"יכול להגדיל דרך איתי? אתה ענק": כך נפל נוחי דנקנר - רגע אחר רגע - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"יכול להגדיל דרך איתי? אתה ענק": כך נפל נוחי דנקנר - רגע אחר רגע

אחרי שאיבד את קבוצת אי.די.בי, את הווילה המפוארת בהרצליה ואת מעמדו כ"איש הכל יכול" במשק הישראלי - נוחי דנקנר ימצא את עצמו בקרוב מאחורי הסורגים (חלקים מכתבה זו פורסמו לראשונה ביולי 2016)

55תגובות
תומר אפלבאום

הבוקר (ד') הגיע לסיומו אחד המשפטים הפליליים הגדולים והמעניינים סביב שוק ההון הישראלי. הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון החליט פה אחד להחמיר בעונשם של נוחי דנקנר ואיתי שטרום. 

נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה באי.די.בי ומי שהיה במשך עשור האיש החזק והמשפיע בישראל, הורשע בעבירה פלילית חמורה של הרצת מניות של חברת אי.די.בי - ואחרי החגים ייכנס לכלא לשלוש שנים. 

במרכז הפרשה עומדים שלושה ימים בפברואר 2012, שבהם פעל דנקנר בניגוד לחוק כדי להגדיל את היקפי המסחר במניות אי.די.בי שהיתה בשליטתו ולהעלות את שוויין.

פסק הדין נשלח הבוקר לעורכי דינו של דנקנר באמצעות המייל, בהנהלת בתי המשפט איפשרו לו לבחור האם להגיע להקראה בבית המשפט העליון או להסתפק בנוסח כתוב שיישלח בדואר האלקטרוני, ודנקנר העדיף את האפשרות הזו. משעות הבוקר הגיעו לביתו בהרצליה פיתוח עורכי דינו, בני משפחתו ומקורביו.

לדיונים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי לפני כשנתיים ליוו את דנקנר בעיקר שני מקורבים - עוזרו האישי לשעבר, יונתן מורן וחתנו עו"ד טל אנגלנדר (בעלה של בתו דנה). בשלושת הימים שבהם התייצב בעצמו על דוכן העדים הגיעו גם ילדיו - עומר, דנה ורונה. אשתו אורלי - שבטלפון הסלולרי שלה נעשה לכאורה שימוש לצורך תיאום הרצת המניות - לא הופיעה בבית המשפט אפילו לא פעם אחת.

ביתו של נוחי דנקנר
דודו בכר

בתחילת המשפט במחוזי התלווה לדנקנר מדי יום גם ניר חפץ, מקורבו של ראש הממשלה, שהפך באחרונה לעד מדינה נגד בנימין נתניהו. בימים הראשונים של מערכת הבחירות ב-2015 היה יושב חפץ באולם ומתעסק עם קמפיין הליכוד באמצעות הודעות SMS, אך בהמשך, כשמערכת הבחירות התחממה, הוא נעלם. לפי יומנו האישי של דנקנר, שנחשף במשפט, הוא שהה ערב הרצת המניות לכאורה במשך שעות במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים.

כשיצא משם בשעת ערב מאוחרת יחסית הוא תיאם בטלפון פגישה עם איש העסקים יוסי ויליגר, שאליה הצטרף איש שוק ההון איתי שטרום בביתו של דנקנר בהרצליה פיתוח - פגישה שהובילה בסופו של דבר לרכישה של מניות אי.די.בי מחוץ לבורסה למחרת היום. אין לדעת על מה דיברו נתניהו ודנקנר בשעות הארוכות שבהן ישבו יחד, אך אפשר לשער - שכן למחרת פירסמה ועדת הריכוזיות שהקים נתניהו את מסקנותיה, וייתכן שנתניהו ביקש לרכך את המכה. בכל מקרה, את המלצות ועדת הריכוזיות שהיו אמורות לקפל את הפירמידה של דנקנר תוך כמה שנים מימש דנקנר תוך חודשים כשהשמיד בעצמו את החברה שהיתה בשליטתו.

צוות ההגנה של דנקנר כלל שלושה משרדי עורכי דין מובילים, שלפי הערכות גבו ממנו שכר טרחה של מיליוני שקלים. בהליכים במחוזי ייצגו אותו עוה"ד גיורא אדרת ויפעת מנור נהרי. לקראת הערעור הוא חיזק את צוות ההגנה שלו עם שתי עורכות דין חדשות, שהיו בעברן בכירות בפרקליטות המדינה — מיכל רוזן עוזר ממשרד חן, יערי, רוזן עוזר ושות'; ואפרת ברזילי ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.

גם הנאשם השני במשפט, איתי שטרום, הצטייד בעורכי דין בכירים ומוכרים, כששכר את עורכות הדין של אהוד אולמרט, נוית נגב ואיריס ניב־סבאג. שטרום גם נעזר במשרד עורכי הדין הוותיק גורניצקי, שמייצג את חברת ISP שדרכה בוצעה ההרצה. לדיונים היה מגיע ראש המשרד עצמו, עו"ד פיני רובין. שטרום למד די מהר את החשיבות שדנקנר רואה בתקשורת, ושכר את משרד יחסי הציבור רימון, כהן, שינקמן, שנציגיו התלוו אליו באופן צמוד לכל הדיונים. מי שהתמודדו עם סוללת עורכי הדין והיחצנות הזאת הם עוה"ד חנה קורין, עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).

שווארמה שמש
רוני שיצר ג'יני

פשיטה ב-6:35 בבוקר

הכל התחיל ביום שני, 26 בנובמבר 2012, 6:35 בבוקר. חוקרי רשות ניירות ערך מצלצלים בדלת הווילה של משפחת דנקנר בהרצליה פיתוח, אותה וילה שממנה ייאלץ להיפרד בקרוב בעקבות ההסכם שחתם עם הבנקים שבו הם ויתרו לו על חוב של מאות מיליוני שקלים. החוקרים עורכים חיפוש בבית ומעכבים את בעל הבית לחקירה. דנקנר נלקח לבניין רשות ניירות ערך ברחוב מונטיפיורי בתל אביב, שם הוא נחקר במשך שעות ארוכות. החשד: הרצת מניות. אתו נחקרים שני אנשי שוק הון אנונימיים באותו זמן - איתי שטרום ועדי שלג.

