משהו טוב קורה בערים החרדיות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משהו טוב קורה בערים החרדיות

אלעד היא אולי עיר חרדית טיפוסית מבחינת הרכב האוכלוסייה וצפיפות המגורים, אך היא מתגאה בשיעורי תעסוקה של 86% בקרב נשים ו-64% בקרב גברים ■ ראש העיר, ישראל פרוש: "התושבים רוצים לחיות בעיר מודרנית עם איכות חיים גבוהה"

58תגובות
ראש העיר אלעד, ישראל פרוש
עופר וקנין

ישראל פרוש, 36, הוא ראש עיר מדליק. אין דרך אחרת לתאר את הטיפוס התזזיתי, שמתרוצץ כל היום וכל הלילה בדאגה לשיפור פני עירו, ובדרך מנפץ כל דעה קדומה שיש לרוב החילוני בישראל לגבי עסקן חרדי.

פרוש הוא נצר לשושלת עסקנים חרדית היסטורית - סבו היה מנחם פרוש, ח"כ מיתולוגי מטעם אגודת ישראל, אביו הוא מאיר פרוש, גם הוא ח"כ ותיק - אבל הוא בעט במסורת המשפחתית בדרך להפוך את עירו, אלעד, לעיר חרדית נבדלת, מודרנית, משגשגת ומוצלחת. וכן, אין  כאן סתירה.

על המידה שבה פרוש בעט במסורת המשפחתית תעיד ההתנהלות החריגה שלו, שעליה הוא מעיד בעצמו. את הלילות, למשל, הוא מבלה במועדונים בפתח תקוה, אוסף שם את הנוער הנושר של עירו, וחוזר אתם הביתה כדי לוודא שלא ישתוללו באוטובוס. בחזרה באלעד הוא מעלה אותם אל גג לשכת ראש העיר שלו, ומנגן אתם בגיטרה וגם נותן להם אלכוהול, כדי שישתו בנוכחותו המפקחת ולא במועדונים. מי מהם שמגלה שיפור בהתנהגותו, מקבל עבודה בעירייה.

את אותה רוח מרדנית הוא מיישם גם במלחמתו נגד עבירות הבנייה - הערים החרדיות, בגלל צפיפות המגורים העצומה בהן, נוטות להיהפך לכאוס תכנוני עירוני. פרוש הודיע שאצלו לא תהיה בנייה לא חוקית, ואף ניהל מלחמת חורמה בעבריין בנייה מוכר אחד כזה. כאשר אותו עבריין נפטר, ומכיוון שלאלעד אין בית עלמין משלה, פרוש מימן למשפחה קניית חלקת קבר ב–24 אלף שקל בעיר סמוכה. בזמן שהמשפחה אסירת התודה היתה במסע הלוויה, השופלים של העירייה הרסו את המבנה הלא חוקי שנבנה על ידה.

פרוש נבחר לראשות אלעד לפני כשנתיים, לאחר מערכת בחירות סוערת במיוחד. אף שבאלעד יש רוב ספרדי, ואף שיו"ר ש"ס, אריה דרעי, שם את כל כובד משקלו כדי שראש העיר יהיה ספרדי, ולא חס וחלילה נסיך אשכנזי, פרוש גבר על יריבו בשל מצבה הקשה של העיר. עד לפני שנתיים היתה אלעד נתונה בגירעון של עשרות מיליוני שקלים, ואף מונה לה חשב מלווה. פרוש נבחר עקב אי שביעות רצונם של התושבים ממצבה המדורדר של העיר והבטחתו לחולל בה מהפך. המהלך הראשון שלו היה לפטר את כל צמרת העירייה, ולהחליפה בחדשה. המהלך השני היה לפעול ללא לאות לגייס משאבים לעיר, בדרך של תרומות, ניהול משופר, וכמובן מלחמה על השגת מקורות הכנסה, בדרך לאיזון תקציבי של העיר.

אלעד. העיר מארחת כמעט כל מיזם תעסוקה חרדי
עופר וקנין

זהו לב העניין: הערים החרדיות הנבדלות נבנו על ידי המדינה בשנות ה–90 וה–2000 ללא כל תכנון אורבני ראוי לשמו. המדינה השליכה את החרדים לתוך כמה גטאות סגורים - ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד, עמנואל - בלי להקדיש מחשבה לאזורי תעסוקה, או לאיזון הכלכלי של הערים. התוצאה היא גירעונות כבדים ושיעורי אבטלה גבוהים, שנובעים בחלקם מבחירה שלא לעבוד, ובחלקם מהיעדר פתרונות תעסוקה ראויים.

