קץ האנונימיות: המהפכה של טכנולוגיות זיהוי פנים מתקרבת - ומאיימת על כולנו - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קץ האנונימיות: המהפכה של טכנולוגיות זיהוי פנים מתקרבת - ומאיימת על כולנו

טכנולוגיות זיהוי פנים מתקדמות נמצאות כבר בכל מקום, מפייסבוק וגוגל דרך מצלמות אבטחה במרחב הציבורי ועד לסוכנויות המעקב הממשלתיות. אפליקציה חדשנית שמחוללת סערה ברוסיה ממחישה את ההשלכות המפחידות של הטכנולוגיה

5תגובות
תוכנת זיהוי פנים

רוסיה נמצאת במשבר כלכלי עמוק שפוגע ב־150 מיליון האזרחים במדינה. רבים מתקשים למצוא עבודה או לפרנס את המשפחה. אולם נראה שמה שבאמת מסעיר את הציבור הרוסי בחודשים האחרונים אינו הכלכלה, וגם לא ההסלמה המדאיגה ביחסים בין הקרמלין למערב, או החשש מחידוש העימות האלים עם אוקראינה – אלא אפליקציה פורצת דרך, FindFace, שפיתחו שני יזמים צעירים ואנונימיים. האפליקציה מאפשרת לצלם כל אדם ולדעת מיד מיהו באמצעות בדיקה פשוטה שמצליבה את התמונה עם מידע ברשת החברתית Vkontakte, המקבילה הרוסית של פייסבוק. מאז הושקה האפליקציה במארס מתגאים המייסדים, ארטם קוחרנקו בן ה־26 ואלכסנדר קבאקוב בן ה־29, ביותר מ־600 אלף הורדות לסמארטפונים, וביותר מ־3 מיליון חיפושים על כ־100 מיליון פרופילים 
ב־Vkontakte. רמת הדיוק מוערכת ב־70%.

המשתמשים ניצלו את האפליקציה למטרות מגוונות, חלקן תמימות כמו הצעת דייט לזר ברחוב, או יצירתיות כמו צלם צעיר שזכה לחשיפה לאחר שהציג פרויקט המורכב ממאות פרצופים שצילם ברכבת התחתית ולצדם ההתאמות מהרשת החברתית. אולם יש משתמשים שניצלו לרעה את הכלי הטכנולוגי החדש שבידיהם, מהטרדות נשים ברשת החברתית וחשיפת השמות האמיתיים של שחקניות פורנו, ועד מעקב אחרי אנשים זרים והלשנה למשטרה החשאית על נוכחותם של תיירים שנראים כמו סיכון ביטחוני, במסגרת אווירת החשדנות והקסנופוביה שמטפח הקרמלין.

ההצלחה המהירה של האפליקציה והפיכתה לשיחת היום ברוסיה הובילה להתעניינות עולמית. קבאקוב, איש השיווק המוחצן מבין השניים, הודיע כי החל מהקיץ המערכת תהיה זמינה לכל חברה פרטית בעולם שתרצה להשתמש בטכנולוגיה של FindFace. שני המייסדים אמרו בראיון לאתר הטכנולוגיה Tech Insider כי הם כבר קיבלו פניות מיותר מ־300 חברות וממשלות, כולל ארצות הברית וסין. ברוסיה, הם צפויים לחתום בקרוב על חוזה עם עיריית מוסקווה כדי להטמיע את האלגוריתם שפיתחו ב־150 אלף מצלמות שהוצבו ברחבי העיר.

הביקוש האדיר לאפליקציה הרוסית נובע לא רק מהעוצמה הפוטנציאלית שניתן להפיק ממערכות לזיהוי פנים – לא מעט מערכות כאלה כבר נמצאות בשימוש ברחבי העולם, כולל מצד מפלצות הייטק כמו פייסבוק, גוגל ומיקרוסופט – אלא בעיקר מהעליונות הטכנולוגית של התוכנה: האלגוריתם שפיתח מהנדס התוכנה קוחרנקו זכה בתחרות טכנולוגיות זיהוי פנים שערכה אוניברסיטת וושינגטון ב־2015, כשהוא מכניע את כל מתחריו, ובהם טכנולוגיית MegaFace שפיתחה גוגל.