השלושה חשודים בכך שביצעו הרצת מניות קודם להנפקה של אי.די.בי בפברואר אותה שנה, במטרה להעלות את שווי המניה בבורסה, להעלות את מחזורי המסחר, ובכך להגדיל את היקף גיוס ההון בהנפקה שהוביל דנקנר. מבחינת דנקנר ההנפקה היתה אמורה להציל את שליטתו בחברה, שהיתה אז בסכנה של כניסה למצב של חדלות פירעון. עוד באותו היום פונים החוקרים לבית המשפט השלום בתל אביב ומבקשים להטיל על דנקנר מגבלות בשל "חשש ממשי ממילוט מפני הדין". השופטת תרצה שחם־קינן נענית לבקשתם, מוציאה נגד דנקנר צו עיכוב יציאה מהארץ ומורה לו להפקיד את דרכונו בנוסף לערבות של 5 מיליון שקל.

הצו הזה משבש לדנקנר את התוכניות העסקיות. באותו לילה הוא אמור היה לטוס לניו יורק, לפגישה עם חבורה של 20 איש, חלקם מארגנטינה, שהתעניינו בהשקעה באי.די.בי. דנקנר נאלץ להתייצב לחקירה ארוכה במשרדי רשות ניירות ערך גם למחרת. במשפט סיפר דנקנר כי כשהבין שמי שדפק על דלתו ב-6:35 בבוקר היו חוקרים, הוא דווקא חש הקלה, שכן חשש שמשהו רע קרה לאמו שהיתה מאושפזת באותו זמן. באותו היום מדווחת אי.די.בי אחזקות כי יו"ר החברה נחקר בחשד לעבירות תרמית בניירות ערך. דובר החברה דאז, רני רהב, ממהר לשגר לכלי התקשורת תגובה בשם דנקנר: "מתקיימת בדיקה של רשות ניירות ערך. אני מכבד את הליך הבדיקה ויש לי אמון מלא ברשות. אני משוכנע כי יתברר במהרה שכל פעילותי בכל נושא שהוא היתה והיא תמיד חוקית ובוצעה ביושר וללא דופי".

מגולדמן סאקס ועד שווארמה שמש

בחזרה לפברואר 2012. אי.די.בי, שנמצאת עם הגב אל הקיר, מחליטה לבצע הנפקה שזכתה לאחר חודשים לכינוי "הנפקת החברים", מאחר שרבים מהמשתתפים בה נחשבים לחברים של דנקנר. בין היתר רכשו מניות שלמה אליהו, כיום בעל השליטה במגדל (10 מיליון שקל); רון לבקוביץ', שמכר לדנקנר את בית ההשקעות אפסילון (2 מיליון שקל); יאיר המבורגר, בעל השליטה בהראל (2 מיליון); ויליפוד שבבעלות צבי ויוסי ויליגר (2.4 מיליון שקל); הכשרת הישוב של עופר נמרודי (4 מיליון); מבטח שמיר של מאיר שמיר (2 מיליון שקל); מיכאל שטראוס ורעיה ובן דרור, מבעלי שטראוס (2 מיליון שקל). את ההנפקה הוביל קונסורציום גדול של לא פחות מ-12 חתמים, חלקם ציבוריים, שרכשו מניות בכ-60 מיליון שקל. כלל חיתום מבית כלל ביטוח רכשה מניות ב-10 מיליון שקל, ולידר הנפקות רכשה מניות ב-6 מיליון שקל.

ההנפקה הצליחה בסופו של דבר והצילה את אי.די.בי לזמן מה. על פי כתב האישום, עוד לפניה הסכימו דנקנר ושטרום ביניהם כי שטרום יבצע רכישות גדולות של מניות בבורסה, במטרה למנוע את המשך ירידת מחיר המניה ואף להעלותו, וכן להגדיל את מחזורי המסחר. המטרה: ליצור מצג של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים.

עדי שלג
מוטי מילרוד

אף שזאת היתה הנפקה ציבורית, בדיעבד גם לדנקנר היה נוח לאמץ את הכינוי "הנפקת חברים", שכן זה השתלב עם הטיעון של ההגנה שזאת לא היתה הנפקה רגילה והיא יועדה מראש לחברים בלבד - שאותם כלל לא עניין מחיר המניה. הם הרי באו לסייע לחבר במצוקה. הטענה הזאת, שגם הופרכה במשפט על ידי חלק מאותם חברים, נועדה מבחינת דנקנר לעקר מתוכן את המניע שלו: הרי אם למשקיעים לא אכפת מהמחיר, אז לו בכלל אין אינטרס להריץ מניות. דנקנר גם טען שהיה לו ביטחון רב בהצלחת ההנפקה והוא ידע בוודאות שהוא עומד לגייס הרבה יותר מצורכי אי.די.בי באותם ימים.

אלא שלפי הפרקליטות, הטענה הזאת לא מתיישבת עם מצוקת המזומנים שבה היתה שרויה החברה באותה עת. הראיות שהציגה הפרקליטות במהלך המשפט דווקא הצביעו על מאמץ עיקש ומתמשך של דנקנר, של אנשי אי.די.בי ושל המפיצים לגייס משקיעים - עד לדקה ה-90. הפרקליטות נסמכה גם על רישומי המחברת והיומן של דנקנר, שלפיהם מאמצי הגיוס נמשכו עד לרגע האחרון.

כל העדים במשפט, למעט דנקנר, העידו שההנפקה כוונה לכלל השוק, וכי נעשו מאמצים רבים וניכרים לגייס את הציבור בכלל ואת השוק המוסדי בפרט. כך למשל העיד המפיץ הראשי צחי סולטן בבית המשפט: "אני לא חושב שיש אבן אחת שלא הרמנו". בנוסף, לטענת הפרקליטות, לשם הנפקה אקסקלוסיבית לחברים בלבד אין צורך בהנפקה ציבורית על פי תשקיף, ואפשר לבצע הקצאה פרטית של ניירות ערך. "גיוס המשקיעים היה מאמץ של גורמים רבים בחברה, שלא ויתרו על פנייה לשום מגזר של משקיעים פוטנציאליים, מגולדמן סאקס ועד שווארמה שמש", הודגש בסיכומי הפרקליטות.

