המרוץ נגד הדד-ליין של שידורי המהפכה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המרוץ נגד הדד-ליין של שידורי המהפכה

ב-1 באוקטובר אמור להתרחש הרגע ההיסטורי: רשות השידור הישנה תיסגר סופית - ובמקומה יתחיל לפעול תאגיד השידור הציבורי החדש. בינתיים אנשי התאגיד נמצאים במרוץ נגד הזמן, מגייסים עיתונאים, טובעים בהצעות מצד מפיקים, מנסים לשדר שהם עדכניים יותר מהרשות המיושנת - ושוברים את הראש איך להקים חטיבת חדשות שלא תעשה הנחות לאף אחד

2תגובות
הספירה לאחור במשרדי תאגיד השידור בתל אביב. יעמדו ביעד?
נתי טוקר

שורה של מסכי טלוויזיה מוצבים לאורך הקירות במערכת החדשה של תאגיד השידור הציבורי בתל אביב. על גבי המסכים מוקרן כל העת שעון עצר מלחיץ במיוחד. ביום שלישי השבוע המספר היה עגול: עוד 100 ימים בדיוק לתחילת השידורים. רגע האמת מתקרב. ב-1 באוקטובר אמור להתרחש הרגע ההיסטורי שבו אחרי 49 שנה, רשות השידור הישנה תובא אחר כבוד למנוחת עולמים - ולאוויר העולם ייצא תאגיד השידור החדש.

אבל בינתיים, התאגיד נראה רחוק מלהיות ערוך לתחילת השידורים. משרדי התאגיד ברחוב קרמניצקי בתל אביב מאכלסים כרגע את 110 העובדים שכבר גויסו, אבל המקום - ששימש בעבר את משרדי ynet - נראה שומם. באופן ספייס הגדול, שאותו אמורים לאכלס בעיקר עיתונאים ממחלקות הדיגיטל והטלוויזיה, נמצאים עובדים בודדים. זה לא נראה כמו ארגון שיצליח להפיק בעוד שלושה חודשים שני ערוצי טלוויזיה בעברית ובערבית, שמונה תחנות רדיו של קול ישראל - ובעיקר פעילות דיגיטלית ענפה.

בקצה אחד של המרחב הפתוח קבוצת עובדים עורכת קטע וידאו שיעלה ישר לדפי הפייסבוק והטוויטר הפעילים של התאגיד, שבהם אנשי התאגיד מנסים להראות שהם "אחרים", משעשעים ועדכניים - תדמית הפוכה לחלוטין מהתפישה המיושנת של רשות השידור. על השולחנות מונחים כעשרה ארגזים מלאים בהצעות שונות של מפיקים שרוצים לקחת נתח מכ–350 מיליון השקלים שהתאגיד הולך לפזר על שוק ההפקה המקומי רק בשנה הקרובה. מבחינת המפיקים והיוצרים המקומיים, פנטזיה של עשרות שנים מתגשמת.

על הקמת המערך מנצח המנכ"ל אלדד קובלנץ, האיש שחתום על הפלייליסט של גלגלצ ולאחר מכן על התחייה המחודשת של הטלוויזיה החינוכית. במסדרונות התאגיד נראה בימים אלה גם לא מעט היו"ר, גיל עומר. שלבי ההקמה הנוכחיים מצריכים עוד ועוד התכנסויות של ועדות מועצת התאגיד, כדי לאשר החלטות ולקדם את ההקמה. קובלץ ועומר מכירים לא מהיום: שניהם היו "נערי שלונסקי" - שנשלפו בשנות ה-90 על ידי מפקד גלי צה"ל לשעבר, משה שלונסקי, מתפקידים זוטרים יחסית ישירות לתפקידים בכירים בתחנה. קובלץ מונה לנהל את התחנה החדשה גלגלצ, ועומר ניהל את מחלקת החדשות בגלי צה"ל.

מלחמות בין יו"ר למנכ"ל היא מחלה נפוצה וממארת בגופים ציבוריים, בוודאי בשוק התקשורת רב ההשפעה. מלחמות הצמרת האלה משתקות לא פעם את פעילות הארגונים ופוגעת בתפוקה. מצפייה מקרוב בשיחה ערה בין השניים אפשר לגלות אחוות גל"צניקים, שתאפשר להם אולי לשתף פעולה בהרמוניה תוך סימון ברור של גבולות הגזרה של כל אחד.

