ההייפרלופ אוטוטו כאן: הכירו את מערכת התחבורה המהפכנית שתעבור גם בתל אביב - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההייפרלופ אוטוטו כאן: הכירו את מערכת התחבורה המהפכנית שתעבור גם בתל אביב

המירוץ לפיתוח ההייפרלופ, מערכת להסעת המונים במהירות דמיונית של עד 1,200 קמ"ש, קורם עור וגידים בדרכו לחולל מהפכת תחבורה בעלת השלכות היסטוריות שאיש לא צפה

35תגובות
רויטרס

באוגוסט 2013 היו לא מעט אנשים שחשבו שאילון מאסק באמת ירד מהפסים.

היזם האמביציוזי שרשם על שמו שלוש מהפכות טכנולוגיות בתוך עשור – מערכת התשלומים המקוונת פייפאל, מכונית העל החשמלית טסלה וחברת החלל הפרטית ספייס X – פינה כמה שעות מהלו"ז העמוס של אדם המנהל שלוש חברות במקביל כדי להציג פרויקט צד: מערכת תחבורה עתידנית במהירות הקול, שתוכל לחבר את לוס אנג'לס לסן פרנסיסקו בנסיעה של חצי שעה – עשירית מהזמן שבו גומעת את המרחק רכבת מהירה. בחלוף שלוש שנים עושה רושם שמאסק לא ירד מהפסים. הוא פשוט מתכוון להחליף אותם.

מאסק קרא למערכת "הייפרלופ" והכתיר אותה כמדיום החמישי של התחבורה האישית (נוסף על רכבת, מטוס, מכונית וספינה). בפשטות אופיינית תיאר מאסק את ההייפרלופ כשילוב של מטוס קונקורד, תותח אלקטרומגנטי ושולחן הוקי־אוויר, והסביר כי המערכת מבוססת על טכנולוגיית אוויר דחוס, שבה קפסולה המכילה 28 נוסעים תוכל לנוע במהירות של עד 1,200 קמ"ש בתוך צינור בעל לחץ אוויר נמוך, ללא צורך בשימוש בדלק.

מאסק נחשב לעתידן טכנולוגיה, אבל נראה שהוא בהחלט סופג השראה מהעבר. אחרי שלחברת הרכב החשמלי שלו הוא קרא על שם המדען המבריק ניקולה טסלה בן המאה ה-19, את הרעיון להייפרלופ הוא שאב מניסיונות לשנע נוסעים בבריטניה באותה מאה באמצעות שפופרת אוויר.

הייפרלופ, רכבת העתיד שתיסע במהירות של 1300 קמ"שHaaretz הארץ

החלומות שמאסק מבקש להגשים כוללים הקמת מושבה על המאדים וסיום התלות האנושית בנפט, לצד ניהולן של טסלה, ספייס X וסולאר סיטי – חברת הפאנלים הסולאריים הביתיים שהקים עם שניים מבני דודיו. אולם בינתיים, פרויקט הצד שלו קורם עור וגידים במהירות מסחררת, בדרכו לחולל מהפכת תחבורה שאיש לא צפה.

ההשלכות של מערכת הסעת אנשים וסחורות במהירות הקול יכולות להיות מרחיקות לכת: מערכת כזו תוכל 
להפסיק את נדידת האוכלוסייה מהכפר לעיר, לבטל את חשיבות המרחק בין מגורים לעבודה, להעביר מטענים לתעשייה ולשנות כליל 
תעשיות שלמות, ובראשן תעופה ורכבות.

