור מוקדם - יחסית למחצית בלבד בקרב קבוצת הביקורת".

מבדיקה של אגף התקציבים עולה כי כל אסיר חוזר עולה לקופת המדינה כ–3.1 מיליון שקל לאורך חיי עבריינותו. חישוב פשוט מראה כי מדינת ישראל חסכה עשרות מיליוני שקלים בממוצע בשל אותם 10% ממשתתפי התוכנית שלא חזרו לכלא.אם מספר האסירים היוצאים לתוכנית הזאת יעלה ל–750 בכל שנה (שהוא עדיין מספר קטן יחסית למספר הכלואים), המדינה יכולה לחסוך כרבע מיליארד שקל בממוצע.

החיסכון הזה עוד רחוק, בהתחשב בעובדה שכיום בשב"ס (שירות בתי הסוהר) לא מצליחים למלא אפילו את התקן שהוקצב לתוכנית המלאה, שכולל 175 אסירים. הסיבה לכך, לפי פרופ' שהם, היא החשש של שב"ס, המתבטא בשורה ארוכה של קריטריונים: "האסיר צריך לעבור תוכניות שיקום בכלא, להיות רשאי לסבב חופשות, נקי מסמים, ולקבל הרבה המלצות מגורמי מקצוע", מסבירה שהם. "הקריטריונים מרחיקי הלכת מקשים על הרחבת התוכנית".

לטענת שהם, ידו הקפוצה של שב"ס צריכה להשתחרר מעט, במקביל לחיזוק משמעותי של ההכשרה המקצועית הרלוונטית בתוך הכלא, וטיפול בהמשכיות התעסוקה לאחר השחרור.

"קיים כיום קושי למצוא מעסיקים לאסירים לפני השחרור", היא אומרת, "ובמיוחד כאלה שיסכימו לקלוט אותו גם לאחר השחרור, לכן יש להשקיע בתמרוץ מעסיקים. סקר שערכתי ביחד עם פרופ' אורי תימור הוכיח כי 70% מהמעסיקים שהעסיקו אסירים לא חששו לקבלם שוב לעבודה לאחר השחרור — לעומת 13% בקרב מעסיקים שלא פגשו אסירים קודם לכן".

תעסוקת אסירים משוחררים

החוק לתעסוקת אסירים תקוע

בכלא חרמון, המרכז השיקומי הארצי של שב"ס, מכירים את העובדות האלה — וכבר הבינו כי יש להכין את האסירים לחיים שמחוץ לכלא באמצעות הכשרה רלוונטית. באחרונה נפתחו בו כיתות מחשבים וקורסי חשמלאות וחווטות. בנוסף, חלק מהאסירים זוכים להכשרה כטבחים בין כותלי הכלא.

עם זאת, ברוב בתי הכלא תעסוקת האסירים פשוטה וההכשרות הבסיסיות שהם מקבלים אינן מכינות אותם לעבודה בחיים שאחרי הכלא. "מחצית מ–12 אלף מהאסירים הפליליים בישראל (8,000 נוספים הם אסירים ביטחוניים ומסתננים) כלל אינם במעגל העבודה מסיבות שונות — לקויות, התמכרויות או השלמת השכלה", מסבירה ד"ר חגית לרנאו, קרימינולוגית ומשנה לסניגור הציבורי הארצי.

"מתוך 6,000 האסירים העובדים, מחציתם עובדים בעבודות שת"ם (שירותים, תחזוקה ומטב), כלומר בתחזוקה שוטפת של הכלא, ומקבלים שקלים בודדים ליום. זוהי תרומה חשובה לכלא שמתחזק את עצמו ושמאפשר לאסירים לייצר הרגלי עבודה, אך אין לה ערך ממשי לקראת השחרור", אומרת לרנאו.

המחצית השנייה של העובדים — 3,000 אסירים — הם חלק ממערך תעסוקה הכולל סדנאות מלאכה השייכות לשב"ס (למשל, בית דפוס מקומי), או מפעלים חיצוניים שנבנים בתוך הכלא. חלק גדול מהם מהווה מקור תעסוקה יומיומי מרגיע (בית מלאכה פנימי לקשירת ציציות למשל) — אך גם אלה אינם מכשירים אסירים לעבודות הנדרשות מחוץ לכלא.