שיתוף פעולה עם 
כפר קאסם

מבין הערים החרדיות הנבדלות אלעד היא המבטיחה מכולן, בהיותה ממוקמת בתוך הקו הירוק ובמרחק קצר מאוד ממרכזי תעסוקה גדולים יחסית במודיעין ופתח תקוה. אלא שהקיום של מרכזי תעסוקה קרובים מספק פתרון חלקי בלבד לאוכלוסייה שמשוועת למקורות הכנסה עצמאיים שלה, וגם לפתרונות תעסוקה קרובים לבית שיתאימו לנשים החרדיות המטופלות בילדים רבים.

אלעד היא עיר חרדית טיפוסית מבחינת הרכב האוכלוסייה שלה - 48 אלף תושבים, 1,600 לידות בשנה, 63% מהתושבים צעירים מגיל 19. בהתאם, יש בעיר 223 גני ילדים, 25 תלמודי תורה (בתי ספר יסודיים לבנים), 27 מוסדות לימוד לבנות ועוד 27 ישיבות לבנים. צורכי החינוך של העיר עצומים, ואילו המשאבים שעומדים לרשותה כדי לממן זאת מוגבלים.

האנרגיה האינסופית של פרוש מופנית להגדלת ההכנסות של העיר, ויצירת מקורות תעסוקה. לשם הוא כך הוא שופע יוזמה. אלעד מארחת בתחומה כמעט כל מיזם תעסוקה חרדי אפשרי - תוכנית מפתח להשמה של תעסוקה חרדית, תוכנית להבה להכרת המחשב, שלוחה של המכללה למינהל, מוקד שירות לקוחות של 012 ומרכז פיתוח תוכנה חרדי העונה לשם האטרקטיבי "הרב דוט.נט".

בנוסף, מנהל פרוש משאים ומתנים עם הרשויות השכנות להגדלת שטחי התעסוקה של העיר. הוא כבר הגיע להסכמות עם המועצה האזורית דרום השרון על חלוקת ההכנסות של המחצבה הקרובה, וכן על חלוקת הכנסות בהקמת אזור תעסוקה חדש. זאת ועוד, הוא עומד להיכנס כשותף באזור תעסוקה חדש המוקם יחד עם העיר הערבית כפר קאסם.

נשים עובדות
עופר וקנין

אם כל זה אינו מספיק, פרוש יוזם הפיכת אתר ארכיאולוגי שנמצא בתחומי העיר לפארק, שישולב עם גן חיות - בין השאר לצרכים של חינוך מיוחד ושל קירוב הנוער החרדי לתחומי איכות הסביבה. איכות סביבה, באופן חריג לעיר חרדית, היא תחום קרוב מאוד ללבו של פרוש, שמתגאה בכך שבעירו יש גינות ציבוריות ובהן 55 גני משחקים, 15 מעגלי תנועה, מכלי איסוף למחזור, וגם מוסדות תרבות ופנאי, כמו אולם מופעים ואמפי תיאטרון גדול. בתכנון נמצא מתנ"ס מרכזי, כולל בריכת שחייה, שייבנה מתרומות שפרוש הצליח לגייס בסכום של 80 מיליון שקל.

כל אלה יחד הופכים את אלעד לעיר חרדית נקייה, פורחת ומשגשגת יחסית, עם שיעורי תעסוקה של 86% בקרב נשים ושל 64% בקרב גברים. בהיחבא יספרו באלעד גם על אחוזי גיוס לצבא של 40% מהגברים, ואפילו - שומו שמים - חדירת לימודים לבגרות לחלק ממוסדות החינוך לבנים, המהלך שנעשה בשקט, עקב ההתנגדות שהוא עלול לעורר בתוך החברה החרדית.

פרוש לא מסתיר כי מטרתו היא לוודא שכמה שיותר מבני עירו יעבדו ויתפרנסו, ומלין על האפליה הבוטה ממנה סובלת אלעד. כמו הערים החרדיות האחרות, אלעד נבנתה כדי לאכלס כמה שיותר משפחות חרדיות - אבל בלי שום דרך לפרנס אותן או את עירן.

