תיירים לאילת או דירות לת"א? מי עוצר את פינוי שדה דב - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מקורקעים

תיירים לאילת או דירות לת"א? מי עוצר את פינוי שדה דב

האינטרסים הכלכליים של ארקיע, ההתנגדות העזה של ראש העיר אילת, הלובינג האגרסיבי בכנסת והזגזוג בהחלטתו של ראש העיר תל אביב: הכוחות שהצליחו לעצור את פינוי שדה דב, למרות החלטת ממשלה בנושא, פסיקת בג"ץ והסכם נדיב מצד בעלי הקרקעות

73תגובות
שדה דב
טל כהן

חמשת עורכי הדין האמונים מטעם בית המשפט על ניהול קרקעות הגוש הגדול שבצפון תל אביב - אלפי דונמים של קרקע פרטית מהיקרות בישראל - ראו דבר או שניים בשנות עבודתם. אחד מהם, עו"ד משה ליפקה, כיהן בשנות ה–80 כראש מינהל מקרקעי ישראל. השנייה, עו"ד רחל זכאי, שימשה בעשור הקודם כיועצת המשפטית של אותו גוף. לכל החמישה עשרות שנים במצטבר של עיסוק אינטנסיבי בדיני מקרקעין. שועלים ותיקים, כמו שאומרים. אבל אם בינואר האחרון, רגע אחרי שהסכם הפינוי לשדה דב שעליו הם חתמו עם הממשלה קיבל תוקף של פסק דין של בג"ץ, מישהו היה מספר להם שלא תחלוף חצי שנה ואותו הסכם שלא יהיה שווה את הנייר עליו נכתב - הם לא היו מאמינים.

זאת גם היתה התגובה ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ובאגף התקציבים באוצר, שם עמלים במשך שנים ארוכות על המהלך לפינוי השדה, ואפילו במשרדי התחבורה והתיירות - שם מעולם לא ממש התלהבו מהרעיון של סגירתו של שדה דב, אבל כבר קיבלו את המהלך כעובדה מוגמרת. לכולם היה ברור שב-30 באפריל 2017, התאריך הסופי שבו נקב בג"ץ לאחר מתן דחייה נוספת של כעשרה חודשים, ימריאו מטוסי ארקיע וישראייר בפעם האחרונה מאדמת השדה - ולא ישובו אליו. את מהלך הפיכתו של המתחם לרובע מגורים יוקרתי על קו החוף של צפון תל אביב, כך היו משוכנעים כל אלה, אי אפשר עוד לעצור.

אלא שבשבועות האחרונים הצליחה קואליציה לא גדולה אך נחושה של מתנגדי הפינוי לפתוח את שאלת פינויו של שדה דב מחדש, באמצעות קמפיין קצר ומבריק. לשיא הגיעו הדברים בשבוע שעבר, עם הצעת חוק לביטול פינוי השדה בחתימתם של 80 ח"כים, והכרזת שר האוצר, משה כחלון, על דחייה נוספת של כמעט שנתיים בהפסקת פעילותו האזרחית של השדה, לתחילת 2019. "עשו לנו בית ספר", מודה בהשתאות בכיר במשרד האוצר.

קואליציית המתנגדים כוללת שני חברים מרכזיים בעלי אינטרס ברור להותרת פעילותו של שדה התעופה על כנה. הראשונה, שעמדה בחזית התקשורתית של המאבק, היא עיריית אילת - שחוששת, ובצדק, שמספר המבקרים בה יקטן, וכי הנגישות של תושביה לאזור המרכז לצורכי תעסוקה, פנאי וטיפולים רפואיים תצטמצם עם סגירת השדה.

השנייה, שפעלה עם פחות הד תקשורתי, אבל עם לא פחות לחץ ופעולות לובי בקרב מקבלי ההחלטות, היא חברת התעופה ארקיע שבבעלות משפחת נקש. במקרה שלה נובעת ההתנגדות הן מצפי לירידת היקף ומספר הטיסות, והן משום שלפי טענות המדינה החברה אינה משלמת דמי שימוש ראויים בשדה. לפי שתי תביעות שונות המתנהלות כיום נגד ארקיע - אחת תביעת פינוי שהגישה רמ"י לבית משפט השלום בתל אביב והשנייה שרשות שדות התעופה הגישה עוד ב-2008 בבית המשפט המחוזי - זה שנים ארוכות ארקיע אינה משלמת דמי שימוש בקרקעות שדה דב, דמי שימוש שהיו אמורים להצטבר לכדי עשרות מיליוני שקלים.

בחודשים האחרונים פעלו באינטנסיביות בכירי עיריית אילת לצד הנהלת חברת ארקיע כדי לבטל את רוע הגזרה בכל הזירות הרלוונטיות - משרד ראש הממשלה, הכנסת, בית המשפט העליון ועיריית תל אביב. עם כל הכבוד לשני הגופים האלה, ספק רב אם היו מצליחים להגיע להישגים שאליהם הגיעו לולא היו פוגשים מולם מערכת מבולבלת ולא מאורגנת, שלא באמת יודעת מה היא רוצה ולא מפסיקה לזגזג בהתאם ללחצי השעה המשתנים - להלן ממשלת ישראל.