"תעסוקת אסירים נמצאת על השולחן לפחות עשור, בין היתר באמצעות הצעת החוק הממשלתית שלא מתקדמת", טוענת לרנאו, מחברת הספר "עבריינות ואכיפת חוק", שיצא לאור לאחרונה. "הצעת החוק מסדירה את מה ששב"ס נותן כיום, בעוד שאנחנו חושבים שנדרשת מהפכה בתפישת שב"ס בנושא תעסוקת אסירים, ושיקום בכלל".

על מה נסוב הוויכוח בנוגע לחוק כבר עשר שנים?

"שב"ס מגיש הצעת חוק טכנית, שלפיה יהיה מערך תעסוקה, אך אינו מתחייב לכלום — וכך המערך יהיה ללא דיווח, וללא התחייבות על מעקב. זה למעשה מה שקורה כבר כיום.

"הוויכוח פה הוא על התפקיד של שב"ס. אם התפקיד המרכזי של שב"ס הוא לנהל את הכלא — הם עושים עבודה טובה. אלא שהתפישה כיום — שגם שב"ס ער לה — היא שלשירות בתי הסוהר יש תפקיד רחב יותר, הכולל את מערך השיקום עבור היום שאחרי הכלא. שילוב בתעסוקה הוא מפתח חזק להצלחה שיקומית, והוא חזק אף יותר מתוכניות השכלה או גמילה מסמים — לכן אין ברירה אלא להפוך את מערך התעסוקה והמעקב אחריו לשונה לחלוטין".

איך למשל?

"בתוכנית השיקום הקבוצתית שב"ס לוקח כיום אפס סיכון, ובגלל זה היא כל כך מצומצמת, למרות הוכחת האפקטיביות. הגיע הזמן לקחת סיכונים ולרווח קצת את הקריטריונים, כך שיותר אסירים שנמצאים 6–12 חודשים לפני תחילת השליש, שאותו הם מרצים בחוץ בפיקוח, יוכלו להיכנס לתוכנית השיקום התעסוקתית. התוכנית הזו צריכה לגדול.

"חשוב לקבוע שעבודות שת"מ, שטובות מאוד לאנשים שאין להם דפוסי עבודה, יהיו מוגבלות בזמן. אסיר יעבוד חצי שנה או שנה, ויעבור לעבודה מתגמלת יותר. כיום אין התחייבות כזאת. כל הקורסים בתוך הכלא אמורים להיות כאלה שניתן לעסוק בהם באופן ברור מחוצה לו, מכיוון שהם דרושים בשוק העבודה, וזה המבחן.

"בנוסף ברשות לשיקום האסיר (רש"א) צריך להביא בחשבון את נקודת הזמן שבה אסיר יתמודד עם שוק העבודה. צריך ללמד אותו איך לעבור ראיון עבודה ואיך לכתוב קורות חיים.

במקביל, שב"ס צריך לעקוב, לדווח ולמדוד את הישגיו — לא על פי התנהגות בכלא, אלא על פי שיעור האסירים שעברו תוכניות הכשרה והצליחו להשתלב בתעסוקה רלוונטית.

"צריך לזכור ששב"ס לא יכול לעשות את הדברים האלה ללא גיבוי המדינה, כי הדברים האלה דורשים תקציבים. כך למשל, חשוב שהמדינה תיקח על עצמה את סבסוד משכורות האסירים כדי לתמרץ מעסיקים לקבל אותם. יש סיכוי גבוה שאסיר שיגיע למקום עבודה על חשבון המדינה לשלושה או שישה חודשים, יישאר לעבוד בו, וסיכוייו לחזור לכלא יקטנו".

כל הדברים האלה יביאו לשינו תפישה בסיסי בתפקידו של שב"ס?

"כן, כי את מקומה של תפישת העולם שמעדיפה אינטרסים ניהוליים של הכלא, יתפוש האינטרס החברתי של השיקום. שב"ס גאה כיום בעובדה שמערך התעסוקה מחזיק את עצמו כי ההכנסות מכסות את ההוצאות. זו לא יכולה להיות מטרה".

איפה נמצאת הרשות לשיקום האסיר בתרחיש הזה?

"בעולם נכון, התהליך צריך להתחיל בשב"ס, שאמור להביא את האסירים לנקודה טובה יחסית לקראת השחרור המוקדם. שב"ס צריך ללוות אותם בעזרת הרשות לשיקום האסיר במהלך השליש — ועם השחרור הרשות צריכה לתפוס את מקומם. תהליך כזה דורש פעולה מקבילה: שינוי גישה של שב"ס, וחיזוק של רש"א".