המפיצים שהעידו דיברו על הקשר ההדוק בין מחיר המניה ונפח המסחר בבורסה לבין תוצאות ההנפקה, ועל כך שגם עבורם כמשקיעים בהנפקה למחיר ולמחזור היתה חשיבות בקבלת החלטת ההשקעה. לצד זאת הם ציינו שיקולים עסקיים אחרים שהיוו שיקול בהשתתפות בהנפקה - שמירת קשר טוב עם אי.די.בי כחברה חשובה במשק ועם דנקנר עצמו.

"זה אקט ציוני להציל את אי.די.בי"

החקירה הגלויה שניהלה רשות ניירות ערך נמשכה חודשים ארוכים, ובנוסף לפעילות של ISP התברר כי שלג ואשתו, מאיה שלג, פעלו במקביל מאחורי גבו של שטרום וסחרו במניות אי.די.בי במסגרת חשבון אישי שלהם בחברת סיטי ברוקר. השניים גרפו בשל כך רווח של 185 אלף שקל ללא ידיעתו של שטרום. החוקרים לחצו על שלג בעניין זה עד שבסופו של דבר הוא נשבר, וביקש מעורכי דינו, גיל דחוח וגלית רוטנברג, להעביר את המסר לחוקרים: הוא מוכן לספר את הגרסה שלו לאירועים תמורת חסינות מהעמדה לדין לו ולאשתו, שגם היא היתה מעורבת בחשדות הפליליים.

שלג פעל במשך השנים כסוחר בשוק ההון והיה בעלים משותף עם שטרום ב–ISP. בהסכם עד המדינה שנערך עמו, הוא הצהיר כי שטרום הנחה אותו לפעול בהתאם להוראותיו כדי להעלות את מחיר מניית אי.די.בי לטובת דנקנר, על דעתו ובמימונו של דנקנר. לדבריו, הוא עשה זאת בשל חוב עסקי לשטרום ומתוך תחושת מחויבות כלפיו.

לטענתו, ההחלטה ליהפך לעד מדינה ולהפנות את גבו לשטרום, שהיה במשך שנים חבר קרוב ושותף עסקי, לא היתה פשוטה עבורו. הוא התלבט בכך במשך חודשים ארוכים. על דוכן העדים בבית המשפט הוא שיתף בלבטים הקשים: "אני יודע שהעדות שלי פוגעת בנוחי ובאיתי, זאת לא החלטה שבאה לי בקלות. התלבטתי בזה המון, עברתי תקופה קשה. בחרתי להגן על המשפחה והילדים שלי ולעשות מעשה חריג". אחרי החתימה הוא סיפר על שלושת הימים הקריטיים שקדמו להנפקת החברים בפברואר 2012, שלושה ימים שבהם ביצע רכישות אגרסיביות של מניית אי.די.בי בהוראתו של שטרום.

זה התחיל בשיחה שלא נענתה ב-21 בפברואר. בזמן שהיה בביתו הטלפון הסלולרי שלו צילצל, ועל המסך הופיע שמו של שטרום. הוא הודה בפני החוקרים כי סינן אותו כי חשב שהוא רוצה לדבר אתו על הכסף שהוא חייב לו. ב-11:13 הגיעה משטרום הודעת SMS: "דבר אתי דחוף". הנתונים בטלפונים של שטרום ושלג מאשרים את זה. הם גם מראים ששלוש דקות אחרי ההודעה הזו, ב-11:16, התקיימה שיחת טלפון בת 74 שניות בין השניים. על כך אין מחלוקת.

מה קרה אחרי השיחה הזו? מכאן הגרסאות מתפצלות. שלג טוען כי שטרום אמר לו להגיע למשרד בדחיפות, שם הם נפגשו פנים מול פנים ושטרום הנחה אותו להשפיע על שער המניה. לדבריו, הוא הגיע למשרד ואז שטרום אמר לו "תשמע, אני צריך שתקנה 5 מיליון שקל דחוף באי.די.בי אחזקות...תעשה כל מה שאתה יודע וכל מה שאתה יכול בשביל שהנייר הזה לא יירד". לפי גרסתו, ההנחיה היתה לעשות זאת באגרסיביות. שלג שאל לטענתו את שטרום, "האם זה בשביל נוחי?", ושטרום השיב לו "אל תשאל שאלות". אלא ששטרום טוען כי הפגישה הזאת כלל לא התקיימה. לטענתו, הוא הנחה את שלג טלפונית להגיע למשרד, לרכוש מניות אי.די.בי ולהתקשר אליו אחרי שיקנה מניות ב–5 מיליון שקל. מבחינתו, זאת היתה הנחיה לגיטימית לחלוטין. הוא סיפר כי הוא כלל לא הגיע למשרד באותו יום. חיזוק לטענה הזאת היה העובדה שבאותם ימים בדיוק אשתו של שטרום כרעה ללדת.

שלג סיפר כי הוא התחיל ברכישות, ובגלל היצעים נמוכים החל לסחור בעזרת חברת סיטי ברוקר שבבעלותו הפרטית והחשבון של אשתו, מאיה. במקביל התקשר שטרום לקבל עדכונים באופן אינטנסיבי. בהמשך היום, סיפר שלג, שטרום עידכן אותו לגבי ההנפקה. "הוא הסביר לי שזה אקט ציוני להציל את אי.די.בי. שאם אנחנו לא נציל את אי.די.בי ואת ההנפקה הזאת כל המשק יקרוס...וזה יהיה אוי ואבוי. זה חשוב מאוד מה שאנחנו עושים".

איתי שטרום
עופר וקנין

לדברי שלג, ב-22 בפברואר, יום הפעילות השני, שטרום קבע אתו בבית קפה ואמר לו: "דיברתי אתמול עם נוחי. יש כמה כסף שאתה צריך, ואתה צריך להמשיך באותו נוהל. תעשה כל מה שאתה יכול כדי שהנייר לא יירד". הוא סיפר כי הוא שאל את שטרום מי מביא את הקונים - דנקנר או שטרום עצמו, ושטרום השיב - "גם וגם". לדבריו, לאורך היום הוא עידכן את שטרום על המתרחש במסחר.