התוכנית לפינוי שדה דב מתרסקת

2007 - נחתם הסכם בין מנהלי הגוש הגדול
למדינה, שבו מוותרים מנהלי הגוש
הגדול על 50% מזכויות הבנייה העתידיות
בשטח שדה דב )המוערכות כיום ב 8-
מיליארד שקל(, בתמורה להתחייבות
המדינה לקדם את פינוי השדה

אפריל 2012 - ועדת היגוי לתכנון שטח שדה דב
בראשות מהנדס העיר תל אביב
מתחילה לפעול

אוגוסט 2013 - שר האוצר, שר הבינוי והשיכון, מנכ"ל
משרד התחבורה וראש רמ"י חותמים
על הסכם לפינוי שדה דב. מועד
הפסקת הפעילות האזרחית נקבע
ל 30- ביוני 2016 , מועד הפסקת
הפעילות הצבאית נקבע ל 2018

יוני 2014 - משרדי האוצר והביטחון מודיעים על
חתימת הסכם שלפיו פינוי חלקו
הצבאי של השדה יוקדם ל 2017-
בתמורה לתוספת תקציבית של
מיליארד שקל למערכת הביטחון*

ספטמבר 2014 - ועדת ההיגוי מאשרת את תוכנית
המתאר לשטח, הכוללת 16 אלף
דירות, 2,000 חדרי מלון, 90 אלף
מ"ר שטחי מסחר ו 500- דונם
שטחים פתוחים

אוקטובר 2015 - בעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ
מבקשים במשרד ראש הממשלה
לדחות את פינוי הפעילות האזרחית
בשדה, מסוף יוני 2016 לסוף 20

ינואר 2016 - בג"ץ דוחה את עתירות עיריות אילת
וארקיע נגד הפינוי, תוך דחיית מועד
הפסקת פעילות התעופה האזרחית
בשדה בעשרה חודשים — לסוף
אפריל 2017

מאי 2016 - הצעת חוק בחתימת 80 ח"כים מכל
הסיעות קובעת את דחיית הפסקת
הפעילות האזרחית עד לסיום
הפעילות הצבאית ב 2019

יוני 2016 - ראש העיר תל אביב מציג
לשרי האוצר והתחבורה
תוכנית להשארת שדה דב
במקומו על שטח מצומצם

יולי 2016 - משה כחלון מודיע על המשך
פעילות התעופה האזרחית
בשדה לפחות עד 2019

הקרקע שווה מיליארדים

שטחו של שדה דב מסתכם בכ-800 דונם, ואלה משמשים מאז קום המדינה כשדה תעופה צבאי ואזרחי. לפי נתוני משרד התחבורה, 745 אלף נוסעים השתמשו בשירותי השדה ב-2015, בכ-25 אלף תנועות מטוסים (המראות ונחיתות). למרות פעילות התעופה האינטנסיבית בו, מאז ומעולם הוגדר שדה דב כשדה זמני, הפועל בתוך מתקן ביטחוני. הוא מעולם לא תוכנן בצורה מסודרת, ואין כל תוכנית תקפה המבססת את קיומו. בכ-70% מהשטח מחזיקים במשותף אלפי בעלי קרקע פרטיים, ובהם בעלי הון כמו גם אנשי מעמד ביניים עובדים מהשורה, ו-30% הנותרים הם קרקעות מדינה.

זה עשרות שנים מביטים הבעלים הפרטיים בעיניים כלות בפעילות השדה, שממנה הם אינם מרוויחים דבר, וחולמים על היום שבו אפשר יהיה לממש את זכויותיהם בקרקע השווה כיום מיליארדים - אם באמצעות בניית שכונה, אזור תעסוקה או כל שימוש סחיר אחר. במסגרת המאמצים לקדם במקום תוכנית בנייה במסגרת הסכם פירוק־שיתוף שיגדיר את זכויות הבעלים, נמסר השטח בשנות ה-70 לניהולם של מנהלים מיוחדים שמינה בית המשפט.

פריצת הדרך המשמעותית בנושא הושגה רק ב-2007. כדי לעודד את המדינה להזיז את מיקומו של השדה, נאותו מנהלי הגוש להעניק למדינה מתנה - 50% מכלל זכויות הבנייה שבבעלות מחזיקי הקרקע הפרטית. כיום מוערך שווי הזכויות שהועברו מהבעלים הפרטיים למדינה ב-4 מיליארד שקל. לכאורה, עסקה מטורפת, ואולם למעשה היא הגיונית למדי. למנהלים היה ברור כי לאחר 60 שנות המתנה, לא מן הנמנע כי 60 שנים נוספות יחלפו בטרם תפנה המדינה את השדה מרצונה, ואף אחד מלקוחותיהם לא יזכה לראות בפינוי השדה בימי חייו. לכן, תמורת התחייבות מצד המדינה על פינויו, היו מוכנים המנהלים להקריב נתח כה נכבד מרווחיהם העתידיים של לקוחותיהם.

ואולם במשך שנים לאחר חתימתו של ההסכם לא קרה דבר. רק המחאה החברתית שהולידה לחץ עצום בקרב מקבלי ההחלטות להגדיל במהירות את היצע יחידות הדיור באזור המרכז חידש את מאמצי המדינה להזזת השדה, והחזיר אותה לדיונים עם המנהלים, והפעם עם תוכנית עבודה מסודרת, עם מקורות תקציביים לפינוי ולוחות זמנים מחייבים.

באוקטובר 2012, בעקבות המלצות צוות בין־משרדי בראשות יעקב גנות על השלכות פינוי שדה דב, אישרה הממשלה את ההחלטה על "פינוי שדה התעופה בתל אביב על שם דב הוז" (החלטה 5188). בהחלטה זו נקבע לוח זמנים לפינוי השדה, הסדרת הקמתן של תשתיות לקליטת פעולה תעופתית אזרחית באתרים חלופיים, והוחלט על סיום כלל הפעילות בשדה לא יאוחר מסוף 2018.

התוכנית לשטח שבו שוכן כיום שדה דב
הדמיה: אדריכל ארי

באוגוסט 2013 חתמו שר האוצר יאיר לפיד, שר השיכון, אורי אריאל, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, ומנהל רמ"י, בנצי ליברמן, על ההסכם לפינוי שדה דב. ההסכם כלל לוחות זמנים מחייבים: ב-30 ביוני 2016 תיפסק הפעילות האזרחית, ובראשית 2018 תחדל הפעילות הצבאית. כמה חודשים לאחר מכן אף הוקדם תאריך הפינוי החלק הצבאי ל-2017, בתמורה להזרמת מיליארד שקל למערכת הביטחון. לבסוף נדחה פינוי החלק הצבאי פעם נוספת, ל-1 בינואר 2019, במסגרת ההסכם הכולל לפינוי בסיסי צה"ל מהמרכז. מיליארד השקלים, למקרה שתהיתם, לא הוחזרו.

בין היתר כלל ההסכם את מימון העתקת פעילותו של שדה דב לטרמינל 1 בנתב"ג בעלות של 250 מיליון שקל. מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחק, הבטיח במעמד החתימה כי פעילות התעופה האזרחית לא תיפגע בעקבות המעבר, וגם מנכ"ל רשות שדות התעופה, יעקב גנות, הגורם שהיה אמון על ביצוע המעבר, התחייב לכך.

במקביל החלה לפעול ועדת היגוי בהובלתה של עיריית תל אביב לתכנון מחודש של שטח השדה, שבו אמור היה לקום רובע המגורים העתידי של תל אביב, עם לא פחות מ-16 אלף דירות ו-2,000 חדרי מלון. המהלך כולו נראה כתוצר של בולמוס הבנייה שאחז בממשלה בעקבות המחאה, והעתיד מבחינת תומכי הפינוי נראה ורוד.

החשש: אילת תנותק מהמרכז

אלא שבשנתיים וחצי שחלפו מאז חתימת ההסכם ועד סוף 2015 שינו גורמי ממשלה רבים את עמדתם מהקצה עד הקצה, גם אם בדיונים הפומביים ממשיכים אנשי משרד התחבורה ורשות שדות התעופה לטעון כי חלופת נתב"ג היא חלופה ראויה.

על הבקיע הראשון במחויבות המדינה לפינוי השדה במועד שנקבע אפשר היה ללמוד באוקטובר האחרון. עם התקרב מועד הפינוי המיועד, סוף יוני 2016, כינס סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, אמיר ברקן, ישיבה דחופה עם מנהלי הגוש הגדול, שבה ביקש את הסכמתם לדחיית הפעילות ביותר משנתיים - לסוף 2018. המנהלים הגיבו בתדהמה ואיימו בביטול מוחלט של ההסכם, על מתנת המיליארדים שבמסגרתו.

ראש עיריית אילת מאיר יצחק
עופר וקנין

הדבר שעורר לפתע את המדינה מרבצה היה עתירה שהגישו עיריית אילת וארקיע לבג"ץ נגד העתקת השדה. נימוקן המרכזי היה הפגיעה הצפויה בתעופה האזרחית בכלל וברמת הנגישות לאילת וניתוקה ממרכז הארץ בפרט. בניגוד להבטחות שפיזרה המדינה בעת חתימת ההסכם, העובדות תומכות בטיעוניהן. דו"ח צוות בדיקה של משרד התחבורה לבחינת השלכות סגירתו של שדה דב, שבינואר 2016 הגיש מסקנותיו, מצא שהשלכות סגירת השדה צפויות להיות משמעותיות יותר ממה שחזו, בשל כמה סיבות.