אריה גולן
תומר אפלבאום

מנמיכים ציפיות: "קצב גיוס כוח אדם שלא נעשה מעולם בישראל"

הקמת התאגיד יוצרת כעת תופעה שלא היתה בישראל כמעט עשור - פתאום יש ביקוש לעיתונאים. אחרי פיטורים של עשרות אחוזים מהעובדים בעיתונים הגדולים בישראל, קריסה כפולה של "מעריב" וסגירת מקומונים בכל רחבי המדינה, נזרקו לשוק העבודה מאות עיתונאים. חלקם זוכה כיום לעדנה מחודשת עם הגיוס המאסיבי של אנשי תוכן או הפקה בתאגיד.

בשבועיים האחרונים החלו גם לצוץ שמות של עיתונאים שעוברים לתאגיד החדש: המגיש אריה גולן מרשת ב'; יאיר שרקי מערוץ 2 יהיה הכתב הפוליטי; שמונה בני מחזור בגל"צ מגיעים לתאגיד מיד עם שחרורם - ועוד היד נטויה. כמו כן, המניות של עיתונאים בולטים בכלי תקשורת רבים בישראל עולה בימים האחרונים, עם קבלת ההצעה מאנשי התאגיד לעבור לשורותיהם. לא מעט עיתונאים בפועל או בעבר כבר ניסו לרחרח בימים האחרונים "מה זה התאגיד הזה" - ובעיקר כמה הוא משלם.

לצד עיתונאים, נעשה גיוס של אנשי הפקה, עורכים, צלמים - אבל בעיקר אנשי דיגיטל. הגיוס נעשה כמו מבצע צבאי: שלטים בכל קומות הבניין מבשרים למבקרים היכן הם "חדרי המיון". המגויסים עוברים תהליך ברור של הצגת המסמכים וראיון שתחום בזמן - 20 דקות לכל אחד, אחרת אי אפשר יהיה לעמוד בקצב. מכל צד יש מי שמפעילים לחצים: השבוע, למשל, המגזר החרדי דרש שילוב חרדים בתאגיד. מאחורי הקלעים גם אנשי ההסתדרות מנסים לדחוף את מקורביהם לתפקידים בתאגיד.

עד כה גויסו לתאגיד כ-110 עובדים - רובם אנשי מינהלה, כספים וטכנולוגיה. שיא כוח האדם, כפי שנקבע על ידי משרד האוצר, הוא בין 850 ל–912 עובדים - והנושא עדיין נמצא בדיונים עם האוצר. כלומר, תוך שלושה חודשים אמור התאגיד לגייס כ–750 עובדים. "זה קצב גיוס כוח אדם שלא נעשה מעולם בישראל", אומרים בתאגיד.

גיוס כוח האדם הוא רק אחד האתגרים הבלתי נתפשים של התאגיד כחלק מהקמתו. צריך גם לייצר תוכן מתאים, וייצור תוכן טלוויזיוני אורך זמן רב. כל הפקת דרמה נמשכת כשנתיים. הקמת חטיבת חדשות מהמסד עד לטפחות היא פרויקט בלתי אפשרי, ולכן שונה החוק כך שיאפשר לתאגיד לרכוש מבחוץ תוכניות בענייני היום שימלאו את לוח השידורים בתחילה. ארגזי ההצעות של המפיקים עדיין לא נפתחו. רק בשבועיים הקרובים יתחילו להזמין את המפיקים להציג פרזנטציות.

גם המיקום הפיזי שבו יפעל התאגיד עדיין בשלבי התהוות. רק בשבוע הבא אמור ערוץ 9 לפנות את המשרדים והאולפנים, בשטח של 4,500 מ"ר במודיעין, ואז יחל שלב ההתאמה לצורכי התאגיד — שישהה באופן זמני במודיעין, לצד הסניף בתל אביב. הנושא עדיין תלוי ועומד בהחלטה של בג"ץ, בעתירה שהגישו ח"כים ואנשי עיריית ירושלים נגד המעבר הזמני של התאגיד לעיר. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הפתיע כשהכריז ביום ירושלים כי נתן הוראה לעצור את המעבר למודיעין. אבל בינתיים התאגיד עומד בלחץ הפוליטי האדיר — ומתכנן את האכלוס והבינוי במודיעין.

