הקופה הקטנה של מפעל הפיס - והקרב נגד "הכסף המזוהם" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקופה הקטנה של מפעל הפיס - והקרב נגד "הכסף המזוהם"

בקופה הקטנה של מפעל הפיס יש מאות מיליוני שקלים שאפשר לחלק לבעלי עניין בלי פיקוח, להעניק לעמותות ולגופים שונים ללא מכרז או לצ'פר מקורבים ■ אז מה הפלא שסביב הכסף הזה פרצה מלחמת עולם עם משרד האוצר?

31תגובות
בית מפעל הפיס
יעל אנגלהארט

יום רביעי, 12:30, הקומה התשיעית של מגדל התיכון ברחוב הארבעה בתל אביב. באולם המליאה מכונסים עשרות ראשי רשויות במה שהוגדר "כנס חירום" נגד גזירות שונות של משרד האוצר בהיקף 2 מיליארד שקל, לטענתם. במרכז הבמה עומד חיים ביבס, איש הליכוד, ראש העיר מודיעין ויו"ר המרכז לשלטון מקומי, ומי שגם מקורב מאוד לראש הממשלה, בנימין נתניהו. לצדו ראשי רשויות אחרים, בהם מרים פיירברג מנתניה ורוביק דנילוביץ' מבאר שבע. מצב הרוח מיליטנטי. ביבס מאריך בנוגע לגזירות שונות ואז מתייחס בקצרה גם לסוגיית מפעל הפיס.

בשבוע שעבר הודיע האוצר על שורה של צעדים חדשים הקשורים לפעילות מפעל הפיס. המרכזי שבהם הוא ביטול ההיתר לעריכת הגרלות במכונות הימורים בחדרים האחוריים של חנויות הפיס ברחבי ישראל. "זהו כסף מזוהם", הסביר שר האוצר, משה כחלון, באמירה שזכתה להדים רבים. "מצדי, שיסגרו את מפעל הפיס מחר", אמר ביבס, "אבל שאוצר מדינת ישראל יביא את הכסף. מדובר ב-600 מיליון שקל שיופחתו מהתקציב לבניית כיתות לימוד, ועוד 300 מיליון שקל שיופחתו מהתקציב לבניית מתקני ספורט עקב ביטול הגרלות בטוטו (מרוצי הסוסים; ש"ש). באוצר אמרו לי 'אנחנו יודעים להביא את הכסף'. מצוין. אבל ביום שני ישבנו אתם והם אמרו שלא יביאו שקל. יש לאוצר קופה סודית שנקראת רשות מקרקעי ישראל. הצטברו שם מיליארדים - מסים כתוצאה ממכרזים שיצאו לדרך. אין להם שם 900 מיליון שקל? מי שאומר שלא - שיבדוק את הנתונים אצלו, ולא בחובבנות. נחצו כאן כל הקווים האדומים". בסוף דבריו עבר ביבס לאיומים: להשבית את השלטון המקומי ב-31 באוגוסט, כלומר שביתה בתחילת שנת הלימודים. דנילוביץ', שדיבר אחריו, חיזק את האיום: "אנחנו הגוף אולי הכי חזק במדינת ישראל. אם ההסתדרות יודעת לעשות את זה, גם אנחנו יודעים".

מסיבת העיתונאים הגיעה שלושה ימים אחרי מהלך יוצא דופן: הכרזה שביבס דחף מאחורי הקלעים, שלפיה מפעל הפיס מתנתק ממשרד האוצר ולא מעביר כסף מהכנסותיו למדינה, כפי שהיה עד כה, בהתאם להיתר ההגרלות שניתן לו. לפי מקורות פוליטיים, בכירים בליכוד התעוררו השבוע לאחר שהבינו את מלוא המשמעות של הצעת החוק החדשה של האוצר במסגרת חוק ההסדרים ל-2018-2017 - פיקוח הדוק יותר על מה שהם רואים כמעין קופה לשימושם (למטרות ציבוריות), שמתגלגלים בה מאות מיליוני שקלים מתקציבי הפיס והטוטו, המחולקים באופן חופשי יחסית מדי שנה, לעומת מיליארדים נוספים, המחולקים לפי קריטריונים מוקפדים יותר. מאותה קופה יכולים הבכירים לפזר כספים למקורבים, שבתמורה - יתמכו בהם פוליטית בבחירות האישיות במרכז המפלגה, או יבססו את שלטונם בערים ובעיירות הפיתוח.

