הרשעת דנקנר: השופט שלא נכנע - והאם נתניהו יכתוב מכתב תמיכה - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרשעת דנקנר: השופט שלא נכנע - והאם נתניהו יכתוב מכתב תמיכה

רשות ני"ע הוכיחה שיש לה שיניים, השופט כבוב למד מפרשת הולילנד - ומי שהיה אחד האנשים החזקים במשק הורשע בפלילים, ונתפש כעת בשוק ההון ובציבור כאיש עסקים כושל ■ וגם: האם בנימין נתניהו יעמוד לצדו של דנקנר בדיון בעונשו?

9תגובות

הכרעת הדין הדרמטית של השופט חאלד כבוב שלשום הרשיעה באופן חד משמעי את נוחי דנקנר ואיתי שטרום בהרצת מניות אי.די.בי. הכרעת הדין כמעט לא הותירה מקום לפרשנות, אך מעוררת עוד כמה תובנות ומחשבות.

נוחי דנקנר בבית המשפט בהכרעת הדין בתיק הרצת המניות
אבי שומן

1. לראות את התמונה הגדולה

ההלוואה לשטרום, הטלפון לבכירי הבנק הבינלאומי, הודעות ה–SMS והשיחות בין שני הנאשמים, דנקנר ושטרום, חלקן בקודים עברייניים, הפניית המשקיעים לקנות מניות מחוץ לבורסה כדי לחלץ את שטרום — כל אלה יצרו תמונה אחת גדולה של פשע, תרמית בניירות ערך.

הקביעה הזאת היא גם אחת ההצלחות הגדולות של הכרעת הדין של כבוב, שראה את התמונה הגדולה והכוללת. בסופה של הכרעת דין מנומקת היטב שמשתרעת על פני 285 עמודים, הוא סיכם: "הראיות הנסיבתיות הרבות הביאו אותי, ללא צל של ספק, למסקנה הגיונית אחת ויחידה — אין מדובר בהשקעה שנועדה לבניית פוזיציה כלכלית. הנאשמים פעלו באופן משותף ומתואם לתמיכה במניית אי.די.בי, פעילות שמטרתה העיקרית הגדלת מחזור המסחר ומניעת ירידת המניה, כמו גם העברת מסר לשוק שיש גורמים חסרי עניין שקונים ומוכרים את הנייר ללא מניע פסול".

הכרעת הדין שעוד תהדהד שנים ארוכות בשוק ההון הישראלי היא היסטורית גם בגלל המסקנה של כבוב, שעל פשיעה כלכלית מסוג זה יש להסתכל מלמעלה. זאת, בניגוד לתזה של עורכי הדין של דנקנר ושטרום, שפירקו את הראיות לגורמים וניסו לספק הסבר וצידוק לכל שיחת טלפון ולכל פעולה. כבוב קבע כי אין די בהסתכלות זו, ואפילו להפך. הוא הדגיש כי יש להסתכל על התמונה הכוללת שמתבהרת ממסכת הראיות המלאה, וזו, לדבריו, "אינה עושה חסד עם הנאשמים וגרסתם אינה עומדת במבחן המציאות".

כששומעים את כבוב מקריא את הדברים החדים והברורים כל כך בקולו הרועד — גוברת האכזבה מסגירת תיק חברות הקש של אביגדור ליברמן. היועץ המשפטי הקודם, יהודה וינשטיין, פירק את התיק לגורמים, בדק, סרק ומרט כל חלק שבו — ובסוף נעלמה התמונה הגדולה, תמונת השחיתות, הקשרים המעוותים עם אנשי עסקים שחלקם מפוקפקים, והעברת מיליוני דולרים לחשבונו של אחד מהפוליטיקאים הצינים בישראל. סגירת התיק לאחר שנשארו ממנו רק כמה פירורים היתה מתבקשת, אבל הבאתו כתמונה אחת גדולה לבית המשפט — וכל זה עולה גם מהדו"ח הציבורי שפירסם וינשטיין בעניין — היתה צודקת יותר. ליברמן הוא כיום שר הביטחון של ישראל, משום שמישהו לא ראה, או לא רצה לראות, את התמונה הגדולה. במקרה של דנקנר התחושה היא שנעשה צדק. במקרה של ליברמן — נראה שלא.

