למרות הגירעון העמוק: עיריית בת ים אישרה הסבת שטחי תעסוקה למגורים - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למרות הגירעון העמוק: עיריית בת ים אישרה הסבת שטחי תעסוקה למגורים

בת ים דורשת כי שכנותיה יחלקו עמה את הכנסותיהן מארנונה על רקע מחסור בשטחי תעסוקה מניבים - אך במקביל החליטה העירייה להסב אלפי מ"ר באזור התעסוקה החדש - למגורים ■ חברת מועצה: היזמים מכתיבים החלטות ■ עיריית בת ים: מדובר בתמריץ ליזמים

4תגובות

רבות דובר בחודשים האחרונים על המצוקה הכלכלית שממנה סובלת עיריית בת ים, הנובעת בעיקר ממחסור בשטחי תעסוקה ומסחר, המניבים ארנונה גבוהה — בעוד שבעיר אוכלוסייה גדולה של 170 אלף איש הצורכת שירותים רבים שעלותם גבוהה. כעת מתברר כי גם כאשר כבר מקודם בעיר פרויקט מסחר ותעסוקה שאמור לשפר את מצבה הכלכלי, מחליטה העירייה באופן תמוה להסב חלק נרחב ממנו למטרת מגורים, ונענית בכך לדרישת יזם הנדל"ן המעדיף בניית מגורים על פני מסחר.

מדובר בפרויקט אפ־טאון טאוור שמקדם היזם משה אהרוני באזור התעשייה של העיר, ואשר כבר נמצא בשלבי בנייה. לפי התוכנית המקורית כפי שאושרה על ידי הוועדה המחוזית, אמור היה הפרויקט לכלול שני מגדלים, בהם מגדל מגורים בן 46 קומות ומגדל משרדים בן 29 קומות, וכל זאת מעל שתי קומות מסחר.

בת ים

בסך הכל כללה התוכנית 16.5 אלף מ"ר שטחים עיקריים למגורים (מהם 2,200 מ"ר בנוי למרפסות בלבד) ומספר מקסימלי של 185 דירות. תוספת יחידות דיור מעבר לכך, כך נקבע — תהווה סטייה ניכרת מהוראות התוכנית. 17 אלף מ"ר של שטחים עיקריים יועדו למשרדים, ו–9,000 מ"ר שטחים עיקריים נועדו למסחר.

אלא שבישיבת ועדת התכנון המקומית של העירייה ב–17 ביולי שונה תמהיל השטחים בצורה משמעותית. לפי החלטת הוועדה, תשונה חלוקת שטחי הבנייה על ידי המרת אלפי מ"ר מייעוד תעסוקה למגורים, כך שבחלוקה החדשה יתקבלו 23.2 אלף מ"ר שטחים למגורים, מתוכם 3,070 למרפסות. זאת באמצעות המרת 12 הקומות העליונות של המגדל שאמור היה לשמש לתעסוקה — לייעוד מגורים. אגב כך, צפוי מספר הדירות המתוכנן לצמוח מ–185 דירות בתוכנית המקורית ל–275 דירות כעת. במקביל, הצטמק השטח שיועד למשרדים מ–17 אלף מ"ר, לקצת יותר מ–11 אלף מ"ר, מהם 200 מ"ר מרפסות.

את ההחלטה קיבלה הוועדה המקומית על רקע מאבק שניטש לאורך השנים האחרונות בין בת ים לשכנותיה — ובעיקר תל אביב וראשון לציון — על חלוקת כספי הארנונה לעסקים הנגבים באזור. בשל המצב שאליו נקלעה, של גירעון שנתי קבוע בן כ–100 מיליון שקל, דורשת בת ים לקבל חלק מהכנסות הארנונה של תל אביב וראשון לציון, המשופעות באזורי עסקים. מנגד, אלה טוענות כי בת ים בעצמה אינה עושה דבר לשיפור מצבה העגום, ופעם אחר פעם מזדרזת לאשר פרויקטים חדשים למגורים — הנחשבים עדיפים מבחינת רמת הרווח שאלה משיאים ליזמים. החלטה זו שקיבלה הוועדה המקומית של בת ים מחזקת את טענות הערים השכנות נגד התנהלותה.

לא מיותר לציין גם את זהות יזמית הפרויקט, שלדרישתה שונה תמהיל השטחים — קבוצת אהרוני. לפני שלוש שנים נחשפה בתקשורת עסקה תמוהה שביצעה עיריית בת ים, שהשיאה לאהרוני רווח בסך עשרות מיליוני שקלים, כאשר ב–2006 רכש אהרוני מגרש הסמוך לחוף ימה של בת ים 
ב–8 מיליון שקל, ושנה לאחר מכן חתם עסקת קומבינציה עם חברת נכסים ובניין שבשליטת 
אי.די.בי — שהשיאה לו הכנסה של 180 מיליון שקל.