מבחינת אותם בכירים בליכוד, ועדה בראשות שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר ונאמנו של כחלון, הרחיקה לכת בכל הנוגע להמלצות הנוגע לפיס ולטוטו. הדברים הגיעו גם לריו - כאשר שרת התרבות והספורט, מירי רגב, השוהה בברזיל לרגל האולימפיאדה, דרשה להוציא את הצעת החוק מחוק ההסדרים. רגב, כמו ביבס, היא מהפוליטיקאים המקורבים ביותר לנתניהו. לא היו לה הרבה הסברים להתנגדות, למעט הסבר שחזר על עצמו, שלפיו ההמלצות בחוק אינן מעוגנות במחקרים כלכליים, ורק יפגעו בתקציב המופנה לגופי הספורט מהכנסות הטוטו. נראה שכמו ראשי הפיס, שבוחרים להתעלם מכך שהשכבות החלשות הן מנוע מרכזי להכנסות של 7 מיליארד שקל בשנה, גם רגב שכחה להסתכל על צד ההכנסות של הטוטו, הכולל אלפי מעוטי יכולת שקופים, שנפגעים מההימורים.

יו"ר מפעל הפיס עוזי דיין
תומר אפלבאום

בראיון, שהעניקה אתמול לגלי צה"ל אמרה רגב שהיא תצטרף למאבק נגד המהלכים של האוצר נגד הטוטו והפיס. "המאבק יהיה בכנסת, אין לי שום כוונה לתת לגזירות של הטוטו לעבור כפי שהן. אנחנו מאוחדים, יחד עם הפיס". בהמשך הוסיפה: "נכון, אני מחויבת להחלטות ממשלה, אבל הכנסת פועלת בוועדות הכנסת. זה לא פעם ראשונה שהכנסת שינתה ותיקנה את חוק ההסדרים שהגיע לכנסת. תקציב אף פעם לא מגיע מהממשלה ויוצא מהכנסת כמו שהוא. לכן, כשזה יגיע לכנסת, יהיה מאבק לא פשוט". הפער בין הדימוי העצמי של בכירי הפיס והשלטון המקומי השולט בו לבין דברי כחלון על כסף מזוהם שבא מהשכבות החלשות הוא כה צורם, עד שבכירים בשלטון המקומי, המחוברים לעטיני הפיס, נחרדו מהאפשרות שהדימוי השלילי שמודבק לפיס ייצור גל של מהמרים פוטנציאליים, שיעדיפו להדיר רגליהם מדוכן הפיס השכונתי. זאת הסיבה, לפי מקורות פוליטיים, שבגללה החליט ביבס לנתק את מפעל הפיס ממשרד האוצר, הרגולטור שלו, צעד שאותו הוביל יחד עם יו"ר מפעל הפיס, עוזי דיין, וראש מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית רמת נגב, שמוליק ריפמן.

"מה דיין יעשה עכשיו בלי הקופה הקטנה של החברים שלו?"

במסיבת העיתונאים שנערכה השבוע שחכ ביבס לספר כמה דברים. לדוגמה, מה שמכונה באוצר "הקופה הקטנה של מפעל פיס". רווחי מפעל הפיס (לאחר תשלום לזוכים והחזר הוצאות מימון) שהגיעו בשנה שעברה ל-1.8 מיליארד שקל, מחולקים באופן הבא: 46.25% הולכים למדינה עבור בניית כיתות לימוד, ו-46.25% לרשויות המקומיות עבור בניית מבנים ציבוריים ומטרות אחרות בשלטון המקומי, לפי אמות מידה ברורות וקשיחות. לכל אחת מהמטרות האלה הוקצבו 850 מיליון שקל ב-2015. השימוש ב-7.5% הרווחים הנותרים אינו מוגדר בדיוק. מדובר בכסף שהולך למלגות לסטודנטים ועמותות, אבל בניגוד למרבית הכסף - אין לגביו אמות מידה ברורות, וליו"ר מפעל הפיס, יחד עם ראשי הרשויות, יש שיקול דעת נרחב לגבי האופן שבו יחולק בין הרשויות, דבר שעלול ליצור פתח להעדפת מקורבים.

מדי שנה צומחים רווחי מפעל הפיס ביותר מ-10%, בעקבות הפרסום המסיבי ומכונות ההימורים (חידוש שנכנס ב-2006). כתוצאה מכך, גם "הקופה הקטנה" הלכה וצמחה. ב-2010 היו בה 50 מיליון שקל. ב-2015 הם כבר קפצו ל-165 מיליון שקל.

מנכ"ל משרד האוצר שי
באב"ד
דוברות הכנסת

חלק מההגבלות החדשות של משרד האוצר מציעות לקבוע רף לאותה קופה קטנה: 125 מיליון שקל או 7.5% מהרווחים - הסכום הנמוך מביניהם. "ראשי מפעל הפיס והשלטון המקומי מספרים כמה הם נפגעו מאמירת 'הכסף המזוהם' של כחלון, והאמת היא שעל זה הכעס האמיתי שלהם", אומר בכיר באוצר. "מה דיין יעשה עכשיו בלי הקופה הקטנה של החברים שלו? לכן, זעקת מפעל הפיס והרשויות המקומיות היא זעקת הקוזק הנגזל". לדברי אותו בכיר, המחלוקת בעניין מפעל הפיס היא הסיבה האמתית לכינוס מסיבת העיתונאים ולאיום בשביתה. "ביבס חכם", הוא אומר, "הוא הבין שזה לא נכון תקשורתית לצאת לשביתה בגלל ביטול ההיתר להצבת מכונות ההימורים, אז הוא הכין רשימה שלמה של דברים. אבל אני מבטיח לך שאם לא היה עניין הפיס - לא היה שום איום בשביתה. בפגישה שנערכה ביום שני על הנושאים האלה, הוא דיבר מפורשות על הפיס. הוא אמר שבעניין הזה הוא ילך על כל הקופה, וב-31 באוגוסט אנחנו נשלם כפול".

