הקשר בין הבוס שפגע בקרן נויבך – לניסיון החיסול של השידור הציבורי - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקשר בין הבוס שפגע בקרן נויבך – לניסיון החיסול של השידור הציבורי

"אם ההקמה תידחה ל–2018, לא יהיה תאגיד", אמר בכיר המעורב בהקמת התאגיד. "נתניהו ינסה לרקוח איזה מוצר מהרשות הישנה ומהתאגיד החדש - וישמר את כל תרבות הניהול הקלוקלת והשליטה הפוליטית שהיתה ברשות במשך שנים" ■ מי רצה לדחות את הקמת התאגיד, מי ירוויח מהדחייה, ולמה יו"ר ההסתדרות מפחד?

22תגובות
משה פילבר
מוטי מילרוד

עד לפני כשנתיים היה מיקי מירו מנהל קול ישראל. הוא זה שהוביל את ניסיונות ההשתקה של קרן נויבך בתוכנית "סדר יום", והוא זה שניסה להצמיד לה מגישים "מאזנים" כמו מנחם בן. מירו מונה על ידי הקבוצה שניהלה את רשות השידור והיתה מקורבת לשלטון — המנכ"ל יוני בן מנחם ומקורבו זליג רבינוביץ'.

אייל טואג
מנכ"ל התאגיד הציבורי, אלדד קובלנץ
איה אפרים

בשבועות האחרונים קיבלו בכירים בתאגיד השידור הציבורי מסרים ישירים מטעם מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר. בעוד הם מגייסים את עובדי רשות השידור על בסיס מקצועיותם ותרומתם האפשרית לתאגיד, הם נתקלו בלחצים מטעם פילבר לגייס את מירו המקורב. כמו במקרה של מירו, לא מעט מעובדי רשות השידור שמקורבים לצלחת מפעילים לחצים פוליטיים כדי להתקבל לעבודה בתאגיד, ללא הצלחה. בלחצים האלה משתתפים גם אנשי ההסתדרות, שמנסים לשלב את אנשיהם מרשות השידור בתאגיד החדש.

פילבר אמר ל–TheMarker כי לא הפעיל לחצים, ורק העביר פניות שהגיעו אליו לקליטת עובדים. מירו והתאגיד סירבו להגיב.

מירו הוא אדם שולי וחסר חשיבות בנוגע להחלטה שהתקבלה שלשום, באופן מפתיע, לדחות את תחילת הפעילות של תאגיד השידור הציבורי ב–15 חודשים ל–2018. אבל ההתנהלות של התאגיד מול הלחצים במקרה של מירו ואחרים יכולים להאיר את התמונה הכוללת שהביאה לרצון לדחות — או בעצם למסמס — את הקמת התאגיד העצמאי מדי לטעמו של נתניהו.

אתמול הגיבו המערכת הפוליטית ושוק התקשורת בחריפות להודעה המפתיעה על ההסכם שסגרו ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו, ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, לדחייה בתחילת הפעילות. בתאגיד השידור כלל לא ידעו על הכוונה הזאת. יו"ר התאגיד, גיל עומר, הביע צער על ההחלטה, ועידכן כי שמע עליה מהתקשורת.

אתמול בערב נערכה ישיבת מועצה של תאגיד השידור הציבורי. עם סיום הישיבה נמסר מהמועצה כי "תאגיד השידור יהיה מוכן לשידור רציף בדיגיטל בטלוויזיה וברדיו ב–30 בספטמבר, כפי שנקבע בחוק. גוף השידור שקם בימים אלה הוא גוף עצמאי, איכותי, מקצועי ומגוון. המועצה דוחה את הניסיונות להפעלת לחצים מתוך אינטרסים של החלשת השידור הציבורי בישראל".

העלות של ההצעה לדחות את תחילת השידורים של תאגיד השידור הציבורי והמשך פעילות רשות השידור עד 2018 עשויה להגיע ליותר מ–400 מיליון שקל לקופת המדינה — כך מעריכים במשרדי הממשלה. העלות הנוספת היא בשל הצורך להפעיל במקביל גם את תאגיד השידור וגם את הרשות למשך 15 חודשים נוספים.