אמיל סלמן

2. השופט חאלד כבוב העלה את הרף

השופט כבוב נחשב לאחד השופטים הבולטים בעולם המשפט הכלכלי, ועד כה השפיע על נורמות רבות בעולם העסקים. בהכרעת הדין הוא הוכיח כי ההבנה שלו בשוק ההון היא לא רק משפטית, אלא גם מעשית. ההערות שזרק מדי פעם במהלך המשפט הוכיחו כי הוא לא ממש השתכנע מההסברים המיתממים והדחוקים של דנקנר ושטרום. מי שעקב אחרי ההערות האלה לאורך המשפט לא ממש הופתע מההרשעה המהדהדת.

כשדנקנר עמד למשל על דוכן העדים והתפתל בניסיון להסביר את הפניית המשקיעים לשטרום, אמר לו כבוב: "אתה מקל עם עצמך. אתה יזמת את המפגש בין יוסי ויליגר לשטרום בשעה חריגה, בימים של לחץ, ואתה עושה את המצ'ינג ביניהם, ואחרי זה מתחיל הטלפון לבצרי, ואתה מסייע לו גם אם אתה לא ערב לו. העניין שאתה עושה את המצ'ינג בשעה מאוחרת אצלך בבית, ואתה מרים את הטלפונים לבנק הבינלאומי, ואתה מליץ יושר על אותו גורם, ואתה יודע שהוא מעורב באי.די.בי, וזה טוב לך — ונוסיף גם את ההלוואה שנתת, איך אדם מסודר כמוך לא חשב שצריך להתייעץ עם עורכי דין?"

כבוב הוא שופט חרוץ, יסודי וקשוח, שהעלה את רף הענישה בעבירות צווארון לבן, ואף מרבה להתבטא בנוגע לכך בפסקי הדין שלו ובכנסים שבהם הוא מופיע. למעשה, הוא היה השופט הראשון שהטיל עונש מאסר בפועל על עבירה של שימוש אסור במידע פנים, כששלח את אפרים קדץ, לשעבר סמנכ"ל באלספק הנדסה, לעשרה חודשי מאסר בפועל. בעניין זה זכה כבוב לתמיכה רחבה מבית המשפט העליון, שדחה את הערעור שהגיש קדץ.

לפני כשנתיים, עם פרישתם מבית המשפט העליון של הנשיא אשר גרוניס והשופטת עדנה ארבל, התמודד כבוב על תפקיד שופט בבית המשפט העליון. הוא זכה לתמיכה רחבה מצד לשכת עורכי הדין, אך בסופו של דבר בחרה הוועדה למינוי שופטים ביועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, ובשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ענת ברון. למרות זאת, כבוב כבר סימן את התפקיד כיעד, והוא יתמודד על מקום בעליון ב–2017, עם פרישתו של השופט סלים ג'ובראן, שיושב על משבצת השופט הערבי.

עופר וקנין

3. הערעור וכלי התקשורת

בחלק מכלי התקשורת נרמז לכבוב כי אם ירשיע את דנקנר הוא יגמור כמו דוד רוזן, השופט שהרשיע את אולמרט בפרשת הולילנד, וחטף — כלומר גם הוא יזכה לזובור בבית המשפט העליון. מאחר שידוע שכבוב רוצה להגיע לתפקיד שופט בעליון יום אחד, עדיף לו לחשוב פעמיים. התיק נסיבתי, הראיות חלשות ונסיבתיות, יש חור שחור בעדות עד המדינה, ההגנה שמטה את הקרקע תחת האקדח המעשן של התביעה — כל אלה הם משפטים שנלחשו ואף נכתבו בכותרות העיתונים בשבועות האחרונים.

מה עשה כבוב? הוא אמנם למד את הלקח מפסק הדין של רוזן, אבל במקום ללכת כמה צעדים לאחור ולזכות את הנאשמים, הוא פשוט תפר את הכרעתו באופן מושלם. הוא כבר לא יעבור זובור בעליון. לכן, קשה לחשוב מה האפקטיביות שיהיה לערעור שיוגש על ידי הנאשמים.

4. הכל פלילי — או תקין

הרשעתו של דנקנר מאשרת לפחות מבחינה ציבורית את התדמית שנוצרה לו בשנים האחרונות. הבנקים שהעניקו לו מיליארדים תוך רשלנות פושעת, לא עשו ולא יעשו דבר כנגדו, אבל שוק ההון הישראלי כבר הקיא את דנקנר מזמן. גם בקרב חלקים רחבים בציבור הוא כבר נתפש כאיש עסקים כושל, שקידם בעיקר את עצמו ואת מקורביו — אך פישל בכל השאר. למרות זאת, אם היה מזוכה — היה דנקנר מתחיל את הקאמבק שלו באופן מיידי ואף מצליח כנראה לנקות את התדמית שנוצרה לו. זו הבעיה בישראל — שהכל אצלנו או פלילי או תקין.

5. רשות ניירות ערך פעלה באומץ

במהלך השנים האחרונות קצת נשכח מקומה של רשות ניירות ערך, שחשפה את הפרשה ועצרה את דנקנר — אמנם לא בשיא כוחו, אבל עדיין כשהיה חזק, משפיע ובעל קשרים. האומץ של הרשות ושל העומד בראשה, שמואל האוזר, ראוי לפיכך לציון. זוהי חלק מתגובת הרשות להרשעה: "בית המשפט המחוזי קיבל את עמדתנו בכל האישומים וקבע כי ההנפקה של אי.די.בי לוותה בפעילות תרמיתית חמורה, שנועדה לנפח באופן מלאכותי את מחיר המניה כדי להצליח. בשוק ההון מושקעים כספי החיסכון והפנסיה של כלל הציבור. מי שמבקש להכניס את הציבור כשותף חייב לנהוג בהגינות, בזהירות ובשקיפות. מי שעובר עבירות תרמית בשוק ההון פוגע באמון הציבור. באין אמון בשוק ההון — אין שוק הון. רשות ניירות ערך תעמוד על המשמר בהגנה על ציבור המשקיעים, כדי להבטיח את המשך קיומו של שוק הון תקין והוגן".

עופר וקנין

ראוי להזכיר זאת גם בהקשר של דנקנר, שהעסיק בימים העליזים שלושה מבכירי הרשות לשעבר לפחות, ואף שילם ליו"ר הרשות, זוהר גושן, לאחר שסיים את תקופת הצינון שלו, כמה מיליוני שקלים על תיווך בעסקה בעבורו.

6. הנפקת חברים? לא בדיוק

כמו שקרים אחרים, כבוב חשף יפה גם את השקר של "הנפקת החברים", ביטוי שנטבע ב–TheMarker כדי לתאר את ההנפקה באופן ציורי. דנקנר אימץ את הביטוי הזה בחום, שכן רק כך הוא יכול היה לאיין את המניע להרצה — אם כולם היו חברים שבאו לעזור לידיד בצרה, אין סיבה להריץ מניות — שכן המחיר לא חשוב לחברים. על כך אמר כבוב: "תפישת ההנפקה על ידי דנקנר כ'הנפקת חברים' אינה מעידה על היעדר מניע מצדו של דנקנר להשפיע על שער המניה. דווקא התייחסותו זו לדברים כאילו מדובר בסיטואציה שהיא בין חברים, שעה שמדובר בהנפקה של אחת החברות הציבוריות החזקות במשק באותה תקופה, היא שעומדת בעוכריו והביאה אותו לבצע פעולות פסולות ופליליות בלי לחשוב על משמעותן. המפיצים שהשתתפו בהנפקה, אף שהם משקיעים לטווח קצר, לא היו אדישים כלל וכלל למחיר המניה בהנפקה".