ההמלצה: ליצור גוף במשרד המשפטים שיפקח על הימורים

מפעל הפיס נוסד ב-1951, כשעיריית תל אביב ביקשה לגייס כסף לטובת הקמת בית החולים איכילוב. העירייה ביקשה לשם כך אישור מהממשלה לערוך הגרלות - וקיבלה. כך נוסד מפעל ההגרלות הארצי, שרווחיו מופנים למימון פרויקטים ברשויות המקומיות, כפי שהוחלט. זאת הסיבה לכך שמשרד הפיס קשור בקשר הדוק למרכז השלטון המקומי - כמעט כל חברי הדירקטוריון שלו הם ראשי ערים או בכירים בעיריות. מבחינה רשמית, הבעלות על מפעל הפיס היא של המדינה, ואחד התנאים לפעילותו הוא העברת כסף עבור בניית בתי ספר בשביל המדינה. ב-1967 נחקק החוק להסדר הימורים בספורט, שמתוקפו מתנהלת כיום המועצה להסדר ההימורים בספורט (הטוטו) באחריות המשרד לתרבות ולספורט. באותה שנה תוקן חוק העונשין שמבסס את פעילות הפיס תחת משרד האוצר, שאישורו נדרש בכל הקשור להגרלות שאינן מתחום הספורט. שני המשרדים גם מפקחים על הוצאות הטוטו והפיס, כל אחד בתחומו.

ב-2012 הוקמה ועדה בין־משרדית בראשות עדנה הראל, בריכוז משרד המשפטים, שבחנה את הדרכים לפיקוח על הפיס. המלצותיה הסופיות הוגשו בתחילת 2016 לצד פרסום המלצות של צוות בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. המלצות באב"ד נגעו כאמור בעיקר למהלכים קונקרטיים עם השלכות כספיות. ההמלצה העיקרית של הצוות השני היתה ליצור במשרד המשפטים גוף אחד שיהיה רגולטור לענייני הימורים.

חיים ביבס, ראש מרכז השלטון המקומי
גיל כהן מגן

אמות המידה לחלוקת רווחי מפעל הפיס נקבעו ב-2003 על ידי ועדה ציבורית בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר. עד אז, כל כספי הפיס חולקו לפי הגחמות של יו"ר המפעל, ובכל יום חמישי נוצר תור של ראשי רשויות שמסבירים מדוע הם צריכים יותר כסף מהאחרים. הקריטריונים עשו סדר וקבעו חלוקה לרשויות המקומיות לפי המפתח הבא: הדירוג החברתי־כלכלי של העיר (25%), המרחק מאזור המרכז (20%), ושיעור המשרתים בצה"ל (5%).

ואולם הבעיה העיקרית היא הכספים שמחוץ לאמות המידה. "יש ספק משמעותי בעניין השקיפות והשוויניות שחלים במפעל הפיס", נמסר ממשרד האוצר. "אין פירוט משמעותי שמפורסם לציבור שמסביר כיצד מתקבלות החלטות לתקצוב ואילו פרויקטים מתוקצבים, וכמובן שאין הליך מכרזי שקוף לאף אחד מהפרויקטים המתוקצבים. ניתן להעביר כספים רבים מהתקציב הזה לעמותות, כמו עמותת איילים (לחיזוק ההתיישבות והמעורבות החברתית בנגב ובגליל), שקיבלה לא מעט כספים מהפיס, או הקמת כפר גמילה ששמו רוח מדבר במועצה האזורית רמת נגב - פרויקט שקיבל יותר מ-8 מיליון שקל". בכך מתכוון משרד האוצר למועצה האזורית רמת נגב, שבראשה עומד ריפמן, שהוא כאמור אחד מראשי המאבק נגד האוצר.

לדברי מקור באוצר, בשנים האחרונות זרמו למועצה האזורית רמת נגב מיליוני שקלים דרך מפעל הפיס, כספים שלא הגיעו באופן ישיר. "הקופה הקטנה של מפעל הפיס זה דבר מטריד מאוד", אומר בכיר באוצר, "שם באה לידי ביטוי הפוליטיקה של הכסף. כספים הולכים לרשויות שמקורביהן מקורבים יותר לשלטון המקומי או לפיס, הכסף לא נכנס בצורה שוויונית. אף שנעשו דברים טובים - הרבה פעמים זה נעשה תוך אינטרסים פוליטיים ספציפיים מאוד. צריך שם שקיפות מלאה בחלוקת הכספים. הרי לא יכול להיות שכל שקל שעובר בתקציב המדינה נזקק לאישור בכנסת, ורק בפיס אפשר לחלק חופשי עשרות מיליונים של כספי ציבור".