משרד האוצר כלל לא היה מודע לדיל בין נתניהו לניסנקורן ולא היה חלק בזה, וזאת למרות הסכם בסדרי העבודה בין שר האוצר משה כחלון לנתניהו. אתמול הבהיר כחלון כי "אם המשמעות של הדחייה היא בזבוז הכספים על התאגיד והרשות במקביל — זה לא יהיה. לא אתן לכסף הציבורי להיזרק למקומות שאין בהם צורך".

כמה תעלה הדחייה - מוצגים תרחישים שונים לפיהם יהיו פערים שבין מיליארד שקל ל-350 מיליון שקל

מי רצה לדחות את הקמת התאגיד?

נתניהו — באמצעות עושה דברו, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. כל תהליך ההקמה של תאגיד השידור, שהיה פרי יוזמה של גלעד ארדן ויאיר לפיד, לא היה לרוחו. נתניהו אמנם הביע תמיכה מוצהרת בחוק ואף ניפנף בו בתשדירי הבחירות, אבל בדיונים פנימיים הביע לא פעם תרעומת על החוק הזה. חברי המועצה שנבחרו לא היו לרוחו, ולכן הוא עיכב את בחירתם, וכך גם המנהלים והעובדים שגויסו. נתניהו לקח על עצמו בקדנציה הזו "לטפל" בשוק התקשורת, ומבחינתו מניעת ההקמה של תאגיד שאינו לרוחו היא מטרה ראשונה במעלה.

"הדחייה ל–2018 היא בדיחה", אומר מקור בכיר המעורב בהקמת התאגיד. "אם זה יידחה ל–2018 — לא יהיה תאגיד. נתניהו ינסה לרקוח איזה מוצר מורכב של הרשות הישנה והתאגיד החדש, וישמר את תרבות הניהול הקלוקלת והשליטה הפוליטית שהיתה ברשות במשך שנים".

פילבר עצמו הצהיר אמנם שוב ושוב כי הוא מחויב להקמת התאגיד, ובדיון בכנסת במארס אף התחייב כי לא תהיה ארכה נוספת — אבל האמירות האלה התבררו בדיעבד כחלולות. פילבר מיישם את מאווייו הפוליטיים של נתניהו ומעכב את הקמת התאגיד.

הצד השני בדיל הוא ניסנקורן. בעבורו, מהלך הפתיחה־סגירה ופיטורים של כ–1,200 עובדי הוא כישלון אישי שחרוט על גבו. העובדים של רשות השידור הטיחו בפניו לא פעם כי הוא זנח אותם ולא הצליח למנוע את פיטוריהם. 
"יש פה 1,200 משפחות ששולחים אותן בצורה ברוטאלית בחקיקה הביתה. זה לא נעשה בשום מקום במדינת ישראל. אני מסתובב עם כאבי בטן כבר שנתיים", אמר. לניסנקורן יש בחירות בשנה הבאה, והוא לא רוצה להגיע עם גיבנת של 1,000 עובדים מפוטרים.

לא רק זאת, במהלך המו"מ התברר כי עובדים רבים ברשות השידור נפלו בין הכיסאות, למשל כאלה שמתחת לגיל 50 ומפוטרים או עובדים שנכנסו לרשות השידור לאחר 1995. עובדים אלה יהיו זכאים לפנסיה מזערית. ניסנקורן ידע שהוא עומד לספוג מכה תדמיתית מכך, ומיהר להיעתר לדיל שימנע זאת בתקופת הבחירות שלו.

אוליבייה פיטוסי

אלא שניסנקורן עושה צעד חסר תקדים של יו"ר הסתדרות. הוא הפר הסכם חתום שלו עם משרד האוצר, שבו התחייב כי תאגיד השידור יוקם באוקטובר. המסמך, שהגיע לידי TheMarker, גובש במארס 2016, כחלק מההסכמות בין ההסתדרות ואגודות העיתונאים לבין משרדי הממשלה להקמת התאגיד. פילבר עצמו דרש תחילה כי לא תהיה כל דחייה בהקמת התאגיד, והוא יוקם כמתוכנן במארס 2016 באמצעות שילוב של פעילות רשות השידור ומיקור חוץ, אך לאחר לחץ של ההסתדרות, הוא נעתר לדרישה לדחייה של חצי שנה בהקמת התאגיד.