ראשית, נוכח העובדה כי בעקבות המעבר מתכננות ארקיע וישראייר למכור את מטוסיהן הקטנים, צפויה כלל הפעילות התעופתית בין אילת לחיפה להיפסק כליל - שכן אלה המטוסים היחידים שהיו יכולים לפעול בשדה החיפאי. שנית, תדירות הטיסות מאילת למרכז הארץ אמורה להצטמצם במחצית: במקום 22 טיסות (הלוך וחזור) יומיות בין אילת למרכז הארץ, יהיו 12 טיסות בלבד, וגם זאת בהנחה שאל על תחזור לפעול בשוק הטיסות לאילת - אחרת יצטמצם מספר הטיסות לפחות מעשר ביום. מעבר לזה, סגירתו של שדה דב תפגע בגישה הנוחה של תושבי אזור תל אביב ואזור השרון לאילת, ותותיר אותם רק האופציה של טיסה מנתב"ג.

נוכח מצב העניינים הבעייתי הזה, קל להבין מדוע השתנו הרוחות הנושבות מחלק ממשרדי הממשלה לגבי המהלך, ובראשם משרדי התחבורה והתיירות. הדבר בא לידי ביטוי בתשובתה של המדינה לעתירה שהגישו אילת וארקיע כדי להביא לדחייה במועד הסגירה - שהיתה מופת לבלבול ולחוסר אחידות במסר. במקום לספק עמדה סדירה ואחידה, כפי שנעשה תמיד בתשובות לבג"ץ, הגישה המדינה את עמדותיהם של המשרדים השונים בנפרד. משרדי התחבורה, התיירות והבריאות תמכו בדחיית מועד הפינוי כדי שיחול בסמוך לפינוי המחנה הצבאי, ואילו משרד האוצר ורמ"י טענו כי אין לדחות מועד הפינוי אף לא ביום. מנכ"ל משרד ראש הממשלה נתן תשובה פתלתלה שסיכומה הוא: עדיף היה לדחות את מועד הפינוי, ואולם בשל התחייבויותינו המשפטיות כלפי הבעלים אנו מתנגדים לכך.

בסופו של דבר דחה בג"ץ את שתי העתירות, תוך שהוא דוחה את הפינוי בעשרה חודשים - מסוף יוני 2016 לסוף אפריל 2017. למרות הדחייה, מנהלי הקרקע, משרד האוצר ורמ"י קיבלו את הפסיקה בשמחה. כעת לא רק שלמועד הפינוי יש תוקף של החלטת ממשלה ושל הסכם חתום בין המדינה לבעלים - יש לו גם את חותמת של בג"ץ.

חולדאי מצטרף למאבק

ואולם מבחינת עיריית אילת וארקיע המאבק היה רק בתחילתו, וכעת עם בן ברית חדש ורב עוצמה - ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שבסוף 2015, הצטרף למתנגדים לפינוי.

אבי נקש, מבעלי ארקיע
תומר אפלבאום

על חבירתו של חולדאי למחנה המתנגדים לפינוי כדאי להתעכב, שכן מדובר בסיטואציה מוזרה. מדובר בראש הרשות שמאז 2012 מובילה את תכנון השימושים העתידיים של שדה דב, כלומר רשות שכבר הביעה את הסכמתה למהלך, מחויבת לו, ואף מוציאה משאבים רבים - הן בכסף והן בזמן עבודה של אנשי אגף ההנדסה שלה - כדי לקדם את המהלך.

בחצי השנה האחרונה הרבה חולדאי להתבטא בגנות הכוונה לפנות את שדה דב, ואף הגדיל לעשות כאשר לפני כחודש שלח לשרי האוצר, התחבורה והתיירות חלופה תכנונית, שלטענתו עשויה להותיר את השדה במקומו הנוכחי. לפי החלופה, יצומצם שטח השדה ל-550 דונמים, בחלקו המערבי, בעוד בחלקו המזרחי שיפונה תמומש בנייה של כ-3,000 דירות, בחלקה הפרטי של הקרקע. כך גם יקבלו בעלי הקרקע הפרטית את מבוקשם, וגם תתאפשר המשך פעילותו של השדה.

מאין צצה הצעה זו בשלב כה מתקדם של פינוי השדה? ראשית כדאי לציין מאין היא לא הגיעה. ככל הנראה, היא לא הגיעה מאגף ההנדסה של עיריית תל אביב בראשות מהנדס העיר, עודד גבולי, המכהן גם כיו"ר ועדת ההיגוי המשותפת לתכנון רובע שדה דב.