מנגד, בכיר במפעל הפיס טוען כי "הטענות על חוסר השקיפות הן השמצה. כל כסף יוצא מהפיס אחרי תוכנית עבודה מסודרת של 
הדירקטוריון". לדבריו, "מה שקרה ברמת נגב זה שהמועצה האזורית ביקשה מקדמות על הפרויקט, זה הכל. זה נכון שלעמותת איילים יש כפר במועצה אזורית רמת נגב, והם היו קשורים בשלב מסוים לריפמן. אבל הכסף הולך לסטודנטים של העמותה, לא לעמותה עצמה. הכל לפי קריטריונים וקול קורא".

דוכן מפעל הפיס
עופר וקנין

4 מיליארד שקל שחונים במרתפי הפיס - והאיומים של באב"ד

מבחינה תקשורתית, הכל התחיל ביום רביעי האחרון. לצד האמירה על הכסף המזוהם, פורסמו הצעדים של ועדת באב"ד במשרד האוצר בנוגע לרגולציה במפעל הפיס. בין היתר הציעה הוועדה להוריד את רווח הזכיינים מ-1.5% ל-1% מההכנסות, לקצץ את הוצאות התפעול ב-4% בשנתיים הקרובות, להגדיל את המיסוי על ההגרלות ולקחת בשנתיים הקרובות מיליארד שקל ממה שמוגדר "כסף חונה". בקופת הפיס יש יותר מ-4 מיליארד שקל, שמיועדים לכאורה לטובת פרויקטים ספציפיים. אולם מכיוון שהפרויקטים עוד לא יצאו לדרך, לא נעשה דבר עם הכסף, מלבד השקעה סולידית יחסית בשוק ההון ויצירת רווחים נוספים. ביום ראשון פירסם דירקטוריון מפעל הפיס את ההודעת ההתנתקות, שלפיה יש "לנתק כל קשר עם משרד האוצר ולהמשיך להעביר הקצאות לנושאי חינוך, רווחה ותרבות לרשויות המקומיות". ביום שני נפגשו ראשי השלטון המקומי ונציגי משרד האוצר כדי לראות אם אפשר ללבן את הדברים. אולם הפגישה לא צלחה, כפי שאפשר היה לראות במסיבת העיתונאים שנערכה ביום רביעי.

לצד ההודעה על איומי השביתה במשק, הוציא מפעל הפיס הודעה שתוקפת ישירות את משרד האוצר. ההודעה הגיעה על רקע הודעה קודמת של משרד האוצר שטען כי כספי מפעל הפיס מחולקים באופן לא שקוף. תחת הכותרת "נערי האוצר מניפולטיביים ופופליסטיים", המשיך הדירקטוריון (ולמעשה דיין) לתקוף את האוצר: "כוונתו של האוצר להלאים מיליארד שקל מכספי הפיס המכונים 'כספים חונים' אינה חוקית", נכתב בהודעה. "'הכספים החונים' הם למעשה תקציבי פיתוח שאושרו ויועדו לרשויות ולפרויקטים, והם ממתינים שהרשויות המקומיות ישלימו אבני דרך בביצוע הפרויקטים שאושרו להן. לאור העובדה שהתקציבים כבר אושרו והוקצו לרשויות - לא ניתן לנו אלא להצר על כך שפקידי האוצר אינם בקיאים כלל ועיקר בנהלים הקיימים והנדרשים לניהול תקין בפיתוח הרשות המקומית". באב"ד לא נשאר חייב, וכעבור זמן קצר שלח מכתב לראשי הפיס, שבו תקף בעיקר את הודעת ההתנקות ממשרדו מיום ראשון. "בכוונתכם להפר ברגל גסה את הוראות ההיתר, ולא אוכל להסכים לכך", כתב באב"ד, שהתכוון לכך שאם ראשי מפעל הפיס יממשו את כוונתם - הם יפרו את ההיתר שלפיו פועל המפעל. בסיום המכתב איים באב"ד כי אם הדברים ימשיכו להידרדר, הוא יבטל את ההיתר של מפעל הפיס לקיים הגרלות.

"כחלון מחפש את הפיס 
כי הוא נכשל בדיור"

שר האוצר משה כחלון בישיבת הקבינט הכלכלי-חברתי
אמיל סלמן

אז מה עומד מאחורי מלחמת העולם הזו בין מפעל הפיס לאוצר? דבר אחד ברור, מאחורי הקלעים יש הרבה מאוד פוליטיקה, יצרים ואגו של כל הצדדים המעורבים - מפעל הפיס, משרד האוצר, המרכז לשלטון מקומי וראשי הערים. מאבק כיפופי הידיים אינו רק על הכסף, אלא גם על כוח. הוא נע סביב השאלה מי ישלוט בתקציבים, גדולים יותר או פחות, שהם לא תקציבי מדינה רגילים, אלא מקור הכנסה נוסף, שבא מכספי המהמרים בישראל.

הטריגר הוא ינואר 2017, החודש שבו אמור משרד האוצר לחדש את היתר ההגרלות שהוא נותן למפעל הפיס. עד אז ניתן לנהל משא ומתן, לכאן או לכאן, ולקבע את יחסי מפעל הפיס והאוצר לשנים הקרובות. כחלון, שחש את הלך הרוח הציבורי בחודשים האחרונים נגד הגידול העצום בהכנסות מפעל הפיס בשנים האחרונות - כ-10% בממוצע בשנה - החליט לשים לכך סוף. בכירי מפעל הפיס טוענים, מנגד, שמדובר בצביעות - אותם "כספים מזוהמים" שכחלון יצא נגדם מימנו למדינה בניית כיתות שנים רבות. "במשך שנים הוא נהנה מזה, ופתאום זה כסף מזוהם?", תוהה אחד מראשי הערים שהשתתף בכנס. "בסוף זו הוצאה שתיפול עלינו, ראשי ערים. למה אנחנו צריכים לממן מכספי ארנונה דבר כמו בניית כיתות, שזו חובה של המדינה?".

גורם המקורב למפעל הפיס מוסיף: "הודעת הניתוק פורסמה כי פשוט הגיעו מים עד נפש. בשבועות האחרונים כל הזמן יוצאים ממשרד האוצר תדרוכים נגד מפעל הפיס. כחלון מדבר בגלוי בערוץ 10 נגד המפעל. הוא מחפש את הפיס כי הוא נכשל בדיור. הוא צריך מקום שבו יכול לייצר לעצמו יחסי ציבור חיוביים והפיס זה מקום שנוח לחבוט בו", הוא אומר. "מה הטעם להשתלט על הכסף החונה?", ממשיך אותו גורם, "מה שילך לאוצר - יהיה קשה מאוד להחזיר. הבטחה של האוצר להחזיר את הכסף ביום פקודה היא הבטחה שרשומה על הקרח".

לדברי מאזן גנאיים, ראש העיר סחנין ודירקטור במפעל הפיס, מדובר בסכסוך שיכול להיפתר מהר מאוד. "המאבק נוגע גם לשליטה בכסף, ללא ספק", הוא אומר. "אסור שהמטרה תהיה להוכיח מי בעל הבית. בסוף, מפעל הפיס חשוב לכולנו, כי דרכו בונים כיתות לילדים. לכן, כל דבר צריך לעשות בהבנה והידברות - ולא בכיפוף ידיים. לדעתי, בחמש דקות מפגש בין דיין לשר האוצר אפשר לפתור את כל המחלוקות".

בכיר בשלטון המקומי מעריך כי ההסלמה ביחסי האוצר והפיס קשורה גם להחלטה שהתקבלה לפני שנה, להעביר את סמכויות הפיקוח על הפיס מהחשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, למנכ"ל המשרד, באב"ד, שלו נאמנות פוליטית מובהקת לכחלון. באב"ד הוא ממייסדי מפלגת כולנו, שהוצב במקום ה-11 ברשימת המפלגה בכנסת, והתפקיד ניתן לו כסוג של פיצוי, לאחר שלא נכנס לרשימה. "זו היתה טעות לתת לבאב"ד את האחריות על הפיס", אומר בכיר בשלטון המקומי, "כל זמן שהדברים נוהלו באגף החשב הכללי, אנשים שם הבינו את המשמעות של הכסף - קיים או לא קיים. מבינים שם את המשמעות של 600 מיליון שקל פחות. אבל העברת האחריות לבאב"ד פירושה מעבר לפסים לא מקצועיים - אלא פוליטיים. הוא רוצה להיות פופוליסט על הגב של ילדי מדינת ישראל, שאין להם כיתות. במשרד האוצר יודעים את כל הנתונים ומשחקים משחקים. בסופו של דבר, הם מבינים דבר מרכזי אחד - שאפשר להיות פופוליסט עד מחר, אבל את הכסף הם יצטרכו להביא".