זיהוי פנים אלגוריתם
מתוך ערוץ היוטיוב

היתרון המרכזי של הטכנולוגיה הרוסית הוא היכולת של האלגוריתם לרוץ על מספר קטן מאוד של שרתים, וכך לפענח את המידע במהירות רבה יותר מזו של גוגל, שזקוקה למרכז שרתים גדול של ביג דאטה. קבאקוב, שופע ביטחון עקב ההצלחה המהירה והביקוש העולמי, העריך שהסטארטאפ ייהפך ל"גוגל של זיהוי הפנים". "אנחנו רוצים לרשת את כל המצלמות בעולם עם זיהוי פנים. אנחנו נוביל את התחום הזה", אמר קבאקוב לאתר Tech Insider.

ההמשך עלול להיות מבעית בהרבה. האם בתוך שנים ספורות יבוא הקץ לאנונימיות שמלווה אותנו משחר ההיסטוריה ובאשר נלך? "ברגע שטכנולוגיה נעשית זולה ועוצמתית, היא מתחילה להופיע במקומות הכי פחות רצויים", כתב בחודש שעבר טארון וודהוה, יזם טכנולוגיה שכותב ספר על עלייתן הגלובלית של מערכות דיגיטליות לזיהוי פנים.

חברת מחקרי הנתונים IHS 
מעריכה כי ברחבי העולם כבר מותקנות 250 מיליון מצלמות מעקב בערים ובדרכים, שמתעדות בכל רגע נתון מאות מיליוני אנשים. לצד הכמות יש גם שיפור משמעותי באיכות. "אלגוריתמים של זיהוי פנים נעשים הרבה יותר מדויקים, המכשירים יכולים לעבד במהירות כמויות אדירות של מידע, ויש מאגרי נתונים אדירים של פנים אנושיות שזמינים במדיה החברתית וצמודים לשמות שלנו", כתב וודהוה. "ברגע שזיהוי פנים יהפוך לחלק מהמיינסטרים, יהיה לכך השלכות עמוקות על הפרטיות שלנו".

לא בטוח שוודהוה צריך לדבר בלשון עתיד. את ההשלכות כבר אפשר להרגיש, הודות להשקעות של מיליארדי דולרים בעשור האחרון מצד חברות פרטיות וממשלות. הנה רשימה חלקית של ציוני הדרך בתחום מהשנה האחרונה: בשוק הפרטי, מיקרוסופט פיתחה מצלמה שמצליחה להבדיל בין תאומים זהים ושלט חוצות שמזהה את האנשים שמביטים בו ומציע פרסומות בהתאם; אפל רכשה סטארטאפ שפיתח אלגוריתם המפענח רגשות על בסיס סריקת תווי הפנים; גוגל מספקת לבעלי סמארטפונים מבוססי אנדרואיד זיהוי פנים מובנה בתוכנת התמונות שבמכשיר, ומקטלגת אנשים אוטומטית בגלריית זיהוי פנים מיוחדת; בבריטניה יש חנויות שיכולות לקטלג את הלקוחות ולקבוע אם אתה לקוח נאמן או סתם תפרן שיסתובב בחנות בלי לרכוש דבר.

ובעוד חברות פרטיות מנצלות את זיהוי הפנים בעיקר לצרכים מסחריים או כשירות חדש ומלהיב למשתמשים, השימוש של הטכנולוגיה בקרב ממשלות וגופי ביון – מארצות הברית דרך אירלנד ועד פקיסטן – נועד 
למטרות כמו מלחמה בפשיעה, ייעול מערכות תחבורה ומעקב אחר אזרחים בהיקפים גדולים הודות למאגרי ביג דאטה ממשלתיים.

