500 העשירים

המיליארדים טבעו במים עמוקים

עידן עופר: שווי בורסאי: 918 מיליון דולר; שווי ב–2016: 2 מיליארד דולר; שווי ב–2015: 3.25 מיליארד דולר

עמי גינזבורג

עידן עופר הוא בעל השליטה בחברה לישראל השולטת בכיל ובבתי הזיקוק (בזן), וכן בחברת קנון שפוצלה ממנה ב־2015. בכל אחת מהן מחזיק עופר בכ־47% מהמניות. בידי עופר גם חבילת מניות קטנה בחברת הספנות של משפחתו, רויאל קריביאן, ומניות שליטה בחברת הקידוחים הימיים, פאסיפיק דרילינג הנסחרת בבורסה בניו יורק. 
קנון מחזיקה כיום בחברת הספנות צים, במיזם הרכב הסיני קורוס ובחברת האנרגיה IC פאואר, שלה תחנות כוח רבות באמריקה הלטינית וכן תחנת כוח במישור רותם בישראל. מניות יצרנית המוליכים למחצה טאואר שהחזיקה קנון בעבר הועברו כדיווידנד בעין (המשולם במניות במקום במזומן) לבעלי המניות, וכיום מחזיק עופר ישירות בכ־7% ממניותיה של טאואר. מניית טאואר איבדה בתוך שנה כ־20% מערכה והיא נסחרת כעת סביב שווי של כ־4 מיליארד שקל. 

עידן עופר
עידן עופרצילום: בלומברג

מניית קנון צנחה בשנה האחרונה בשיעור חד עוד יותר, כ־50%, עקב הרעה בתוצאות החברות הבנות שלה, וכעת שווייה כ־1.5 מיליארד שקל בלבד. נפילת השווי מיוחסת בעיקר להפסדים הגבוהים של מיזם הרכב הסיני קורוס, שמתקשה להתרומם. בשלוש השנים האחרונות צברה קורוס הפסד מצטבר של כ־950 מיליון דולר, מזה כ־380 מיליון דולר ב־2015. קורוס מתמודדת בשוק רכב סיני צפוף ורווי במתחרים, בשעה שכלכלת סין חווה האטה משמעותית בצמיחה. מחירי המכוניות המשפחתיות, השוק העיקרי שבו היא פעילה, נחתכים בחדות, והחברה נזקקת להזרמת כספים תכופה מקנון. קנון, שמחזיקה ב־50% מקורוס יחד עם שותפתה הסינית, צ'רי, נאלצת להזרים לה כספים כדי לשמור את ראשה מעל המים. ברבעון הראשון של 2016 היא הלוותה לקורוס עוד 42 מיליון דולר. הלוואות הבעלים שמעניקה קנון לקורוס נעשות תוך סיכון גבוה לאי־החזר, ומשפיעות לרעה על שווייה. גם עסקיה של צים, שעברה הסדר חובות משמעותי, מתייצבים אמנם, אבל החברה מתקשה להרוויח בשוק הספנות התחרותי שסובל מעודפי היצע של ספינות.
התקווה של קנון מצויה ב־IC פאואר שצומחת יפה בדרום אמריקה ואמורה להנפיק את מניותיה בארצות הברית בשנתיים הקרובות. עם זאת, ירידת מחירי האנרגיה פגעה גם בה והרווחיות שלה ירדה בשנה האחרונה. גם בחברה לישראל נרשמה נפילת שווי חדה, בעיקר עקב הירידה החדה ברווחיות של יצרנית האשלג, כיל. מתחילת 2015 איבדה החברה לישראל כ־45% מערכה. כיל סובלת עדיין מהתפרקות קרטל האשלג העולמי ומהירידה בביקושים בשוק הסחורות החקלאיות שגררה ירידת מחירים גם בשוק הדשנים. מאז תחילת 2013 איבדה מניית כיל כ־60% מערכה. החברה לישראל נפרדה בשנה האחרונה מהמנכ"ל השנוי במחלוקת שלה, ניר גילעד, שזכה לשכר של עשרות מיליוני שקלים בעת כהונתו בחברה. עופר, שאחראי להסכמי השכר הנדיבים של גלעד, מימן חלק מהשכר שלו באופן אישי וגם על כך זכה לביקורת. 

את עיקר הפסד ההון שלו ספג עופר בשנה האחרונה בחברת הקידוח הימי פאסיפיק דרילינג, שבה הוא מחזיק 71% מהמניות. מניית פאסיפיק צנחה בתוך שנתיים ב־95%, ושווייה נע כעת סביב 100 מיליון דולר בלבד. בשיאה, לפני כשלוש שנים, נסחרה החברה בשווי של 2 מיליארד דולר. ההפסד של עופר "על הנייר" מהחזקתו בפאסיפיק דרילינג עומד על כ־1.4 מיליארד דולר בעקבות הנפילה.
פאסיפיק דרילינג מפעילה אסדות קידוח לחברות הקודחות ומפיקות נפט במים עמוקים. בשוק האסדות קיים עודף היצע משמעותי, ומתוך שבע האסדות של החברה, שלוש אינן פעילות. הפקת נפט במים עמוקים מאוד (עומק של יותר מ־3,000 מטר) נחשבת יקרה מאוד – העלות השולית של הפקת חבית נפט בה גבוהה מ־50 דולר, וכל עוד מחירי הנפט שוהים במחיר נמוך מכך, פעילות זו מייצרת למפיקות הנפט הפסדים. בעולם נוטות מפיקות הנפט לסגור אתרי קידוח יקרים ולהפיק נפט רק במקומות שבהם עלות ההפקה נמוכה. כתוצאה מכך, שדות הקידוח במים עמוקים ננטשים והולכים והביקוש לאסדות הקידוחים פוחת. לפאסיפיק דרילינג יש אמנם תזרים נאה של כמה מאות מיליוני דולרים בשנה, אבל כנגד תזרים זה יש לה חוב פיננסי של כמעט 3 מיליארד דולר. בקצב הפעילות הנוכחי שלה קשה לראות כיצד היא תעמוד בחובותיה. עופר שכבר חווה הסדרי חוב בכמה חברות שבהן הוא שולט (צים, טאואר, בטר פלייס שקרסה ובעתיד אולי גם קורוס), עלול להיקלע בעוד זמן לא רב למצוקת מזומנים גם בפאסיפיק דרילינג.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker