תן את הכסף וברח - מגזין TheMarker - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
לקוחות שבויים

תן את הכסף וברח

יותר מ-100 חדרי בריחה פועלים בישראל, והביקוש כה גדול עד שבסופי שבוע קשה למצוא חדר פנוי. ואולם, מפעילי החדרים מספרים על קושי לבסס עסק רווחי בשוק שסף התחכום בו עולה בהתמדה, ועל החשש מהיום שבו הקהל יעבור לדבר הבא

2תגובות

הדלת נסגרת מאחוריכם. לפניכם פריטי ריהוט שונים – אופניים, ציור, פסל, כמה ספרים ועוד חפצים. החדר נראה כמו מרפאה, או אולי כמו מוסך או מעבדה. איש לא מסביר לכם היכן אתם נמצאים או מה עליכם לעשות, אבל דבר אחד ידוע: עליכם למצוא את הדלת החוצה בתוך זמן מוגבל, תוך שימוש בהיגיון בריא וחשיבה יצירתית. לשם כך תצטרכו לגשש בחדר ולחפש מפתחות או קוד למנעול שיפתח מגירה או ארון, שם אולי מסתתרים רמזים נוספים, או לפתור חידה שתזיז דלת סודית שתוביל אתכם לחדר נסתר. חלק מהאתגרים שתיתקלו בהם יהיו חידות מתמטיות. אחרים ידרשו מכם להסתתר בחושך כדי לגלות כתובת סודית שנחשפת רק תחת אור אולטרה־סגול. לפעמים הרמזים לחידה כתובים על הקיר בצורה של אותיות עתיקות, או שיש חידה לוגית שפיצוח שלה הוא קוד או רמז נוסף בדרך לעוד גילוי של פרט סודי בחדר, דלת, תמונה או חפץ שמקדם את השחקנים החוצה. רמות הקושי והתחכום משתנות מחדר לחדר אבל כולם מצריכים פתרונות מחוץ לקופסה, דמיון וסקרנות. ברוכים הבאים לצורת הבילוי החדשה הפופולריות בישראל: חדרי בריחה. ועכשיו נראה אתכם יוצאים מכאן.

יותר מ־100 חדרי בריחה פועלים כיום בישראל, וכ־150 חדרים נוספים נמצאים בהקמה. כולם מבוססים על עיקרון דומה: המשתתפים – זוג או קבוצה – נכנסים לחדר ועליהם למצוא את הדרך החוצה באמצעות איסוף רמזים ומפתחות, התקדמות מחידה לחידה, פתיחת דלתות נסתרות ומעבר בין חללים שונים, וכל זאת בזמן קצוב, בדרך כלל שעה אחת. לכל חדר כזה מתלווה לרוב סיפור מסגרת. לעתים החדר מדמה כלא רוסי, ולפעמים זוהי מרפאה של רופא שיניים או דירה של רוצח סדרתי. יש גם חדרים שסיפור המסגרת שלהם נוטל השראה מסרט קולנוע מוכר כמו סרטי "אינדיאנה ג'ונס" או "פארק היורה".

עם היזמים הפועלים בתחום התוסס נמנות קבוצות גדולות יחסית כמו אקזיט רום, בריינאיט ואניגמה, וההצלחה מושכת אליו יזמים חדשים הפועלים במודל זכיינות מטעם אחת הקבוצות המבוססות או כעצמאים. בהתאם לרף הציפיות והריגוש של השחקנים – בעיקר המנוסים שבהם שכבר עברו כמה וכמה חוויות בריחה – עולה גם רמת היצירתיות של מפעילי החדרים ואיתה איכות התפאורה, מגוון החידות ומידת התחכום שלהן.