"לא יקרה כלום אם אראלה לא תהיה כל יום ברדיו"

בכיר במשרד האוצר לא נשאר חייב. "התנהלות מפעל הפיס זו פשוט שערורייה", הוא אומר, "זה כאילו הרמטכ"ל יבוא לשר הביטחון ויגיד שלא מקובלת עליו המדיניות שלו, והוא מורה למטכ"ל להתנתק ממשרד הביטחון. הם עושים דין לעצמם". אותו בכיר דוחה את הטענה שביבס השמיע, שלפיה האוצר הבטיח להעביר את הכספים שהפיס יפסיד כתוצאה מהמהלכים החדשים. "לא הבטיחו להם שום דבר", הוא אומר, "מודל חלוקת הכספים עומד בעינו, ואם הרווחים היו יורדים בצורה אחרת - אז מה צריך לפצות אותם? ביבס מוביל למודל של 'אין הימורים, אין לימודים'. הרי לפני שלוש שנים הם הרוויחו פחות, אז מה, הם לא בנו כיתות? צריך גם לזכור שאף אחד לא אמר שתהיה ירידה ברווחים. אולי המהמרים יעברו למשחקים אחרים? כך או כך, יימצא כסף לבניית כיתות. חוץ מזה, הפיס יכול להתייעל. כיום שמונה מפיצים מקבלים 80 מיליון שקל בשנה על הוצאות הפצה, ומי זוכה להיות מפיץ של מפעל הפיס? מקורבים פוליטיים. גם הוצאות הפרסום לא חייבות להיות גבוהות כל כך - 2.5%. לא יקרה כלום אם אראלה לא תהיה כל יום ברדיו ועוזי דיין לא יהיה כל יום בטלוויזיה בדקה ל-20:00, לקבל את הקידום שלו. אגב, כל פוליטיקאי היה שמח מאוד שיהיה לו קידום לעצמו בדקה ל-20:00, ושכבר משלמים לו על זה. אין לזה שום הצדקה".

"הטענה על העברת הפיקוח לידיים של באב"ד היא קשקוש", אומר אותו מקורב, "גם בעבר היו מנכ"לי המשרד המפקחים על הפיס. באב"ד מונה לאחראי כי הוא היה ממילא יו"ר הוועדה שבחנה את כל נושא ההימורים. הוא עושה עבודה מקצועית, מתוך שיקול ממלכתי של טובת המדינה - ולא מאינטרס צר". אותו בכיר גם מצדיק את ההחלטה לקחת "כספים חונים". "נוצר מצב שמפעל הפיס אוגר ואוגר יותר מ-4 מיליארד שקל בשנה", הוא אומר, "הם נהפכו לבנק, הם משקיעים את הכסף הזה ואז מחלקים את רווחי ההון. מי מינה אותם להיות בנק? מישהו נתן להם היתר לזה בכלל? לכן, רק הגיוני להגיד להם 'תעבירו לאוצר את הכסף העודף, וברגע שפרויקט ייצא לפועל - יש לכם ערבות מהמדינה שהכסף יחזור לאותו פרויקט. לקחו מהם מיליארד מתוך ארבעה. תאמין לי, היה צריך לקחת יותר".

ממפעל הפיס נמסר שעלות הפרסומות המשודרת ב-20:00 היא 4 מיליון שקל בשנה. לדברי בכירים במפעל הפיס, "הפרסומות הן לא לעוזי דיין, אלא למפעל הפיס. חשבנו שזה עדיף, במקום לשלם לפרזנטור. לא בכל הפרסומות דיין מופיע". אותם בכירים מוסיפים כי "זה מאבק בין השלטון המקומי למרכזי, לנו אין חלק בו. כל מה שיוסכם בין הבעלים - שזה הרשויות המקומיות, לבין הרגולטור - שזה משרד האוצר, אנחנו נקבל".

סאגת מינוי המנכ"ל

האמירה של אותו בכיר הנוגעת לכך שיש מפיצים של מפעל הפיס שמקבלים את תפקידם דרך קשרים פוליטיים מעניינת במיוחד על רקע העובדה שעד לפני שנה, אחד המפיצים של הפיס באזור חיפה היה ראובן אבן צור, חבר קרוב של כחלון. גם בנו של כחלון, עידן, עבד אצלו תקופה קצרה כסטודנט - כפי שנחשף השבוע ב"הארץ". כחלון, בתגובה, אמר שאין שום קשר בין עמדתו נגד הפיס לבין חברותו עם אבן צור. במפעל הפיס מתייחסים לאמירות מסוג זה, כמו גם אמירות על כספים מזוהמים, כהצהרות בומבסטיות שנועדו לגרוף הון פוליטי, הנוגעות לסוגיה שיכולה להיפתר בחדרי חדרים.

כבר לפני שנה התגלעו חילוקי דעות משמעותיים יותר סביב מינוי מנכ"ל למפעל הפיס. כבר קרוב לשנה משמש היו"ר, דיין, גם כמנכ"ל במקביל. זאת, לאחר שאילץ את המנכ"ל הקודם, אלי דדון, להתפטר לאחר חילוקי דעות ביניהם, ובעקבות ביקורת שהיתה לדיין כלפי תפקודו.