כמה מהמוחות המבריקים בארה"ב ומחוצה לה שועטים כיום לעבר הגשמת חזון ההייפרלופ כבר ב-2016, במירוץ פיתוח שבו מאסק בעיקר מתבונן מהצד בסיפוק. מאסק הזניק כמה וכמה מרוצים בחייו, אך נדמה שמרוץ ההייפרלופ אינו רק המפתיע מביניהם, אלא גם התחרותי והמהיר ביותר: מאז ההכרזה של 
מאסק, ארבע חברות שונות כבר מתחרות על הבכורה. זה לא קרה עם טסלה, לא עם ספייס X, לא עם פיי פאל, וגם לא עם סולאר סיטי. בכל המקרים הללו לא הופיעו בתוך זמן כה קצר כל כך הרבה מתחרות, ובכל המקרים החברות המהפכניות של מאסק נותרו עד היום כמעט בבדידות מזהרת בענף שלהן, תוך הפגנת עליונות טכנולוגית ודומיננטיות בשוק.

בין ההייפרלופ לשאר הפרויקטים של מאסק קיים הבדל משמעותי נוסף – המהפכות הטכנולוגיות שמאסק כונן היו בסופו של דבר פיתוח של מוצר קיים (מכונית – חשמלית; חברת חלל – פרטית; מערכת תשלומים – באינטרנט), בעוד שההייפרלופ הוא קטגוריה חדשה לחלוטין.

STEVE MARCUS/רויטרס

בחודשים האחרונים הספקולציות סביב ייצור ההייפרלופ רוחשות: מי תהיה החברה שתגיע ראשונה לקו הגמר ואיפה תמוקם המערכת הראשונה: האם בקליפורניה, בנתיב המקורי שמאסק שרטט?; בנבאדה, שם נערכה נסיעת מבחן?; באירופה, באפריקה או בכלל בישראל?

שתיים מבין החברות המפתחות את המערכת חשפו בחודש שעבר את אבות הטיפוס שלהן בהפרש של יומיים, עדות נוספת למרוץ הצמוד. ב־11 במאי ביצע הסטארטאפ הייפרלופ וואן את נסיעת המבחן הראשונה בשידור חי של קפסולת הנוסעים, על מסלול של קילומטר, לעיני מאות אנשים בלב מדבר נבאדה. החברה, שהוקמה על ידי שרבין פישבר, מהמשקיעים הראשונים באובר, ומהנדס ספייס X לשעבר, ברוגאן במברוגאן, גייסה כבר יותר מ־37 
מיליון דולר ממשקיעים, ובהם שותפים אירופאים: חברת הרכבות הגרמנית דויטשה באהן, חברת הנדסת הרכבות הבינלאומית Systra, והאדריכל הדני ביארק אינגלס, העומד בראש אחד ממשרדי האדריכלים החדשניים בעולם. היעד השאפתני של החברה הוא הקמת נתיב נסיעה לאורך 367 קילומטרים בין לאס וגאס ללוס אנג'לס, שעליו תשעט קפסולת הנוסעים במהירות של 539 קמ"ש בשלב ראשון. עלות ההקמה של הנתיב נאמדת ב־8.5 מיליארד 
דולר, כשההוצאה על קפסולת נסיעה לשני נוסעים תעלה יותר מ־45 מיליון דולר למייל נסיעה (1.6 קילומטר), לפי הערכות מומחים.

יומיים קודם לכן בישר הסטארטאפ הייפרלופ טרנספורטיישן טכנולוג'יז (HTT), שהוקם על ידי יוצאי נאס"א ובואינג בעזרת מימון המונים, כי קיבל אישור סופי לפיתוח הטכנולוגיה של לאבטיפוס שלו. החברה חתמה בתחילת 2015 על חוזה להקמת מסלול צינורות באורך כ־15 קילומטר בקליפורניה, שבנייתו צפויה להתחיל בשנה הבאה. עלות הפרויקט מוערכת בכ־100 מיליון דולר והצינור יופעל עד 2019, לפי CNBC. מנכ"ל החברה, דירק אהלבורן, הפתיע במארס השנה כשהודיע כי הגיע להסכמות עם ממשלת סלובקיה על הקמת מערכת הייפרלופ שתחבר את ברטיסלבה עם וינה שבאוסטריה ועם בודפשט בהונגריה. לפי סי.אן.אן העלות הכוללת נאמדת ב־200־300 מיליון דולר בלבד, 3% מעלות הקמת המערכת של המתחרה הייפרלופ וואן. המערכת תהיה מוכנה לנסיעה המסחרית הראשונה עד 2020.