עופר וקנין

אחד מחלוצי התחום בישראל הוא דניאל נסיבוב, בן 31, עד לא מכבר עובד הסוכנות היהודית וכיום הבעלים של חברת אקזיט רום ישראל. נסיבוב מספר שהחליט להקים את חדר הבריחה הראשון בישראל, "רוצח סדרתי", לאחר שנחשף לתופעת חדרי הבריחה בכתבת אינטרנט. ביחד עם כמה שותפים הוא הקים ברחוב אבולעפיה בתל אביב את החדר "רוצח סדרתי", שהחל לפעול בתחילת 2015. כיום החברה שבבעלותו מפעילה 13 חדרים במקומות שונים בישראל, ומעסיקה כ־50 עובדים. הוא מספר שבנייתו של החדר הראשון נעשתה כמעט ללא תכנון מסודר ובלי ניסיון, על בסיס מידע שקרא ברשת וסרטוני יוטיוב, ובעלות של כ־30 אלף שקל. כיום, לדבריו, השוק השתכלל במידה כזו שלא ניתן להקים חדר בריחה באמצעים כה דלים, והוא מעריך את העלות של הקמת חדר מורכב ותחרותי בסכום גדול פי ארבעה מזה שהשקיע בחדר הראשון.

ההצלחה הפתיעה את נסיבוב, שציפה כי החדר יהיה פעיל רק בסופי שבוע. הוא מספר שהתגובות הראשונות לרעיון היו חשדניות. "בהתחלה הגיעו לחדר חברים שלנו והיה קשה להסביר להם מה זה. אנשים לא הבינו למה הם צריכים לשלם כדי שינעלו אותם בחדר", הוא אומר. "גם בעלי נכסים שאמרנו להם שאנחנו רוצים לפתוח חדר משחק, לא הבינו את הרעיון. זה נשמע מטומטם בהתחלה, ומשחק נשמע להם כמו הימורים. הם לא רצו להתעסק בזה. לקח לנו זמן למצוא מישהו שהיה פתוח לרעיון". כיום החברה שלו פותחת חדר חדש מדי חודש וחצי, והחדרים פועלים עד השעות הקטנות של הלילה, בכל ימי השבוע.

 

זה השוק שבורח

חדרי הבריחה לא הומצאו בישראל – הראשון שבהם פעל באמצע העשור הקודם בעמק הסיליקון שבקליפורניה – אבל היזמים הישראלים אימצו אותם במהירות. נסיבוב מעריך כי כיום ישראל היא אחת מעשר המדינות המובילות במספר החדרים הפועלים בה ובאיכותם הגבוהה. עם זאת, ייתכן שכמו כל אופנה, גם זמנם של חדרי הבריחה קצוב. יזמים בתחום שעמם שוחחנו אמרו כי השוק צועד לקראת שלב בוגר יותר, שבו יירד קצב הפתיחה של חדרים חדשים, ושרק מעטים מהם ישרדו את התחרות הקשה. "אני לא יודע כמה זה נכון לבנות כל כך הרבה חדרים בישראל, כי אנחנו מדינה די קטנה", אומר נסיבוב. "חדר ממוצע שורד כשנתיים, אבל מאחר שהתחום צעיר עוד אין נתונים על מידת ההצלחה של החדרים הקיימים. אמנם עדיין לא ראינו שנסגרים הרבה חדרים, כמו שקורה בתחום המסעדות למשל, אבל זה גם בגלל שעוד אין הרבה ניסיון. 90% מהחדרים רק נפתחו בשנה האחרונה ויש להם חוזי שכירות לשנה".

ההשקעה הכספית הנדרשת מיזמים חדשים בשוק חדרי הבריחה אינה מבוטלת. השטח המינימלי הדרוש להקמת חדר כזה הוא 45 מ"ר, וכדי לאפשר לקבוצות של חמישה שחקנים או יותר לשחק יחד יש צורך בחדר גדול יותר. דמי השכירות, לפיכך, מתחילים בכ־5,000 שקל לחודש, ועשויים להגיע להרבה יותר מכך. להוצאה בסיסית זו יש להוסיף ארנונה, את עלות השכר של העובדים שמפעילים את החדר, וכן הוצאות שוטפות של תיקונים ותחזוקה. בסך הכל, נסיבוב מעריך את עלות הקמתו של חדר חדש ברמה גבוהה ב־100־120 אלף שקל, ואת העלות החודשית של הפעלתו במעט יותר מ־30 אלף שקל.