7. מי יחטוף את המכה הכי קשה

שלשום, כשסיים כבוב להקריא את תקציר פסק הדין, השתרר שקט באולם. ההלם ניכר על פני כולם. אבל לא היתה ברירה, ועורכי הדין פתחו יומנים כדי לקבוע את מועד הדיון בטיעונים לעונש. ב–20 בספטמבר, קצת אחרי סיום פגרת בתי המשפט, יקיים כבוב את הדיון. הפרקליטות תדרוש לגזור על השניים כמה שנות מאסר, ואילו דנקנר ושטרום מצדם יביאו עדים וראיות כדי להקטין את העונש.

כבר בהכרעת הדין רומז כבוב כי הוא רואה את מעשיו של שטרום בחומרה גדולה יותר — ויכול להיות שזה ישפיע גם על העונש. בעוד על דנקנר הרעיף השופט שבחים וציין כי התרשם מהאישיות העוצמתית שלו, במקרה של שטרום הוא הדגיש את המופרכות של הגרסה שלו, ואף כינה אותה הזויה. באשר לגרסת ההגנה של דנקנר, כבוב ציין כי הטקטיקה התחילה מהיתממות מוחלטת, והמשיכה לכזו שמעידה על מודעות שלו לפעילות וניסיונות להרחיק את עצמו ממנה. כבוב התרשם כי המטרה שלו לא היתה "לעקוץ" גורמים בשוק ההון.

מבחינתו, העובדה שדנקנר השקיע בעצמו מיליונים במסגרת ההנפקה וגייס גם את בני משפחתו, מלמדת כי הוא רצה להאמין שיש ביכולתו להעלות את החברה מחדש על הפסים באמצעות מהלך זה. לפי כבוב, מדובר באדם שאפתן כל כך, עד כי אינו רואה את המציאות כפי שהיא בהיותו שקוע בהשגת מטרותיו. "התרשמתי כי דנקנר היה שקוע בניסיון להציל את החברה שתחת שליטתו, עד כדי כך שנגרר והיה מוכן לקבל החלטות ביודעו היטב שמדובר בפעילות הנוגדת את החוק, הכל כדי לתמוך בשער המניה של החברה שנסחר באותם ימים בירידה דרסטית".

במקרה של שטרום, הדברים של כבוב בהכרעת הדין היו חריפים הרבה יותר: הוא קבע כי טענות ההגנה שלו היו לא רק מופרכות, אלא גם מעליבות. כבוב לא קיבל את ניסיונותיו של שטרום להציג בפני בית המשפט תזה הגיונית כלשהי לפעולות המסחר שלו ולבנייה של פוזיציה כלכלית. לדבריו, שטרום שם לו למטרה לפעול לטובת ההנפקה ויהי מה. "התאמצתי וחיפשתי אך לא הצלחתי למצוא ולו הסבר הגיוני אופציונלי, ואפילו דחוק, שיכול להוביל למסקנה הגיונית אחרת".

8. האם נתניהו יכתוב מכתב?

ב–20 בספטמבר, יש להניח, יעלו ויבואו ראשי רשויות, קצינים בצבא, פוליטיקאים ומנהלים במגזר העסקי לשבח ולקלס את הפעילות הפילנתרופית של דנקנר ואת דאגתו לציבור (רובה באמצעות כסף ציבורי). כך יוזכרו הפרסים שקיבל, כמו "דמות מופת בעם היהודי" מטעם הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, פרס שאותו העניקה לו הח"כית דאז מירי רגב ב–2009, או התואר הלא רשמי שהעניק לו הנשיא התשיעי שמעון פרס כ"עובד הסוציאלי של המדינה".

ערב הרצת המניות ישב דנקנר במעונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשך שעות. משם הוא יצא לפגישה לילית עם ויליגר ושטרום. האם נתניהו יצטרף לדורשים בטובתו של דנקנר? לשניים יש גם חבר משותף, שאף ישב באולם בחלק מדיוני המשפט — ניר חפץ.

עופר וקנין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#