במסמך סוכם על עלייה במספר העובדים של רשות השידור שיעברו לתאגיד החדש. אם בחוק המקורי דובר על 25% מעובדי התאגיד החדש שיהיו עובדי רשות השידור, שיעורם עלה ל–51% מעובדי רשות השידור — כלומר כ–450 עובדים מתוך כ–850. במסמך סוכמו גם תנאי הפרישה של עובדי רשות השידור, ונקבע כי תנאי השכר של עובדי רשות השידור שיעברו לתאגיד יתעדכנו בהתאם להסכמים החדשים ולא ייוותרו על כנם. במקביל, כל עובדי רשות השידור, גם אלה שיעברו לתאגיד, ייהנו ממענק גבוה כאילו פוטרו בהיקף של כ–700 אלף שקל בממוצע לאדם.

המסמך הזה עיגן בפועל את כל ההסכמות לגבי הדחייה הסופית במועד ההקמה של תאגיד השידור — כלומר עד אוקטובר 2016. אף שניסנקורן חתום על המסמך, הוא יזם מאחורי הקלעים, ללא ידיעת משרד האוצר ותאגיד השידור, מהלך לדחייה של שנה ורבע בהקמת התאגיד. "אם בא אלי ראש הממשלה ואומר: 'אני מבקש לדחות דחייה נוספת', אני לא רואה את זה כפתיחת הסכמות", טען ניסנקורן אתמול בגל"צ.

ומה בנוגע לתאגיד עצמו? התאגיד נכנס לסד זמנים בלתי־אפשרי. מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, אף התבטא בעבר והודיע באופן רשמי כי כדי להקים את התאגיד באופן מיטבי, יש לדחות את הקמתו עד 2018. ניסנקורן ופילבר ניפנפו אתמול בהודעה הזאת של קובלנץ כאילו עליה הסתמכו כשקיבלו את ההחלטה לדחות את יישום החוק.

אלא שבפועל, התאגיד עצמו כבר התחחל להיערך לתחילת השידורים במועד הקבוע בחוק — גייס עובדים, שכר ציוד ומבנים, ותיכנן לעלות לאוויר במועד הקבוע בחוק. נכון, בכל הקשור לשידורי הטלוויזיה היה חשש מהותי, בעיקר משום שהעלייה לאוויר היתה מתוכננת לאוקטובר — תקופת חגים שמתאפיינת בצפייה נמוכה ולא רציפה. לכן קובלנץ התכוון לבקש דחייה של שלושה חודשים בפעילות הטלוויזיה. אבל מעולם לא דובר עמו על דחייה של שנה וחודש.

בשיחה עם TheMarker הודה פילבר כי כלל לא שוחח עם התאגיד והאוצר על אפשרות לדחייה בעלייה לאוויר: "היו יותר מדיון אחד בנושא גם לפני ההארכה האחרונה, וכמובן אחריה. לא דובר על הארכה, אבל נשאלו יותר מפעם אחת על המוכנות".

מאחורי הקלעים היו גורמים נוספים שבחשו בהקמת התאגיד. המרכזי שבהם הם אנשי עיריית ירושלים, ראש העיר ניר ברקת וסגנו עופר ברקוביץ'. הם, בגיבוי ח"כים רבים, הובילו מאבק נגד ההחלטה של הנהלת התאגיד להקים את התאגיד באופן זמני במודיעין. ההקמה במודיעין למשך שנתיים, באישור של המשנה ליועמ"ש אבי ליכט, היתה אמורה להיות בשטח של ערוץ 9, והיא נעשתה כאילו לאחר שלא נמצא מבנה מתאים בירושלים בלוח הזמנים הרצוי. התאגיד התנגד להשתכן בתוככי רשות השידור, כדי ליצור נתק בין הגוף הישן והמסואב.