בצד ההכנסות, החדר צריך לפעול בתפוסה של כ־50% בחודש כדי להיות רווחי. לפי נסיבוב, בתפוסה כזו ההכנסה החודשית הממוצעת מגיעה לכ־50 אלף שקל, כלומר רווח לא גדול שכדי לבסס עליו עסק יש להגדיל את התפוסה או לבנות חדרים נוספים. "אם בונים שני חדרים באותו מתחם אפשר להגיע לסכומים גבוהים יותר", הוא אומר. "עם זאת, השקעה בשני חדרים פירושה גם הוצאה ראשונית גדולה שיש לכסות, ולעתים קרובות עד שמחזירים את ההשקעה החדר כבר נהפך למיושן. לפני שנה היו בישראל חדרים בודדים, ואז הייתי נשמע אחרת. כיום יש גם הוצאות שיווק גדולות, אך מאחר שלרוב החדרים אין תקציב לשיווק, הם עושים לעצמם יחסי ציבור ברשתות החברתיות, בחינם".

יפית וניסים אמר מאלפי מנשה, הורים לשלושה ילדים, הם יזמים מתחילים בתחום חדרי הבריחה, שלפני חודשים אחדים פתחו את החדר הראשון שלהם, "ההוביט", בכפר סבא. "אנחנו לא באים מהתחום", אומרת יפית אמר. "אני בעלת עסק לקוסמטיקה כבר 14 שנה, ובעלי מתחום המזון. לא היה לנו שום מושג בחדרי בריחה מעבר לתחביב שהתאהבנו בו. לפני קצת פחות משנה הלכנו בפעם הראשונה לחדר בריחה וזה היה בילוי חדש שלא הכרנו. התמכרנו להנאה. הלכנו לחדרים שבוע אחרי שבוע ורצינו להפוך את זה לעסק". כדי למזער את הסיכונים ממשיכה אמר לעבוד בעסק שלה במקביל לעיסוקה החדש. בעלה הוא זה שעשה הסבה מלאה לתחום חדרי הבריחה, מכר את הזכיינות שלו והשקיע את כספי המכירה בהקמת החדר.

דודו בכר

לפני הקמת החדר ערכו בני הזוג מחקר שוק, נעזרו ביועץ כלכלי ובנו תוכנית עסקית. תחילה התלבטו אם לרכוש זיכיון, שמחירו כמה עשרות אלפי שקלים והוא כרוך בשותפות בכ־10% מההכנסות השוטפות, בתמורה לליווי בבנייה ובשיווק; אך לבסוף בחרו לפעול באופן עצמאי, מאחר שהעדיפו לשמור על החופש להפעיל את החדר בצורה הנכונה להם, ולהפעיל בנוסף לחדר הבריחה גם חדרי ישיבות לאירועים וסדנאות עסקיות, הפקות ימי הולדת וכדומה. על פי התוכנית העסקית שניסחו, היו עלויות ההקמה של החדר צפויות להסתכם ב־120 אלף שקל, אך תוך כדי העבודה האמיר הסכום ל־150 אלף שקל, וזאת בטרם ניגשו להקמתו של החדר השני שתכננו ותוך סיכון שהחדרים ייצאו פתאום מהאופנה. "כיום אף אחד לא מקים חדרים ב־50־70 אלף שקל, זה חדר שייפלט החוצה מהשוק בתוך כמה חודשים", אומרת אמר. "יש כעת יותר ביקוש מהיצע בשוק, אבל בעתיד זה יתאזן והלקוח יצביע ברגליים. אנשים רוצים תפאורה מושקעת, חידות איכותיות, תחושת אתגר ומציאות בדיוניות שאין להם בבית. ב־70 אלף שקל אי אפשר לספק את זה".