שלג סיפר כי ב-23 בפברואר, יום הפעילות השלישי, כשההפסדים הלכו וגדלו, שטרום הבהיר לו ש"נוחי יכסה את ההפסד של ISP". לדבריו, שטרום הנחה אותו להעביר את הסחורה שנשארה בחשבון לחשבון בבנק הפועלים וגם אמר לו: "אל תדאג, נוחי מטפל בזה". לטענתו, בסוף היום שטרום אמר לו "עשית עבודה טובה". הוא הוסיף כי הוא לא בטוח אם שטרום אמר זאת בעצמו, או שהוא אמר שדנקנר אמר לו זאת. עוד הוא טוען כי שטרום אמר לו שאם יישאל אי פעם על הנושא הזה, עליו להגיד "חשבנו שהנייר טוב, האמנו בנייר".

מבחינת רשות ניירות ערך, שלג התחיל כקלף מנצח. העדות שלו התאימה בדיוק לראיות שהיו בידי החוקרים. הם השוו בין פעולות המסחר שביצע שלג וגילו כי אלה מסתנכרנות עם הרישומים שלהם על שיחות הטלפון מקבילות בין דנקנר לשטרום. המסקנה היתה שאם שלג אכן הריץ את מניית אי.די.בי, ועבד - כפי שהוא מעיד - בשירות שטרום, הראיות יכולות להצביע על כך שדנקנר היה שותף פעיל בכך.

שלג נאלץ לעמוד על דוכן העדים בבית המשפט מול חברו ושותפו לשעבר שטרום, ולספר כי שטרום הורה לו להריץ את מניות אי.די.בי, לכאורה לבקשת דנקנר. שלג טען כי בחירתו לספר את האמת בבית המשפט הובילה למסע הכפשות נגדו וגבתה ממנו מחיר כבד. על דוכן העדים הוא סיפר על לילות ארוכים ללא שינה.

חור שחור בעדותו של עד המדינה?

כשהגיע תורו של שטרום להתייצב על דוכן העדים הוא תקף בחריפות את שלג, וכינה אותו שקרן. "השבר הוא גדול. אני הכנסתי לתוך ביתי נוכל סדרתי, הוא בא כדי לגנוב כסף מהחברה", טען.

מבחינת שטרום, יש בעדות של שלג חור שחור אחד גדול. לטענתו, הסיפור של שלג על הפגישה במשרדו, שבה הוא הנחה אותו להריץ את המניה, הוא שקרי - ושלג המציא אותו כדי לקנות את החופש שלו. בעיצומו של המשפט הגישו עורכות דינו של שטרום חוות דעת של אבי קמר, יועץ טכני בתחום התקשורת. חוות הדעת הזאת מבוססת על בסיסי הנתונים של חברת פרטנר, והיא מראה כי המכשיר הסלולרי של שטרום כלל לא נקלט במשרד שלו ב-21.2. מבחינת שטרום ודנקנר המשמעות היא אחת: שטרום כלל לא היה במשרד ופגישת ההנחיה לא התקיימה.

כדי להבין את הטענה הזאת יש להבין מהם איכונים. כל שיחה והודעה SMS יוצרים רשומה שמכילה נתונים על השיחה והאתרים שבהם התנהלה, שעת התחלת השיחה ומשכה. איכון שיחה או הודעת SMS הוא זיהוי האתר שבו קיים המנוי את השיחה או ההודעה על פי דיווחי המכשיר הסלולרי לרשת.

במקרה של שטרום, חוקרי רשות ניירות ערך ביקשו לקבל את נתוני הטלפוניה שלו מחברת פרטנר. על הנתונים האלה התבססה חוות הדעת. המומחה בדק את האזורים הרלוונטיים: המשרד של ISP, ברחוב המנופים 8 הרצליה, והבית שלו ברחוב גלי התכלת הרצליה. לגבי ה-21.2 הוא קבע כי שטרום לא היה במשרד בשעות הבוקר: "ניתן לומר בוודאות מלאה שהמנוי לא היה באזור המנופים 8 בזמן שאוכן במהלך היום ה-21.2 בין השעות 11:00 ועד השעה 17:30", הדגיש. גם לגבי ה-22.2 קבע המומחה כי אפשר לומר בוודאות מלאה שהמנוי לא שהה באזור המנופים 8 בזמן שאוכן, 10:00 עד 17:30. מבחינת צוות ההגנה של שטרום, חוות הדעת הזאת היתה אמורה היתה להביא לתוצאה אחת ויחידה: מחיקת כתב האישום נגדו. לא פחות.

ניצה זעפרני, מנהלת חטיבת שוק ההון בסניף המרכזי של הבנק הבינלאומי
עופר וקנין

שלג עומת עם האיכונים במהלך העדות שלו בבית המשפט, ולמרות זאת התעקש שהפגישה עם שטרום אכן התקיימה, ורמז כי ייתכן ששטרום השאיר את הטלפון שלו בבית. "העובדה היא שהטלפון שלו היה מאוכן בבית. אני אומר ומעיד שראיתי את איתי, מולי יושב במשרד, ונותן לי חד־משמעית את ההוראה הזאת", הדגיש. "אין לי מושג מה יש באיכונים. לא ראיתי את זה, אין לי מושג איפה היה הטלפון שלו אבל אני זוכר את זה ב–100%". גם השופט כבוב ניסה להבין את הסתירה הזו, התערב ושאל את שלג: "האם יכול להיות שהוא נתן לך הוראות טלפוניות ולא נוכח במשרד פיזית באותה שעה?". אולם שלג נותר איתן בעדותו: "לא, כבוד השופט, לא. אני אומר את זה בוודאות תחת עדות ותחת זה שביקשת ממני להגיד אך ורק אמת".

בסיכומים של הפרקליטות אין התייחסות ממשית לחוות הדעת של מומחה האיכונים. הפרקליטות גם לא ביררה את הסתירה עם עד המדינה שלג, וגם לא ניסתה לאמת את קיומה של הפגישה באמצעים אחרים, כמו זימון עובדים בחברה שאולי היו עדים לה, בדיקה של מצלמות האבטחה או של כרטיסי העובד בחברה.