אמיל סלמן

איש לא הצליח להבין באותה העת מדוע לא ביצעה העירייה את עסקת הקומבינציה בעצמה, וגם כעת קשה להבין מדוע ממהרת העירייה לוותר על אלפי מ"ר של שטחי תעסוקה מניבי ארנונה גבוהה — שהיו עשויים לסייע בשיקום מצבה הכלכלי הקשה של העירייה.

"בת ים צריכה שטחי תעסוקה, ולא מגורים"

כבר בזמן הדיונים להפקדת התוכנית בוועדה המחוזית תל אביב, עמדו יו"ר הוועדה גילה אורון ומתכננת הוועדה נעמי אנג'ל על הצורך לוודא ששטחי המשרדים אכן ייבנו, בשל מצבה הכלכלי הקשה של העירייה. כדי להבטיח זאת — הוכנס תנאי שלפיו לעירייה לא ניתן יהיה להוציא היתר בנייה למגדל המגורים ללא הוצאת היתר למבנה המשרדים, וכן כי לא ניתן יהיה לאכלס את מבנה המגורים בטרם הושלמו עבודות השלד והמעטפת של מגדל המשרדים. "בת ים צריכה שטחי תעסוקה ולא מגורים", אמרה אורון בדיון. "ברור לי שבמצב השוק היום מה שהיזם מעדיף זה את המגורים", הוסיפה. "לא תהיה אפשרות להוציא היתר בנייה רק למגורים בלי התעסוקה".

לדיון הגיע אהרוני יחד עם ראש העירייה באותה העת, שלומי לחיאני ומהנדס העיר. הוויכוח שהתפתח סביב הקשר שנקבע בין התעסוקה והמגורים נקטע על ידי אורון: "סליחה, בעיר של 170 אלף תושבים, עם 7,000 דונם ו–1,000 דונם רק לתעסוקה, צריכים לשמור את ה–1,000 דונם לתעסוקה. יש לו מחסור עצום בארנונה (ללחיאני, נ"ב)". ואילו אנג'ל הוסיפה: "המרה של שטחים תוכל להיות ממסחר ומגורים למשרדים בלבד, לא בכיוון ההפוך. זו סטייה ניכרת".

בעקבות התנאים שקבעה הוועדה החל במקום ויכוח חריף בו היו מעורבים אורון, אנג'ל, אהרוני ולחיאני, כאשר אהרוני דורש כי הוועדה תאפשר לו להתחיל בעבודות השלד של המגורים ורק לאחר סיומן להתחיל בעבודות בניית המשרדים. אורון ואנג'ל מסרבות בתוקף, ולחיאני מנסה למשוך לפשרה. ואולם בסופו של דבר באה הוועדה המקומית ושינתה לחלוטין את תמהיל השטחים הבנויים לבקשת אהרוני.

לדברי חברת האופוזיציה במועצת העיר, לאה בם, החברה גם בוועדת התכנון המקומית, הופיעה הצעת ההחלטה למתן תוקף לתוכנית החדשה במפתיע תוך כדי הדיון ולא שובצה מראש בסדר היום. "פעם אחר פעם אנחנו שומעים שליזמים לא משתלם לבנות משרדים, והעירייה מקבלת את התכתיב הזה. מי שאמור להיות אחראי על תכנון העיר זו העירייה, אם לא נאה להם שלא יבנו. לצערי שוב ושוב הם אלה שמכתיבים את ההחלטות שמתקבלות".

מעיריית בת ים נמסר: "העיר בת ים נמצאת בתנופת פיתוח עסקי ומקדמת בנייתם של מיליון וחצי מ"ר מסחר ועסקים בתחומה. כחלק ממדיניות שנועדה לעודד בניית שטחי מסחר ותעסוקה בעיר, יצרה העירייה תמריץ ליזמים, באישור הוועדה המחוזית, במסגרתו ל–100 אלף שטחי המסחר הראשונים שנבנים בעיר תינתן אפשרות לבנות 50% יחידות דיור מסך הפרויקט. הוועדה המקומית שבחנה את בקשתו של היזם בפרויקט זה, החליטה לאשר הרחבת שיעור יחידות הדיור עד לכדי 50% שייבנו לצד 50% שטחי מסחר ותעסוקה, המהווים 20 אלף מ"ר. עיריית בת ים איננה מצויה במצוקה כלכלית, אלא נאבקת בפער הבלתי סביר בין המשאבים של תל אביב הנהנית מכלכלתה של העיר בת ים וממאות אלפי מ"ר משרדי ממשלה ונכסי ציבור".

פרויקט אפ טאון בבת ים
עופר וקנין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#