הממשלה אישרה את תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנתיים הקרובות; מס על בעלי 3 דירות ויותר - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה אישרה את תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנתיים הקרובות; מס על בעלי 3 דירות ויותר

משרדי הממשלה קיבלו תוספות תקציב חריגות של לפחות 4 מיליארד שקל ■ שר האוצר: "בתקציב הקרוב יש מנועי צמיחה משמעותיים וגידול של מיליארדים בתקציבים החברתיים"

26תגובות
אמיל סלמן

הממשלה אישרה פה אחד את תקציב המדינה החדש ל-2017 ו-2018 ואת חוק ההסדרים לשנתיים הקרובות, לאחר ישיבה מרתונית שנמשכה, עם הפסקות, 21 שעות. התקציב ב-2017 יהיה 454.1 מיליארד שקל וב-2018 463.6 מיליארד שקל.

כעת יועבר תקציב המדינה וחוק ההסדרים להכנה לחקיקה במשרד המשפטים. חוק תקציב המדינה וחוק הסדרים לשנתיים הקרובות יונחו על שולחן הכנסת לקראת סוף אוקטובר, עם פתיחת מושב החורף של הבית (ייפתח ב-31.10.2016). שני החוקים אמורים להיות מאושרים בכנסת בשלוש קריאות עד סוף דצמבר.

בין היתר אושר בתקציב אחד הסעיפים מעוררי המחלוקת: החל ב-1 בינואר ישלמו בעלי דירות שלהם שלוש דירות ויותר מס חדש - מס ריבוי נכסים, בשיעור של 1% מערך הדירה. המס ישולם על כל דירה מהדירה השלישית ומעלה, כאשר בעל הדירות יוכל לבחור את הדירה הזולה ביותר מבין השלוש שאותה הוא רוצה למסות. סכום המס המקסימלי יהיה 18 אלף שקל לדירה לשנה. במשרד האוצר צופים כי המס החדש יגדיל את הכנסות המדינה בכ-800 מיליון שקל.

>> כיצד ייקבע שווי הדירה, והאם המס הוא חד פעמי? כל מה שצריך לדעת על המס החדש על בעלי הדירות

גובה התקציב לשנת 2017, ללא החזר חובות, הוא 359.7 מיליארד שקל, וגובה התקציב ל-2018 ללא החזר חובות, הוא 376.7 מיליארד שקל. הגידול הריאלי בתקציב המדינה בין השנים 2016 ל- 2018 עומד על 8.3%, כאשר הגידול הריאלי ב-2017 בהשוואה ל-2016 הוא 5.2%.

לפי החוק, תקציב 2017 אמור היה לגדול ב-2.7% ביחס לתקציב 2016. בתקציב שהונח אתמול על שולחן הממשלה ע"י האוצר נעשתה חריגה, מודעת, על ידי האוצר, באישור הדרג המקצועי, ותקציב המדינה ל-2017 היה גדול ב-4.1% מתקציב 2016. כשהסתיימה ישיבת הממשלה, ובעיקור פיזור הכספים הנדיב של רה"מ, שר האוצר וצמרת האוצר לשורה של משרדי ממשלה, התברר כי תקציב 2017 יהיה גבוה ב-5.2% מתקציב 2016, כמעט פי 2 מהמותר על פי החוק. לפי שעה לא ברור מה יהיו המקורות לכיסוי החריגה.  

יעד הגירעון יעמוד בתקציב 2017 ובתקציב 2018 יהיה 2.9 אחוזי תוצר, גבוה יותר מהיעד הקבוע בחוק, גרעון מקסימאלי של 2.5 אחוזי תוצר בתקציב 2017 וגרעון מקסימלי של 2.25% בתקציב 2018. באוצר הבטיחו כי החל מ-2019 יעד הגרעון בתקציב ירד בהדרגה.

יעדי התקציב, לפי האוצר הם, חלוקה צודקת של המשאבים הלאומיים, טיפול במשבר הדיור, הפחתת יוקר המחיה, עידוד הצמיחה ושיפור הפריון.

שי באב"ד
אייל טואג

ישיבת הממשלה הופסקה כדי לקיים דיון בקבינט המדיני-ביטחוני על תקציב הביטחון לשנתיים הקרובות ועל תקציב המטוס המיוחד שנרכש להסעות רה"מ ונשיא המדינה. במקביל לישיבת הממשלה ובהפסקות בישיבה גילו ראשי האוצר נדיבות מפתיעה, ויש שיגידו סף ויתורים נמוך, כשנכנעו בקלות יחסית ללחצי שרים ופקידים בכירים במשרדי הממשלה השונים, והגדילו את תקציבי חלק גדול ממשרדי הממשלה בסכומים של מאות מיליוני שקלים לכל משרד. הערכה היא כי סך ההטבות יגיעו לכ-4 מיליארד שקל, ואולי אף יותר.

הדרג המקצועי של האוצר קיבל את ההחלטה על תוספות השכר המפליגות בהלם. לפי שעה לא יודעים להגיד במשרד כיצד יכוסו הוצאות אלו. נראה כי רק בשבועות הקרובים ימצאו הדרכים לאיזון הגידול בהוצאות הממשלה.

