מפקחים על בריאות העופות, אבל לא על זכויות השוחטים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מפקחים על בריאות העופות, אבל לא על זכויות השוחטים

שוחטי העוף הכשר סובלים מסביבת עבודה לא בטיחותית, שגורמת לתאונות עבודה יומיומיות, וממחלות שנובעות מהעבודה הפיזית השוחקת ■ המוסד לביטוח לאומי אינו מכיר בפגיעות אלה כמחלות מקצוע

4תגובות
פס השחיטה במפעל מילועוף
כח לעובדים

"כעשר שנים לאחר שהתחלתי לעבוד במקצוע, התחלתי לחוש כאבים בכתפיים ובצוואר. העופות נעשים יותר כבדים בגלל הזרקת הורמונים ושינוי בתנאי הגידול, וביום ממוצע אני שוחט כ–2,000 עופות", מספר דוד בן שושן, בן 50, העובד כשוחט מזה 17 שנה. באחרונה הסתבר שבן שושן סובל מקרע ברצועת הכתף. לאחר שעבר ניתוח, גילה שהביטוח הלאומי לא מכיר בפגיעתו כמחלת מקצוע. זאת אף שלדבריו כאב הוא חלק משגרת עבודתו: "גם הברכיים והגב נדפקים, כי אנחנו עומדים באלכסון עם גב כפוף".

בן שושן לא לבד. בישראל פועלים 400 שוחטים, רובם חרדים ספרדיים, המועסקים במפעלי שחיטה שמרוכזים בצפון ובדרום הארץ. הם מוסמכים על ידי הרבנות הראשית, שגם מפקחת על יישום תנאי הכשרות. מדובר בעבודה פיזית קשה ובסביבת עבודה לא בטיחותית.

"יש הרבה עופות ואנחנו עובדים שש שעות ברצף, לעתים קרובות אין אפילו זמן לצאת להפסקה", אומר ציון סקיטל, בן 60, שוחט זה 35 שנים. "הרעש החזק של המכונות במפעל פוגע בשמיעה, בנוסף לקרעים ודלקות בגידים בגלל הרמת עופות כבדים. חשוב להבין שזה לא תמיד היה ככה", הוא מוסיף. "לעופות מזריקים היום הורמונים, לכן יש להם יותר משקל, פחות נוצות, והצוואר שלהם יותר קצר - כך שקשה יותר להרים אותם. ואנחנו מרימים 2,000 עופות בממוצע כל יום".

גם סקיטל נאלץ לקחת חופשת מחלה ארוכה, שהביטוח הלאומי אינו מכיר בה. "למה קלדניות מקבלות הכרה במחלת עבודה שלהן - ואנחנו לא?", הוא שואל. "אמרנו לאנשי הביטוח הלאומי - 'תבואו, תראו איך אנחנו עובדים בשטח'. אף אחד לא בא. אנחנו עובדים בתת־תנאים. אם כל שוחט שנפצע היה נשלח הביתה - לא היו נשארים שוחטים. כולם מדברים על זכויות בעלי חיים, אף אחד לא מדבר עלינו".

סבי עמר, יו"ר ועד עובדי מפעל מילועוף, שעובד בשחיטה זה תשע שנים, מספר שאף הוא נאלץ לבלות חודשיים בבית לאחר שמתכת נפלה לו על הרגליים. "אם הפגיעה היא חיצונית - ביטוח לאומי מכיר בה, אבל אם מדובר בדלקות או בפגיעות פנימיות אומרים לך: 'זה לא קשור אלינו'. שוחט יושב בבית ומנצל את ימי מחלה שלו, כשהם נגמרים, הוא נשאר בבית על חשבונו".

לצד המחלות שנגרמות לשוחטים בשל השחיקה והעבודה הפיזית המרובה - הרוטינה של העבודה אף היא אינה בטוחה ואין פיקוח על תנאי 
העסקת השוחטים.

דוד בן שושן
רמי שלוש

השוחטים עובדים על פסי ייצור צפופים, כאשר בין כל 12 עובדים יש מרווח של 50 ס"מ בלבד. זאת, בשעה שהם מחזיקים בידיהם סכינים ויכולים לסכן אחד את השני. בנוסף, אין להם לבוש מתאים.השומן של העופות זולג על הרצפה, שהופכת מחליקה עקב כך, אך אין להם מגפיים מתאימים - ואף שהם חשופים לדם וצואה של העופות, אם הם נפצעים פציעות המוגדרות "קלות", הם שמים תחבושת וממשיכים לעבוד, ורק במקרה של פצעים עמוקים הם נשלחים לבית חולים. השוחטים גם אינם מקבלים חיסונים באופן מסודר וקבוע.

"בשל הצפיפות יש הרבה פציעות - בהנהלה אומרים לנו שאין מה לעשות עם זה", אומר בן שושן. "תנועה אחת לא נכונה וחותכים מישהו, ויש הרבה חיתוכים שם. אם כל שוחט שנפצע ישוחרר לביתו - לא יישארו שוחטים במפעל".