אם השופט כבוב יחשוב שיש בעיית אמינות מסוימת עם עד המדינה, הפרקליטות מזכירה לו בסיכומים כי בתי המשפט בכל הערכאות ביססו לא פעם הרשעות על עדותם של עדי מדינה גם אם הם אינם טלית שכולה תכלת. אנשיה גם מסבירים את האיכונים שסותרים את העדות של עד המדינה: מבחינתם מדובר, "לכל הפחות, בגרסה סובייקטיבית כפי שהתקבעה בזיכרונו של שלג, גם אם אינה נכונה, כפי שאפשר להניח על פי נתוני האיכון". ובכלל, מבחינת הפרקליטות, אפשר להוכיח את תוכנית ההשפעה על השער גם בלי עדותו של שלג, והתמונה הכוללת שנפרשה במהלך המשפט לא מאפשרת פרשנות אחרת להשתלשלות האירועים, אלא הרצת מניות.

הראיות שהציגה הפרקליטות כוללות את פעילות המסחר שהיתה חסרת כל היגיון כלכלי - רכישה ביוקר ומכירה בזול וחוזר חלילה - וגם שלל ראיות שמצביעות על טביעות אצבע של דנקנר וסיוע שלו במימון תוכנית הפעולה. דנקנר התקשר לאילן בצרי, מנהל החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי, והמליץ לו לתת אשראי של מיליונים לשטרום. הפרקליטות גם הראתה קשר אינטנסיבי של שיחות טלפון והודעות SMS בין דנקנר לשטרום בימים הרלוונטיים, ובנוסף הלוואה של 8 מיליון שקל שדנקנר העניק לשטרום. ואם לא די בכך, דנקנר הפנה לשטרום משקיעים מקורבים לו, שיקנו ממנו מניות מחוץ לשוק. לטענת הפרקליטות, זאת היתה השיטה של דנקנר לחלץ את שטרום מחבילת המניות שהוא קנה בימי ההרצה לכאורה.

השיחה בין שטרום לבנק: "וואי, וואי, וואי"

לפי הפרקליטות, דנקנר התערב באופן פעיל בהרצה לכאורה כבר בתחילת הדרך. בשעה הראשונה של הפעילות הפלילית לכאורה ביצעה ISP רכישה מסיבית ב-3.2 מיליון שקל, ובתגובה לכך חסם הבנק הבינלאומי את קו האשראי שלה. שטרום, שרצה להמשיך ברכישות האינטנסיביות, התקשר בדחיפות לניצה זעפרני, מנהלת מחלקת שוק ההון בסניף הראשי, וביקש לאשר לו מסגרת אשראי של לא פחות מ-15 מיליון שקל.

הפרקליטות זימנה את זעפרני לדוכן העדים, והיא סיפרה שהבהירה לשטרום שאין סיכוי שהבקשה תאושר, כי ההון העצמי שלו - 800 אלף שקל בלבד - היה נמוך ביותר ביחס למסגרת שביקש. שיחת הטלפון הזאת הוקלטה במערכות הבנק והושמעה במהלך המשפט:

שטרום: "יש לי עסקה מאוד גדולה, אני צריך, זה כמובן לא הולך להישאר אצלי, תוך אני יודע, חמישה, שישה ימי עסקים אני מעביר את זה הלאה, אני צריך שתפתחי לי קו עד 15 מיליון שקל לקנות אי.די.בי אחזקות היום".

זעפרני: "וואי, וואי, וואי".

...

זעפרני: "אין, לא יאשרו לי חוסר יום אחד, 9 מיליון שקל? זה לא, זה, זה גם לא 9 מיליון, כי לפי המדיניות הבנק זה 20%, זה 80% דרישה. זה 12 מיליון שקל, 12 מיליון שקל דרישה על נייר בודד, במקרה הזה, זה 80%".

שטרום: "בואי, בואי, בואי, אני כן רוצה לבקש את זה. אני כן רוצה לבקש את זה, גם אם צריך לדבר עם סמדר (ברבר־צדיק; י"ג ור"ש), אני מוכן לדבר אתה באופן אישי. אני מבקש".

זעפרני: "אז תדבר אתה באופן אישי, אני כבר אומרת לך. אני לא צוחקת, איתי. אני רצינית. כאילו זה הכי גבוה".

...

זעפרני: "תקשיב יקירי, הכי גבוה שאני יכולה להגיע, אוקיי? אני יודעת ששמה זה ייעצר, יש את אילן בצרי, אתה מכיר את אילן בצרי?"

שטרום: "כן".

זעפרני: "אילן בצרי הוא ראש, ראש החטיבה העסקית שהוא כאילו מתחתיה של סמדר, אוקיי? מתחתיה יש את הראש פקטור שזה רותי דניאל, שהיא בטח לא תאשר. אין מצב שהיא תאשר, היא במילא תלך לאילן בצרי, והיא לא תלך כי היא תגיד לך מראש שאי אפשר לאשר, שזה דבר מעבר לכל, באמת אני אומרת לך, בסדר? שתבין לאיזה רמות אתה צריך להגיע בשביל שמישהו יאשר את זה. גם אילן לא יאשר, אני אומרת לך, אני חיה אתם כל יום ואני יודעת עם, עם מי, עם מי אני חיה".

אילן בצרי
עופר וקנין

זעפרני הפנתה את שטרום לראש החטיבה העסקית בבנק, אילן בצרי, השני בהיררכיה למנכ"לית הבנק, סמדר ברבר־צדיק. בשיחה מקדימה שניהלה עם בצרי כינתה את המימון ששטרום ביקש "הזוי". אלא שלמרבה ההפתעה, תוך פחות משעה אושרה בקשתו של שטרום במלואה: בצרי הורה לזעפרני לאשר ל-ISP מסגרת של 15 מיליון שקל, ללא תוספת ביטחונות.

זעפרני הוקלטה בשיחת טלפון עם קולגה מהבנק, שבה סיפרה כי בצרי אישר את העסקה ואמרה לו כי כנראה מדובר ב"קומבינה". על דוכן העדים היא התפתלה בניסיון להסביר את הדברים: "חשבתי שזו קומבינה, לא שאלתי הרבה שאלות כי הבנתי שלא שואלים שאלות".