התמונה נהפכת למורכבת אף יותר נוכח פגישה שנערכה בלשכתו של חולדאי בינואר 2015 שבה נכחו חולדאי, גבולי וכמה מבכירי אגף ההנדסה העירוני עם מנכ"ל ארקיע, ניר דגן, וכמה מחברי אגודת התעופה הישראלית - רובם ככולם טייסים ותיקים בדימוס, ובהם מפקד חיל האוויר לשעבר, הרצל בודינגר. בסיכום הפגישה הוצג דגן באופן תמוה בתור "האחראי על הכנת התוכנית הרעיונית לשדה דב העתידי", ושמה של ארקיע כלל אינו מוזכר במסמך. בסיכום הפגישה הביע חולדאי תמיכה בהשארת שדה דב על כנו, גם אם במתכונת מצומצמת.

ואכן, לטענת מנהלי קרקעות הגוש הגדול, מקורה של החלופה שמציג כעת חולדאי בפני שרי הממשלה הוא בארקיע, שלה אינטרס כלכלי מובהק בהותרת השדה על כנו. בעקבות פנייתו של חולדאי לשרים הגיבו המנהלים בחריפות, תוך שיגור רמיזות עבות כפיל לגבי הגורמים העומדים מאחורי חולדאי: "נדהמנו מעיתוי המכתב, ובעיקר ממהותו ומתוכנו העומדים בסתירה גסה לפעולותיה של העירייה שבראשה אתב עומד, והמטיף ופועל להפרת הסכמים חתומים שהמדינה צד להם, ולהפרת פסק דינו של בג"ץ אשר המדינה והעירייה צדדים לו ומחויבים לפיו", כתבו.

"נודה כי למקרא מכתב זה לא נוכל שלא לתמוה מה הם ושל מי הם האינטרסים שבשמם אתה פועל ושעליהם אתה מבקש לגונן (...) עיון ראשוני בתשריט שצירפת למכתבך כחלופה המוצעת מלמד על דמיון מפתיע ביותר בין ההצעה שהציעה חברת ארקיע בוועדת הכלכלה של הכנסת לפני כשנתיים, לבין המוצע במכתבך. אף טרחת ושיגרת העתק למנכ"ל החברה, ניר דגן. אנו רוצים לקוות כי מדובר בצירוף מקרים בלבד ולהצר על כך שלא כיבדת בהעתק אף אותנו, כנציגי הבעלים שעליהם עומד שדה דב, ושבהם עושה חברת ארקיע שימוש ללא כל תשלום לבעלים".

רון חולדאי
אילן אסייג

חבר מועצת עיריית תל אביב איתי פנקס, הממונה מטעמה על נושא שדה דב, דוחה את הטענות לגבי עמדה כפולה שבה מחזיקה העירייה בנושא השדה. "הפתרון הזמני שהציע ראש העיר לחלוטין מקובל על מהנדס העיר", הוא מבטיח. "אנחנו לא רואים סתירה בין התכנון ארוך הטווח לרובע, שאותו מבצעת ועדת ההיגוי, לבין הפתרון הזמני שהציע ראש העיר ויחול עד למציאת פתרון הקבע". יש לציין כי מבחינת עיריית תל אביב פתרון הקבע הוא שדה תעופה על אי מלאכותי הסמוך לקו החוף שלה.

מעיריית תל אביב נמסר בנושא: "עיריית תל אביב וראש העיר התנגדו במשך השנים האחרונות לא פעם לפינוי שדה דב, ללא חלופה הנותנת מענה הולם, וטענו כי יש חשיבות רבה לקיומו של שדה תעופה במרכז המטרופולין ולתרומתו לקשר עם הפריפריה והעיר אילת. אין קשר לכך שעל העירייה, כגורם מתכנן, להיות מעורבת בכל הליך תכנון השטח, הן בחלופה שבה מפונה שדה התעופה כפי שהמדינה מובילה ובוודאי בחלופה, במידה שזו תתקבל, המשאירה את השדה במקומו. העובדה שהעירייה מעורבת בתכנון של חטיבת הקרקע אינה מעלה או מורידה מההתנגדות העקרונית שלה לפינוי השדה לפני שהוצגה חלופה ראויה".

בעיריית תל אביב מכחישים כי מקור הצעתו של חולדאי הוא חיצוני לעירייה, ואומרים: "החלופה שהציע ראש העיר הוכנה על ידי גורמים עירוניים הפועלים מטעם העירייה בלבד, בתיאום עם גורמי ההנדסה העירוניים, שתומכים בעמדת ראש העירייה בדבר היתכנותה וישימותה. ראש העירייה ביקש לבדוק חלופה ללא קשר להצעות כאלה ואחרות מטעם גורמים אחרים, לרבות ארקיע, ומי שטוען טענות מופרכות מסוג זה מתעלם מהאינטרס הלאומי שלא הובא בחשבון בדבר עתיד התעופה האזרחית ועתידה של העיר אילת וככל הנראה מונע מאינטרסים של בעלי הקרקע ולא מאינטרסים ציבוריים".