ראשי התאגיד לא ממהרים לפזר הבטחות ולהפגין ביטחון עצמי מופרז לגבי יכולתם לממש את הציפיות הגבוהות בפרק הזמן שנשאר. קובלנץ ביקש שוב ושוב לאפשר לו להקים את התאגיד עוד שנתיים, אבל האילוצים הכספיים וחוסר הרצון של משרד האוצר להמשיך לממן את רשות השידור הכריעו.

היעד המרכזי הנוכחי של ראשי התאגיד הוא הנמכת הציפיות לקראת ה–1 באוקטובר. הם מכינים עצמם נפשית לאכזבה גדולה של הציבור מתחילת השידורים. בתוך חדרי הישיבות יש גם מי שמתבטא באופן בוטה: "יהיה פה פח אשפה של תוכן", אמר בכיר בתאגיד. אוקטובר הוא גם חודש החגים שבו באופן טבעי שיעורי הצפייה נמוכים ולא ניתן לשדר תוכניות ברצף יומי. התאגיד נמצא כרגע במרוץ נגד הזמן, והזמן מכתיב את איכות התוכן.

הפגנה של הערוץ הראשון
עופר וקנין

"אין מספיק הבנה שכל התאגיד הזה קם רק בשביל חטיבת החדשות"

המטרה המרכזית שלשמה בוצע המהפך של סגירת רשות השידור והקמת התאגיד החדש הוא יצירה של חטיבת חדשות ציבורית חזקה ועצמאית, שתייצר עיתונות בועטת, ביקורתית וכזו שלא תלויה בפוליטיקאים. זאת הסיבה לכך שבמהלך כל חקיקת החוק הושם דגש מיוחד על ההפרדה המבנית של חטיבת החדשות, ונקבעו הליכי איתור ייחודיים למנהל חטיבת החדשות. חטיבת חדשות כזו אמורה להיות גם הסמן לשוק התקשורת כולו, שלרוב נשען כיום על טוב לבם של בעלי הבית, בעלי ההון, שמזרימים לו כספים, והופכים אותו לתלותי מיום ליום. תקשורת ציבורית חזקה תאלץ גם את כלי התקשורת המסחריים להציג עיתונות איכותית יותר.

אבל כאשר ראשי התאגיד מתבקשים להכריע איזה נדבך פעילות שלו הוא החשוב ביותר, מגלים מעט בלבול. התשובה המיידית היא הפעילות הדיגיטלית — הזירה שחדשה שאותה רוצה התאגיד לכבוש. "קובלנץ שיכור הצלחה מדף הפייסבוק של החינוכית, שהצליח בענק. הוא רוצה שכל התאגיד יהיה כזה. חד, מגניב, מצחיקול כזה", אומר בכיר בשוק התקשורת. "אין מספיק הבנה שכל התאגיד הזה קם רק בשביל חטיבת החדשות".

ראשי התאגיד חוככים בדעתם גם אפשרות אחרת: התאגיד חייב להציג את תוכן הדרמה והדוקו הטוב בשוק. אבל גם זה אתגר שלא בטוח שאפשר לעמוד בו. שוק ההפקה הישראלי, בגלל חובות רגולציה או רצון לפזול לחו"ל, הוא עשיר וברמה גבוהה במיוחד. הערוצים המסחריים ופלטפורמות HOT ו–yes מספקים כיום תוכניות דרמה ודוקו רבות, והיכולת של התאגיד לתת מענה טוב יותר עם תקציבים נמוכים יותר, היא קלושה.

אט־אט חודרת לראשי התאגיד גם ההבנה כי עיקר תשומת הלב צריך להיות מוקדש כעת להקמת חטיבת החדשות, שתספק את התוכן החדשותי לתחנות הרדיו וטלוויזיה — ולזירה הדיגיטלית החשובה ביותר. את "המכה" הראשונה חטפו ראשי התאגיד לאחר המינוי שהרים לא מעט גבות, של שלומית אברהם־גלוברזון למנהלת חטיבת החדשות.