כחלון ביקש למנות את מקורבו, ארז חלפון, לתפקיד המנכ"ל, אולם המהלך לא יצא אל הפועל. הסיבה לכך כוללת כמה גרסאות. גרסה אחת היא שחלפון נסוג מהנושא, מכיוון שלא רצה לקבל משרה בהיקף של 100%. מנגד, קיימת טענה כי דיין ביקש לחסום את המנוי, השם של חלפון ירד ובינתיים החל הליך מינוי אחר. ואולם, כמו במקרים אחרים בהיסטוריה של הפיס (מינוי יו"ר ב-2011 אחרי שלוש שנים, ומנכ"ל ב-2012 אחרי שנתיים), גם כאן הליך המינוי הסתבך, כפי שנחשף ב-TheMarker. בתחילת הדרך נראה היה שהמינוי אמור לעבור חלק יותר. דיין מינה ועדת איתור של חמישה אנשים ללא זיקה פוליטית, בוודאי בכל הקשור למפעל הפיס - אורנה ברי מענף ההון הסיכון, גיורא עופר מבנק דיסקונט, זיוה פתיר ממכון התקנים, אלוף (במיל') עמי סגיס ורואת החשבון איריס שטרק. חלפון הגיש מועמדות לוועדת האיתור, אך הסיר אותה שבוע לפני שהוועדה החלה בעבודתה. הוועדה בחנה 70 מועמדים, בהם בכירים, כמו אלוף במיל' יאיר נווה וראש העיר רמלה יואל לביא. שלושה מועמדים הגיעו לקו הסיום: מנכ"ל גולן טלקום, אורן מוסט; המנכ"לית לשעבר במשרד התרבות, אורלי פרומן; ובכירה לשעבר בבנק מזרחי טפחות, אורלי גת. שלושתם, כאמור, גברו על מועמדים עם רזומה עשיר, כשהם צולחים לא מעט בחינות קשות. כל מה שנותר לדירקטוריון הפיס הוא להחליט. אלא שאז נכנסה הפוליטיקה: ביבס ודיין, מהסיבות שלהם, ביקשו לדחוף דווקא את מנכלי"ת משרד הפנים, אורנה הוזמן־בכור, ו-וועדת האיתור בוטלה. אלא שאז הובהר לדיין שהוא לא יוכל למנות את הוזמן־בכור מבלי לנמק מדוע נפסלו המועמדים של ועדת האיתור. כאן שוב התערב כחלון, באמצעות האיש שלו, באב"ד. מנכ"ל משרד האוצר שלח מכתב לדיין, שבו נאמר לו שהוא חייב להבהיר מדוע נפסלה ועדת האיתור הראשונה ומדוע הוזמן־בכור היא המועמדות הראויה. דיין החליט לרדת מהרעיון והקים ועדת איתור שנייה, שבימים אלה מסיימת את עבודתה.

זהו לא סוף פסוק - אם אף אחד משלושת המועמדים שהגיעו לקו הגמר בוועדה הראשונה לא ייבחר הפעם (בהנחה שאכן הגישו מועמדות), הוא יוכל לערער על הביטול התמוה של ועדת האיתור הראשונה, שעדיין לא ניתן לו הסבר. "כל סיפור המינוי הוא פיאסקו אחד גדול", אומר בכיר באוצר. "דיין החליט שהוא מצפצף על הכל והוא מביא את אורנה בכל מחיר".

"זה לא כזה סיפור גדול", אומר מנגד בכיר בשלטון המקומי. "נכון שהיתה עבודה ארוכה של ועדת איתור, אבל בסופו של דבר לא היו הסכמות בדירקטריון מפעל הפיס לגבי המועמדים. השם של הוזמן־בכור עלה כסוג של בלון ניסוי. זה לא היה משהו רציני באמת".

מקורות בפיס טוענים כי "דיין לא אשם במה שקרה בוועדת האיתור. הוא היה יכול לעבוד עם כל אחד מהמועמדים שהוועדה בחרה, אבל האוצר בחש במינויים והחליט להכשיל אותם. לכן, בלית ברירה, דיין עשה הליך ועדת איתור נוסף. כל העניין עם הוזמן־בכור הוא איזה ברווז, שלא ברור איך הוא צמח". מטעם הוזמן־בכור נמסר בתגובה כי "היא מכהנת כמנכ"לית משרד הפנים והיא לא הגישה בשום שלב את מועמדותה לתפקיד מנכ"לית מפעל הפיס".

"משרד האוצר עוסק בפופוליזם זול ובהאשמות שווא שאינן מבוססות"

מהמרכז לשלטון מקומי נמסר בתגובה: "תדרוכי האוצר לגבי חלוקת רווחי הפיס מעידים על חוסר מקצועיות, חובבנות והיעדר הבנה של חלוקת התקציבים בפיס במשך שנים ארוכות. מפעל הפיס מחלק 46.25% מרווחיו לטובת כיתות לימוד, ומי שקובע את הקריטריונים לחלוקה זו הם אך ורק משרד האוצר ומשרד החינוך. 46.25% נוספים מרווחיו מחולקים על פי אמות מידה לטובת אולמות תרבות, ספורט, מועדוני נוער מועדוני גמלאים וכיוצא בזה. אמות המידה נקבעות על פי קריטריונים ברורים של תקצוב עבור תושב, שהוחלטו על ידי מועצה ציבורית שבראשה עומד שר המשפטים לשעבר, משה נסים. 7.5% הרווחים הנותרים מחולקים לטובת מלגות לסטודנטים בפריפריה ולטובת אירועי תרבות, במיוחד ברשויות המוחלשות ובפריפריה.