הנושא הגיע גם לעתירה בבג"צ שהגישו עיריית ירושלים וקבוצת חכ"ים, שאמורה להיות מוכרעת בימים אלה. אנשי עיריית ירושלים הביעו אתמול שמחה על הכוונה לדחות את היישום ובכך לאפשר את הקמתו התאגיד במבנה קבע בירושלים. ברקת עצמו התבטא ואמר כי ניתן כבר כיום להקים את התאגיד ללא דחייה בשטח רוממה — אלא שרשות מקרקעי ישראל, שהיא בעלת השטח כיום, מתנגדת לכך.

מי ירוויח מהדחייה?

מעבר להגשמת הרצונות הפוליטיים של נתניהו, עובדי רשות השידור שיגרו אתמול הודעות ברכה. כ–1,100 עובדים יש כיום ברשות השידור לאחר גלי הפרישה בחודשים האחרונים. העובדים האלה ימשיכו ליהנות משכר גבוה יחסית לשוק, בעוד הרשות נמצאת בשלבי פירוק מתקדמים, בתת תפוקה.

"בשורה חשובה", הגדיר את המהלך משה שגב, יו"ר ועדת עובדי ההנדסה. גם עיתונאי רשות השידור המאוגדים בתאגיד הוציאו הודעה חגיגית ומסרו כי "רשות השידור, רדיו וטלוויזיה, מתפקדות היטב בתקופת הפירוק הקשה. עיתונאי רשות השידור מייחלים להמשך שידור ציבורי חזק ורציף".

ומה בנוגע לעובדי תאגיד השידור הציבורי? כ–200 עובדים גויסו עד כה. 100 מהם הם עובדי רשות השידור, שלא יחול שינוי מהותי במצבם — הם ימשיכו לעבוד בעבור רשות השידור. עשרות עובדים נוספים הם עובדי החינוכית במקביל. עשרות אחרים הם עובדי מינהלה שימשיכו בהקמת התאגיד.

ובכל זאת, עשרות אנשי תוכן גויסו לתאגיד ועתידם לא ברור — למשל הפרשן הכלכלי שאול אמסטרדמסקי, או עורך הדיגיטל אבישי עברי. ל–TheMarker נודע כי חלק מהדיל של פילבר וניסנקורן היה להעביר את העובדים החדשים שגויסו לעבוד ברשות השידור ולהשלים חוסרים בכוח אדם. גם במקרה זה, פילבר וניסנקורן לא שוחחו מעולם עם אף גורם בנושא זה — לא עם התאגיד ולא עם משרד האוצר.

"כמו שהם עשו לנו ועדות קבלה, ככה גם אנחנו נעשה להם", אמר גורם מוועדי העיתונאים ברשות השידור. אלא שמהלך כזה, אומרים גורמים הקשורים לתאגיד, הוא פגיעה חמורה בהסכמי ההעסקה של העובדים האלה, ויהיה בלתי־אפשרי להעביר אותם לרשות השידור.

בניגוד לעיתונאי רשות השידור שיש להם אינטרס ישיר בסוגיה, בארגון העיתונאים של ההסתדרות הצטרפו אתמול למחאה החריפה נגד הדיל לדחיית המועד של הקמת תאגיד השידור הציבורי.

הארגון מסר: "הודעת הממשלה וההסתדרות אמש, שלפיה פתיחת תאגיד השידור החדש תידחה בשנה וחצי, מסתמנת כניסיון שערורייתי לחסל את השידור הציבורי בישראל, לאחר מאמץ רב שנים להביא לשיקומו. מהלך כזה יביא לפגיעה אנושה בעיתונות החופשית ובתרבות בישראל. ארגון העיתונאים מתנגד להחלטה כזו, שהתקבלה בחשאי ובחטף, ללא התייעצות עם ראשי התאגיד החדש, ובלי לערב את הארגון המייצג 3,000 עיתונאים בישראל.

"החלטה זו היא המשכה של אותה תרבות פסולה של שליטה פוליטית בשידור הציבורי, תרבות שאיפיינה את רשות השידור הישנה והביאה, בין השאר, לשקיעתה וסגירתה. יש להותיר את שיקול הדעת בעניין מועד תחילת שידורי התאגיד לדרג המקצועי, היו"ר גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ, בתיאום עם עובדי התאגיד, ולהעניק לאלה גיבוי ענייני הרואה בראש ובראשונה את טובת התאגיד החדש והציבור בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#