"זה ניצחון הצדק על הכסף"

יהיה אשר יהיה מקור התוכנית, מאז הודיע כחלון על הדחייה במועד הפינוי החל מינהל התכנון של משרד האוצר לבחון אותה בצורה רצינית, כמה שנראה כמוצא היחיד מהסבך שאליו הכניסה את עצמה המדינה. באגף התקציבים באוצר מזדעזעים מעצם המחשבה על כך שייאלצו לוותר על 8–10 מיליארדי שקל, ששיווק קרקעות השדה היה אמור להכניס לקופת המדינה, לא פחות מעצם הוויתור על התוכנית המקורית לבניית 16 אלף יחידות דיור, שאמורה היתה לתת מענה להגדלת היצע יחידות הדיור באזור המרכז.

זה המקום לחזור ולהעלות את המוטיבציה המרכזית של המדינה להיכנס לתוך המהלך המורכב לפינוי השדה - דירות. 16 אלף דירות הן פחות או יותר כל היקף הבנייה החדשה בתל אביב מדי שנה, כפול ארבע, כלומר כמות עצומה של דירות שתיתוסף לאזור המרכז. לצד זאת, ההכנסות משיווק הקרקע היו אמורות להוות אחד מגורמי ההכנסה העיקריים של המדינה למימון פינויים של בסיסי צה"ל לנגב - מקור שלפי הצעת חולדאי עתיד להימחק.

הפגנה נגד פינוי שדה דב
עופר וקנין

לדברי מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת, הוא זה שיזם את הפנייה הראשונית לחולדאי. "פניתי אליו לפני קרוב לשנה בנושא, וההירתמות שלו לטובת העניין בהחלט תרמה הרבה", הוא אומר. "אם לא היינו יוצאים למאבק, השדה כבר היה נסגר לפני שבוע".

אלה הם ימים שמחים מבחינתו של יצחק הלוי שחש, במידה רבה של צדק, כמי שנלחם בכוחות אדירים ממנו, ושיכל להם. "זה ניצחון הצדק והנחישות על האינטרסים והכסף, זה קרב גדול שלא הסתיים", הוא אומר. "ההחלטה של כחלון מלמדת יותר מכל על כך שאותה החלטה אומללה שקיבלה הממשלה ב-2007 על פינוי השדה - דינה להתבטל. הדבר הכי טרגי הוא שהלקוח העיקרי של המקום הזה הם תושבי העיר אילת, ובמסגרת כל הדיונים האלה תושבי אילת לא נשאלו פעם אחת מה עמדתם. כך מתייחסים לעיר שלמה שסוגרים לה את התחנה המרכזית. כשהתברר לי שיש כאן מעשה עשוי, אז החלטתי שאי אפשר לקבל את ההחלטה הזאת, ושצריך לצאת נגדה".

במשפחת נקש, בעלת השליטה בארקיע, ככל הנראה מרוצים מאוד מתפקודו של יצחק הלוי כראש עיריית אילת. מבדיקה שערכנו ברשימת התורמים לקמפיין הבחירות האחרון שלו עולה כי באחד מימי אוגוסט שעבר תרמו בבת אחת 12 אנשים - בהם תשעה בעלי שם המשפחה נקש, ואף בעל השליטה אבי נקש - סכומים הקרובים לרמת התרומה המקסימלית המותרת לפי חוק (עד 5,000 שקל כל אחד), שהצטברו ל–40–50 אלף שקל שנאספו באותו יום. כאשר אנחנו מציינים זאת בפניו, אומר יצחק הלוי כי "הם תרמו קודם כל לעיר אילת".

היה לכם שיתוף פעולה פורה עם ארקיע. עד כמה הייתם מתואמים?

"עם כל גורם שהתחבר לאינטרסים שלנו שיתפנו פעולה. לא משנה אם אלה תושבי רמת אביב ג' שיש להם אינטרס שהשדה יישאר, וגם כאלה יש במאותיהם. ארקיע הוא חברה חשובה לעיר אילת. אני מדבר עם מנכ"ל החברה באופן שוטף. אני לא נכנס לבדוק מה האינטרסים של כל צד וצד, מה שמעניין אותי זה האינטרסים של העיר אילת, וכל מי שיכול לסייע, מבחינתי מבורך".

סיוע מעל ומעבר לכל מה שקיווה בחלומותיו הוורודים ביותר, קיבל יצחק הלוי בכנסת - שם מאז פתיחת המושב מתנהלים דיונים קדחתניים בעניין פינוי שדה דב. בדיון שנערך לפני חודש בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), התחרו הח"כים זה בזה בעוצמת המתקפה על פינוי שדה דב. בחזית המאבק ניצבים איציק שמולי (המחנה הציוני), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) יצחק וקנין (ש"ס) ומיקי לוי (יש עתיד), שבעת שלפיד חתם על ההסכם כיהן כסגנו. "פינוי שדה דב הוא הפקרות מזעזעת של הפריפריה לטובת אינטרסים כלכליים אליטיסטיים שלא יטיבו עם האזרחים", אמרה אלהרר במהלך הדיון.