השחקנית השלישית במרוץ היא חברת סקייטראן (SkyTran) מקליפורניה, שפועלת בטכנולוגיה שונה ושואפת להקים את מערכת קפסולות הנוסעים שלה דווקא בתל אביב. ב־2014 חתמה החברה, הפועלת בתמיכה טכנולוגית ופיננסית של נאס"א, על שיתוף פעולה עם התעשייה האווירית לפיתוח מערכת תחבורה אישית מהירה, המבוססת על מסילה עילית שנעה בטכנולוגיית ריחוף מגנטי ותוקם מעל כבישים ואוטוסטרדות קיימים. שלב הפיילוט של הפרויקט כלל הקמת לולאת מסילה באורך של חצי קילומטר במתקן של התעשייה האווירית במרכז הארץ, כשהיעד הוא להפעיל עד סוף העשור רשת תחבורה מסחרית בתל אביב, שתוכל לנוע במהירות של עד 240 קמ"ש ולהסיע כ־12 אלף נוסעים בשנה, לפי מנכ"ל החברה ג'רי סנדרס. עם זאת, בענף התחבורה הישראלי הטילו ספק באשר לסיכויי הפרויקט, במיוחד על רקע החולשה המקומית בכל הנוגע להקמת תשתיות תחבורה מתקדמות, ובראשן דרך הייסורים של הרכבת הקלה בתל אביב.

איך תעבוד מערכת ההייפרלופ?
מגזין דה מרקר

אם לא בישראל, אולי באפריקה תמצא החברה היתכנות כלכלית. בחודשים האחרונים חשפה סקייטראן מערכת של קפסולת תחבורה לשניים ולארבעה נוסעים, והיא מתכוונת להקים תשתית לאורך מסלול של 45 קילומטר בניגריה. מערכות תחבורה הוצעו גם לממשלות בצרפת, גרמניה, הודו, אינדונזיה, סעודיה, בריטניה וארצות הברית. אחד היתרונות הגדולים של הטכנולוגיה הוא עלותה המופחתת בהשוואה להייפרלופ המקורי. לפי הערכות, עלות כל מייל נסיעה בקפסולה היא 10 מיליון דולר – כרבע מהעלות של הייפרלופ וואן, למשל.

ובעוד שלוש החברות הללו מתכוונות לפתח את התשתית ואת קפסולות הנוסעים, לספייס X של אילון מאסק, בעלת זכות הראשונים, יש אסטרטגיה שונה: היא מזמינה יזמים, מדענים וסטארטאפים לפתח קפסולות שיתאימו לתשתית המערכת שלה. האתגר הטכנולוגי המרכזי שלהם הוא לשלב יעילות שינוע במהירות גבוהה ובעלות מופחתת ככל האפשר כדי שתהיה למיזם כדאיות כלכלית. בינואר זכה צוות סטודנטים לתואר שני באווירונאוטיקה מ־MIT בתחרות פיתוח של ספייס X, לאחר שפיתח טכנולוגיה הכוללת הנחת מגנטים על סלילים לאורך צינורות השינוע, ובכך לאפשר ריחוף טבעי של הקפסולה בתוך הצינור. מאסק צייץ בתגובה כי ספייס X צפויה להקים בקרוב מסלול מבחן של ההייפרלופ בטקסס.

בינתיים יצר מאסק לעצמו כאב ראש לא קטן לעשור הבא. מי בקליפורניה ימהר לרכוש בעשרות אלפי דולרים את טסלה X, המכונית החשמלית של מאסק שזוחלת בקצב של 120 קמ"ש במקרה הטוב, ביום בו ישיק היזם הסדרתי את הנסיעה המסחרית הראשונה של ההייפרלופ - במהירות גבוהה פי עשרה?

אילון מאסק
אי־פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#