חלק מההטבות שאושרו אתמול והיום (ו') בתקציב המדינה החדש:

■ סל התרופות יגדל ב-200 מיליון שקל בכל אחת מהשנתיים הקרובות

■ משרד החינוך יקבל תוספת לבניית 17 אלף כיתות לימוד

■ תקציב משרד הפנים יגדל בכל אחת מהשנתיים הבאות במיליארד שקל

■ קצבת הזקנה לקשישים מקבלי הבטחת הכנסה תגדל ב-350 מיליון שקל בשנה

■ תקציב התרבות יגדל בשנתיים הקרובות ב-455 מיליון שקל (בקרוב יפתח מו"מ בין האוצר למשרד התרבות והספורט על הגדלת תקציב הספורט)

■ תקציב המשרד לאיכות הסביבה יגדל בשנתיים הקרובות ב-260 מיליון שקל בסך הכל לטובת המאבק מזיהום האוויר מתחבורה

■ תקציב משרד המדע יגדל בכ-200 מיליון שקל

■ תקציב משרד הקליטה יגדל השנה ובשנה הבאה ביחד ב-500 מיליון שקל

■ תקציב משרד הרווחה יגדל ב-2017 ב-400 מיליון שקל וב-2017 בעוד 918 מיליון שקל

אסדת קידוח תמר
אלבטרוס

סוכם כי תקציב משרד האנרגיה יגדל בכל אחת מהשנתיים הקרובות ב-140 מיליון שקל וכי משרד האנרגיה יקבל תוספת ייעודית של 360 מיליון שקל לשיפור ופריסת תשתיות הגז הטבעי, לפי הפירוט הבא: תקציב של יותר מ-150 מיליון שקל לשדרוג ופריסת הגז הטבעי, תוספת של יותר מ-130 מיליון כדי להביא את הגז לצרכנים מרוחקים ועוד מעל ל-65 מיליון שקל מענקים להקמת תחנות תדלוק לגז טבעי.

בעקבות ההסכמות אמר שר האנרגיה, יובל שטייניץ, "סיכום זה הוא נקודת מפנה במהפכת הגז הטבעי. התקציב יאפשר למשרד האנרגיה להביא את המשק למקום של אנרגיה נקייה יותר, זולה יותר, וכלכלית יותר למשק הצרכנים". גם משרדים נוספים קיבלו תוספות שכר, אולם טרם פרסמו את היקפם.

רה"מ בנימין נתניהו אמר עם אישור התקציב, "הממשלה העבירה פה אחד את תקציב המדינה. זהו תקציב חשוב שיש בו הרבה יסודות של תחרות, רפורמה וצמיחה, הפחתת יוקר המחיה וצמצום פערים. אתם יכולים להבין אחרי יום, לילה ותחילתו של יום את יתרונות התקציב הדו-שנתי לטובת כלכלת ישראל, אזרחי ישראל, לטובת מדינת ישראל".

שר האוצר, משה כחלון אמר, "יש לנו כלכלה חזקה ומתפתחת. בתקציב הקרוב יש מנועי צמיחה משמעותיים וגידול של מיליארדים בתקציבים החברתיים. נמשיך להוביל את הכלכלה הישראלית באחריות ובשיקול דעת".

מנכ"ל האוצר, שי באב"ד ציין כי "התקציב החדש מיישם את מדיניות האוצר לצמיחה, צמצום הפערים החברתיים והפחתת הרגולציה. יש בתקציב החדש מנועי צמיחה רבים ורפורמות שיצעידו קדימה את הכלכלה הישראלית. נמשיך לבצע השקעות במשק, להפחית מיסים תוך אחריות תקציבית ושמירה על כלכלה חזקה ויציבה".

הממונה על התקציבים, אמיר לוי טען כי, "בשנים האחרונות שוק התעסוקה נמצא במצב מצוין כאשר האבטלה נמצאת בשפל היסטורי. אנו מבינים כי לא לעולם חוסן ואנו חייבים לטפל היום באתגרים הצפויים לנו בשנים הקרובות. לאור זאת, אנו מקדמים שורה של מהלכים תומכי צמיחה ביניהם הפחתת מס חברות, פתיחת שווקים לתחרות והפחתת הרגולציה במשק". 

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) אמר בתגובה לאישור התקציב כי "שפע הגזירות הן תוצאה של מדיניות כלכלית לא אחראית שתפגע בכיסם של אזרחי המדינה. התקציב מהווה את המשך המדיניות הקלוקלת של הממשלה בה הכספים מועברים למחוברים ולמקושרים. במקום לתת מענה אמיתי למצוקות ולפערים בחברה, רה"מ ושר האוצר מפזרים כספים כחלק מההסכמים הקואליציוניים, על חשבון האזרחים ויציבות המשק". 

יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון אמרה, "כחלון מנהל את תקציב המדינה כמו בזאר טורקי, לא ייתכן שגובה התקציב לכל משרד נקבע רק על פי כוח המיקוח והסחטנות של השר העומד בראשו. בתהליך המסחרה הזה טובת הציבור הישראלי נזנחה לגמרי".

במכון התקנים אמרו כי, "הכנסת הרפורמה במכון התקנים לחוק ההסדרים מהווה הימור ממשלתי על בריאות הציבור, עבור רפורמה פופוליסטית שכל הגורמים המעורים בפרטים יודעים כי לא תפחית את יוקר המחיה. כל מה שמהלך זה ישיג הוא חשיפת הציבור לפגיעה ממוצרים פגומים ומסוכנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#