מדוע אושר האשראי לשטרום מהר כל כך? הפרקליטות טוענת שהאישור החריג הזה ניתן רק בזכות ההתערבות של דנקנר. על פי נתוני הטלפוניה שהגישה הפרקליטות לבית המשפט, ב-12:49 בצהריים התקשר שטרום לבצרי וניהל אתו שיחה בת 43 שניות. פחות מעשר דקות מאוחר יותר, התקשר דנקנר לבצרי. שטרום העיד כי ביקש מדנקנר לזרוק עליו מלה טובה. דנקנר סיפר על ניסיונותיו לשוחח עם ברבר-צדיק ועל פנייתו החלופית לבצרי. לדבריו, השיחה עם בצרי היתה קצרה ביותר, הוא סיפר בה כי שטרום מוכר לו כאדם ישר ואמין העומד בהתחייבויותיו. לשיטתו מדובר ב"מלים טובות ולא מעבר לזה".

יוסי ויליגר
עופר וקנין

בסיכומים שהגיש דנקנר לבית המשפט הוא טען כי קשריו עם הבנק הבינלאומי לא היו הדוקים. לשיטתו, אם פתרון בעיית האשראי היה זמין לו וקשור להצלחת ההנפקה הוא היה "משנס מותניים ופונה לאחד הבנקים הגדולים שעמם עבד - פועלים, לאומי, דיסקונט ומזרחי - שעמם יש לו היכרות קרובה, כולל עם הדרגים הבכירים ביותר, והיה דואג להסדרת מסגרת האשראי לאלתר, ולא מותיר הנושא ליד הגורל ולהחלטה של בצרי, עמו היכרותו היתה קלושה".

בצרי זומן גם הוא להעיד בבית המשפט וסיפר על שיחת הטלפון שלו עם שטרום: "...שאלתי אותו: 'אוקיי, בוא תספר לי על העושר האישי שלך', שאלה ממש ישירה, מה אתה שווה. ואז הוא התחיל לפרט לי את ה...את רמת הנכסים שיש לו, אני לא זוכר אותם, גם אם הייתי זוכר לא הייתי אומר פה, אבל נכסי נדל"ן כאלה ואחרים, ובאמת הוא עשה עלי רושם של אדם אמיד אני חייב להגיד, ומה שהכי שבה את לבי בשיחה הזו של העושר האישי שלו, שהוא סיפר לי שיש לו כספים גדולים פנויים מושקעים בבנק הבינלאומי בשווייץ. שזה באמת שבה את לבי, והסכומים מאוד גדולים".

בצרי הודה כי לא ערך שום בדיקה על מצבו הפיננסי של שטרום וסמך על הדברים שסיפר "ששבו את לבו" ועל המלה הטובה שזרק דנקנר. גם השופט כבוב התקשה להבין איך בצרי אישר את האשראי ללא בדיקה ורק על סמך מלים. בצרי אמר על דוכן העדים: "...העבודה שלנו עם הלקוחות באופן כללי, לא רק עם איתי שטרום ולא רק בשוק ההון, אלא כללית - יש מערכת יחסים ארוכה עם לקוחות. כל עוד האינפורמציה או מערכת היחסים שלך היא טובה, וכל עוד הלקוח לא זיגזג, לא מסר אינפורמציה שקרית, לא, הוא עמד כן בהתחייבויות שלו, והוא מספר לך משהו, ואין לך חשד שמה שהוא אומר לך זה לא נכון - אתה מאמין".

לפי הפרקליטות, לפנייתו של דנקנר לבצרי היתה תרומה ממשית בהחלטה על מתן האשראי, ובוודאי שבהיקף החריג ביותר שניתן. ומעבר לתרומה של דנקנר, עצם השתדלותו של דנקנר ופנייתו החריגה לבנק מעידים על מעורבותו בתוכנית משותפת להשפיע על השער ועל תרומתו לנושא המימון.

פגישה לילית משולשת בווילה של דנקנר

חמישה משקיעים הביעו בפני דנקנר את רצונם להשתתף בהנפקה, אולם דנקנר הפנה אותם לרכישת מניות משטרום בעסקות מחוץ לבורסה - יוסי ויליגר, אז בעל השליטה בוויליפוד; אילן בן דב, אז בעל השליטה בפרטנר; צביקה בארינבוים, מבעלי BGI; שמעון וינטרוב, בעל השליטה בבראק קפיטל; וגלעד טיסונה, הבעלים של חברת פורקס. על פי כתב האישום, שטרום ניצל ביום הפעילות הראשון את מסגרת האשראי שהעמיד לו הבנק, וכדי שיוכל להמשיך בביצוע תוכנית ההשקעה ביום למחרת, שבו התקיים המכרז המקדים, פנה דנקנר לכמה משקיעים שהביעו כוונה להשתתף בהנפקה, וביקש מהם שבמקום לרכוש מניות בהנפקה כפי שתכננו, ירכשו מניות משטרום - ותיווך בינם לבין שטרום בעניין זה.

הפרקליטות טוענת כי פעולת התיווך וההסטה היא אחת הראיות המכריעות ביותר להוכחת אשמתו של דנקנר, שכן מדובר למעשה במימון פעילותו של שטרום תוך העדפתה על פני גיוס כסף לקופת החברה. לפי הפרקליטות, העדפה זאת מוכיחה מעל לכל ספק את האינטרס של דנקנר בהמשך פעילותו של שטרום, ואת כוונתו הפלילית להשפיע על מחיר המניה באמצעות המשך הפעילות. לפי הפרקליטות, כל כספי התמורה, 18.9 מיליון שקל, הושקעו ברכישה חוזרת של מניות ומדובר בהיקף משמעותי ביותר, שהצטבר לכדי 45% מכלל הרכישות של ISP.

ואיך דנקנר מסביר את החילוץ הזה? הוא לא מכחיש שהפנה לשטרום את המחלצים, אולם יש לו הסבר לכך. לטענתו, הוא הפנה רק כאלה שלא האמין להם שישקיעו בהנפקה אף שאמרו לו שישקיעו, וכי את הפעולה כולה יש להבין על רקע הביטחון שלו שיעדי הגיוס כבר הושגו. לדבריו, מה שאפיין את חמשת המחלצים הוא היותם אנשי שוק ההון, שבניגוד לחבריו נתנו משקל רב למחיר שישלמו עבור המניות, והמחיר שסיכמו עם שטרום היה עבורם אטרקטיבי יותר ממחיר ההנפקה.