התאמת החדר לקבוצות גדולות היא המפתח לרווחיות. מחיר המשחק משתנה בהתאם למספר המשתתפים ויכול לנוע בין 100 שקל למשתתף בזוג ל־75 שקל למשתתף בקבוצה גדולה, שעשויה להגיע לשבעה חברים. לדברי אמר, הוצאות התפעול השוטפות של חדר אחד הן כ־25 אלף שקל בחודש, שאותם ניתן להחזיר בתפוסה של 30%. "ב־50% תפוסה ההכנסה היא כ־50 אלף שקל לחודש וכבר אפשר למשוך משכורת אחת יפה. ב־75% תפוסה כבר ישנים טוב מאוד בלילה", היא אומרת.

 

קרוב לרווייה

קירה אולשבנג (31), מנהלת פרויקטים בתחום המחשוב, שיחקה עד כה ב־70 חדרי בריחה בארץ ובשלושה נוספים בחו"ל. היא אחת מהמנהלות של קבוצת הפייסבוק של חדרי הבריחה וכל החדרים שהיתה בהם מתויקים בקובץ אקסל מפורט שיש בו מידע וחוות דעת אישית שלה. "יש אנשים שעברו את ה־80", היא מצטנעת. "אני התחלתי לפני שנה וחצי, בסך הכל מדובר בערך בשני חדרים בחודש".

אולשבנג חווה את מה שגם יצרני החדרים מרגישים – שחיקה והתבגרות של השוק. "בשלב כלשהו מורידים הילוך. בהתחלה אתה רוצה לעשות ארבעה־חמישה חדרים בשבוע ובהדרגה ההתמכרות דועכת. עכשיו כבר לא מעניין אותי לעשות חדר שנבנה לפני שנה. רואים הרבה חידות שחוזרות על עצמן ורף הציפיות עולה. יש כיום חדרים מדהימים, וכשהולכים לחדר שהוא פחות מזה, זו אכזבה. רף ההתרגשות עולה כל הזמן וקשה לבנות חדרים יוצאי דופן שאף אחד לא עשה קודם. בזמן האחרון רואים שהחדרים עולים מאוד ברמה מבחינת עיצוב וגם מבחינת החוויה. אבל אני חשה שקשה להפתיע".

יצרני החדרים יודעים שאולשבנג ומשוגעים לדבר כמוה אינם קהל היעד הטיפוסי שאפשר להתבסס עליו בתוכנית העסקית. רוב האנשים משחקים בארבעה־חמישה חדרים וממצים את החוויה. מצד אחד, רף הציפיות של המבקרים עדיין נמוך, מצד אחר, מספר החדרים והרמה שלהם עולים כל הזמן והתחרות הקשה מצריכה מהם להמציא את עצמם מחדש.

"אני חושבת הרבה על הכיוון שהייתי רוצה לראות את החדרים מתפתחים אליו, אבל אין לי תשובה. אני רוצה להרגיש וואו, לא רק עוד חידה שלא פתרתי, אלא גם חוויה שלא חוויתי. יש עכשיו חדר חדש של מציאות מדומה. לדעתי זה משהו אחר לגמרי, חוויתי עולם אחר לחלוטין ולדעתי זה יתפוס בטירוף".

כמו היזמים בתחום, גם אולשבנג סבורה ששוק חדרי הבריחה קרוב לרווייה. "כיום אי אפשר למצוא חדר בפנוי בשישי בערב, ו־70% מהאנשים שמגיעים לחדרים מתנסים בחוויה בפעם הראשונה. כל עוד החדרים מלאים, לבעלי החדרים אין סיבה להוריד את המחירים ובזמן האחרון רואים אפילו עלייה, בעיקר בחדרים החדשים והמושקעים. אבל בעוד כמה חודשים יהיו בארץ כ־300 חדרים, ואני לא בטוחה שיש לזה שוק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#