"המעבר בטיפול בפיס מגורם מקצועי, היינו החשב הכללי באוצר, לידי גורם פוליטי, שהוא מנכ"ל משרד האוצר, הוא למעשה הסיבה לקשיים האמיתיים שנוצרו בהתנהלות הפיס מול משרד האוצר. במקום לדון בפגיעה הדרמטית בחינוך ילדי מדינת ישראל ובמחסור של 1,300 כיתות לימוד שאותן מימן הפיס, עוסק האוצר בפופוליזם זול ובהאשמות שווא שאינן מבוססות. לצערנו, הראשונים להיפגע מהתנהלות מנכ"ל משרד האוצר הם תושבי מדינת ישראל, שיאבדו 900 מיליון שקל המוקצים מדי שנה לתקציבי חינוך תרבות, ספורט ורווחה שהושקעו בעיקר בפריפריה וברשויות מוחלשות".

מהמועצה האזורית רמת הנגב נמסר: "לא קיבלנו שקל מחוץ לאמות המידה. כל טענה כזו של האוצר היא בגדר לשון הרע. פרויקט 'רוח מדבר', הכפר לשיקום וטיפול בנגמלים סמים ואלכוהול, שהוקם במסגרת החלטת ממשלה בתקופת כהונתו של אריאל שרון כראש הממשלה. מליאת המועצה האזורית רמת הנגב נענתה ליוזמת ראש המועצה שמוליק ריפמן, והחליטה להקצות את כספי אמות המידה של הפיס המיועדים למועצה לטובת הקמת הכפר, משום שסבר כי הקמתו תתרום לפיתוח האזור ותסייע לקידום נושא חברתי לאומי. כספי המלגות לסטודנטים של עמותת איילים אינם קשורה לרמת הנגב".

שוק ההימורים החוקיים

הצעת החוק החדשה של משרד האוצר להכנסת שינויים בטוטו ובפיס שופכת אור על היקף שוק ההימורים החוקיים בישראל. המחזור של שוק ההימורים החוקיים בישראל צפוי להגיע ב-2016 לכ-10.2 מיליארד שקל. מתוכם, כ-5.9 מיליארד שקל צפויים לחזור כפרסים לזוכים. ההוצאה על התפעול צפויה להגיע לכ-1.73 מיליארד שקל והרווח לשימוש ציבורי צפוי להגיע לכ-2.3 מיליארד שקל בלבד.

"היקף הוצאות התפעול מעלה ביתר שאת את הצורך בקיום בחינה לגבי מידת היעילות של הגופים", נכתב בהצעת החוק. לגבי הוצאות התפעול, מציינת הצעת החוק כי הן משקפות חוסר יעילות, המתבטא בתשלומי שכר גבוהים, מבנה ארגוני מנופח והוצאות שכר גבוהות. עוד צוין כי יתרת ההכנסות לא מוקצית באופן אופטימלי ואינה משקפת בהכרח את סדר העדיפויות הכולל של הממשלה. לדוגמה, אחת מהוצאות התפעול המרכזיות של המועצה להסדר ההימורים ומפעל הפיס היא ההוצאה על עמלות מכירה לזכיינים.

סך ההוצאות על תמריצים ועמלות מכירה של הגופים היה כ-1.3 מיליארד שקל ב-2015, מתוכם מיליארד במפעל הפיס. כמו כן, גובה העמלה נקבע על ידי הגופים, ללא כל הליך מכרזי או תחרותי בין הזכיינים או המפיצים ואף ללא כל הליך אחר שיכול היה להבטיח התייעלות. השיטה שלפיה הזכיינים מתוגמלים על פי מנגנון של עמלת המכירה, המחושבת כשיעור ממחזור המכירות שלהם - כך שאין להם סיכונים או הוצאות שיווק. עמלת המכירה מעודדת את הזכיינים להגדיל את מחזור המכירות בתחנה שלהם, כך ששוק ההימורים החוקיים המצרפי גדל בעקבות שיטת התמרוץ הזאת.

כל זאת, בזמן שהמהמרים מגיעים מהשכבות החלשות. עדויות שנאספו לגבי המהמרים בתחנות מפעל הפיס והטוטו מצביעות כי עיקר הפוקדים את המתחמים משתייכים לשכבות החלשות באוכלוסיה. "ניתן לומר כי בעוד שהתרומה הכלכלית נטו של תעשיית ההימורים למדינה מוטלת בספק, ההשפעות החברתיות ברובן שליליות", צוין בהצעת החוק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#