לדברי איתמר פירחי, מלווה איגוד שוחטים בארגון כוח לעובדים, בשלוש השנים האחרונות נתקל הארגון בעשרות תאונות עבודה שקשורות למקצוע, הנובעות לדבריו מסביבת עבודה לא תקנית, חוסר בתקנות בטיחות, היעדר הדרכה, ציוד ומכשור לא מספקים ושעות עבודה החורגות מהמותר בחוק. "הפגיעות כוללות, בין השאר, החלקות כתוצאה מרצפת ייצור חלקה, פריצות דיסק ובעיות בגב, דלקות בגידים, בעיות נשימה, מחלות לב, וחתכים. מספר התאונות הגדול והמענה הלא מספק שאנחנו מקבלים מהמעסיקים הביא אותנו להבנה כי הגורם הממונה, משרד הכלכלה, הוא היחידי שיכול להביא לשינוי המיוחל בענף".

המשרדים השונים מגלגלים אחריות

סבי עמר
רמי שלוש

שי כהן, ממייסדי ארגון כוח לעובדים, שמלווה את עובדי השחיטה מאז התאגדותם בארגון, טוען כי משרד הכלכלה לא פועל באופן יזום וכי ביקורי פיקוח שנערכים למפעלים נעשים בדרך כלל כשיש התראות ותלונות נגד המעסיקים. מבחינת השוחטים החרדים מקובל יותר לפתור את הבעיות בתוך הקהילה או ישירות מול הרב. משרד הכלכלה, מצדו, מגלגל את הכדור למשרד החקלאות, שאכן יש לו נציגים בשטח, אך הם מספקים שירותים וטרינריים ומפקחים על איכות המוצר ועל בריאות העופות - ולא על העובדים.

לשאלה על הקשר בין בריאות השוחט לאיכות המוצר, אמר גורם במשרד החקלאות כי "קיימת אבולוציה אנושית", וכי מחלות שמסכנות את בריאות המוצר חלפו מהעולם. "פעם היינו מבקשים בדיקות, בעיקר אם היה חשד לשחפת. בימינו קיים סיכוי אפסי שאדם יעביר לעוף מחלה או חיידק". עם זאת, הוא מסייג ואומר שהסיכון קיים במקרים מסוימים, "חיידקים יכולים לעבור כשיש פצע או דלקת גרון, אבל מקרים כאלה נמצאים תחת הפיקוח של מחלקת בקרת האיכות של המשחטה. הרופאים הווטרינריים שלנו בודקים אם יש פצעים אצל השוחטים, אך זה אפסי".

הרבנות מתערבת, המדינה מתנערת

לדברי כהן, לצד הרגולציה של המדינה על מגדלי העופות, שמשפיעה באופן ישיר על השוחטים ועל תנאי עבודתם, המדינה מעורבת בענף באופן רחב. "גם כשהשוחט מועסק ישירות על ידי המפעל, הוא כפוף למנהל שלו ובמקביל לרב הראשי שיכול לשלול ממנו את הרישיון". לטענתו, לרבנות הראשית, שהיא גוף של המדינה, יש את הסמכות לפטר את השוחט, וסמכות זו מנוצלת לעתים לפיטורים במצבים של סכסוכים בין קבוצות פנימיות בקהילה החרדית.

ציון סקיטל
רמי שלוש

"בנוסף, הרבנות מתערבת ומטפלת בסכסוכי עבודה של השוחטים ויש לה סמכות להשפיע על תנאי ההעסקה", אומר כהן. "למרות מעורבותה של המדינה בענף השחיטה, דרך הרבנות הראשית - המדינה מתנערת מאחריותה ואינה מפקחת על תנאי העסקתם של השוחטים באופן ישיר. מדובר בעובדים מוחלשים. מי שלא נמצא במיינסטרים המובהק מעוכב כשהוא פונה לרשויות, ולרשויות יש פחות מוטיבציה לעזור".

אולם למרות התנאים הקשים, מסתבר שהתעקשות מביאה לתוצאות. "עד לפני שנה וחצי היינו עובדי קבלן והיינו מקבלים שכר פר-עוף", מספר עמר, "עבדנו שלושה ימים וחצי, והיו ימים שהיינו מגיעים למשמרת ולא היו עופות, או שהיו תקלות במכונות - והיינו סופגים את כל ההפסד. לפני שנה וחצי התאגדנו בכוח לעובדים, יזמנו כמה שביתות ונקלטנו כעובדים ישירים של המפעל. כיום אנחנו עובדים במשמרות של שש שעות או יותר, כ-220 שעות בחודש, ומרוויחים 80 שקל לשעה".

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "דרישות החקיקה בבטיחות אינן מבדילות, לעניין חזקת צפיפות במפעל, בין כלל מקומות העבודה במשק הישראלי. כך נכון הוא הדבר לגבי שוחטים, נגרים, מסגרים וכו'. קיימים אמצעי מגן שונים, כדוגמת כפפות מגן מובנות עם שרוולים ארוכים המונעות פגיעת עצמים חדים. יש להשתמש בהם, בהתאם לקיומן של מגבלות הלכתיות בפעולות השחיטה שאינן בתחום סמכות המשרד".

במינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית מודים כי "אין נהלים והוראות חוק ייחודיות מטעמנו לשוחטים".

גם הרבנות הראשית לא יוצאת להגנת השוחטים ואומרת בתגובה: "הרבנות הראשית מופקדת על כשרות המזון בלבד".

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: "רשימת מחלות המקצוע מוגדרת בחוק וכוללת כ-70 מחלות שונות, שיכולות לנבוע מעבודות ותהליכי ייצור שונים. לגבי אנשים שנפגעו בעבודתם, כולל שוחטים, הרי שתביעתם נבדקת לגופה, ואם אכן יש קשר ישיר בין עבודתם לבין פגיעתם - תביעתם תאושר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#