ואולם על פי הפרקליטות, מדובר במשקיעים שהתכוונו להיענות לפנייתו של דנקנר ולהשקיע בהנפקה, וחלקם כבר נקטו צעדים מעשיים למימוש ההבטחה. המשותף להם, לפי הפרקליטות, הוא הנוחות של דנקנר לפנות אליהם בבקשה כה חריגה לקנות מניות בשוק, לאחר שעניין אותם וגייס אותם להשקעה בהנפקה. כך למשל צירפה הפרקליטות את תחלופת הודעות ה-SMS בין דנקנר לוויליגר:

דנקנר: "יוסי, תודה על הבוקר. האם אתה יכול להגדיל דרך איתי?"

ויליגר: "הזמנו 5, 6 בהנפקה. אתה מעדיף שאקנה ממנו בשוק?"

דנקנר: "אם אפשר זה מאוד יעזור..."

ויליגר: "אוקיי, יטופל".

דנקנר: "תודה. אתה ענק".

לפי הפרקליטות, "המסרונים שומטים את הקרקע תחת טענתו של דנקנר כי ויליגר לא תיכנן לקנות בהנפקה, ומלמדים על הסטה ברורה ויזומה מההנפקה לשטרום ומעידים שוויליגר היה נכון לפעול בהתאם להעדפותיו של דנקנר". בפרקליטות מדגישים כי המשקיעים בהנפקה היו אנשי שוק ההון, אנשים בכירים מהמגזר העסקי המלווים ביועצים, וכן בנקי השקעות ומשקיעים זרים, והמשותף לחמישה הוא הנוחות שהרגיש דנקנר לפנות אליהם, במישרין או בעקיפין, בבקשה חריגה ובלתי שגרתית לרכוש מניות בעסקה מחוץ לבורסה לאחר שביקש מהם לרכוש בהנפקה, וידיעתו כי הם יסכימו לכך.

כל חמשת המשקיעים האלה זומנו להעיד בבית המשפט ולספר על נסיבות ההשקעה שלהם. ויליגר למשל, סתר בעדותו את הדברים שמסר לחוקרי הרשות בחקירה שלו. הוא סיפר בעדותו על פגישה לילית שהתקיימה בווילה של דנקנר בהרצליה, בנוכחותו של שטרום. זאת הפגישה שנערכה ערב ההנפקה, לאחר שדנקנר יצא מבית ראש הממשלה. "רציתי לקבל אינפורמציה והחלטתי להיפגש עם נוחי שגר קרוב אלי", הסביר את הנסיבות. העובדה שוויליגר התקשר לטלפון הסלולרי של אשתו, אורלי דנקנר, ולא לטלפון של דנקנר כדי לתאם את הפגישה הזו, העלתה את החשד שגם ויליגר יודע שנעשו דברים אסורים ושקיים חשש שמאזינים להם. דנקנר שלל את החשד הזה, כשאמר שהטלפון שלו היה כבוי מכיוון שבאותו ערב נפגש עם נתניהו.

בעדותו אמר ויליגר כי מי שהציע לו לרכוש מניות מחוץ לבורסה הוא שטרום ולא דנקנר, כאשר דנקנר הלך לדבר בטלפון בזמן הפגישה המשולשת. העדות שלו סתרה את הדברים שאמר בחקירה ברשות ניירות ערך. ויליגר הצליח לעצבן גם את השופט כבוב, שניסה להבין את הסתירות ואמר: "זה נשמע לא הגיוני בעליל". במהלך העדות שלו התעקש ויליגר כי דנקנר לא היה מעורב: "נוחי לא הסביר לי כלום. נוחי לא לחץ עלי. הכל היה קטע כלכלי בלבד, אני אמרתי לאיתי שאהיה מוכן לקנות בבוקר שלפני ההנפקה במחיר זול יותר לפני ההנפקה".

מימין לשמאל: פרופ' אבנר קלעי, נוחי דנקנר, איתי שטרום ועורכת דינו
עופר וקנין

כשדנקנר עלה על דוכן העדים, חזר השופט כבוב יותר מפעם אחת לנושא ההשקעה של ויליגר - 10 מיליון שקל בהנפקה במסלול הלא חוקי לכאורה דרך שטרום. הוא העמיד את דנקנר על סתירה בעדותו: דנקנר אמר שוויליגר יזם את הפנייה כדי להשקיע במניות אי.די.בי, ואילו כבוב קרא לו מעדות ויליגר עצמו, שאמר שהפנייה הראשונית אליו היתה מאי.די.בי. כבוב גם שאל על הפגישה הלילית עם ויליגר בביתו של דנקנר ערב ההנפקה, ודנקנר אישר בסופו של דבר שהוא זה שהציע לוויליגר להשקיע במניות דרך שטרום - ולא בהנפקה עצמה. "בכל הקריירה שלי לא נתקלתי באדם מסודר כמוך, איך לא התייעצת עם עורכי דין אם מותר לך להפנות רוכשים לגורם שלישי", תהה כבוב.

ויליגר לא היה היחיד שנאלץ להתפתל על דוכן העדים. גם ארבעת המחלצים האחרים - בן דב, טיסונה, וינטרוב ובארינבוים - זומנו להעיד על ידי הפרקליטות. בן דב, לשעבר בעל השליטה בפרטנר, נדרש להסביר מדוע רכש 78 אלף מניות של אי.די.בי אחזקות ב-3 מיליון שקל מחוץ לבורסה ודרך שטרום, ומדוע כמה שעות מאוחר יותר מכר אותן לשטרום חזרה במחיר נמוך יותר. בדיון בבית המשפט הדגיש בן דב: "צריך להבין - מדובר פה בהרבה כסף, אף אחד לא יכול לגרום לאף אחד לעשות משהו כזה. אין פה טובות. כשאדם מהסוג שלי עושה משהו כזה הוא עושה את זה בשביל להשיא רווח".