המצב הפרדוקסלי הוא שלאלעד אין כל עתודות קרקע המאפשרות פיתוח של אזורי תעסוקה, ולכן נדרש פרוש ללכת בדרך של ועדת גבולות עם המועצה האזורית דרום השרון, כדי לחלץ ממנה הסכמה על חלוקת ההכנסות במחצבה הקיימת, וחלוקת הכנסות באזור התעסוקה שעתיד לקום בסמוך לעיר. בנוסף, העיר חנוקה פנימית, בלי קרקע אפילו לבית עלמין, ואינה יכולה לפתח מוקדי מסחר בתוכה, מכיוון שהיא נבנתה עם כניסה אחת ויחידה ואזור המסחר מחייב כניסה נוספת. בימים אלה, לאחר הסכמות עם המועצה האזורית המקיפה את אלעד, הולך ונשלם כביש גישה חדש שיאפשר לפתוח עוד עסקים בתוך העיר.

הנתונים מלמדים כי אלעד, על 48 אלף תושביה, מחזיקה בפחות מ–3,000 דונם של שטחים מכניסים. מדובר על ממוצע של 0.06 דונם הכנסה לתושב, לעומת 0.31 בשהם או 0.71 בראש העין הסמוכות. במועצות האזוריות הסמוכות, דרום השרון וחבל מודיעין, היחס מגיע כבר לכ–4 דונמים לכל תושב. הפערים העצומים במקורות ההכנסה מתקיימים אף שאלעד היא עיר ענייה בהרבה משכנותיה - דירוג כלכלי חברתי של 2, לעומת דירוג של 6–8 לכל הרשויות הסמוכות לה.

לא עוד גטו חרדי

את האפליה הזאת, שמאפיינת כמעט את כל הערים החרדיות הנבדלות, דורש פרוש לתקן. באיחור ניכר, ייתכן שגם המדינה מתעוררת להבין זאת. משרד השיכון מגיש בימים אלה את תוכניתו לדיור החרדי ל–20 השנים הקרובות, בהתבסס על דו"ח מיוחד שבחן את צורכי הדיור החרדיים, וקבע כי יש צורך בבניית 200 אלף יחידות דיור לחרדים בשני העשורים הקרובים.

ההמלצה העיקרית היא לשבץ את החרדים בתוך מוקדי הדיור החרדים הקיימים, או בשכונות חדשות בתוך ערים כלליות - ורק בשוליים להקים שוב ערים חרדיות נבדלות. המטרה היא לפעול לשילוב החרדים בתוך החברה הכללית, ולכן שכונות חרדיות בתוך ערים מעורבות הן פתרון השילוב המוצלח ביותר. אם יהיו חרדים שיסתייגו ממגורים כמיעוט בתוך עיר חילונית, או אם ראשי הערים החילוניות יתנגדו לכך, ההמלצה היא לצופף את ריכוזי הדיור החרדיים הקיימים. רק שלשם כך צריך לוודא כי ריכוזי החרדים יכללו גם פתרונות תעסוקה.

"זה נכון שהערים הנבדלות יוצרים גטו חרדי", מסכים פרוש, ואפילו מודה כי חלק לא קטן מהערים החרדיות הקיימות סובלות מניהול לא מקצועי. אבל יחד עם זה, אין למדינה ברירה אלא לצופף את הערים הקיימות כפתרון העיקרי ל–200 אלף יחידות הדיור הנדרשות לחרדים. "צריך להבחין שמשהו טוב קורה כאן", הוא מוסיף. "הערים החרדיות צריכות לגדול ולהתפתח, על בסיס של איזון כלכלי ותעסוקתי. בתחום הגינון והניקיון אלעד מתמודדת בכבוד עם כל עיר אחרת בישראל, וזה חלק מהשינוי שקורה בחברה החרדית: התושבים רוצים לחיות בעיר מודרנית עם איכות חיים גבוהה, ולשם כך הערים צריכות מקורות הכנסה".

מחר: האם מהפכת התעסוקה מגיעה לחברה החרדית גם ללא לימודי ליבה?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#