במשך חודשים ארוכים כססו לא מעט גורמים בשוק ציפורניים בהמתנה לראות מי ייבחר למנהל החטיבה, והועלו שמות של עיתונאים בכירים שנשאו בעבר בתפקידים מרכזיים בחברות חדשות או בעיתונים גדולים, והציגו יכולות בלבת הפעילות החדשותית — עיתונות חוקרת או עריכת מהדורות מרכזיות. אנשי התאגיד ניסו לגייס בכירים מהערוצים המתחרים, כמו מנכ"ל חדשות 10 גולן יוכפז וסמנכ"ל חדשות 2, אך אלה השיבו בשלילה. אפילו שמה של מגישת "עובדה" אילנה דיין עלה על הפרק, וירד במהירות.

אברהם-גלוברזון, לעומת זאת, עבדה עד כה בתפקידי עריכה בתוכניות אקטואליה רכות, וכשנתיים ערכה את אתר מאקו, אך היא לא בעלת ניסיון בתחום הליבה של העשייה החדשותית. בתאגיד הכירו היטב את הנקודות האלה והביאו אותן בחשבון במערך השיקולים בבחירה בה, אבל מנגד מדגישים שם כי יש לה יכולות ניהול מרשימות, וכי המטרה היתה "להביא משהו חדש" - ולא ללכת על בטוח עם מינוי של מישהו שכבר היה שחקן מרכזי בתעשייה.

למרות זאת, סימני השאלה והביקורת שהוטחה בתאגיד אירגנו מחדש את תהליכי החשיבה של חלק מאנשיו. כעת יש הבנה רחבה הרבה יותר שחטיבת החדשות היא החשובה ביותר, והיא זו שתיהפך לחוד החנית של התאגיד. הצהרת הכוונת היא "לגייס עיתונאים אכזריים" לתאגיד, לא פחות. כבר בשלב הזה יש כוונה להקים דסק תחקירים מיוחד ולהקצות תקנים מיוחדים בחטיבה לתחום התחקירים. גם דסק החוץ יתוגבר משמעותית, מתוך תפישה שבמישור זה המתחרים לא נותנים מענה מספק ויש בו כשל שוק.

חטיבת החדשות אמורה לאחד את פעילות הרדיו, הטלוויזיה והניו מדיה, אבל למעשה אף אחד בעולם עוד לא יודע איך עושים זאת נכון. האם כתב אחד יכול לספק תכנים לשלושת אמצעי המדיה? כנראה שלא. כרגע ההחלטה המסתמנת בתאגיד היא שכל כתב יספק תוכן לשני אמצעי מדיה מתוך השלושה ולא לשלושתם יחד, מתוך תפישה כי ריבוי משימות יפגע בעבודת העיתונאי.

בחטיבת החדשות יעבדו בסך הכל כ–450 עיתונאים, כולל צלמים ואנשי הפקה. לשם השוואה, בחברת חדשות 10 מועסקים כ–350 עובדים, וכמות עובדים דומה גם בחדשות 2. התקציב הוא 160 מיליון שקל, לעומת כ-90 מיליון שקל של כל אחד מחברות החדשות המסחריות.

בשלב הראשון בחנו בתאגיד אם בכלל להקים מהדורת חדשות מרכזית. בעבר דווח על ביטול מהדורת "מבט" בשל אי־יכולת להרים מהדורה חדשה באיכות גבוהה בזמן קצר כל כך. בשלב זה מסתמן כי אכן תהיה מהדורה מרכזית, אבל בגרסה מקוצרת בתחילה.

ביציאה ממשרדי התאגיד אפשר לפגוש עיתונאים יוצאי רשות השידור שהגיעו לפגישה ומקווים בכל לבם להתקבל לעבודה. עבור מאות מעובדי הרשות הסגירה היא אירוע קשה, שהולך ומתעצם ככל שהם מגלים על עוד ועוד עובדים מבחוץ שמתקבלים לתאגיד. האם התאגיד החדש אכן יצדיק את המהלך האגרסיבי של סגירת רשות השידור ופיטורי 1,600 עובדיה? את זה נגלה רק בשידור החי.

מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ (מימין) והיו"ר גיל עומר
אמיל סלמן

התאגיד: חסרים לנו כ-135 מיליון שקל בתקציב

למרות האווירה החגיגית והרצון לייצר שידור ציבורי איכותי, בתאגיד השידור מודאגים מאוד בימים אלה. כאשר מנתחים אנשי התאגיד את נתוני תקציבם, הם חוששים שתקציב התאגיד הנוכחי לא יספיק לייצר שידור תחרותי מול הערוצים המסחריים. כמו בכל גוף ממשלתי, בתאגיד כבר הפנו דרישות תקיפות להעלאת התקציב.

התקציב עצמו טרם פורסם משום שרשות החברות הממשלתיות - שאמורה ללוות את פעילות התאגיד - טרם הצמידה חשב מלווה לתאגיד. כלומר, בפועל התאגיד עובד כעת ללא תקציב מאושר - שכלל לא הוגש לאוצר. ואולם התאגיד כבר מתכנן את צעדיו על פי התקציב שכבר אושר במועצת התאגיד, והוא מבוסס ומותאם להמלצות ועדת לנדס והחקיקה בנושא.

התאגיד צופה הכנסות של 714 מיליון שקל בשנה: 625 מיליון שקל מתקציב ממשלתי , וכ–90 מיליון מפרסום בקול ישראל ובערוץ 1. כדי להגיע לאיזון - ההוצאות של התאגיד יהיו בהתאם. בהמשך, לאחר מעבר הטלוויזיה החינוכית לתאגיד ב-2018, יגדל תקציב התאגיד ויגיע ל-750 מיליון שקל בשנה.

אלא שבתאגיד סבורים כי כבר כעת נדרשים 135 מיליון שקל נוספים לפעילות מיטבית. כך למשל, בכל הקשור לרכש תוכן, ההיקף הכספי הנוכחי של 200 מיליון שקל (מתוכם 90 מיליון לסוגה עילית) מספיקים לשעה וחצי של דרמה בשבוע ושעה וחצי של דוקו בשבוע. מעבר לזה, לשאר השידורים נותרו רק כ–300 אלף שקל לכל יום שידור (ללא חדשות). זה סכום נמוך מאוד, סבורים בתאגיד, ודורשים עוד כ–75 מיליון שקל לרכש הפקות.

בתאגיד מתכוונים להקדיש 100 תקנים לאנשים שיעסקו רק בדיגיטל. אבל כרגע, בהתאם להמלצות ועדת לנדס, יש תקנים רק לכעשרה אנשים שמיועדים לדיגיטל. בתאגיד דורשים הוספת תקנים ותוספת תקציבים של 20 מיליון שקל למערך הדיגיטל. גם לערוץ בערבית דורשים בתאגיד תוספת של 10 מיליון שקל.

הוצאות השכר בתקציב התאגיד הן 210 מיליון שקל - כלומר כ–30% מהתקציב, בעוד ברשות השידור הוצאות השכר חרגו מ-50%. השכר הממוצע בתאגיד צפוי להיות 15 אלף שקל בחודש.

מהלך גיוס העובדים של רשות השידור התאפשר רק לאחר ביטול החובה בחוק שלפיה עובדי הרשות שיעברו לתאגיד ייהנו מאותה רמת שכר. מהלך כזה היה עלול ליצור עיוותים קשים בתוך התאגיד, יצירת פערים וחריגה בתקציב. דרישות אלה של אנשי התאגיד נשמעות היטב במשרד האוצר, אבל במקום להיכנס לעימות, הצדדים פועלים בשיתוף פעולה. באוצר הבהירו למנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, כי בשלב זה אין כוונה להגדיל את התקציב, שנקבע בהתאם לדיונים ארוכים ועוגן בחקיקה, אך יהיה ניתן לדון בכך בהמשך - לאחר שהתאגיד יגיע לתפוקה מלאה ויהיה ניתן לבחון באופן אמיתי היכן יש חוסרים, ואילו מערכים בו אפשר לשנות ולייעל.

בנוגע לאי אישור התקציב נמסר ממשרד האוצר: "הוועדה למינוי רואה חשבון ורשות החברות החליטו על רואה החשבון לתאגיד השידור, אך מבקר המדינה הנחה לפני כארבעה חודשים להשהות את כל הליכי המינוי בשל בדיקתו את הנושא. הנושא נמצא בטיפול".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#