בן דב העיד כי אחרי הרכישה קיבל שיחת טלפון ממיקי פוליצר, מנהל ההשקעות שלו, שאמר לו שהוא הולך להפסיד כסף והציע לו למכור את המניות. אלא שפוליצר, שגם הוא זומן להעיד בבית המשפט, הדגיש כי הוא לא מתעסק ברכישות ובמכירות, ולא נותן המלצות וההחלטות כולן היו של בן דב. הסתירה הזאת, לטענת דנקנר, מוכיחה כי בן דב בכלל לא התכוון לקנות את המניות. "הוא רק רצה לעשות עלי רושם", אמר דנקנר על דוכן העדים.

מחלץ נוסף הוא טיסונה, שבניגוד לשאר לא נמנה עם מעגל החברים של דנקנר אלא דווקא של בנו, עומר דנקנר. מי שהציע לו להשתתף בהנפקה הוא עומר, שהפנה אותו לשטרום. טיסונה סיפר בעדותו כי הוא משקיע בבורסה "בשביל הפאן" וסיפר כי רכש מניות מחוץ לבורסה, דרך שטרום, ב-3 מיליון שקל. "עומר הוא חבר טוב שלי מילדות, ותמיד אמרתי לו שאם יש משהו להשקיע אז בכיף, אין לי בעיה להשקיע סכומים גדולים", העיד בבית המשפט.

8 מיליון שקל בהעברה בנקאית

ב-28 בפברואר, ימים ספורים בלבד אחרי שהסתיימה ההרצה לכאורה ולחברת ISP היו מניות אי.די.בי במיליונים, הן הועברו לחשבונו הפרטי של שטרום בבנק הפועלים. לצורך כך הסתייע שטרום בהלוואה פרטית בסך 5.5 מיליון שקל שקיבל מבנק הפועלים וכן בהעברה בנקאית של 8 מיליון שקל - שביצע דנקנר מחשבונו הפרטי בבנק אגוד. כדי לבצע את ההעברה הזאת הורה דנקנר לבצע משיכה מוקדמת מפיקדון דולרי של כ-3 מיליון דולר. דנקנר ושטרום טוענים כי מדובר בהלוואה, והם גם הציגו הסכם הלוואה שערכו, שבו נקבע כי שטרום יחזיר את ההלוואה בתוספת ריבית של 5% לשנה ללא ביטחונות עד 28 באוגוסט 2012, אלא שככל הנראה ההלוואה הזאת לא נפרעה במלואה עד היום.

האם מצבו הכלכלי של דנקנר באותה עת בכלל איפשר לו להלוות כסף? לפי הפרקליטות, התשובה לכך שלילית. "בניגוד למצג של דנקנר שלפיו העניק את ההלוואה לשטרום בתקופה שבה היה בעל אמצעים, הרי הוכח כי למעשה מצבו הפיננסי לא היה כה איתן", נכתב בסיכומים. בין היתר מצוין שם כי בינואר 2012 לקח דנקנר הלוואה מגובה במשכנתא מבנק אגוד, וביוני 2012 ביקש הלוואה של 20 מיליון שקל מחבר.

מבחינת הפרקליטות, ההלוואה לשטרום - בתנאים המופלגים שלה ובהתחשב בכך שהיא לא נפרעה - קושרת את דנקנר ישירות לפעילות. כמו כן, העובדה שדנקנר העמיד הלוואה משמעותית לשטרום מבלי שלשטרום היתה תוכנית סדורה בעניין החזרתה, מעידה כי מדובר בהלוואה חריגה ביותר.

ואיך דנקנר מסביר את ההעברה הכספית הזאת? הוא טוען כי מדובר בהלוואה אמיתית, שניתנה לשטרום ללא כל מחויבות ועל רקע חברי. דנקנר הסביר כי נהג כך גם כלפי חברים נוספים שביקשו ממנו עזרה כספית. מבחינתו, ההוכחה הניצחת לכך שמדובר בהלוואה נמצאת בדף נייר בכתב ידו שאותו מצאו חוקרי רשות ניירות ערך בין המסמכים שלו. במסמך הזה, שנכתב ב-29 באפריל, ונושא את הכותרת דו"ח פיננסי, פירט דנקנר בכתב ידו את שווי הנכסים שלו במיליוני דולרים.

דנקנר ציין במסמך גם את הכסף שחייבים לו אנשים שונים. כך, למשל, הוא כותב כי "מודי" חייב לו 3 מיליון שקל. מדובר, ככל הנראה, במודי כידון, חברו הטוב של דנקנר. השניים הכירו במהלך שירותם הצבאי המשותף, ואחריו הקימו עסק משותף בתחום המסעדנות. דנקנר, כידון ובנות זוגם שמרו על יחסים קרובים במהלך השנים.

על פי המסמך, גורם נוסף שחייב לנוחי דנקנר כסף הוא "דני", עם סכום שיא של 59.7 מיליון שקל. זהו בן דודו של נוחי, דני דנקנר - יו"ר בנק הפועלים לשעבר שמרצה בימים אלה עונש מאסר בפרשת הולילנד. דנקנר הבין כי הסיכויים לגבות חזרה את החוב מדני קלושים, ורשם לעצמו על גבי המסמך כי "בהנחה שיפרע רק חצי" אז החוב יהיה 29.8 מיליון שקל. עוד חבר שחייב לדנקנר כסף, לפי המסמך, הוא "איברהים" - שחייב חצי מיליון שקל. בחקירתו הסביר דנקנר כי הכוונה לאיברהים ג'וואדאט ממסעדת אבו גוש. בנוסף, מציין דנקנר כי "איתי" (שטרום) חייב לו 8 מיליון שקל.

מבחינת דנקנר, תיעוד ההלוואה לשטרום משתלב עם קו ההגנה שלו, שכן על פי המסמך 8 מיליון השקלים שהעביר לשטרום ניתנו כהלוואה. "אתה מבין מה זה אומר?", הוא אמר לחוקר יריב עמיעד כשזה הציג לו את המסמך. "זה רק אומר שאני צודק. יש לך כאן ראיה מוחלטת שזה חוב". בחקירה ברשות טען דנקנר כי מבחינתו תיעוד ההלוואה הוא ראיה חזקה מאוד לחפותו: "מה יכול להיות יותר מזה?", הוא שאל את החוקר. "אתה מבין שמה שהראית לי מקודם זו הוכחה מוחלטת לכך שזו הלוואה?".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#