בארצות הברית, מערכות זיהוי פנים שהותקנו בפארקים לאומיים כבר איתרו מטיילים נעדרים. בבירת פקיסטן איסלמבאד הותקנו 1,950 מצלמות במאמץ לבלום את הפשיעה המשתוללת בעיר. באירלנד המשטרה צפויה להטמיע שימוש במערכת מתקדמות לזיהוי פנים כחלק מהשקעה של 225 מיליון דולר בחמש שנים, שנועדה לאתר פושעים בקלות. המערכת הגיעה לזיהוי מדויק של 74% מהמקרים בפיילוט שבוצע, לפי המשטרה.

כולם רוצים שהמשטרה תתפוס יותר פושעים ומהר, ותרתיע עבריינים לפרוץ למכונית שלנו או לבצע שוד מזוין לנגד עינינו, אבל 
הבעיה מתעוררת באותם אחוזים לא מעטים שמפשלים בזיהוי. ומכל סוכנויות המעקב הממשלתיות בעולם, דווקא ה־FBI האמריקאי, על פניו המתקדם ובעל המשאבים הגדולים ביותר, הפגין לאחרונה את הסכנות הגלומות במערכות לזיהוי פנים ואת הצפצוף השיטתי על החוק מצד רשויות אכיפת החוק.

מסמך שפרסם ביוני המשרד הפדרלי לביקורת (GAO) חשף כי ה־FBI מחזיק במאגר נתונים של יותר מ־400 מיליון תמונות פנים שנלקחו מרישיונות נהיגה, בקשות לדרכונים ואשרות שהייה בארצות הברית. המאגר הוקם כדי להצליב את תמונות הפנים עם תמונות של חשודים בעבירות פליליות, אך השימוש נעשה במערכת שרמת הדיוק שלה מוטלת בספק רב. "ה־FBI ביצע בחינה מינימלית ביותר של רמת הדיוק במערכת", אמרה ל"גרדיאן" ג'ניפר לינץ', בכירה בארגון הפיקוח החוץ־ממשלתי EFF, שהגיש בקשה לממשל לבדוק את המערכת של ה־FBI. "הם הבטיחו רמת דיוק של 80%־85% – אבל רק אם היעד נמצא ב־50 התוצאות הראשונות שמתקבלות, כך שמה שהם אומרים הוא שהמערכת מאוד לא מדויקת. וככל שמאגר המידע גדל, כך רמת הדיוק יורדת", הסבירה לינץ'.

כנראה שבכירים ב־FBI ידעו היטב על הבעייתיות באלגוריתם, מאחר שהסוכנות לא דיווחה כראוי לממשל בנוגע להשפעת המערכת על פרטיות האזרחים. חוסר הדיוק של המערכת, שעוד ב־2014 נחשבה פחות מדויקת מטכנולוגיית זיהוי הפנים של פייסבוק, מפר בבירור את חוק הפרטיות האמריקאי, המגביל מאוד איסוף מידע אישי ושימוש בו בידי סוכנויות ממשלתיות. החוק גם מחייב אותן לדווח בפרוטרוט על השימוש שהן עושות בו. "אם מתקבלת תוצאה שגויה במקרה שמישהו מנסה לזייף רישיון נהיגה זה לא נעים, אבל אי אפשר להשוות את זה למקרים של מאסר שבהם אדם חף מפשע צריך לתת הסברים לרשויות החוק כשהוא בתא המעצר", אמרה לינץ'.

כדאי שקוחרנקו וקבאקוב יביאו בחשבון את המקרים האלו כשהם מעבירים את האלגוריתם שפיתחו לשימוש הרשויות ברוסיה. גם בלי טכנולוגיה מתקדמת לזיהוי פנים, ידו הארוכה והברוטלית של הקרמלין מצליחה לאתר חפים מפשע שנחשדו בהתנגדות לשלטון. ביותר מדי מקרים זה הסתיים בסדין לבן על פניהם.