איציק שמולי
מיכל פתאל

הדברים הגיעו לשיא בתחילת שבוע שעבר, כאשר הצעת חוק שקידם שמולי - שזכתה לחתימותיהם של 80 ח"כים מכל סיעות הבית, הקובעת כי שדה התעופה האזרחי לא יפונה לפני זה הצבאי - כמעט אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, ורק במאמץ של הרגע האחרון מצד משרד האוצר נדחה הדיון בעניינה. אלא שהחלטתו של כחלון כעבור יומיים העניקה לח"כים בדיוק את מבוקשם.

על המהירות שבה התגלגלו הדברים תעיד העובדה שלדברי שמולי, עד לא מזמן כלל לא היה מודע לבעייתיות שבפינוי השדה. "ידעתי על פינוי שדה דב מה שפורסם בתקשורת - שמתוכננת להיבנות שם שכונה גדולה, ולא מעבר לכך. לא הייתי ער להשלכות של הצעד על אילת והערבה, ועל התעופה האזרחית בישראל בכלל", הוא מספר. "לפני ארבעה חודשים פגשה אותי חברת מועצת העיר אילת סימה נמיר ודיברה אתי על הנושא בפעם הראשונה. עברתי על כל החומר הרלוונטי, והגעתי למסקנה שמדובר במכת מוות לאילת, שכל הבסיס להחלטת הממשלה שגוי ושמדובר בעוול".

בדיונים השונים טענו כמעט כל הגופים שנתב"ג הוא חלופה ראויה.

"אגף התקציבים הצליח לדחוף את התפישה שלו, שלפיה יש לפנות את שדה דב ויהי מה. החץ כבר נורה, ועכשיו בואו נסמן את המטרה. בוא נראה מה נוכל להגדיר כחלופה ראויה".

שמולי מאשים כי הפקידים העוסקים בנושא נוהגים בדיונים הפומביים בחוסר כנות ומסתירים מהח"כים את עמדותיהם האמיתיות. "בחדרים הסגורים גם נציגי הממשלה מודים שנתב"ג הוא לא חלופה. אפשר לראות את זה גם בתגובת המדינה לבג"ץ, שם משרד התחבורה מודה בכך בפה מלא. העובדה שבדיונים בכנסת אותם אנשים באים ומספרים לנו סיפורים אחרים מכעיסה אותי מאוד. הייתי מבין אם אותם נציגים היו באים ואומרים בכנות 'יש הסכמים חתומים ויש פסיקה של בג"ץ אז אין לנו ברירה'. אבל לא ייתכן שבבג"ץ אומרים דבר אחד ולנו דבר אחר".

אתה הגעת לכנסת על גלי מחאת הדיור. תוספת של 16 אלף דירות בלב תל אביב הן לא מטרה ראויה?

שדה דב בת"א
מוטי מילרוד

"ראשית, ספק רב אם דירות שייבנו בסמוך לקו החוף של צפון תל אביב יענו להגדרות של דיור בר־השגה. אבל בלי קשר, אין לי שום בעיה עקרונית עם פינוי שדה דב ובניית שכונת מגורים. יש לי בעיה שאומרים לתושבים של עיר שלמה ללכת לעזאזל. תפקידה של המדינה הוא להסתכל על התמונה הרחבה".

לדברי שמולי, הוא היה בקשר עם ארקיע, המנכ"ל דגן הזמין אותו לסיור בשדה דב, והוא ענה בחיוב. "מבחינתי זה היה מהלך נכון כדי להכיר את המציאות בשטח. אני מבין שיש בעלי קרקע שמעוניינים במימוש הזכויות שלהם, וגם שיש החלטת בג"ץ בנושא. מבחינתי הפתרון שהושג הוא פתרון ביניים. הייתי שמח אם הממשלה היתה לוקחת את פרק הזמן הזה ומנצלת אותו לעבודה אמיתית ורצינית של בדיקת חלופות. זה לא נעשה עד היום".

למרות ההצלחה היחסית של הקמפיין המשותף שניהלו עיריית אילת, עיריית תל אביב וארקיע, יש לשאול מדוע התעוררו כלל הגורמים האלה מאוחר כל כך, נוכח העובדה שהמשאים והמתנים לפינויו של השדה בין בעלי הקרקעות למשרדי הממשלה השונים נמשכים כבר לפחות עשור. ברור שבשלב הזה, לאחר הסכמים חתומים המגובים בהחלטות ממשלה, קשה הרבה יותר לעצור את הרכבת. כאשר יצחק הלוי נשאל מדוע לא הרים קול מחאה כה אפקטיבי ב–2012–2013, אז נחתמו הסכמי הפינוי, הוא משיב: "אם על כל הרמת כוסית או גזירת סרט היינו משנים סדרי עולם לא היה לנו פנאי לדברים האחרים. אני יכול להגיד שכן כתבתי כבר אז לחולדאי בנושא".