מדינות צפון אירופה עושות את זה מזמן — למה בישראל מתחילים לחשוב על שיקום אסירים רק עכשיו?

"התפישה שלנו נוטה יותר לכיוון הגישה האמריקאית ובנויה על משטר פריבילגיות: אתה רוצה טלפון — תעשה מה שאנחנו אומרים לך; אם לא תלך לקבוצה הטיפולית — לא ניתן לך את זה או זה. מדובר בשיטת המקל והגזר, שמחקרים בתחום הקרימינולוגיה מוכיחים כי היא מקטינה את האדם.

"אם נוסיף לתפישה הזאת את התנאים הפיזיים הלא־פשוטים בבתי הכלא בישראל, נבין למה קשה ליצור פה מרחב שיקומי. בצפון אירופה החשיבה היא של מדיניות רווחה — משך המאסר שונה, יש יותר כלים לטיפול בקהילה, בתי הכלא נראים אחרת ויש דגש גדול יותר על נושא השיקום והיום שאחרי.

"אם אנחנו רוצים להקטין את מספר האסירים, כדי לעצור מעגלי פשע ועוני שעולים למדינה כסף רב, כדאי להתחיל לחשוב קצת כמו צפון אירופה".

בשירות בתי הסוהר משיבים: "יש לא מעט סיפורי הצלחה"

הוצאות אגף השיקום

בשירות בתי הסוהר (שב"ס) מכירים את הטענות בנוגע לחשיבותן של תוכניות השיקום לאסירים, ובנוגע לכך ששב"ס עצמו מסרבל את ההליך ומונע מרבים להשתתף בתוכניות אלה. ואולם לטענתם, בשנים האחרונות נעשו שינויים רבים בתחום.

"התפישה בשירות בתי הסוהר היא כי למאסר יש סוף, וזאת ההזדמנות הריאלית היחידה להקנות לאסירים כלים מתקנים וכישורי חיים, שיאפשרו להם קליטה טובה יותר לכשיחזרו לחברה", נמסר משב"ס.

"שיקום האסירים הוא חלק מהותי ובלתי נפרד ממשימת הכליאה. לצד מרכזי החינוך והקבוצות הטיפוליות המוצעות לאסירים, התעסוקה היא מרכיב עיקרי בתהליך השיקום. בשירות בתי הסוהר משקיעים מאמצים רבים בהכשרה מקצועית ושיבוץ אסירים בתעסוקה ובעבודה מקצועית.

"מטבע הדברים, למרבית האסירים חסרים הרגלים בסיסיים כדי להשתלב בשוק העבודה, כמו סדר יום, התמדה, אחריות ויכולת להשתלב במסגרת. הקניית הרגלים אלה הוא חלק מתהליך השיקום, והוא קודם לשלב ההעסקה עצמה. בכדי לאפשר את העסקתם של מירב האסירים, הוגמשו בשנים האחרונות הקריטריונים הקובעים את אפשרויות ההעסקה — שינויים שהביאו לעלייה ניכרת במספר האסירים המועסקים בתעסוקה יצרנית ובהכשרה מקצועית. יחד עם זאת, מתוך אחריות לביטחון הציבור ולשלומם של האסירים, מודל השיקום התעסוקתי פועל במדרגים, המאפשרים די זמן להכיר את האסיר, את כישוריו ואת רמת המסוכנות שלו.

"בשלב הראשון יועסק אסיר בעבודות בבתי הסוהר של שירותי תחזוקה מטבח, יקבל גמול ויסתגל לאורח חיים של אדם עובד. בהמשך יוכל להתקדם לעבודה במרכזים היצרניים של בית הסוהר ורק בשלב מתקדם יותר יוכל לצאת לעבודה מחוץ לבית הסוהר, במסגרת תכניות השיקום הקבוצתי, ולבסוף בשיקום הפרטני.

"בנוסף להרגלי העבודה שלהם זקוקים האסירים, שירות בתי הסוהר מציע גם קורסים להכשרה מקצועית במקצועות שנמצאו דרושים בשוק העבודה ושאינם מצריכים היעדר רישום פלילי, כמו טבחות, שזירת פרחים, ספרות, מחסן ממוחשב ותיקון מכשירי חשמל ביתיים. לשב"ס מוכרים לא מעט סיפורי הצלחה של אסירים משוחררים שעברו במהלך מאסרם את כל שלבי מדרוג השיקום התעסוקתי, ולאחר שחרורם נקלטו בהצלחה בשוק העבודה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#