הפנים הישראליות של זיהוי הפנים

ביוני 2012 רכשה פייסבוק את הסטארט אפ הישראלי לזיהוי פנים פייס.קום ב-100 מיליון דולר, באחד האקזיטים הישראלים המדוברים של השנים האחרונות, למרות הסכום הצנוע יחסית. פייס.קום, שהוקמה ב-2007 על ידי המנכ"ל גיל הירש (CEO) והמשקיעים יניב טייגמן, מוטי שניברג ואדן שוחט, פיתחה מערכת מתקדמת לתיוג פנים אוטומטי ברשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר ובמנועי חיפוש. המערכת מבוססת על טכנולוגיה ייחודית המאפשרת למפתחי תוכנות ואפליקציות חיצוניים לעשות בה שימוש לצרכים מסחריים או לשירותים שהם מספקים למשתמשים, בתמורה לדמי רשיון.

פייסבוק חיזרה אחרי הסטארט אפ הישראלי הקטן במשך חודשים ארוכים בשל רצונה לשפר את חווית שיתוף התמונות ברשת החברתית - מהפעולות הפופולאריות ביותר מצד גולשים. כעבור חודש בלבד מיום הרכישה הוטמעה פייס.קום באופן מלא בענקית האמריקאית, העובדים עברו למטה פייסבוק בקליפורניה, והחברה הישראלית נסגרה.

ההצלחה של פייס.קום וההתפתחות המהירה של טכנולוגיות כמו זיהוי פנים וזיהוי דפוסי התנהגות נתנה דחיפה לחברות ישראליות נוספות שפועלות בתחום. אחת מהן היא BioCatch, המתמחה בשירותי זיהוי ואבטחת מידע על בסיס מידע ביומטרי. ב-2013 הציג הסטארט אפ טכנולוגיה חדשנית שתחליף את הקלדת הסיסמאות הבלתי נגמרות באתרים ואפליקציות, החשופות לבעיות שונות כמו פריצה על ידי האקרים או סתם שיכחה על ידי הגורם האנושי, בזיהוי דפוסי התנהגות של המשתמש ברמת דיוק של 99% במכשירים שונים - ממקלדת ועכבר ועד מסכי מגע בסמארטפונים וטאבלטים.

בשנה שעברה חתמה החברה, שהוקמה ב-2011 על ידי אבי תורג’מן ובני רוזנבאום, על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם Early Warning, חברת אבטחת המידע הפיננסי הגדולה בארה"ב, לאספקת פתרונות אבטחת המידע של BioCatch ללקוחות החברה האמריקאית, ובראשם המוסדות הפיננסים הגדולים ביותר כמו וולס פארגו ובנק אוף אמריקה. ב-2015 נפטר רוזנבאום, שהיה גם ממקימי מג'יק תעשיות תוכנה.

חברה ישראלית נוספת שמתמחה בזיהוי פנים ונחלה הצלחה היא AnyVision, שפיתחה טכנולוגיה מתקדמת לזיהוי פנים בתחום סרטוני אבטחה ושואפת להטמיע את האלגוריתם שפיתחה במערכות אבטחה של מוסדות ממשלתיים ועסקיים. החברה, שהוקמה על ידי הכלכלן שלמה בן ארצי מ-UCLA והמנכ"ל אילון אלשטיין, מפעילה מעבדות בתל אביב וארה"ב ומעסיקה בעיקר אקדמאים מרמת דוקטורט ומעלה. בפברואר השנה נמכרה AnyVision לשלד הבורסאי האוסטרלי Top End Minerals של המיליארדר הישראלי־אוסטרלי ג'וזף גוטליב בסכום של 6 מיליון דולר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#