לדברי פנקס, "קשה היה למשוך תשומת לב לנושא כל עוד השלכות הפינוי לא היו מוחשיות. אילת קלטה שהשדה באמת הולך להיסגר ולהיעלם רק בשנה האחרונה, לקח להם כמה שנים כדי לקלוט מה קורה".

"שדה דב הוא תחנה מרכזית אווירית לעיר אילת"

מארקיע נמסר בתגובה: "ארקיע שותפה למטה המאבק שהוקם על ידי עיריית אילת, ומביאה לשולחן את ניסיונה כמובילה בתעופה הפנים ארצית זה 66 שנה. נתב"ג לא מהווה ולא יהווה חלופה לשדה דב עקב מכלול של סיבות אובייקטיביות, ובכללן העומס הרב הקיים בנתב"ג גם כיום, במיוחד בשעות הקריטיות לטיסות לאילת וממנה; שדה דב הוא תחנה מרכזית אווירית לעיר אילת, תושביה, תיירים ובעלי מקצוע שונים ומגוונים, ומאות אלפי נוסעים יאבדו את היכולת להשתמש בתחבורה הציבורית האווירית.

"מבדיקות שערכו מומחים עולה כי קיימת היתכנות גבוהה לתוכנית בנייה הכוללת בניית אלפי יחידות דיור, מתן זכויות לבעלי הקרקעות הפרטיים וכל זאת לצד השארת מסלול. ואכן, גם עיריית תל אביב מאמינה בהיתכנות פרויקט כזה ומקדמת אותו בימים אלה".

בארקיע מכחישים שהם לא משלמים דמי שימוש עבור הפעילות בשדה, ואומרים: "אף שארקיע הקימה את כל המבנים והתשתיות שבהם היא עושה שימוש בשדה דב, לרבות את הטרמינל וההאנגרים שבהם מטופלים מטוסיה, הרי שבהתאם לסיכום מחייב, היא משלמת לרשות שדות התעופה מדי שנה בשנה כ-1.6 מיליון שקל בגין השימושים הניתנים לה בשדה דב. ב–2010–2014 שילמה ארקיע כ–10 מיליון שקל בגין שימושיה בשדה, לא כולל שירותים נוספים כמו הסעות, כיבוי אש ואגרות, ששולמו על ידה בנפרד.

התוכנית לשטח שבו שוכן כיום שדה דב
הדמיה: אדריכל ארי

"תמוהה מאוד הטענה של המדינה והרשות שארקיע לא משלמת דמי שימוש בפרט נוכח העובדה שכל החשבוניות שהוצאו מטעם הרשות בהתאם לסיכום המחייב בין הצדדים שולמו במלואן. תביעת דמי השימוש שהוגשה על ידי רמ"י ורשות שדות התעופה ב–2009 עומדת בפני מתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "מאז נחתם הסכם הפינוי ב–2013 לא חל שום שינוי בעמדת משרד התחבורה. משרד התחבורה לא היה חלק מההסכם לפינוי שדה דב ולא התנגד לדחיית מועד הפינוי של השדה. הממשלה אישרה באוקטובר 2012 החלטה לפינוי שדה התעופה. ההחלטה קובעת כי פינוי שדה דב יסתיים לא יאוחר מסוף 2018, וכי החל ב–30 ביוני 2016 תופסק הפעילות התעופתית בשדה.

"ממשלת ישראל התחייבה לפנות את שדה התעופה בתאריך שנקבע, ומינתה צוות היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שיפעל ליישום ההחלטה. לפי ההחלטה, משרד התחבורה נדרש לאתר שדה חלופי לקליטת התעופה האזרחית והטיסות המסחריות, הפועלות כיום משדה דב. תפקידו של משרד התחבורה הוא לתת מענה לדרישות התעופה ולבנות שדות תעופה, במקרה שלפנינו מדובר בשדה תעופה העומד להתפנות וחובה עלינו להכין מבעוד מועד אלטרנטיבות, כדי לעמוד בהחלטת הממשלה. 'הפשרה' שעליה החליט שר האוצר בדבר הכנסת הפעילות האזרחית לשדה הצבאי נבחנת בימים אלה על ידי רשות התעופה האזרחית מבחינת ההיתכנות והישימות שלה".

מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: "לפי ההסכם שנחתם ערוכה רשות שדות התעופה לפינוי שדה דב כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, ובכלל זה הפתרונות לתעופה מסחרית, מסוקים ותעופה כללית בהתאם למצב שהיה קיים ביום חתימת ההסכם עם רמ"י ומשרד האוצר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#